תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
PFN
graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: הוצאה עצמית


רשימת השירים:

01. Tzar Bomba
02. Back Eyes
03. Porno Junkie
04. murder
05. Take me Home Tonight
06. Force
07. midnight Ritual
08. Sag-e-Velgard
09. Ashkelon

04/01/2017
Midnight Peacocks - Katastroffa
מאת: ניצן כהן


אז על מה חושבים כשניגשים לשמוע אלבום, שבו לצד תופים, גיטרה ובאס-שירה, יש גם כנר? כשניגשים לכתוב סקירה לאתר מטאל, על להקה שלא כל כך מהר קוראים לה "מטאל"? לא הרבה, למען האמת. פשוט פותחים את הנגן ומקשיבים, ורצוי בווליום הרלוונטי. אם זה מה שעושים, דברים נפלאים יכולים לקרות, כמו לדוגמא המסת המחשבות (ה-"Mind Melt") שקורית כשמקשיבים לאלבום המקסים הזה. אז בואו נפיג את החשש, אל דאגה, האלבום הזה הוא לחלוטין מטאל, ולא רע, אם כבר פתחנו את זה. זהו אלבומה השלישי של הלהקה, החמישי אם סופרים גם את עברם כPlastic Peacocks, והוא נשמע כמו גרסה כבדה, מעניינת יותר ומוקלטת היטב של מוזיקה שמאז ומתמיד אהבו לעשות, הפעם גם עם קצת יותר אומץ.

כבר מהריף הראשון שפותח את האלבום בשיר "Tzar Bomba" שומעים את המשקל שהולך ללוות את כל האלבום. ריף כבד, עמוס דיסטורשן, ומדי פעם כמה נגיעות של צלילי גיטרה גבוהים לתבל את האווירה. מתחילת השיר, השירה מזכירה קצת יותר גראול מכל דבר אחר, למרות שלא מדובר בצרחה מחרישת אוזניים או טפטופים ממעמקי השאול, אלא פשוט שירה מכוסה באפקט. הפזמון מלווה גם בשירה נקייה וממוחשבת שעושה לשיר נפלאות. האלבום פרוגי מאוד, בסגנון המוזיקלי, בכלים המפתיעים כמו חריקת כינורות לחדי השמיעה בשיר הראשון או הדרבוקה שפותחת את השיר השני. אך בניגוד לאלבומי פרוג רבים אחרים, הטווסים לא מנסים להתהדר בחילופי קצב מרגיזים או באורכים משמימים. השירים קליטים וכיפיים, ועם זאת כבדים ומרתקים. הריפים הכבדים לצד הבאס העוצמתי מלווים את המאזין לאורך כל האלבום, גם בלי דאבל באס מפלצתי.

השיר השלישי, "Porno Junkie" נפתח בנעימת כינור שמתחלפת אחרי כחצי דקה בריף שנשמע כאילו נלקח ישירות משיר של Rage Against The Machine. "Killing In The Name Of" אם להיות מדויקים. גם השירה מזכירה קצת את הסגנון, ומעברי התופים שתומכים בשיר ודוחפים אותו קדימה בהחלט תורמים לאווירה.

הכינורות האוריינטליים שנדחפים מדי פעם הופכים את השיר למשהו מרענן, מקפיץ במקומות מסוימים וקורע לב באחרים. "Murder", השיר העוקב, הוא הרגע שבו השילוב המפלצתי בין הכינור האוריינטלי לריפים הכבדים של הגיטרה מתפוצץ למשהו מצמרר, באווירה שקשה להסביר במילים. הסולו של השיר אמנם מנוגן בגיטרה, אבל נשמע כמו איזה נגן יפואי על קו החוף, בעוד שהכינור המסורתי מוצא את עצמו בבתים כמזכיר יותר איזו גיטרה חשמלית חסרת מעצורים.

