תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ontour
Graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: Century Media


רשימת השירים:


01. When a shadow is forced into the light
02. The crimson crown
03. Firelights
04. Upon the water
05. Stone wings
06. Clouds on your side
07. Here on the black earth
08. Never left


ציון:

05/02/2019
Swallow the sun – When a shadow is forced into the light
מאת: מתן קדר


מעטים הם ברי המזל בעולם הזה שזכו לאהבה ממבט ראשון. התחושה הזאת שמהשנייה הראשונה נדלקת לגמרי ואתה יודע שלא תפסיק לאהוב לעולם. ככה היה לי עם STS אי שם בסביבות שנת 2005. עד אותה שנה לא הכרתי דום מטאל בכלל. מבחינתי מטאל היה ת'ראש, דת' וקצת ניו, כי זאת הייתה התקופה שהניו פרח והיה כיפי ממש. ופתאום נתקלתי בלהקה שקוראים לה Swallow the sun. שם מסקרן. אז שמעתי את השיר Swallow וזאת הייתה אהבה משמיעה ראשונה. עד היום, האלבום הראשון שלהם, The morning never came הוא בשבילי יצירת הדום מטאל הכי טובה ששמעתי.

אז אחרי שסיימתי לחפור על כמה אני מאוהב בלהקה הזאת, נספר לכם איזו שווה היא. החבר'ה באים מפינלנד (מקורי אה?) וקיימים משנת 2000. האלבום הנוכחי הוא ה-7 במספר, והוא נאלץ לעמוד בסטנדרט גבוה מאוד בתור האלבום שמגיע אחרי האלבום המשולש (!) שהלהקה הוציאה ב-2015 שהיה לא פחות מקסום.

מה זה האלבום הזה עם השם הקצת ארוך מדי? ובכן, מאוד פונקציה של איך אתם מסתכלים על זה. אם אתם כמוני, הילד המאוהב באלבום הראשון, האלבום הנוכחי משעמם פיצוצים. מאוד קשה לעיכול. בעצם, עושה לכם מה שדום אמור לעשות. גורם לכם לאבד תקווה... ומהצד השני, אם תרצו לחשוב על הדרך בה הוא עוקב אחרי האלבום הקודם, אז מה שיש לנו כאן זה בעצם אלבום בלדות. כן, אני יודע, בלדות דום נשמע מעט מוזר אבל סמכו עליי, זה בדיוק מה שזה.

אלבום שמתחיל בשיר הנושא שלו אוטומטית מעלה ציפייה. השיר מתחיל במנגינת קלידים-גיטרה עם תופים מעניינים ויורד מהר מאוד לפריטה אקוסטית. ללא ספק, המשך ישיר לאלבום הקודם. מיקו, כנראה הסולן האהוב עליי בעולם, בוחן את היכולת שלו בסולם שכנראה הכי לא נוח לו וגורם לי לתהות על הבחירה הזאת. ואז הוא מתחיל לצרוח, המלודיה הראשונה חוזרת ויש לנו כאן פזמון יפהפה ומרושע. השיר נע בין בתים ופזמונים במקצב של 3/4, המקצב האהוב עליי שאוטומטית מעלה את קרנו של השיר אצלי במקביל לתצוגה ווקאלית מרשימה של מיקו.

The crimson crown הוא שיר פשוט. פשוט איטי, פשוט שקט, פשוט יפה. פשוט שמעו אותו. אחריו מגיע Firelights, הסינגל השני שיצא מתוך האלבום. גם הוא מתחיל מאוד בשקט וברוגע, אקורדים קריפיים מעט ברקע, שירה עדינה של מיקו, לחישות של אישה, כניסה לפאוור קורדס איטיים. המבנה המושלם להתחיל איתו בלדה. לשמחתי, אחרי עוד בית ופזמון השיר מקבל טוויסט רועש ומרושע, סולו גיטרה קטן ונחמד, והנה לכם בלדת דום יפייפיה.

