|
10/10/2006
Beautiful Sin - The Unexpected
מאת: אופיר מסר
לא פעם ציינתי שלהקת Masterplan השפיעה עלי לא מעט, או בעצם, הסולן שלה (כבר לשעבר) Jorn Lande גרם לי לחבב סגנון שקצת פחות הייתי קרוב אליו - הארד-רוק. עם זאת, כששמעתי על הפרוייקט החדש של מתופף הלהקה, Uli Kusch, לא יכלתי שלא להסתקרן לדעת על מה מדובר. קחו את Uli, יוצא הלהקות Gamma Ray, Helloween וממש לאחרונה גם Masterplan (מה נסגר?), ערבבו כמה מחברי להקת הפרוגרסיב Pagan's Mind (הגיטריסט Jorn והבסיסט Steinar), הוסיפו את הקלידן Axel (גם הוא מ-Masterplan) ותבלו בסולנית היחסית לא מוכרת Magali Luyten - מה שתקבלו זה את Beautiful Sin, מעין שילוב של פאוור מטאל ופרוגרסיב עם קצת נגיעות של הארד-רוק.
The Unexpected הוא אמנם אלבום יחסית שגרתי ליוצא סצנת המטאל הגרמנית (ההרכב עצמו משתכן בנורבגיה), אך לא לוקח הרבה זמן להבין שהלהקה עצמה היא לא אופיינית בכל הנוגע להרכב שמבוסס על שירה נשית. אין כאן אופרה, אין כאן שילוב בין גראוולים לבין קול נוגע (למרות שבכמה שירים יש משהו בסגנון) - ולמעשה אני יכול לומר שלבחורה כאן יש דמיון לא קטן לסולנית של "היהודים", רק פחות גברית ויותר נסבלת - ואפילו הייתי יכול להשוות אותה ואת חבריה ללהקות כמו Lullacry והגלגול הנוכחי של After Forever ששמות דגש יותר על הנגינה והשירים מאשר על הקול של הסולנית. "Lost" הוא שיר מצוין שממחיש לנו את מה שאמרתי והוא נותן פתיחה מתאימה, על מקצב בינוני, פזמון מרתק ובקיצור כל מה שצריך כדי להכיר את הלהקה.
מהשיר השני והלאה כבר ניתן להגדיר את הלהקה בתור "Masterplan עם סולנית", מכיוון שרוב השירים נפתחים במעין מלודיית קלידים מוזרה שמתפתחת לשיר מהיר או איטי בהתאם, ככה שפחות או יותר אפשר להרגיש בבית. השוני לעומת זאת מגיע בדמות הסגנון המלודי של השירים, שמים לב להשפעות פרוגרסיביות שונות, והצליל של הגיטרות גם מפתיע לפעמים. מה שכן, אהבתי את הגיוון של הסולנית, היא מגיעה לטונים הנכונים כשצריך, אם זה בצעקות חודרות או בשירה מאד רגשית שגם יכולה להיות יותר רכה ולתרום להרמוניות (כמו למשל בבלדה "Closer To My Heart"). כמו שציינתי, לעיתים היא מגובה במעין קול גברי "מסתורי" אך לשמחתי הוא לא גורע מהעוצמה של השירים.
כמעט לכל שיר באלבום יש אופי משלו, כשעל זה דווקא צריך להודות לקלידן, שמצליח לשלב צלילים מיוחדים, בעיקר כאלו שהזכירו את שנות ה-80'. אציין שוב את הפתיחה של השיר השני, "This Is Not The Original Dream" ואוסיף על זה את השיר השמיני, "Brace For Impact" - זה אמנם נשמע מוזר, אבל זה עובד וזה טוב. הליווי גם הוא יוצא מן הכלל והוא בהחלט מורגש ומוסיף לאווירה של כל שיר ושיר - אפילו חיבבתי את קטע הסיום האינסטרומנטלי הקרוי על שם הלהקה. באלבום לא חסרים שירים חזקים, אבל כמו שאמרתי, זה לא שלא שמענו את זה בעבר - פשוט עכשיו, יש גם סולנית - וזה כנראה הדבר היחיד שעושה את The Unexpected לבלתי צפוי עבור המאזינים הותיקים, אך אם בכל זאת אתם מאלו לא שבעו מהמטאל המלודי, אני בטוח שתוכלו למצוא פה משהו שיספק את רעבונכם.
|