"Take Me Home Tonight" הוא הלהיט של האלבום. מדובר בשיר הקליט ביותר, עם הריף הכיפי ביותר. שירה ממוחשבת נוטה לרוב, להרגיז. קשה להצליח איתה. במפתיע, הMidnight Peacocks הצליחו להתאים מינון קרוב למדויק בין גראולים שלא מאבדים את הכיוון לשירה נקייה שנשמעת, בגלל הפילטרים, כמעט כאילו שרו דרך מחשב. שני הסגנונות מתאימים למוזיקה באורח פלא ולא חוטאים למטרה לרגע. בלהיט הזה אפשר אפילו להבחין, בסוף, באיזו צרחה קטנה שנותנת את הטון. קטע מעבר אינסטרומנטלי לוקח אותנו אל השיר הכמעט אחרון, "Sag-e-Velgard" שנשמע כמו חגיגה מזרחית שפוגשת הופעת מטאל כועסת. או לפחות כמו גרסה מעניינת למה שOrphaned Land היו עושים בעברם. כאשר השירה נכנסת, או בעצם כמה שניות לאחר מכן כשנופל האסימון שהשיר בערבית, זה הופך לאפילו יותר נחמד. התופים תורמים גם הם לאווירה האוריינטלית במקצבים מתאימים, לצד האנרגיה בסאונד עוצמתי. האלבום נסגר בשיר "Askelon" שמתאר, כמה מפתיע, נסיעה ברכבת לאשקלון. זה לא ממש שיר כמו מוזיקת רקע מלווה בשיחה של אדם ששקע עמוק מדי במחשבות שלו, עם עצמו, בדרך לאשקלון (אשקלון, אשקלון). נעימת פסנתר סוגרת את השיר ואיתו את האלבום, עם מה שנשמע כמו גשם מאחורה, ובאווירה שקטה זו אנחנו נפרדים.

לשיר האחרון אני מעדיפה להתייחס כבונוס טרק, למרות שאיש לא אמר לי, פשוט כדי לא לקלקל את החוויה הנחמדה מאוד מהאלבום הזה. מדובר באלבום לא ארוך, קצת יותר מ-40 דקות, של אסופת שירים נחמדים וקלילים ולצד זאת מעניינים ורועשים. השילובים והעיבודים בין המנגינות והכלים השונים נעשו בצורה מצוינת, וגם המיקס שאורז את הכל הופך את העניין כולו ללא פחות ממקסים. קשה להגיד למי את ממליצה לשמוע את האלבום, אבל כנראה שהתשובה היא לכולם. מי שצריך מדי פעם משהו קליל ונחמד, ועם זאת מעניין, קצת פרוגי, לא רועש במיוחד אבל בטוח לא בלדות רוק שקטות ועצובות, זה אלבום מצויין בשבילו. למען האמת, זה אלבום לא רע בכלל באופן כללי, ונראה לי שהוא עומד להישאר איתי לפחות עוד קצת. האזנה נעימה!

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Saille – Gnosis

King of Asgard - Taudr

Body Count – Bloodlust

Iron Reagen - Crossover Ministry

Hour Of Penance - Cast The First Stone

Sanctuary – Inception
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

אלבום קלאסי:
Annihilator - Never, Neverland

אלבום קלאסי:
Iron Maiden - Brave New World

סקירת הופעה:
מכת חושך – Scarlet, Edellom, Clapsodra בכאוס

כתבה:
פסיכופתיה אמריקאית

אלבום קלאסי:
Mastodon - Rmission

סקירת הופעה:
04/2017 April Fools Apocalypse
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[09/05/2017]
Tarja בישראל
[11/05] A Day To Remember Tribute
[11/05] A Perfect Circle Tribute
[11/05] From The Ashes
[13/05] Beyond The Veil
[20/05] Shredhead, Lehavoth וDukatalon
[22/05] Lacuna Coil
[25/05] Wacken Metal Battle Israel 2017
[14/06] Epica בישראל
[29/06] The Black Dahlia Murder בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::