|
23/05/2003
Norther - Mirror Of Madness
מאת: אופיר מסר
יש להקות טובות, ויש להקות מעולות, אך מה לעשות כאשר הן דומות אחת לשנייה. מי טובה יותר? מי טובה פחות ? מה כדאי לשמוע? מה כדאי לזרוק? אני מניח שזה תלוי באיכות, ואכן האיכות היא לרוב הדבר היחיד ששונה בין להקות מאותו ז'אנר. אך יש גם מקרים יצאי דופן, להקות שמשלבות דמיון וכן גם משהו חדש משלהן, אחת מאותן להקות היא Norther הפינית.
כאשר שוחרר האלבום הראשון של הלהקה ("Dreams Of Endless War") לפני כשנה, היה נראה בשמיעה ראשונה כאילו לקחתם בטעות אלבום של Children of Bodom, ואכן הלהקה הזו בהחלט נשמעת דומה לחבורה הותיקה. אך אל תטעו, כי לשם שינוי קיים גם שוני בין הלהקות שיוצר תוצאה חיובית ביותר באלבום השני של Norther שאותו אסקור.
שנה לאחר האלבום הקודם, יוצא לאוויר העולם "Mirror Of Madness", האלבום הכי חייתי ששמעתי השנה, וזה בהחלט מתאים לתיאור של מה שתקבלו. תיקחו את החומר הישן של CoB (שילוב דת' מלודי קטלני), יחד עם סגנון פאוור\אולד-סקול, שללא השירה, נשמע דיי דומה לנגינה המאופיינת בקלידים וריפים מהירים של Sonata Arctica וקיבלתם מתכון לאלבום הכי מפוצץ שיצא בזמן האחרון.
השילוב המוצלח של Norther מציב אותם היישר בראש רשימת הלהקות החדשות והמבטיחות של תחום הדת' המלודי (בלשון המעטה). יחד עם להקת Skyfire השוודית הן מהוות איום משמעותי ל-CoB הותיקים שנחשבו בזמנו למלכים בתחום, אבל נטשו את הסגנון והלכו לכיוון יותר ת'ראשי וכבד. כפי שהזכרתי קודם לכן, רוב ההבדלים בין להקות מאותו ז'אנר באים לידי ביטוי באיכות, והאיכות של הלהקה היא לא מהעולם הזה! כל אחד מחברי הלהקה הצעירה מצטיין בתחומו וביחד הם מבצעים את העבודה בצורה יוצאת מן הכלל.
האלבום נפתח בשיר המעולה "Blackhearted" שכבר מציג לנו טעימה קלה ממה שאנחנו הולכים לקבל מהאלבום. הגראוולים של Petri Lindroos הסולן המבטיח נשמעים מאד חלקים וזורמים עם השיר, ולמרות צווחותיו המדהימות ניתן אף להבין את המילים שהוא שר, וזה כבר יתרון ללהקה מסוג זה. מי שירצה להתעמק ולקרוא את הליריקה של האלבום, ימצא דווקא שילוב מילים נורא מעניין, שללא הסגנון של הלהקה, היה נראה כי מישהו שלח אתכם לממלכת הגות' האפלה.
השיר השלישי באלבום – “Of Darkness And Light" נשמע כמו גרסת דת' לאחת מהיצירות סטייל שנות ה-80 של Tobias Sammet ב-Avantasia תודות לעבודת הקלידן Tuomas Planman, שבשיר הזה דווקא השתמש בפסנתר בצורה נפלאה. מיד לאחר מכן מגיע השיר "Midnight Walker" שלדעתי הוא השיר הכי בומבסטי באלבום, והוא פשוט לא מפסיק להתנגן אצלי בראש. כאן עבודת הגיטרות המעולה של Kristian Ranta יחד עם הבס של Jukka Koskinen והתיפוף של Toni Kallio פשוט משתלבים ליצירה הכי חייתית ששמעתי לאחרונה. בשיר "Everything Is An End" ניתן לשמוע את עבודת הגיטרות המצוינת שהפעם לא נבלעת מאחורי הקלידים. וב-"Unleash Hell" מרגישים את העוצמה של הלהקה, עם המקצבים החוזרים וקטעי הסולו החזקים.
לבסוף מגיע השיר "Dead", שנשמע תחילה כמו הפתיחה של השיר “Bullet Ride" של In Flames המעולים, אך מיד חוזר לטון הלהקה המוכר. ואחריו שיר הנושא של האלבום "Mirror Of Madness" המצטיין בריפים לא רעים בכלל ומציג עוד אחת מהיצירות היותר טובות של האלבום, ובכך חותם אותו עם טעם של עוד.
אני לא יודע מה אתכם, אבל אני הייתי מזמין את האלבום הזה כבר עכשיו. "Mirror Of Madness" הוא בהחלט פריצת דרך ללהקת הפינית, ומהווה עוד אחת מיצירות הדור האחרון שמנסה לשחזר את ימיהם הגדולים של CoB ושאר להקות סטייל אחרות. גם אם אתם לא בראש בלאק\דת' אבל אתם אוהבים מקצבים מפוצצים מסגנון הפאוור או האולד-סקול, אני מבטיח שתוכלו למצוא פה את מבוקשכם.
|
