1. Lost (Why Should I Be Frightened By a Hat?)
2. Under the Pillow
3. #Addicted
4. Caterpillar and the Barbed Wire
5. Saturate me
6. Afloat
7. Discard Your Fear
8. Towards the Blue Horizon
9. Time Travellers
10. Found (The Unexpected Flaw of Searching)
ציון:
19/07/2016 Riverside - Love, Fear and the Time Machine מאת:יבגני טרבנוב
אנשים לא מדברים מספיק על Riverside. להקת הפרוגרסיב הזאת הגיחה בהפתעה אי שם ב-2003 הרחוקה עם אלבום הבכורה המרשים Out of Myself שהיה פיסה משובחת של פרוגרסיב מרגש, לא מתחכם מדי ועשוי בקפידה. האלבום לא הרגיש כלל כמו אלבום בכורה והציג לעולם להקה משופשפת שיודעת מה היא רוצה. Riverside חתמו בלייבל הפרוגרסיב הענק Inside Out ויצאו לסיבובי הופעות רבים והמשיכו לשחרר אלבומי איכות עד שהם איבדו אותי עם אלבומם הלפני אחרון Shrine of New Generation Slaves, שהיה מפוזר מדי ופחות מפתיע מארבעת אלבומי האולפן הראשונים שלהם.
מהסיבה הזאת בדיוק ניגשתי בחשש לאלבומם האחרון -Love, Fear and the Time Machine . חיפשתי את הרגש שהיה בשלושת אלבומי האולפן הראשונים שלהם והטכניקה שהיתה להם ב-Anno Domini High Definition. שיר הפתיחה "Lost (Why Should I Be Frightened By a Hat?)" הרגיע אותי: מדובר במתאבן שעושה את התפקיד שלו על הצד הטוב ביותר עם שירה רכה והרמוניות באדיבות הבאסיסט והסולן Mariusz Duda (שגם תפס את עמדת היוקללה באלבום). שאר חברי הלהקה מגבים אותו עם פסיכודליה שנשלפה משנות השבעים נוסח Pink Floyd. לא הרבה דברים יכולים להשתבש אחרי פתיח כזה.
"Under the Pillow" כולל ריפים וסולו מכשפים של הגיטריסט Piotr Grudziński שנפטר זמן קצר לאחר שהאלבום ראה אור. הנגינה של Grudziński מדויקת, סוחפת ומשמשת עדות לגדולתו כמוזיקאי שיחסר ל-Riverside ומעריציהם. "#Addicted" מדבר על ההתמכרות לרשתות החברתיות ולעולם הדיגיטלי ומתפקד כסינגל של האלבום. ככזה הוא רך ומובל בעיקר בידי הגיטרה האקוסטית של Duda והקלידים האווירתיים של Michał Łapaj.
"Caterpillar and the Barbed Wire" מתנהל בקצב עצל ומנומנם עם הבלחות של השפעות ניאו-קלאסיות בגזרת הגיטרה. לקראת הסוף השיר נשמע כמעט כמו ג'אם סשן פסיכודלי ופרוגרסיבי. זה לא דבר שלילי – השירה של Duda טובה מתמיד באלבום הזה והנגינה נהדרת. כל שיר באלבום הזה נושא עמו את ה-DNA של Riverside מתחילת הקריירה ושוזר באופן חכם את הדברים החדשים שהם למדו כלהקה במהלך הקריירה שלהם. אווירת הג'אם סשן מהגרת גם לשיר הבא – "Saturate Me" בו חברי הלהקה מוצאים את עצמם בטריפ פסיכודלי הזוי, לעיתים רועש ולעיתים רך ומלטף וברקע השירה המהדהדת של Duda.
שתי הרצועות האחרונות של האלבום "Time Travellers" ו-" Found (The Unexpected Flaw of Searching)" חולמניות ומרגשות, ומעניקות טאץ' של אופטימיות לרגעי המלנכוליה והכובד שפוזרו לאורך האלבום. בשורה התחתונה, Love, Fear and the Time Machine לא מצליח להתעלות על היצירות הגדולות של הלהקה אבל הוא אלבום סוחף וכייפי לשמיעה, נטול יומרנות ופשוט עשוי טוב. בהחלט לא צריך יותר מזה כדי לגרום לאלבום הזה לרוץ אצלי במערכת ובאוזניות. Riverside שוב כבשו את ליבי ואנשים עדיין לא מדברים עליהם מספיק.