Upon the water, הסינגל הראשון מהאלבום, נפתח גם הוא בשקט וברוגע עם מלודיית גיטרה שאחריה צוללים למחוזות השקט והעודף איטיות. גם כשנכנסים הדיסטורשן והגראולים השיר נשאר איטי וכבד, ובכל זאת משדר תחושת רשע וייאוש. אפשר בהחלט להצביע עליו כאחד השירים הטובים באלבום.

Stone wings הוא ללא ספק האהוב עליי. שיר שנמצא 3 רמות מעל כל שאר האלבום. באופן מאוד לא מקורי, גם הוא נפתח בצורה מאוד שקטה, מקצב תופים פשוט ואיטי, וכל הלהקה לוקחת את הזמן בלבנות את כל הדבר הזה וליצור ציפייה בעוד מלודיית הגיטרה מתפתחת רק מעט ובדיוק במידה הנכונה. אחרי 2 משפטים קצרים הלהקה נכנסת לפזמון מלא אהבה ועצב, סוחף שכזה, מהסוג שגורם לך לרצות לתפוס את האישה שלה ולהביא לה את החיבוק הכי גדול בעולם. אין מילים לתאר את השיר הזה. הוא לא רק הטוב באלבום, הוא אחת הבלדות הכי יפות שאני מכיר, בעיקר עם הסקרימים של מיקו ועבודת הקלידים הנהדרת.

בשלב הזה, אם אהבתם את מה ששמעתם, שתדעו ששלושת השירים הבאים ממשיכים את אותו קו. אם לא אהבתם, שלושת השירים האלה לא יצילו אתכם. ובכל זאת, נסכם את מה שקורה פה: בגדול, האלבום אווירתי יותר מקודמיו. ישנו חיבור משמעותי יותר בין גיטרות וקלידים בחלקים נרחבים. מעבר לכך, אכן מדובר באלבום שדי נשמע כמו אלבום בלדות, כאשר פה ושם יש לא מעט דיסטורשן וגראולים, אך עדיין מדובר באלבום כנראה הכי שקט של הלהקה כמכלול.

בעיניי, האלבום הזה הוא כמו כוסברה. הוא כמו יעל בר-זוהר וכמו אבוקדו. או שתאהבו אותו או שממש לא. אין כל כך אמצע לדבר הזה. ואולי כמו סיר של חמין בכלל, לוקח די הרבה זמן לעכל אותו. בסופו של דבר, הוא יפהפה. לא מושלם, אבל יפהפה.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Grand Magus – Wolf God

Sacred Reich – Awakening

Obsidian Tide - Pillars of Creation

Periphery – Periphery IV: Hail Stan

Slipknot – We Are Not Your Kind

Shredhead - Live Unholy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

ראיון:
חוגגים עשור - ראיון עם סימון סימונס, סולנית להקת Epica

סקירת הופעה:
שנת הסבל - סקירת הופעתן של Orpheus Blade / Clapsodra

ראיון:
נותנים את הלב ואת הנשמה האפלה - ראיון עם Christos Antoniou, גיטריסט להקת Septicflesh

כתבה:
המדריך אל התופת – ערכת הפתיחה לבלאקר המתחיל.

סקירת הופעה:
זומבים בבארבי- Shredhead משיקים אלבום במועדון הבארבי

סקירת הופעה:
הקול הנשי שואג - סקירת הופעתה של להקת Arch Enemy בישראל
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[16/11/2019]
Shokran בישראל
[19/09] Septicflesh בישראל
[23/09] Desert - Album Release Show
[28/09] פסטיכסאח 2019 ירושלים
[10/10] Epica בישראל
[16/10] Scarfest 2019
[31/10] Cradle Of Filth בהאלווין בבארבי
[13/11] Annihilator בישראל
[16/11] Harakiri For The Sky
[16/11] AREWEDEAD - EP Release Show w\ Shredhead\ 03
[11/12] Amorphis Live In Israel
[26/12] חג האור-פנד-לנד המסורתי
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::