תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dusturbed
Disturbed
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות אלבומים ::

לאתר הרשמי: לחצו כאן
חברת תקליטים: InsideOut


רשימת השירים:


01. .Castaway
02. Genesis
03. Spirits Will Collide
04. Evermore
05. Sprite
06. Hear Me
07. Why?
08. Borderlands
09. Requiem
10. Singularity


ציון:

14/04/2019
Devin Townsend – Empath
מאת: יוני אורן


Devin Townsend.
אם טרם נתקלתם בשם הזה, אתם מתבקשים לקום, לצאת מהחדר, לסגור אחריכם את הדלת ולהתבייש בעצמכם. 25 שנים אחרי הפריצה לתודעה בתור הסולן באלבום Sex and Religion של הגיטריסט הוירטואוז Steve Vai, אחרי 5 אלבומים עם ההרכב הקנדי המכסח Strapping Young Lad ז"ל, אופרת Pאנק פארודית קורעת אחת תחת השם Punky Brüster, עוד 2 אלבומי Progressive תחת השם Devin Townsend Band, 7 אלבומים תחת השם Devin Townsend Project ו-8 אלבומים שנעים בטווח שבין מטאל ובין Ambient תחת השם Devin Townsend, אלבום Country אחד תחת השם Casualties of Cool, כל זאת מבלי לציין את היותו אורח ו/או מפיק בעשרות פרויקטים ולהקות נוספות (כשהמוכרות בהן Soilwork, Lamb of God, Gojira ועוד), הופעה חיה אחת בארץ ב-2017 ועוד אחת ממש בימינו, ג'אם סשן עם פלוצי הידיים של גיא פירסט שנעשה ויראלי או אפילו הדמות של המתופף Pickles מסדרת האנימציה Metalocalypse שדומה לו קצת יותר מדי, אין לכם תירוצים שלא להכיר את השם ויש לכם השלמת פערים דחופה לעשות.


בשנה שעברה הוכרזה הפסקת הפעילות של ההרכב Devin Townsend Project כדי להתמקד בפרויקטים אחרים. זכינו לניצן ראשון בצורת הסופרגרופ Imonolith שהקימו מתופף הלהקה Ryan Van Poederooyen ובסיסט הלהקה Brian "Beav" Waddell. עם כל הכבוד והאהבה למוזיקאים הנהדרים האלה, העיניים תמיד היו נשואות למקום אחד וכולם חיכו בנשימה עצורה לראות מה הצעד הבא של גאון המטאל הגדול. באמצע ינואר הוכרז שהושלם תהליך הכנת האלבום Empath תחת השם Devin Townsend. על מנת להצליח להבין את מה שהוביל ליצירת האלבום בדמותו הסופית, פורסמו 7 סרטונים המכילים שיחות בין Devin ובין חברו הטוב Mike Zimmer בהן מתוארות המחשבות והמטרות שמאחורי האלבום. בין היתר, Devin טוען שהאלבום הזה הוא התגובה שלו למשבר אמצע החיים ושהוא נוצר במטרה להחזיר לאנשים את האמפתיה, את האהבה, את האור. אחת האזהרות שנשלחו לעבר קהילת המטאל היא שמדובר באלבום שמשלב הכל. יש כאן Death Metal, יש דיסטורשן, יש גראולים ויש בלאסט ביטים. גם יש כאן אלקטרוני, סימפוני ו-Progressive - דברים שעובדים טוב ביחד עם מטאל. ואז גם יש מוזיקת ניו אייג', אקזוטיקה, מחזות זמר, השפעות מהקלאסי, גוספל ועוד. זאת לא פעם ראשונה שאנחנו נתקלים בשילובים שכאלה במוזיקה של Devin, אבל מעולם לא בכזאת אינטנסיביות. כשהאזהרה הזאת יושבת לנו בראש אפשר לתפוס את האוזניות ולהרשות לעצמנו להישאב לתוך האלבום.

