תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
PFN
Dillinger
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן


רשימת השירים:

01. That Night in Prague
02. Antipath
03. Worms of Souls
04. They Came with Eyes of Fire
05. Chronic Death
06. The Heart of Coryphee
07. A Dying Swan
08. maestro
09. Through the Broken mirror
10. Cold
11. Dancing in Flames


ציון:

19/04/2016
Winterhorde - Maestro
מאת: דני ארם


זו תקופה נהדרת לחובבי פרוג מטאל בישראל. לאט לאט מתבססות לנו בארץ קבוצה נפלאה של להקות שמייצרות פרוג מטאל איכותי מאוד. Distorted Harmony, Orpheus Blade, Subterranean Masquerade הן רק דוגמא ללהקות מקומיות שהוציאו אלבומים מעולים ברמה עולמית. אז אחרי שנים רבות שחובבי הז׳אנר נאלצו לחפש את את הפרוג שלהם בלעדית מחוץ למדינה, היום יש לנו נציגות מעולות ומגוונות.

WINTERHORDE היא יותר להקת בלאק מטאל סימפוני מאשר פרוג, אבל מוזיקלית אפשר בהחלט לתאר אותם גם כאקסטרים פרוג, כזה עושה שימוש בלא מעט יסודות סימפונים. הלהקה קיימת כמעט שני עשורים ובימים אלה מוציאה את אלבומה השלישי Maestro. כיוון שלהקה שקיימת כלכך הרבה זמן ומגיעה לאלבום שלישי זה מחזה נדיר בארצנו, מכל הסיבות הידועות, זו כבר סיבה למסיבה.

היו לא מעט שינויים בהרכב בין האלבום הקודם של הלהקה ל Maestro, מהאלבום הקודם נשארו רק שני נציגים, סשה (בס) ואלכס (קלידים), שאספו את החלקים ובנו מחדש הרכב מעולה. בנוסף גם עבר לא מעט זמן מאז האלבום הקודם. שני פרטים אלה יכולים להסביר את השינוי שחל במוסיקה. אבל לפחות לטעמי, מדובר באלבום הטוב ביותר שלהם. הוא בוגר מאוד והושקעה בו הרבה מחשבה ועבודה.

עוד לפני שיתנגן תו אחד תוכלו להתענג על עטיפת האלבום שנעשתה על ידי האחד והיחיד אלירן קנטור, שלדעתי יצר פה את אחד הציורים היפים ביותר שלו שנראו על עטיפת אלבום. התמונה, שכמו צוירה בתקופת הבארוק, מתאימה בול לאוירה האפלה והאירופאית של האלבום.

האלבום נפתח בקטע אקספוזיציה קצר לכניסה קלה לאוירה, ומיד אחריו עוברים ל Antipath שהוא גם הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום. מאינטרו קצר ויפייפה של כלי קשת, השיר מעביר להילוך גבוה, עם כניסה של בלאסט ביט על מלודיה שממשיכה את הקו של מנגינת הפתיחה. למרות שהשיר הוא מאוד מהיר ולמרות הגראולים שמשתלבים עם שירה נקייה, הוא מאוד מלודי ומאוד קליט. מצאתי את עצמי מזמזם אותו הרבה אחרי שמיעה או שתיים. תפקידי השירה מתחלקים בין זד (שגם שר באלבום הראשון של הלהקה), ששר את החלק האקסטרימי, לאיגור שאחראי על השירה הנקייה.

למעשה, אני אוציא את זה מהמערכת כבר על ההתחלה, ל WINTERHORDE יש כשרון נפלא למלודיה. הליינים של השירה, התזמור, ההרמוניות פשוט מעולים. גם יפים מאוד, גם משתלבים נהדר עם החלקים המאוד כבדים ומייצרים הוקים שיתנגנו לכם הרבה בראש.

בשירים הבאים השירה הנקייה ששלטה בשיר הראשון, קצת מחליפה מקומות עם הגראולים שתופסים כינור ראשון. גם המלודיות אפלות וכבדות יותר. עדיין תמיד יהיה ליווי הרמוני שנותן את האוירה הכלכך חזקה של האלבום, וגם מייצר הקשר כשעוברים מריף לריף.

דוגמא טובה הוא השיר השלישי They came with eyes of fire. השיר אולי נפתח בנעימה ״בארוקית״ על גיטרה קלאסית, אבל ישר מתפוצץ לקטע סופר מהיר וכבד. השיר הזה הוא דוגמא מעולה לפרוגרסיביות במוסיקה של WINTERHORDE. מעברים מאוד מהירים מריף לריף, ממקצב למקצב ומסוג שירה אחת לשניה. היפה בכל העניין שכל המעברים האלה טווים סיפור ומשתלבים נפלא. כאן גם אפשר לשמוע שירה נשית נקייה שמשתלבת נהדר. (נעה גרומן, נציגת Scardust בהופעת אורח).

אחד האלמנטים שחוזרים על עצמם באלבום הוא פזמון מאוד מהיר ומאוד מלודי עם רקע בלאסט ביטים דיי פסיכיים. זה אחד השימושים הכי יפים שיצא לי לשמוע לסגנון התיפוף הזה.

