לאתר הרשמי:
07/11/2003
NightInGale – Alive Again: The Breathing Shadow Part IV
מאת: אלון מיאסניקוב
להקת Nightingale התחילה כפרויקט צדדי של Dan Swano מ Edge Of Sanity המהוללים. הלהקה סימנה את עצמה ככוח מוביל בעולם הdeath metal כבר בתקליטה הראשון - Nothing But Death Remains שיצא בשנת 91', תקליטה השני – Unorthodox כבר הציב אותה במקום של קבע בעילית הלהקות העוסקות בזאנר רועש ורועם זה.
אחת הנקודות החזקות היתה ותהייה Dan Swano, סולן למופת, שמלבד קול ה death הרועם שלו, הפגין גם יכולות ווקאליות מלודיות מרשימות בשיר הפותח את האלבום. האדם והאגדה המשיך למספר רב של פרויקטים ,בהם הוא התגלה כמוזיקאי מוצלח ולא רק בתחום השירה, בפרויקט המשותף שלו עם Blackheim, שנקראDiabolical Masquerade,
הספיק הבחור החרוץ לנגן בגיטרות,בקלידים, להפיק, לעשות המיקס ועוד כהנה וכהנה. מעבר לכך הוא הוציא דיסק סולו, תופף להרכב העל Bloodbath ובין השאר גם יצר את Nightingale.
יצר אמרתי? תקליטה הראשון של הלהקה היה Dan בעצמו, עושה הכל, באופן כללי נותן פורקן לאגרסיות הפחות רצחניות שלו בצורת מעין progressive metal עם סממנים של hard rock ולאחר שני אלבומים נוספים הלהקה הפכה להרכב של ממש כאשר Dan צירף לשורותיה את אחיו , הגיטריסט , Tom Nougat, ואף בסיסט ומתופף וכך נותר לו מיותם כסולן וכקלידן מסכן.
אך תקליטם האחרון, Alive Again: The Breathing Shadow Part IV מוכיח כי הבחירות שנעשו היו נבונות, אמנם המספר שניתן לו, 4, מנסה להראות על קשר כלשהוא לתקליטים הקודמים,שבעצם אינו קיים,אך התקליט עומד נפלא גם בזכות עצמו. התקליט נפתח בקטע בשם Recollections אשר מתחיל את הכל באווירה רגועה, קולו של Dan בלווי קלידים, תווה את הקו שימשיך לאורך כל התקליט, ואז מגיח השיר הראשון – Shadowman ולמי שלא היה ברור מה הולך להתרחש עכשיו הכל מתבהר... metal לא יותר ולא פחות, עם גיטרות וכיווני שירה שקרובים גם ל hard rock ובעלי הרבה קווים זהים לרוק המתקדם שהיה כה נפוץ בשנות השבעים. באמצע השיר שבירה שקטה שעוברת לסולו מתפרץ,גיטרות ה rhythm שברקע הסולו נשמעות כאילו נלקחו מתקליט של Black Sabbath מסוף שנות השבעים...מעולה!
השיר הבא, The Glory Days הוא לטעמי הטוב בתקליט, קצת יותר מטאלקיטש, אבל בדרך טובה, מלודיות עשירות קולות רקע מעולם ה heavy באופן מוזר, הכל מתחבר טוב הכל מתקתק כמו שצריך.
קולו של Dan אף פעם לא היה מגוון באופן מיוחד, אבל זה גם חלק מגדולתו. הוא מצליח לצבוע את המוזיקה בגוונים קודרים ולא מפספס אף תו. מבחינתי הוא סולן ענק. למי שהתגעגע לימי להקות כמו Yes, מומלץ שיאזין לשיר Eternal, שאורכו יותר מ 11 דקות של Prog עם השפעות שנות השבעים ,קלידים ספק האמונד שנותנים באווירה, אחלה נגינת גיטרות, והשיר מצליח לא לשעמם גם אחרי הדקה ה 8 שלו. בקיצקוץ מקוצר – מטאל טוב, חושב, שאני באופו נהנתי ממנו, ואני מקווה שגם אתם תקחו הסיכון.
|
