|
21/01/2014
Metallica - Through the Never Soundtrack
מאת: מתן פאר
מטאליקה, להקת המטאל הגדולה בעולם מתעקשת להמציא עצמה מחדש מדי תקופה. פעם מדובר בסרט חדש, בפעם הבאה בפסקול הרשמי,המקורי, האוריגינלי והאותנטי, ובשאר הפעמים במשחק פינבול, מונופול מדהים, חולצות, שעונים, כלי מיטה, גרבי כריסמס, קולקציית קיץ וחורף, ציפורניו של לארס, גרב משומשת של רוברט, שיעול של ג'יימס שבדיוק אמר "יההה" ושערת גב של קירק.
מטאליקה כבר מצאה את עצמה בעבר, אך מאז היא לא מצליחה לשחזר את ההצלחה.
במקום לנסות ולהגיע לקצוות מוזיקליים חדשים ולאתגר עצמה, היא מגיעה אל קצוות העולם, עם הופעה באנטרקטיקה בחסות קוקה קולה, סרט בתקציב של 18 מליון דולר שכשל בקופות והפקה מתקתקת שלא מותירה סיכוי לספונטניות וחדשנות.
מטאליקה היא משפחה אחת גדולה, כזו שלא תטעה לעולם. אם בטעות נשמע צליל שלא במקום, או צעקה של ג'יימס שלא בזמן, כנראה ומדובר בחלק מבוים בהקפדה. מטאליקה חדלו מהספונטניות של פעם, מאותן הופעות שג'יימס היה משתכר, מחליף כלים עם לארס, מאלתר ויורק. מי מאיתנו שצפה במספר הופעה של מטאליקה מהשנים האחרונות, יוכל לדקלם בקלות כל חלק ומעבר "ספונטני" וכל צעקה ודיבור קליל עם הקהל מצידו של ג'יימס. ההופעה פועלת כמנגנון רובוטי משומן, והנגנים נשמעים טוב מאוד, אך קצב השירים הוגבר ונשמע כאילו הלהקה ממהרת לאירוע נוסף (כנראה חלטורה בחתונה). קללות וג'אמים מהעבר הוחלפו ב"משפחת מטאליקה איתכם, אתם כאן?"
ג'יימס מציג הופעה לכל המשפחה, ודואג להוסיף קצת "יהה אוו יהה" פה ושם כדי שהמעריצים הוותיקים יקבלו פיצוי. להקה בסדר גודל דומה (אומנם לא באותה הכרה עולמית) היא איירון מיידן הבריטית, שחדלה משטויות פרסום ויחסי ציבור מיותרים ומקליטה אלבום לעיתים דחופות, בעוד ברזליקה לעומת זאת, עסוקים בלהצטלם לסרטים, לשוחח עם לו ריד ולהקליט את השיחה לכדי אלבום, לשחק מונופול ולטוס ברחבי יבשות העולם.
בעת הקרנת הסרט בארץ, מירב המעריצים מחאו כפיים, השתוללו בכיסא, הפכו את הפופקורן למערכת תופים אימתנית, ושרו יחד עם ג'יימס. אני לעומתם, קצת פחות השתתפתי בג'אם.
וכך גם דעתי על הפסקול, שלשמו התכנסנו. אני לא מתיימר להיות מבקר מוזיקה או ידען גדול,
אך דעתי הכנה היא שמטאליקה הגיע לקצה גבול היכולת שלה. כל מוצר חדש מקרב אותה להיות מיילי סיירוס הבאה. תמיד נאהב את החבר'ה האלה, אבל פיטורי המנהלים או המשווקים בתור התחלה יוכלו להועיל מאוד לקרב בחזרה את ההרכב לקהל שאבד.
הקלטת אלבום חדש ודאי שלא תזיק להשבת המוניטין שאבד.
קשה לי להתייחס לפסקול כאל Soundtrack אמיתי. לתחושתי, בערב ההופעה הגיע לאולם טכנאי סאונד מוכשר, לחץ "Play" והלך הביתה. פשוט הקלטה ממוצעת של הופעה נורמטיבית לחלוטין של ההרכב מלבד הפרעות בודדות בסאונד שנבעו במכוון במהלך צילומי הסרט. למרות שהבסים מפוצצים את הרמקולים והשירה של ג'יימס מעולה, בפסקול של סרט, כזה שעוסק במוזיקה ובלהקת מטאל, ציפיתי לשמוע הקלטות חדשות, ביצועים עדכניים, תוספות מיוחדות, כל דבר שיימנע מזה להיות הופעה מוקלטת שתנוגן מדי פעם בפקקים באיילון בבוקר עצבני.
הפסקול מכיל אחלה שירים, מכל האלבומים. מטאליקה לא טועה ולו בתו (אלה רק בכוונה עבור הסרט), ג'יימס לא ויתר על הפעלת הקהל, בדמיוני הצלחתי לראות את תנועות הקוף של רוב, את פרצופו של לארס המתגרה בקהל ואת אצבעותיו המהירות של קירק במהלך סולואים אימתניים.
אך אין בפסקול מספיק על מנת לכנותו כך. לא תמצאו בדיסק שום שיר שלא בוצע שנים, שום קלאסיקה נשכחת. מדובר בעוד הופעה סטנדרטית עם אותו הסט של ההרכב במהלך ה-5 השנים האחרונות. ציפיתי בתמימותי שדיבוריו של הטפילד בין השירים ייעלמו לטובת קולות וקטעים מהסרט עצמו (ולא קטעי דיבור, משום שהסרט כלל שורת דיאלוג אחת בכל מהלכו).
הפנינה היחידה באוסף, היא דווקא השיר האחרון, שהוקלט בנפרד ובעת בדיקת הסאונד שקדמה להופעה. מטאליקה מבצעים את "Orion" בצורה מבריקה. ללא קהל, ללא במה מפוצצת קישוטים. פשוט הם.
כנער, מטאליקה היוותה עבורי את פרצת הדרך אל סצנת הרוק והמטאל, ולכן האכזבה והביקורת קשה. נראה כאילו ההרכב מיצה כל רצון להופיע, והאפשרויות אליהן ניתן לזרוק את כספם הולכות ומצטמצמות. הפסקול לא מחדש כלום, לא מעביר אווירה קולנועית כלשהיא, ולא מחמיא להרכב בשום צורה. הופעה מושקעת ועטיפה יפה, אבל לא מעבר.
בתור פסקול של סרט הפונה לקהל הרחב באשר הוא, אין חדש תחת השמש.
במקום להשקיע בעשרות גרסאות שונות של הפסקול למכירה נרחבת, בדיסק רגיל, כפול, מכופל, נוזלי, מוצק, תקליט, HD, ושלל חידושים טכנולוגים, הגיע הזמן לחזור לעבר ולהשקיע בסיבה שמטאליקה הצליחו בעולם, המוזיקה, והכי חשוב – המטאל.
לטעמי, כמחווה ללהקה, על כל מטאליסט אמיתי, מעריץ וותיק, להוריד את הסרט החדש יחד עם הפסקול, ואז למחוק הכל מיד. עונש הולם (ראה ערך נאפסטר).
|
