חברי תנועת הנוער ישבו מרותקים סביב המדורה. בעיניהם ריצדו לא רק להבות, אלא גם אימה. על רקע יללות התנים, סיפר להם המדריך את האגדה האורבנית על כך שאותם תנים מייללים היו ממש כמותם בני אנוש שהלכו על זוג רגליים....

אני חושבת שמטאל סימפוני זו הגדרה טובה, אולי הייתי מגדירה את אפיקה גם קצת בכיוון של מטאל סינמטי; אנחנו עושים לא מעט מוסיקה שבונה סצנות קולנועיות, או לפחות מנסה, עבור המאזינים. אז אולי מטאל סימפוני סינמטי כזה.

כבר בפניהם של עתליה ושל אבי אנחנו יכולים לראות את כל הכוונה שהיינו רוצים למצוא בהופעה הזאת. פניו של אבי מכווצות בכעס ובמאמץ בעודו צועק את כל כאביו ואת כל כאבינו. אם אבי הוא הכאב שלנו והמחלה, עתליה מביטה בנו בעיניים פעורות, בחיוך מטורף ובעזרת הכריזמה..