הרצועה הראשונה באלבום היא "Castaway" והיא נפתחת בצלילים של ים, שחפים וגיטרה נקייה, ממש כאילו שעשו שילוב בין Sweet Charity של Mr Bungle הפותח את האלבום California ובין A Monday הפותח את האלבום Ki של DTP. משם, בצלילי האקזוטיקה אנחנו ממשיכים למקהלת הנשים Elektra אשר מזכירה לנו את Effervescent! הפותח את האלבום Epicloud. שילוב פתיחות האלבומים הללו רק מבטיח לנו שמצפה לנו משהו גדול בעוד רגע קט. משם אנחנו עוברים ל-"Genesis", הסינגל הראשון ששוחרר מהאלבום. השיר צועק עלינו Progressive Metal מההתחלה. המורכבות המלודית שבין המקהלות, השירה של Devin והכלים הסימפוניים והמטאליים שברקע ממחישה לנו שזה שיר שדורש לא מעט שמיעות לקליטה כראוי, זאת על אף שהוא לא בהכרח קשה לעיכול כמו שהוא פשוט לא צפוי. ניתן לשים לב במיוחד לתופים המהירים שהוקלטו על ידי המפלצת תלת הגופית (או Frankendrummer כמו שמתואר בסרטונים) הכוללת את Morgan Ågren (שכבר שיתף פעולה ב-Casualties of Cool), את Samus Paulicelli (Decrepit Birth, Eliminator) ואת Anup Sastry (Intervals, Monuments), כל אחד מהם ותחום ההתמחות שלו. לאחר מעבר קצר במוזיקת קרקס, אנחנו חוזרים לקטע מקהלתי גדול אשר מגיע לשיא באקורד מינורי מפואר ומשם עובר ליללות של חתולים ולפרה גועה (ואפילו לא לראשונה בקריירה שלו). קטע פרוג קצר ואנחנו זוכים לקטע קצר באירוח של Ché Aimee Dorval, חברה נוספת ל-Casualties of Cool. דרך קטע דיסקו קצר אנחנו חוזרים לפזמון המטאלי החזק שליווה אותנו קודם ומסיימים בקלידים מהדהדים. שני השירים הללו מהווים את המבנה לקטע פתיחה גדול ומרשים בו כבר נתקלנו באלבומים הקודמים, כשההפקה משתפרת ונעשית יותר מבריקה מאלבום לאלבום (במיוחד לאחר השידוך עם Adam "Nolly" Getgood מ-Periphery כטכנאי שהחל ב-Transcendence והתברר כמוצלח).

השיר "Spirits Will Collide" מהרגע הראשון מצלצל לנו כמו שיר של Enya שמקבל טיפה טוויסט כשהשירה הגברית נכנסת. זה אחד מהשירים הקליטים באלבום, אולי אפילו בקריירה של Devin, ועם זאת עדיין ממש קל לשייך את השיר הזה לאמן, בעיקר כשאנחנו נזכרים בשירים מסוימים מאז Epicloud (למשל Hold On). יש כאן גיטרות בדיסטורשן, צעקות פה ושם ותופים כבדים ועדיין יש שלא יסכימו שמדובר בשיר מטאל. הליריקה בשיר הזה היא חיבוק חם וחזק לכולנו שלא ידענו שהיינו צריכים. בישירות ומבלי להתייפייף יותר מדי היא מציגה לנו מילות אמת ונחמה. משם עוברים לשיר "Evermore" - הסינגל השני ששוחרר. הוא מתחיל בכבדות קלה (כן, יש כזה דבר) עד מעבר לקטע רוק אקוסטי קצר וממנו לקטע פרוג מודרני מורכב המזכיר שירים מסוימים מהאלבום Dark Matters. מכיוון שהיינו כל כך סבלניים ואדיבים אנחנו זוכים ליללת חתול אחת נוספת על חשבון הבית. בעוד השיר ממשיך לעבור לסירוגין בין פשטות ובין תחכום, אנחנו זוכים לשמוע פה ושם גראולים עמוקים חייתיים באדיבות Elliot Desgagnés (Beneath the Massacre).

השיר "Sprite" (לא, זאת לא פרסומת סמויה. פרסומות סמויות הן דבר שפל ונבזי לעשות. רק המחשבה על כך עושה אותי צמא והייתי שמח לאיזה משקה קל ומרענן בטעם לימון-ליים, עכשיו גם בגירסת zero) נפתח בסיפור על ציפור קטנה ובודדה ששכחה איך עפים וכשהגיע דוב (כל קשר לשיר S.Y.L מאלבום הבכורה של Strapping Young Lad עשוי להיות מקרי בהחלט), הציפור כל כך נבהלה שהפחד שלה הפך לאומץ והיא התעופפה משם. בשיר פרוג שלם אה-לה Dark Matters שעוסק בדיוק בנושא שבין פחד ובין אומץ, אנחנו זוכים לשמוע הרבה מוזיקאים, בעיקר אלו שבתזמורת Lord of the Sound שבאוקראינה, שחולקים את אותו השבץ ו"מפספסים" את הכניסות בתיאום נהדר. השיר נע בין פרוג סימפוני ובין מעין קלאסי-גוספלי ונותן לנו הצצה נעימה לקול הצלול של Devin ששר לנו מילים מנחמות ("Slow progress is still progress" היא דוגמה נהדרת).

