|
27/08/2006
Thessera - Fooled Eyes
מאת: טל רודס
בזמן שענקיות הפרוג מטאל עובדות על אלבומיהן החדשים, אנחנו עדים להשתלטותן של להקות פרוג מטאל חדשות המגדירות מחדש את הסגנון ומעצבות אותו כניאו פרוג-מטאל עם פרשנות מרתקת. Thessera היא להקה ברזילאית, שמוכיחה את ה- Joga Bonita של הפרוג מטאל העכשווי. הלהקה הוקמה בתחילת 2003 במטרה לנגן פרוג מטאל שיושפע מאלמנטים הלקוחים מסגנונות שונים כמו פיוז'ן,בלוז,מוסיקה ברזילאית ומוסיקה קלאסית. הלהקה הספיקה כבר להשתתף במספר פסטיבלים ואפילו לחמם את להקת Angra הידועה בספטמבר 2004.
אלבום הבכורה נקרא Fooled Eyes, והלהקה מספרת בו את סיפורו של האומן הצעיר אנדרו הסר שמוצא את עצמו ברגע הכי מאושר בחייו: אירוסיו לז'אן סימוס. במהלך מסיבת האירוסים הוא מרגיש לא טוב ומתעלף. אז מתחיל לו מסע דרך התת-מודע ומעבר בגלריות שונות של זכרון. אנדרו נזכר בקונפליקטים משפחתיים מהילדות, בחלומותיו,באכזבות שלו ובאהבתו לז'אן. כמה שעות לאחר מכן בביתו, הוא מתעורר לקול צלצול טלפון רק כדי לגלות שהסיוט של חייו עומד להתחיל.
תחילת האלבום עם קטע אינסטרומנטאלי מטורף שמבהיר מראש איזה רמה טכנית של נגינה נקבל באלבום הזה. הקטע משתנה לכל אורכו ,ומכיל את אחת המלודיות המרכזיות שיהיו במהלך האלבום. הקטע השני באלבום, The Gallery, הוא הקטע הארוך באלבום וגם אחד הבולטים ביותר שבו, ריף מרכזי כובש של הגיטרה שמקפיץ אתכם ישר אחרי ההקדמה של הפסנתר. כאן אנחנו נפגשים לראשונה עם הזמר הפנומנאלי,מרסלו קינה, שמציג קול גבוה מדהים המזכיר שילוב של ראסל אלן ודניאל גילדנלאו (השילוב מושלם לטעמי), ומצליח לנווט בתיאטרליות בכל חלקיו השונים של השיר. הקלידן, רודולפו אמארו, הוא "הרונאלדיניו של הקלידים" ומצליח לרגש עם קטעי פסנתר לצד סולואים מסחררים שמושפעים מאד מג'ורדן רודס.
השיר השלישי, Broken Psyches, הוא שיר מרתק בו ההלחנה,שבירות הקצב וסגנון השירה מראות לנו כמה גילדנלאו הוא אחת הדמויות המשפיעות כיום בעולם הפרוג.השיר מאד הזכיר לי את Inside של POS. לקראת חלקו האחרון של יש מעבר אינסטרומנטאלי ניאו-קלאסי יפהפה. השיר הרביעי ממשיך בצורה אנרגטית מאד את העלילה, ומרסלו מציג Pitch ושליטה מושלמת בקולו. אחרי בלדה רגועה שמגיעה בדיוק באמצע האלבום, אנו מגיעים אל חציו השני של האלבום שמביא אותנו לשיא העלילה. השיר השישי, Party’s On מתחיל בקטע ג'אז שגורם להרגיש כאילו אנו נמצאים באיזו מסבאה בארה"ב של שנות ה-30, אך אחרי כדקה מתחיל השיר בקצביות עם גיטרות מנסרות,שבירות מקצבים ומלודיות סוחפות בסגנון Trace of Blood. חדי האוזן ישימו לכל מיני ליווים דרום אמריקאיים מצד הפסנתר בכמה קטעי מעבר מהירים.
השיר השמיני, Conflagration, מצדיע ל"כאב הגאולה" בשבירות הקצב ובמיוחד בסגנון השירה הדרמטי של קינה שמצד אחד מדקלם חלק מהליריקה,חלק אחר שר ברוך, ובחלק אחר מגיע לגבהים שנמצאים מחוץ לאטמוספירה ומוכיח לנו עד כמה הוא כשרון. גם הקלידן לא מוותר במהרה על תפקידו, ונותן פה סולו פסנתר שלא תשכחו עוד הרבה זמן. העובדה שכל שיר מציג לנו נישה מוסיקלית קצת שונה, הופכת כל שיר בעצם לפרק ביצירה ובסיפור הכללי המועבר לנו באלבום הקונספט הזה.
הוצאת אלבום בכורה שהוא גם אלבום קונספט דורשת תעוזה אומנותית וחוצפה חיובית. התוצר הסופי מאד משביע את רצון המאזין. 64 דקות של פרוג מטאל ברמה טכנית גבוהה מאד הן של הנגנים והן של הזמר, משולב עם אלמנטים של ג'אז, מוסיקה ברזילאית, ולכך יש להוסיף ליריקה חדה ועטיפה מושקעת מאד.
הלהקה הציבה לעצמה רף מאד גבוה עם אלבום הבכורה הפנטסטי הזה והשאלה היא לאן היא תגיע מכאן והלאה. אני מקווה אל פסגת הפרוג מטאל. עולם הפרוג מטאל לא ישאר אותו הדבר אחרי הדיסק הזה, בדיוק כמו שהוא לא נשאר אותו דבר אחרי Images and Words.
|
