תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ozzy
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: Relapse Records


רשימת השירים:

01. “Mareridt”
02. “Måneblôt”
03. “The Serpent”
04. “Crown”
05. “Elleskudt”
06. “De Tre Piker”
07. “Funeral (feat. Chelsea Wolfe)
08. “Ulvinde”
09. “Gladiatrix”
10. “Kætteren”
11. “Børnehjem”


ציון:

15/10/2017
Myrkur – Mareridt
מאת: יבגני טרבנוב


הכל נשמע טוב יותר בדנית. למה אני אומר את זה? כי Myrkur היא חשכה ו –Marerid t הוא סיוט. אם היו מגישים לי אלבום שנקרא "סיוט" ומתויג כבלאק מטאל מלהקה שנקראת "חשכה" הייתי אומר יפה מאד שילכו לחפש כתב אחר. אבל במקרה של Myrkur צריך להתעסק בצורת ההגשה כי לא מדובר בפרויקט בלאק מטאל מסורתי. מאחורי Myrkur עומדת Amalie Bruun, מוזיקאית מחוננת שפרצה לא מעט גבולות עם אלבום הבכורה של הפרויקט שלה עליו כתבתי לפני שנתיים. אותו אלבום בכורה הופק בידי Kristoffer Rygg, מנהיג וסולן להקת Ulver, ובדומה לתחילת דרכם של Ulver, אלבום הבכורה של Myrkur הילך בין הבלאק הנורווגי המסורתי למוזיקת עם נורדית וכלל קטעי מעבר מלאי אווירה.

לא כולם אהבו את זה. Bruun עמדה (ועדיין עומדת) בפני ביקורת חריפה שלעיתים מתדרדרת לגידופים, איומים ושלל מעשי קונדס ברחבי האינטרנט. אבל אל תתנו לקיבעון או להתנהגות ביזארית של כמה אנשים לערער אתכם. Mareridt הוא אלבום נהדר ומוכיח ש- Bruunהיא אחת היוצרות היותר מוכשרות שעובדות בתחום.

Mareridt הוא לא אלבום שמבזבז זמן. שיר הפתיחה שנושא את שם האלבום מבהיר בדיוק למה המאזינים נכנסים. מדובר בקטע נוגה ומעודן עם קטעי שירה בדנית ומגוון כלי נגינה שמעניקים לשיר את הנפח והאווירה הייחודית שלו, החל מכינור, דרך הקונטרבס ועד לכלי נורדי חביב שנקרא Nyckelharpa (שכדאי לכם לחפש). ברקע יש צלילי גשם ורעם שלא משאירים מקום לספק: מזג האוויר מתקדר והסיוט מתחיל. משם האלבום קופץ ל-"Måneblôt" בו Bruun משלבת בין צווחות מטילות אימה ושירה עדינה על רקע התופים הרועמים של המתופף Aaron Weaver והגיטרות המנסרות של William Hayes. גם מגוון הכלים העממיים הקבוע של Myrkur נמצא כאן ומעניק את התחושה שמדובר במוזיקה שמגיעה אלינו מתקופה רחוקה ונשכחת. חשוב לציין שלא מדובר בפרויקט פולק מטאל ג'נרי. אין כאן להקה שעושה דת'\בלאק עם קלידים ודגימות של חליל אלא פרויקט מורכב ומרובה נגנים שמשדר אותנטיות, רוע, אפילה ויופי בו זמנית. מעבר לכלים אותם כבר ציינתי, האלבום כולל גם שימוש בנבל פה ובמנדולה. חדי אבחנה יוכלו לציין שכמות הכלים שאינם גיטרות חשמליות ותופים היא בהחלט גדולה יותר מהציוד הבסיסי של להקת מטאל סטנדרטית. ההטמעה המחושבת והמוצלחת של הכלים במיקס יוצרת אמירה אומנותית בעלת ערך. זה לא נעשה בשביל ה"מגניבות" או המסחרה וקשה שלא להעריך צורת הלחנה ונגינה כזאת.