אחד השירים האהובים עלי הוא Heart of Coryphee. עם מנגינת פתיחה שיכלה להיות פס קול מעולה לאפוס קולנועי. ווינטרהורד לוקחים בשיר הזה את הזמן עם החלק האינסטרומנטלי שנמשך קרוב ל 3 דקות, אבל הוא מצוין. כשכבר עוברים לריף של הראון עם שירה עליו, הוא בול.

עבודת הגיטרות באלבום מעולה. סימן ראשון לזה הוא שלי בתור גיטריסט בא לנגן אותם. חוץ מזה, יש בהם הרבה גיוון ועניין. הנגינה משתלבת ומשתנה בהתאמה לחלק בשיר ול״עלילה״ באותו חלק.

גם סולואים לא חסר באלבום. דימה ועומר מתחלקים בנטל ומייצרים סולואים מעולים שמשרתים את השירים ולא סתם מופע פעלולים. כמה מהסולואים האהובים עליי אפשר לשמוע בשיר הנושא של האלבום, Maestro וב They Came with Eyes of Fire.

השיר Maestro בכלל ייקח אתכם למחוזות הפרוג רוק בסגנון פורקיופיין (או אם נרחיק לכת אפילו פינק פלויד), אמנם לקראת אמצע השיר יכנס קטע נגינה הרבה יותר כבד ממה שתמצאו ברפרנסים הללו, אבל בהחלט יש לו ווייב וסאונד מתאים לשיוך.

ב Through the Broken Mirror כבר חוזרים לבלאק הסימפוני של הלהקה עם שאגות בלאסט ביטס וריפים מצוינים. ויש גם בונוס, סולו אורח של פיטר הוס מ Shining.

Cold נפתח עם סולו סקסופון על רקע ריף איטי. אחר כך השיר כבר מתפתח ליצירה ארוכה ומורכבת. זו דוגמה מעולה שווינטרהורד לא מפחדים לחשוב מחוץ לקופסא הסגורה של מה מקובל בשיר מטאל. הם יכולים לזרוק לסיר ריפים כבדים, דאבל בס ובלאסט ביט, עם שירה נקיה, גראול מקהלה ושירה נשית, ומעל כל אלה להוסיף סולו קלידים או סקסופון ועדיין לייצר שיר עם עלילה, התחלה אמצע וסוף. כל כלי ותפקיד משרתים את השיר ולא להפך.

Dancing In Flames הוא השיר האחרון באלבום והוא נפתח במה שאני יכול לתאר כעיבוד מטאל למה שיכל להיות יצירה מחדרי הנשפים של אירופה לפני יותר מ 100 שנה. ובלי ששמים לב השיר יעבור לריף מהיר עם דאבלים.

אין חלק באלבום הזה שאני לא אוהב. למעשה אני יכול להגיד בשקט שהמורכבות והטווח המאוווד רחב של השפעות מוסיקליות, הוא אחד הדברים שעושים את האלבום הזה מעולה. הדבר השני הוא הכישרון בכתיבה. ווינטרהורד יצאו פה מכל שבלונה וכתבו מוסיקה מורכבת מצד אחד, וטעונה הרבה יצר ורגש מצד שני. הדבר האחרון שעושה את האלבום הוא הנגינה. התקבצו פה חבורה של מוסיקאים שכל אחד שולט היטב בכלי שלו, ויותר מזה, הנגינה שלו משרתת את השירים ולא את האגו.

אחד הרפרנסים הראשונים שקפצו לי לראש, בשמיעה הראשונה של האלבום, היה Fleshgod Apocalypse. בגלל השילוב בין האקסטרים לסימפוני האירופאי לפחות בהתחלה זה הזכיר לי את הסגנון ב Labyrinth שאני מאוד אוהב. אבל בעיני Maestro יותר טוב. בתור התחלה את מה ש Fleshgod Apocalypse משיגים בתיפוף חנוק מטריגרים מוגזמים, מאור עושה באלגנטיות ווירטואוזיות עדיפה וסאונד הרבה הרבה יותר טוב. אבל לא רק התופים. Winterhorde יצרו אלבום הרבה יותר מעניין. דווקא בגלל הפרוגרסיביות והשילוב של כלכך הרבה אלמנטים סגנונות וכלים עם הכשרון בכתיבה, יש פה אלבום שפשוט לא נמאס ממנו.

אז לכל מי שלא מפחד ממלודיה באקסטרים שלו ( או אקסטרים במטאל המלודי. איך שבא לכם), זה האלבום בשבילכם!

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Saille – Gnosis

King of Asgard - Taudr

Body Count – Bloodlust

Iron Reagen - Crossover Ministry

Hour Of Penance - Cast The First Stone

Sanctuary – Inception
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

אלבום קלאסי:
Annihilator - Never, Neverland

אלבום קלאסי:
Iron Maiden - Brave New World

סקירת הופעה:
מכת חושך – Scarlet, Edellom, Clapsodra בכאוס

כתבה:
פסיכופתיה אמריקאית

אלבום קלאסי:
Mastodon - Rmission

סקירת הופעה:
04/2017 April Fools Apocalypse
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[25/05/2017]
Wacken Metal Battle Israel 2017
[09/05] Tarja בישראל
[11/05] A Day To Remember Tribute
[11/05] A Perfect Circle Tribute
[11/05] From The Ashes
[13/05] Beyond The Veil
[20/05] Shredhead, Lehavoth וDukatalon
[22/05] Lacuna Coil
[14/06] Epica בישראל
[29/06] The Black Dahlia Murder בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::