|
06/10/2005
Battlelore - Third Age Of The Sun
מאת: אלון מיאסניקוב
כמה עובדות ראשונות על הלהקה, הם שרים רק על נושאים שקשורים בספרים של טולקין, יותר "שר הטבעות", יש להם סולן גראול וסולנית קלין, הם עושים מוזיקה שנשמעת כמו פאוור קלטי רוב הזמן, וזהו האלבום השלישי שלהם.
ועכשיו לעניין עצמו, האלבום קודם כל נשמע נהדר, סאונד עשיר ומוצלח, נקי מאד, כל חברי הלהקה יודעים לנגן, למרות שהגיטריסטים נמנעים כמעט לחלוטין מלידים כל שהם, והשילוב של הקלידים אינו מציף את המוזיקה אלא משתלב בה יפה.
יש לי בעיה אחת גדולה עם הלהקה, הסולנית שלהם, היא נשמעת סבבה בכמה קטעים, היא גם משתלבת יפה בשירים שבהם היא שרה יחד עם סולן הגראול של הלהקה, אבל כששיר שלם עומד על כתפיה, לרוב מסתבר שהן צרות מיידי. יש לה קול לא רע, אבל אין לה את היכולות הוואקליות של Liv Kristine מ-Leaves Eyes למשל, והלהקה נוטה להפיל עליה יותר מידי קטעים בלעדיים שפשוט לא מחזיקים מעמד בגללה.
האלבום נפתח באינטרו שמכיל את המלודי ליין של השיר המלא הראשון, "Storm Of The Blades", שהוא גם השיר הכי טוב באלבום בהפרש ניכר. קליט, עצבני, שילוב יפה של שירת הגראול והשירה הנשית, אחלה מלודי ליין, הכול מתקתק בשיר הזה, הבעיה מתחילה בשיר הבא, "Ghan Of The Woods", ברגע שכל השירה עומדת על הסולנית, זה לא זה, זה נע בין משעמם ללא טוב... גם השיר הבא סובל מהסימפטום הזה, למרות שהגראול מציל חלק ממנו.
אני עלול להישמע כמטאליסט לא סובלני אבל אין לי כלום נגד שירה נשית כשהיא טובה ויושבת יפה במוזיקה, וכאן זה לא זה. "Trollshaws" שוב נותן בראש, שיר אפל ואגרסיבי, עם אווירה טולקינית ושבה הקלידים תורמים הרבה, ושוב, זה השילוב של הגראול העמוק והשירה הנשית שיוצר שיר טוב, מה ששוב מתחרבן בשיר הבא, "Elves Of Luva", ששוב בנוי על טהרת השירה הנשית.
הלהקה עושה עוד כמה קטעים טובים יותר ופחות, יש לי הרבה אהדה לקול הגראול שמציל את השירים ונותן להם כוח ועוצמה שהייתה חסרה להם, בסה"כ, אלבום לא רע, אבל אם יצמצמו קצת את השירה הנשית בו, הוא יכול היה להיות הרבה יותר טוב.
|