אם בשלב הזה נמאס לכם שהבטיחו אלבום מטאל עם כיסוח ואלימות ומה שקיבלנו עד כה זה לא מספיק, כנראה שעכשיו זה זמן טוב להכניס את "Hear Me". בתופים מתגברים עוברים לבלאסט ביטים אלימים, לצעקה גבוהה ולגיטרות מנסרות. לאחר קטע סימפוני קטן אנחנו מקבלים את Anneke Van Giersbergen בשירה מלודית ונעימה על רקע תופים מהירים וקלידים. כל הקטע נפתח עוד יותר כשהשירה הנעימה שלה מתחלפת בצעקות הכועסות של Devin שמזכירות לנו את ימי Strapping Young Lad. חובבי ה-Progressive Death Metal ילקקו את האצבעות על המורכבות של הקטע הזה. כש-Elliot נכנס פעם נוספת בגראולים הכבדים שלו אנחנו נזכרים בכאוס הסימפוני שהוא האלבום Deconstruction ושמחים לראות שלמרות הורדת הרגל מהגז, הטירוף הקדחתני עדיין נמצא שם וממתין שיקראו לו. הקרדיטים של האלבום סימנו שבשיר הזה משתתף גם Chad Kroeger מלהקת Nickelback ואכן, אחרי בילוי שמיעות רבות במשחק "איפה אפי?" בגירסת "חפשו את הקול השונה", אפשר לשמוע אותו עושה הרמוניות נמוכות עם Devin בפיזמון.

השיר "Why?" נלקח ישירות ממחזמר בברודווי. ברקע התזמורת מנגנת ובחזית Devin שר בעדינות ובמתקתקות לאהובתו שברחה. זאת אפילו לא גירסה מטאלית של מחזמר (חוץ ממשפט בגראול אלים באמצע וצעקה קצרה לקראת הסוף. שם זה כן מטאלי). עם הזמן זה נעשה יותר קצבי ויותר סימפוני. התופים מעבים את השיר ואנחנו מקבלים תחושה דמויית מטאל מבלי שבאמת הכנסנו אלמנטים מטאליים פנימה. הרגש המטאלי שנלווה לאינטנסיביות המוזיקלית, להרמוניה המפוארת ולשירה הרגשנית מאפשרת לשיר הזה להתחבר לאלבום ולסוגה כמו משפחה מארץ רחוקה ומתרבות שונה שבאה לביקור.

לאלה מאיתנו שהמעבר מהכסאח לסימפוני הרדים אותם, תרנגול קורא בתחילת "Borderlands" כדי שנתעורר ונותן לנו שיר אינדי-פרוג מודרני קצבי וקצת מוזר. כבר בתחילתו הוא מרגיש כמו שיר שיכול להיות ידידותי לרדיו אבל באותה נשימה גם לא יעבוד שם בכלל. אחרי מעבר מלטף בהרמוניות קוליות, אנחנו עוברים לשבירה פרוגית חזקה ולאחריה קטע שנע בין Nu Metal, בין Hard Rock ובין מעין רוק אלטרנטיבי של תחילת שנות האלפיים. גיטרות שמושפעות מאוד מ-Stravinsky נכנסות למעין סולו קצר ומזכירות לנו שזה אחד המלחינים המודרניים שיותר השפיעו על Devin בכתיבתו. כמה דקות לתוך הקטע ואנחנו זוכים לקטע Ambient אקזוטיקה נוסף. הגלים שוטפים אותנו והקלידים מלטפים בדיוק בזמן לקריאתה של Ché המתחננת "Touch Me". לאחר קטע Casualties יפה ורגוע, המוזיקה מתגברת חזרה לגיטרות הכבדות והקליטות להן כבר היינו עדים ומשם לקטע שקט ומרגיע שיכול להתחבר לאלבום Ghost מבלי להניד עפעף. אנחנו מקבלים תזכורת קצרה למלודיה של המקהלות שבשיר Castaway וזוכים לשמוע צחוק אלקטרוני מטריד שמוביל אותנו לשיר "Requiem".

המעבר הזה תופס אותנו בגרון בכוח. החל מהצלילים הראשונים של הקטע אנחנו יודעים שמשהו כאן לא בסדר. התזמורת והמקהלה איטיים ונוגים, הסאונד כאן קלאסי וקודר. זו אכן תפילת אשכבה וזה רגע כואב. למרות נימה קטנה של הלצה ושל חיוביות, הצלילים הארוכים האלה משתלטים. רגע קצר והמקהלה נותנת לנו ציטוט קצר מתוך השיר Stormbending - "All we're offering is a chance to be loved". השימוש הבלתי צפוי הזה בדבר שכבר מוכר לנו שוטף אותנו כמו צונאמי של רגשות ומשאיר אותנו חסרי אונים ושבורים על הריצפה. זה בדיוק המצב אליו היינו צריכים להגיע כדי להתחיל להאזין ליצירה האפית "Singularity".

