תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Catharsis
Edellom
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: AFM Records


רשימת השירים:

01. In Umbra mea
02. Guardian Angels
03. Rivals Forever
04. Full Moon Sacrifice
05. Ship Of Ghosts
06. Savage Requiem
07. Four Demon Kings of Shadowland
08. With Fire and Sword
09. Dragon Princes
10. Battlefield magic
11. Dragon Princes (Acoustic Version)


ציון:

18/05/2016
Magic Kingdom – Savage Requiem
מאת: ניצן כהן


הפאוור מטאל מת. טוב, הוא לא מת, הוא רק נח. אתם יודעים מה? בואו נתפשר. הוא הזדקן, התעייף, ואיבד טעם. בתקופה האחרונה התחלתי להרגיש כאילו אני כבר לא מקבלת כל כך הרבה להקות פאוור מטאל קלאסי לפנים, נראה שזה כבר לא מעניין אף אחד. הלהקות האלו הפסיקו לעניין אותנו כבר לפני זמן מה, לא כי הן לא טובות, פשוט כי זה כבר לא מעניין. אני לא מדברת, כמובן, על כל הז'אנרים שמשלבים פאוור – פרוג פאוור או סימפוניק פאוור כמו Kamelot, Symphony X וNightwish, או פאוור שנוגע לדת', ת'ראש או פולק כמו Iced Earth וElvenking. להפך, אלו רק הולכות ומתעצמות. גם לא על הפאוור של פעם, על ההתחלה שהייתה פשוט האבי מטאל קצת יותר מהיר כמו Helloween וManowar. לא. אני מדברת על הפאוור הקלאסי, הפשוט, זה שבסוף שנות ה90' השתלט על אירופה, חלחל לכל שאר הסגנונות, ונשאר שם בלי לחדש כלום.

Magic Kingdom היא עוד אחת מהלהקות האלה. הם לא גרועים, לא גרועים בכלל. הלהקה קמה בשנת 1998, יחד עם עוד מאות כדוגמתה, ע"י הגיטריסט Dushan Patrossi מ Iron Mask בבלגיה. הלהקה חוותה תחלופות חסרות מעצורים, כאשר למעשה Patrossi הינו היחיד שנשאר מתחילת דרכה. ההרכב הנוכחי כולל את Vasiliy Molchanov, גם הוא מIron Mask על הבאס, Michael Brush מCelestial Wish על התופים, והסולן Christian Palin מ Epicrenel ו Random Eyes. לאורך 17 שנות פעילות, ובממוצע 4 החלפות של כל נגן בלהקה (כולל קלידן שלא קיים בהרכב כרגע), הלהקה הוציאה 4 אלבומים בלבד. הרביעי, Savage Requiem, נשמע בדיוק כמו כל השאר.

האלבום נפתח באינטרו, תחת השם "In Umbra Mea" וממשיך עם שירים בשמות בנאליים לחלוטין – "Guardian Angels" שמדבר על המלאכים שעוזרים לדובר לשמור על ממלכתו, ו"Rivals Forever". הנגינה מתבטאת בעיקר בסולמות קלאסיים שמנוגנים מהר מאוד בצלילים גבוהים, וריפים מלודיים. מדי פעם המתופף Brush מפתיע במקצב מהיר שמוסיף מעט עניין, אבל לא מיוחד מאוד. השיר היחידי שתפס אותי מבחינת המילים, הוא אחד השירים האיטיים יותר באלבום "Full Moon Sacrifice". הקצב האיטי לא הופך את השיר לשקט יותר, אלא לכבד יותר. המילים מדברות על קרבן זבח לאלים, אך מתמקד באלים מהמיתולוגיה הנורדית כמו ת'ור.

אחרי שיר על הגנת הממלכה, יריבו הנצחי וקרבן האש לאלים, חייב להגיע שיר באקורד מז'ורי שידבר על הספינה. כמו בכל השאר, פזמון קליט שיושב בצורה מושלמת על המלודיה הפשוטה של הגיטרות, לעומת בית שמספר סיפור בריתמיקה חמודה. לו רק כדי להצדיק את הסגנון כ"נאו קלאסי", נדחף לו באלגנטיות לשיר סולו בתווי "Ode To Joy" של בטהובן, כמובן בגרסת פאוור מטאל. מיד לאחריו, בדיוק באמצע האלבום, מגיע הזמן לשיר בגוון מעט אפל שהוא שיר הנושא של האלבום. כלל הנושאים עד כה והלאה נוגעים למלחות עם חרבות, ממלכות נרחבות ומסעות. היוצא מן הכלל, שאולי הוא הכלל לחלוטין, הוא שיר מספר 9, "Dragon Princes", שהוא שיר אהבה פשוט ומתוק לנסיכת הדרקונים שלו. האלבום מסתיים בגרסה אקוסטית שלו שמציגה אותו באור אפילו יותר חמוד ומקסים.

"Savage Requiem" הוא לא אלבום גרוע, הנגנים טובים, כלהקה הם מנגנים יחד מצוין, והוא נופל בדיוק להגדרות של אלבום פאוור רגיל וטוב. אך כשניסיתי לכתוב את הסקירה הזאת, לא הבנתי למה הרבה יותר קשה לי למצוא מה לכתוב מאשר בכל אלבום אחר, לא מצאתי מילים טובות ולא רעות, לא נקודות שאוכל להגיד שהן לא מוצלחות אבל גם לא כאלה שהרגישו לי מדהימות. לאחר מחשבה ארוכה, החלטתי שמדובר באלבום רגיל, לא טוב ולא רע. וכשהשקעתי עוד קצת מחשבה, קצת כעסתי. כן, הם מנגנים טוב. אז מה? מדובר באלבום חמוד, שנשמע כל השאר. החל מהמילים, דרך השירה, הגיטרות ועד למקצבי התופים, הכל נשמע בדיוק כמו כל שיר אחר. בסופו של דבר, האלבום הזה הצליח קצת להכעיס אותי. מעין תחושה של זלזול בקהל, של ננגן כדי לנגן ונוציא אלבום כדי להגיד שהוצאנו אלבום. בלי אמירה, בלי משמעות, בלי חידוש, עוד אחד מיני רבים.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Sons of Apollo - Psychotic Symphony

Eluveitie – Evocation II – Pantheon

Anathema - The Optimist

Belphegor – Totenritual

Suffocation – Of The Dark Light

Witherfall - Nocturnes And Requiems
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
גירל פאוור - סקירת הופעתן של ZAD, Shiran ו Dorothy Polonium

סקירת הופעה:
כשהדור המייסד כבש את חיפה - סקירת הופעתה של להקת אוריה היפ ב WUNDERBAR חיפה

סקירת הופעה:
מחסה מלודי - סקירת הופעתה של קאמלוט בישראל

כתבה:
Vanessa Ondine – Your Void

סקירת הופעה:
אומנות הרצח – סיקרת הופעתה של Thy Art Is Murder בישראל

כתבה:
קעקוע מרפא - על פרויקט ה Healing Ink בישראל
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[13/04/2018]
Necrophobic בישראל
[09/11] Kreator בישראל
[12/11] Kamelot בישראל
[17/11] פסטישרץ 9
[25/11] Canine בהופעת השקה
[09/12] Carcass
[13/12] חג האור פנד לנד - אלבום זהב למבול
[26/12] Desert בהופעה מיוחדת לרגל 15 שנות פעילות
[17/01] Pain Of Salvation בישראל
[24/01] Satyricon בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::