תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן


רשימת השירים:

01. Terminal Show
02. Killers
03. In The Name Of Tragedy
04. Suicide
05. Life's A Bitch
06. Down On Me
07. In The Black
08. Fight
09. Year Of The Wolf
10. Keys To The Kingdom
11. Smiling Like A Killer
12. Whorehouse Blues


ציון:

12/11/2004
Motörhead - Inferno
מאת: יותם Defiler


"תקשיב לי אחשלי, מטאל זה לא כמו שהיה פעם. פעם היה אובר-דרייב כועס, היה יציאות מהקצב, היה שרשראות על המעילים, האיפור המטופש היחיד היה שייך לקיס ולדי סניידר, והיה כמויות בלתי נתפסות של סמים ואלכוהול. למעשה פעם, מטאל היה רוקנרול. היום? היום איפה המטאל ואיפה הרוקנרול. אמנים כמו ווייט-סטרייפס וקאנטינג קרוס עושים מאות אלפי דולרים מנגינות מאוסות לפני שהתו הראשון נשמע, מה שכמובן גורר סיבוב הופעות ענקי בעמדת החימום של איזו מפלצת בת 200 שנה ועדיין מנגנת, או עמדת הד-ליין – ואז סתם הם מקבלים כסף, לא ברור אפילו למה. היום המטאל הוא המגעיל, הדחוי, והעזוב כמו שהרוקנרול היה פעם. הרוקנרול נהיה נוצץ מדי בשביל שתיינים כמותי." מונולוג פנימי זה של למי קלימסטר, מנהיג להקת מוטורהד הוא מופרך לחלוטין.אף אחד, שתוי ככל שיהיה, לא קורא לעצמו "אחשלי". לכל היותר סחבק, אבל למי הוא דמות מפתח בהתפתחות הרוק באשר הוא, אז לכן אנחנו נרשה לו.

מוטורהד, למי שלא מכיר... לא צריכה הצגה. באמת, יש גבול לכל תעלול. כיום כל ערס עם Outkast במערכת של האוטו, מוחבא היטב תחת זעמה של הצ'קלקה של המשטרה הרודפת אחריו – יודע מי אלה מוטורהד, ואם מטאליסט אינו יודע מי אלה – הוא בהחלט קורא באתר הלא נכון. Motorhead הם אולי להקת המטאל, או הרוק-הכבד, או הרוקנרול הכבד (וכו') הראשונה והאחרונה שעשתה (וכנראה תמשיך לעשות עד שדבר לא יוותר ממנהיגה למי קלימסטר מלבד אפר ועפר - אותו יהיה ניתן לעשן ולהסניף בחופשיות, כי למי ימות בגיל 500) את אותה נוסחה טחונה של מוזיקה. 4 ריפים בשיר, במקרה הטוב באמת, במקרה הכיפי יותר רק 2. והשמחה חוגגת.

מוטורהד להקה בת יותר מ-30 שנה, והיא נשמעה עייפה ביום שנוסדה, אז כל אי אילו השפעות של שחיקה אינן משפיעות על מוחותיהם השרויים בשיכר של למי ושותפיו המתחלפים. אלבומם החדש Inferno אינו שונה. הוא בדיוק אותו דבר כמו שהיה לנו עם We are Motorhead לפני 3 שנים, Sacrifice לפני 9 שנים, ו-Orgasmatron לפני 18 שנה. הכל אותו דבר, הכל אותה הג'יפה המגעילה והאהובה על כולנו. מוטורהד למעשה היא הלהקה המייצגת של סוס שלעולם לא מתעייף, לא משנה כמה זקן חולה וערירי הוא. מוטורהד הם הליחה שמסרבת לצאת מהגרון של הרוקר המזדקן, וכמו בירה ממש סבבה היא לא משתבחת עם השנים – היא פשוט תוססת יותר ויותר.