השיר באורך מעל 23 דקות ומחולק לנוחיותנו ל-6 קטעים. הקטע "Adrift" מזכיר משהו שיכול לבוא מ-Ki ובעדינות אומר לנו בעזרת גיטרה אקוסטית שאנחנו בודדים, שאנחנו אבודים ושחשוך פה. "I Am I" מעורר אותנו מתוך הפחד הזה ודרך מטאל כבד וכועס מוציא אותנו בכוח מהכוך הזה אליו כבר התרגלנו. בקטע שנע בין מטאל, תופים קולנועיים ואלקטרוניקה אנחנו מובלים אל תוך סימפוניות כבדה ו-Deconstruction-ית עד לרגיעה קלה. "There Be Monsters" נפתח בגיטרות מבשרות רעות כשברקע תופים בבלאסט ביטים המתגברים לאט לאט עד התפרצות Death Metal מאסיבית ומכסחת. זעם בצורת Strapping Young Lad תופס אותנו ונופל יחד איתנו מפסגת גורד השחקים ללא שליטה. למזלנו, מקצב מושלם להד באנג תופס אותנו לפני שאנחנו מתרסקים. המילים הכועסות "Selfish messiah" נרגעות לאט לאט עד שב-"Curious Gods" הן הופכות ל-"Try the papaya" באופן שכל כך מתאים לכתיבה ההומוריסטית של Devin. אחרי שהאלים מנחמים אותנו קצת, אנחנו זוכים לשמוע בתוך הקטע "Silicon Scientists" סימפול מתוך כתבה על בינה מלאכותית, בעוד התופים מאלתרים קטע קצר על גבי מלודיה ווקאלית פשוטה. גיטרה נכנסת לתוך הג'אם סשן הרגוע הזה, אשר תופס תאוצה מרגע לרגע עד שה-Progressive Metal תופס פיקוד עם סולו גיטרות הפכפך שגורם ל-Meshuggah להנהן באישור. קולות מתכתיים-רובוטיים אומרים לנו שנאבדנו אבל שהם עוד ימצאו אותנו. לסיום מגיע "Here Comes the Sun" שמביא איתו הרבה מאוד חיוביות. הקטע משתמש במקצבים חדים ומתוחכמים ובמלודיות פשוטות וקליטות וקורא לנו, בעזרתם של Anneke בשירה ושל Steve Vai בגיטרה, להמשיך ולזרוח.

וזאת הדרך הראויה לסיים את האלבום הנפלא הזה. עבורי, האלבום מתאר את התחושות של הפחד מהלא נודע, מהמוות, מהסביבה, מכאב ומשינוי ומביא איתו את הקריאה לנו להתגבר על עצמנו, לצאת מתוך הקונכיה שלנו, לאהוב, לסלוח לעצמנו, להאמין ולזרוח. האלבום אופטימי ויפייפה, קולע למציאות של חלקנו ובעיקר עוטף אותנו בחום וסוחף אותנו ברגש. למרות שילוב אינטנסיבי של הרבה סגנונות מוזיקליים שאינם מטאליים, במהותו זה עודנו אלבום מטאל נהדר שלא יכול להתקיים ללא הגרעין המטאלי הקשה עליו Devin גדל במשך שנים. הטכניקה באלבום הזה מדויקת להפליא וכל צליל ותו נמצאים במקומם. כמו תמיד, שירתו של Devin מרגשת, מרשימה ומהווה מקור השראה. אין מוזיקאים נוספים שיכלו ליצור את האלבום הזה, מתחילתו ועד סופו הוא מריח מ-Devin ועל כן ה"חטאים" של הבריחה מהמטאל מקבלים אליבי מוצדק - זה המטאל שלו! איפה שחלקנו ישמעו "פרוגי שיט", אני שומע יצירתיות עד אין קץ, חוסר פחד ואמונה בצדקת דרכו ובאמת שלו. זה אלבום Devin למתקדמים שנותן הזדמנות להתענג למי שכבר מכירים את החומרים הקודמים ויודעים לזהות את האדם שביצירה (על כן, לא מומלץ להתחיל באלבום הזה עבור היכרות ראשונית עם פועלו). הוא נותן חומר להאזנה ולמחשבה שאמור להעסיק אותנו עד שנרים ראש פעם נוספת ונשאל את עצמנו מה התענוג הבא ש-Devin Townsend מתכנן עבורנו.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: ניווט ::

[#] [A] [B] [C] [D] [E] [F] [G] [H] [I] [J] [K] [L] [M] [N] [O] [P] [Q] [R] [S] [T] [U] [V] [W] [X] [Y] [Z]

:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[30/03/2024]
Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
[14/03] Structural - "Decrowned" release show
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::