תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: Metal Blade


רשימת השירים:

01. The Road To…
02. Obscene as Cancer
03. The Reek of Fear
04. Forward!
05. New Bethlehem / Mass Death Futures
06. The Apocalypse is About You!
07. Vi Coactus
08. Mother of Satan
09. The Horrid Strife
10. Are We Fit For Glory Yet? (The War To End Nothing)


ציון:

25/10/2018
Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror
מאת: יבגני טרבנוב



אם הייתם אומרים לי שאתם רוצים להיות מוזיקאים, הייתי מאחל לכם את יכולת ההתמדה ומאגרי היצירתיות וההשראה שיש ל-Mick Kenney שמפמפם אלבום חדש של Anaal Nathrakh כל שנתיים, כמו שעון. אפילו יותר טוב, כי הוא אף פעם לא מאחר, וכל האלבומים שלו טובים. אני יכול לחשוב על מעט מאד אמנים שיכולים להתפאר בהישג הזה אחרי קרוב לשני עשורים של עשייה. אז מה סוד הקסם של הג'ינג'י הבריטי המשוגע הזה? אני לא לגמרי יודע, אבל אני יכול להבטיח לכם שרמות הורסטיליות של Anaal Nathrakh הן כנראה הסוד של הפרויקט המוזיקלי הזה להתמדה.

לאלה מאיתנו שלא יודעים, Anaal Nathrakh הוא פרויקט אינדסטריאל-גריינד-בלאק מטאל, ו-Mick Kenney הוא הגיטריסט, הבאסיסט, המלחין, המאסטר והמאסטרו, והמשלם על מכונת התופים. אותו מלווה Dave Hunt על המיקרופון, שידוע גם כסולן להקת הדת' הבריטית האגדית Benediction. ביחד השניים מייצרים אלבומים כבדים, רועשים ואפוקליפטיים שיורקים ניהילזם מהשנייה הראשונה שהפעלתם את הנגן שלכם.

A New Kind of Horror הוא אלבומם החדש והעשירי במספר, וללא ספק היצירה הכי טובה של הצמד מאז In the Constellation of the Black Widow המופתי מ-2008. יש משהו משעשע בעובדה שהלהקה הגישה לנו את האלבום הכי מטורף ומגובש שלה במחצית הקריירה, וכעת אחרי שעבר משך זמן זהה, הם סוף-סוף מציעים לנו את השלב הבא באבולוציה של הלהקה. כמה מילים למעריצי The Codex Necro: זה ברור שהשלב הזה בקריירה של הלהקה מת (מהר מאד) ואין מה לצפות מהם לחזור לאותה תקופה. ברמה מסוימת, Anaal Nathrakh של היום הם הלהקה שנולדה באלבום השני שלהם.

"Obscene as Cancer" פותח את האלבום אחרי קטע אמביינט קצרצר, ולא מציג שום דבר חדש. לזכותו של השיר אפשר לומר שמדובר במרחץ הדמים הקלאסי של Anaal Nathrakh עם המון גריינדים, ריפים נושכים ו-Dave Hunt אחד שנשמע כמו כלב מוכה כלבת, שבפזמון עובר לזמר בשירה נקייה ואופראית. אבל העניינים מתחממים עם "The Reek of Fear": צלילי drone מאיימים פותחים את השיר ומשתלבים בדהרה של מכונת התופים. השירה של Hunt נשמעת אפילה מתמיד והמיקס כאן הוא הכי פחות נקי שהיה ללהקה מזה הרבה שנים, מה שרק מדגיש את האווירה המדכאת והאפילה של האלבום. לאחר מפגן הצווחות והחרחורים, Hunt עובר לשיר בטונים גבוהים במיוחד שיגרמו לעונג עבור כל מעריצי King Diamond. וכל הערבוביה הזאת מעולם לא עבדה טוב יותר אצל הלהקה, כולל הקטע האלקטרוני שמדמה צלילי breakdown לקראת סוף השיר.

ואז מגיע "Forward!", הסינגל הראשון מהאלבום שעיצבן לא מעט אנשים בגלל קטעי הדאבסטפ ש-Kenney שילב לאורך השיר הגרובי והחובט הזה. אני יודע, זה נשמע מוזר. על הנייר זה אפילו נשמע כמו רעיון רע, אבל זה עובד. האלקטרוניקה משתלבת נהדר עם הריפים הקרים וקטעי sample של אישה מזמרת ברקע מוסיפים נפח גותי ומצמרר לשיר. זה בדיוק מה שרציתי לשמוע מהצמד הזה שהיה תקוע בלופ במשך כמה שנים. יש כאן חדשנות ותחושה מרעננת של פרק חדש בקריירה של ההרכב. השיר "New Bethlehem \ Mass Death Futures" מציג לראווה ריפים גרוביים, שבירות וקלידים אווירתיים שפוגשים את השירה האופראית של Hunt והטונים הגבוהים בו זמנית. מדובר באקסטזה מטורפת שמרימה את האלבום לרמות היצירתיות הכי גבוהות שהיו ל-Anaal Nathrakh עד כה.

גם אלה מאיתנו שמתגעגעים לשירים היותר כבדים ולאלמנטים של הגריינד יבואו על סיפוקם עם "The Apocalypse is About You!" שמרגיש גריינדי מתמיד, או שירים כבדים כמו "The Horrid Strife" ו-"Mother of Satan" שמהלכים על הקו שבין הדת' לבלאק מטאל.

השיר האחרון, "Are We Fit for Glory Yet?" ממשיך במסורת של שיר סיום מצמרר ומעט מלודי יותר בו ההרכב דבק כבר כמה שנים טובות. אבל הכל יחסי בחיים, וכך גם המלודיות של השיר הזה שגולש בפזמון להמנון צבאי מסמר שיער. מדובר בדרך מושלמת לסגור את האלבום הזה שמגולל שלל סיפורי מלחמה וייאוש עמוק. Kenney ו-Hunt דוהרים קדימה ומוכיחים שיש להם עוד הרבה מה להציע, גם כשהם על המסלול השוחק של אלבום כל שנתיים וסיבובי הופעות בין לבין, וגם אחרי שהם "עשו את שלהם" מבחינה מוזיקלית. אולי העובדה שאין להם מה להוכיח יותר משחקת כאן לטובתם, כי הצמד נמצא בשלב הנוח של לעשות מה שבא להם ולמצוא קהל למרות, ואולי בזכות זה. "A New Kind of Horror" הוא בהחלט מועמד ראוי לתואר אלבום המטאל של השנה.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[10/11/2018]
Progagarin
[08/11] Prog Invasion 2
[15/11] Subterranean Masquerade, Tomorrows Rain & Desert
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] פסטישרץ 10
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::