Inferno של מוטורהד הוא החזרה של הלהקה בגדול... ובקטן. כלומר – כל אלבום של מוטורהד הוא התרגשות. למעשה ב-5 שנים האחרונות יצאו למוטורהד מספיק אלבומי אוסף כדי לכסה את כל הקריירה הענפה שלה, וברוך השם היא ענפה. האלבומים האחרונים של הלהקה במהלך המילניום החדש היו מאכזבים במקרה הטוב – ורעים במקרה הסביר. פשוט הם היו תוצר גרוע של ניצול גימיק זול שהוא מוטורהד, יותר מאשר אשכרה לשבת ולשחזר את הרעיון של רוקנרול מהו, וכמה עדכני הוא ישמע אם רק נשנה לו ריף אחד פה ושם.

אז למי לקח את חבריו מיקי די המתופף ופיל קמבל הגיטריסט והקליט את "הגהנום" – Inferno. טוב, דארקת'רון זה לא, אבל מוטורהד מספקים את הסחורה! זה לא הגיל, זה התרגיל. תוסיף לתרגיל כמה סולואים של סטיב ואי שעבר בסביבה (לגיטריסטים ביניכם: תדמיינו שאין שם סטיב ואי – סתם יהרוס לכם. הוא לא עושה כלום חוץ מלחרטט איזה סולו מוטורהדי וזהו) אבל האלבום הזה בועט קדימה באותם אשכים רגישים שכבר לא זזים וזעים לצלילי סלייר או אוברקיל כי הם איבדו את עצמם בתהליך. האלבום הזה פשוט עושה את מה שמוטורהד עושים הכי טוב – אם תקרא לזה הארד רוק נשכני ומחורחר, או הבי מטאל בריטי מהגל החדש (ישן) עם שירת שיכורים או פשוט הגרסה הקדומה ביותר של ת'ראש מטאל באשר היא – זה עדיין ישאר מוטורהד. וכמו באלבומם החזק ביותר ב-15 השנים האחרונות Bastards, גם פה הוא מראה על דינמיקה גבוהה, ריצות דאבל-בס כשצריך – וריפים ת'ראשיים שלא יביישו למשל את Bonded by blood או Kill ‘em all.

השירים החזקים באלבום הם Down on me הכמעט מלודי, Terminal show הכבד ו-In the name of tragedy הכועס, וכמו בכל אלבום של מוטורהד יש פה מן סמי-בלדה מקרטעת עם מנוע טרנטה וקסם של פעם. יש כאן אפילו גם את השיר הבלאק-סאבאתי בצורה מחשידה, וגם פליט Fאנקי לא ברור, גובל בפאנק האמת.

סה"כ התוצר הסופי של מוטורהד הוא אלבום שהלהקה יכולה להתגאות בו – אבל מצד שני, כמה גאווה יש ללהקה אשר כל המסכת שלה מצועפת ב-30 שנות קריירה? איך אפשר באמת לגוון בהופעה נורמלית עם מספיק שירים כדי לנגן סט הגון שיכלול פה ושם את השירים שהלהקה באמת אוהבת – לא רק הקהל? השאלה שלא "כמה פעמים אפשר לנגן Ace of spades בחיים?" תפטר אולי כאשר למי יהיה על ערש דווי ויחרחר את חרחוריו האחרונים. אנחנו כמובן נחשוב שהוא מנסה לשיר. ככה זה למי – החרחורים שלו הם הווקאלז שלו לאלבומים.

בסופו של דבר הלהקה הזאת תתפרק. אם זה יהיה בעוד 5 שנים, או 10, או 20 כשהם יהיו מחוברים למכונות החייאה וחטיפי טוויקס אנגלים מעושרים בשוקולד חלב. עד אז, מוטורהד – אשר זה זמן רב כבר לא בשיא תפארתה – תמשיך לעשות הופעות של שעה, נוגעת בקושי בשירים שהיא באמת רוצה לגעת בהם העיקר הם יתנו בראש, ישתו וויסקי ישן בערך כמוהם, ויבעטו עם הקטטרים לכל הכיוונים. זה התפקיד שלהם. אם לא מוטורהד מי יגלם את תפקיד הלהקה הגריאטרית?

[ פרסם תגובה / קרא תגובות (2) ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[20/12/2018]
Paradise Lost בישראל
[08/11] Prog Invasion 2
[10/11] Progagarin
[15/11] Subterranean Masquerade, Tomorrows Rain & Desert
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] פסטישרץ 10
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::