|
26/09/2005
Nuclear Assault - Third World Genocide
מאת: אלון מיאסניקוב
עוד ענקית ט'ראש מוציאה אלבום חדש, ושוב, לא מדובר בהצלחה חלקה. הלהקה היא ללא ספק מהוותיקות, כשאת אלבומם הראשון, Game Over הם הוציאו עוד ב-86'. בבסיסה, דו משמעית, נמצא דן לילקר האגדי, מי שהיה באנת'ראקס עם התחלתם, לאחר מכן ב-SOD, ב-Holy Moses ושנים מאוחר יותר ב-Brutal Truth, אך הלהקה שהוא היה מזוהה ביותר איתה היא ללא ספק Nuclear Assault. לאחר שני אלבומים מעולים, Survive ו-Handle With Care שהם ללא ספק ברשימת אלבומי הט'ראש הגדולים ביותר, החלה הלהקה לאבד את זה, בהתחלה עם "Out Of Order" ולאחר מכן עם הרכב שונה "Something Wicked This Way Comes" שגם סגר את תולדות הלהקה.
לאחר איחוד והוצאת אלבום הופעה יוצא סוף סוף אלבום אולפן חדש, כמעט בהרכב המקורי, כשרק הליד של הלהקה Anthony Bramante חסר, והתוצאה, כמו שאמרתי, היא ערבוב של טוב ורע. זה טוב בגלל שירים כמו "Price Of Freedom" ו-Living Hell שמהווים חזרה לחומר המוקדם של הלהקה, בגלל הקול של John Connelly שנשמע זהה לחלוטין לקולו באלבומים הקלאסים, בגלל התיפוף האדיר של Glen Evans ועבודת הבס של לילקר, וגם בגלל הסאונד המחוספס, דומה מאד לסאונד הקלאסי של הלהקה.
לעומת זאת, הוא פחות טוב בגלל הנטייה להארד קור שבולטת באלבום, נטייה שתמיד הייתה קיימת בלהקה בעבר, הם תמיד היו יותר קרובים להארד קור ממרבית להקות הט'ראש, אבל כאן זה נראה כמו ניסיון לקחת אלבום כמו Game Over ולהחדיר בו הארד קור במאמץ לא טבעי, ושירים כמו שיר הנושא ו-"Human Wreckage" פשוט לא עובדים ונשמעים מלוכלכים מידי, עם סאונד צורם בלידים. כמו כן, ניכר הבדל גדול באיכות בין חלק מהלידים ואני משער שזה כתוצאה מזה שחלק מהם עושה Bramante המעולה שמנגן בכמה שירים וחלק הם של Eric Burke, גיטריסט שמחליף אותו, כתוצאה מכך הלידים נעים בין מרשימים מאד בכמה מקרים, לנוראים עם סאונד לא טוב בחלק אחר.
נוכחות של שיר פאנק לכל דבר כמו "Whine And Cheese" אולי נועדה שוב לשרת את תחושת החזרה למקורות של הלהקה אבל היא נשמעת לא קשורה ומאד לא מעניינת, לקהל אוהבי הט'ראש שרוצה את הלהקה כלהקת ט'ראש ולא כלהקת פאנק הארד קור, מי שלדעתי הוא הקהל העיקרי של הלהקה. אין ספק שבאלבום כמה שירי ט'ראש טובים שמזכירים לי את הימים הטובים יותר של האלבומים המוקדמים של הלהקה, "Game Over" ו-"Survive", וזה מה שנותן לאלבום זכות קיום ואפילו עושה אותו לדיי מהנה עבור אוהבי האולד סקול, מצד שני, הם יאלצו להתגבר על שורשי ההארד-קור של הלהקה, ואני לא בטוח שכולם יהיו מוכנים לעשות זאת.
|