אחד השירים היותר טובים באלבום הוא "The Serpent". השיר הראשון של Myrkur בשפה האנגלית הוא שיר שמדבר על ניתוץ מוסכמויות ובאופן אירוני שוכח מהגראולים אבל לא מהריפים החובטים שלקוחים מעולם הסלאדג' והדת' מטאל, ועדיין משלב בתוכו נגינת פסנתר. הטוויסט הוא שהתווים נשמעים כאילו נלקחו מסרט אימה ישן. זה שיר עוצמתי שמרגיש מרענן, סקסי ואפל בדיוק במידה הנכונה ומגשים את הציפיות שהיו לי לגבי הפוטנציאל של Myrkur מלכתחילה. שיר מעניין נוסף מהאלבום הוא "Funeral" שמלא בסינת'ים וגיטרות חורקות. אבל מעבר לאווירה הטורדנית והרדופה של השיר, יש כאן דואט בין Bruun והסולנית האורחת Chelsea Wolfe שרק לאחרונה הוציאה את אלבומה החדש והמצוין Hiss Spun. ביחד הן יצרו שיר שירדוף את הסיוטים שלכם.

בעוד "Ulvinde" ו-"Gladiatrix" קרובים להיות שירי פוסט-בלאק מטאל סטנדרטיים יותר, האלבום מסתיים דווקא עם "Kætteren" ו-"Børnehjem", קטעים אינסטרומנטליים ברובם שמתמקדים באספקטים מסוימים של מוזיקת העם הדנית שלא זוכה להכרה גדולה. וזאת בדיוק הגדולה של Mareridt. זה לא סתם אלבום בלאק או אפילו פוסט-בלאק. מדובר באורקסטרה שלמה בניצוחה של Amalie Bruun שנעה בין יופי ושלווה לרגעי אימה. ההאזנה ל-Mareridt משולה למסע ביער אפל וקר. יש כאן יופי אבל גם חשכה והשניים מתקיימים בהרמוניה מוזרה אחד לצד השני. אם הראש שלכם פתוח מספיק ואם השילוב הזה לא מרתיע אתכם, מחכה לכם אלבום מאד מגוון ואיכותי. לפעמים הגיוון הזה בא על חשבון תחושת הגיבוש, אבל למרות ש-Mareridt הוא אלבום פחות מגובש מאלבום הבכורה של Myrkur, הוא בהחלט מעניין ועשיר יותר מוזיקלית.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Diablo Swing Orchestra – Pacifisticuffs

Ghost – Prequelle

Michael Romeo - War of the Worlds Pt. 1

The Lion's Daughter - Future Cult

Powerwolf – The Sacrament Of Sin

Structural - Metacognition
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה

סקירת הופעה:
השבדי המעופף - סקירת הופעתו של אינגוי מאלמסטין בת'א

סקירת הופעה:
יורדים למחתרת - סקירת הופעתן של Telegraph ו Subterranean Masquerade

כתבה:
שנהיה לראש ולא לזנב חלק II - ספיישל ראש השנה במגזין מטאליסט

סקירת הופעה:
מעוף הדרקונים – סקירת הופעתה של להקת Dragonforce בישראל
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[05/10/2018]
Songs For The Dead
[22/09] פסטיכאסח
[26/09] Sons Of Apollo בישראל
[27/09] Walkways בבסקולה
[27/09] The Three Tremors
[29/09] Blazing The Blaze
[06/10] מחווה לDream Theater לזכרו של טל פסקל
[11/10] Heavy Metal בלבונטין
[13/10] Vitalism בישראל
[14/10] Amaranthe בישראל
[18/10] Rotting Christ בישראל
[27/10] Electric Chaos
[15/11] Subterranean Masquerade, Tomorrows Rain & Desert
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[20/12] Paradise Lost בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::