לאתר הרשמי:
רשימת השירים:
01. Forward & Beyond
02. Piano Overture
03. Time Will Tell
04. Variations in D inor
05. Far From Home
06. Phantom Flurries
07. Solar Impact
08. Illusion
09. essage Of Hope
10. Idol Tribute
24/02/2004
Vitalij Kuprij – Forward And Beyond
מאת: טל רודס
הקלידן האוקראיני המחונן ויטאלי קופרי הוציא אלבום חדש וזוהי אכן סיבה למסיבה בייחוד שמסתכלים על רשימת הנגנים המשתתפת בדיסק, ביניהם: מייקל רומיאו, גורג' בלאס, בוריסלאב מיטיץ', מייקל האריס, רוג'ר שטפלבאך, פרנצ'סקו פרארי, ג'ף קולמן וחביאר ליאל.
זהו אלבום הסולו הרביעי לקלידן וכרגיל, מי שמכיר את ויטאלי, יודע שהוא בא מרקע קלאסי והז'אנר שלו הוא ניאו-קלאסי ועל כן לא סתם בחר את הנגנים שישתפו אתו פעולה באלבום הזה. ויטאלי הוא קלידן עסוק שבין אלבום סולו למשנהו, מנגן בין היתר בלהקות המשלבות פרוגרסיב מטאל עם יסודות ניאו-קלאסיים, ששמם Artension ו-Ring Of Fire.
גיטריסטים דגולים, כמו גרג האו וטוני מקאלפיין שיתפו פעולה בין היתר עם ויטאלי באלבומים שונים, הן שלו והן שלהם. החידוש באלבום הזה הוא שאין מתופף ואת כל פעולות ההקשה והתיפוף ויטאלי עושה בעצמו באמצעות תכנותי סינתיסייזר.
ויטאלי פיתח סגנון ייחודי במהלך השנים, המופיע היטב באלבומים השונים בהם הוא השתתף, בו הוא מבליט את זריזות הידיים שלו ומכניס המון ארפג'יו למוזיקה כחלק דומיננטי וגם סולואים ניאו-קלאסיים מסחררים במהירותם. בשלושת האלבומים הקודמים של ויטאלי וגם באלבום החדש תוכלו לשמוע מספר קטעים קלאסיים שעליהם מולבשות וריאציות שונות ומעניינות – זוהי הדרך של ויטאלי להביע את הערכתו לקומפוזיטורים כמו שופן וליסט (שהיו גם פסנתרנים מהדגולים בעולם) ובטהובן, באך ומוצארט שהשפיעו עליו רבות כפסנתרן, כקלידן וכיוצר.
להפתעתי הרבה, ויטאלי שינה את הסאונד LEAD שלו שמאפיין אותו בכל אלבומיו האחרונים ולאלבום הנוכחי הוא מגיע עם סאונד Square Lead חדש שלוקח חלק דומיננטי לאורך כל האלבום. כמו כן, להבדיל מהאלבומים הקודמים יש יותר דומיננטיות לקטעי פסנתר אך קטעי הסינתי תורמים את חלקם אף הם באלבום.
הקטע הראשון שפותח את האלבום הוא קטע הנושא, שנפתח בצורה טובה עם מלודיות אופייניות ומלאות השראה של ויטאלי, כאשר על הגיטרה ג'ורג' בלאס, אחד מנגני הגיטרה הניאו-קלאסי הטובים ביותר לדעתי כיום, נותן סולואים מעניינים ולא משעממים. הקטע השני, האוברטורה לפסנתר, מתחיל ומסתיים בקטעי פסנתר, כאשר הגיטרה נכנסת בסערה אל תוך השיר מיד אחרי הקדמת הפסנתר. ישר ניתן לזהות לפי סגנון הנגינה שמדובר בגיטריסט המחונן של להקת Symphony X, מייקל רומיאו, המתמחה בטאפינג נפלאה ודומה מאד מבחינת רקע מוסיקלי לויטאלי. לא סתם הוא נלקח לשתף אתו פעולה באלבום הזה. לאורך כל השיר ויטאלי מפגין נגינה מגוונת ומשתנה.
בקטע השלישי באלבום, מופגן הכשרון העצום של מייקל האריס על הגיטרה ובקטע הרביעי הנקרא וריאציות ב- D מינור, ג'ף קולמן נותן את הקטע שלו על הגיטרה. בקטע החמישי זהו חביאר ליאל הצעיר שמנגן על גיטרה קלאסית וחשמלית במהלך השיר וכמובן נדרשת ההשוואה מי מכל הגיטריסטים נותן את הביצועים הטובים ביותר באלבום? התשובה היא כמובן... כולם. קשה מאד להשוות כי אף אחד מהם לא מנגן ביחד באף אחד מהקטעים.
בקטע ה-7 ויטאלי חוזר לסאונד הסולו הרגיל שלו מהאלבומים הקודמים (ההמתנה הייתה שווה), עם נגינה השראתית שיכולה לשמש דוגמא לכל קלידן בלהקת פאוור מטאל/ניאו-קלאסי. הגיוון שויטאלי עושה שימוש בצלילים שונים - מעוגב, כינורות, סאונדים אלקטרוניים ופסנתר, יוצר חוויה מענגת אצל המאזין לאלבום, בין היתר כי נעשה בהם שימוש מבוקר, לא מוגזם ובמינון הנכון.
הקטע ה-8 באלבום, הוא קטע שקט אווירתי רגוע שמהפנט את המאזין גם לאחר שמיעת קטעים מטאליים בעלי גרוב. בקטע ה-9 באלבום רוג'ר שטפלבאך, בוריסלאב מיטיץ' ופרנצ'סקו פרארי מנגנים כולם קטעי גיטרה מרשימים כל אחד בתורו. כשם שהאלבום מתחיל בסערה ובצורה מרשימה כך הוא מסתיים גם, ומשאיר טעם של עוד אצל המאזין. הקטע האחרון באלבום, הוא פסנתר נקי נטו המוקדש כהוקרה לכל הקומפוזיטורים שהשפיעו על ויטאלי מבחינה מוסיקלית, חוויה מרגשת לפסנתרנים שבינינו וגם לחובבי המוסיקה הקלאסית שייהנו לשמוע מחרוזת נפלאה של מיטב הקטעים הקלאסיים המפורסמים.
לסיכום, למי שעדיין לא הכיר את ויטאלי קופרי, אז זאת ההזדמנות שלו להכיר ולהתחיל לשמוע את אלבומי הסולו שלו ולאחר מכן גם את עבודתו בלהקות השונות. יש נטייה בקרב מבקרי מוזיקה לומר כי הז'אנר הניאו-קלאסי משעמם ולא חדשני, בחלק מן המקרים אף בצדק, אך במקרה הזה לא רק שהאלבום מעניין, מגוון וחדשני, הוא גם שווה קנייה. הנאה צרופה מובטחת לכם.
|
