|
08/05/2007
Manowar - Gods Of War
מאת: אלון מיאסניקוב
Manowar חזרו, אבל היה טעם לחכות? זהו אלבום האולפן ה-11 של הלהקה האמריקאית המיתולוגית הזאת, שהתחילה דרכה ב-1980 באוברן שבמדינת ניו יורק, ארה"ב. קצת מוזר, אבל הלהקה הזאת - שהייתה, ובמידה מסוימת היינה עד היום - סמל לכל מה שיכול להיות נלעג וקריקטוריסטי במטאל, הפכה לאגדה של ממש, ברמה של אלים של ממש במדינות כמו גרמניה, רוסיה ואיטליה למשל.
למה מוזר? החבר'ה האלה ממשיכים להתעטף בעור, מכסי אשכים וחרבות, העטיפות של האלבומים שלהם ממשיכות להראות אותם כחבורה של שרירנים בסגנון קונאן הברברי, זה כשרובם נפולים יותר מהחזה של הגרופיות המקוריות שלהן, ולרגליהם תמיד כמה פרחות ערומות עם שדיים מסיבים...והם ממשיכים לשיר על אחי המטאל וצבאות הפלדה.
אבל לאחר כל זה - אני חייב להודות, זה עובד. כל מה שציינתי קודם נכון, אבל הם סוחפים, מלהיבים, מלאי פאתוס, אם רק תאטום את המוח שלך כשהם שרים "If You're Not Into Metal, You Are Not My Friend", ותשיר בהתלהבות על "Brothers Of Metal", אתה צפוי להנאה משולהבת טהורה.
אז עברו חמש שנים מאז האלבום האחרון שלהם, Warriors Of The World, כשגם הוא יצא 6 שנים אחרי זה שלפניו, הם באמת עובדים כל כך הרבה על כל אלבום? לא בדיוק, הם מופיעים הרבה, ומוציאים הרבה הופעות ב-DVD, מה זה הרבה? מאז 2002 הם הוציאו כ-5 הופעות DVD, יש מי שיאמר שזה הרבה. בכל מקרה, השאלה היא האם ההמתנה הזאת שווה? האם הם הוציאו יצירה מדהימה לאחר 5 השנים האלו? ובכן, לא בדיוק.
יש ללהקה הזאת בעיה, הם אוהבים Fillers, כלומר - קטעים חסרי מטרה שנועדו למלא חלל באלבום ולהאריך אותו. ב-Warriors Of The World זה כבר היה נוראי למדי, בסופו של דבר היו שם משהו כמו 4 שירים אמיתיים, ומלבדם ביצוע לשיר מסורתי אמריקאי, קטע אופרה, ועוד כל מיני יציאות. ופה? מתוך 16 קטעים תנחשו כמה הם שירים? נו? 7. זה הכל, ומתוכם שני שירים הם בעצם סוג של קטעי מעבר שרק כוללים תיפוף וגיטרות. השאר? מוזיקה קלאסית מלאת פאתוס עם קריין שמספר את סיפורו של אודין, אבי האלים הנורדים. מעניין? לא ממש.
כדי לתת לנו בונוס נוסף הלהקה החליטה לעשות מבחן אינטליגנציה לקונים את הדיסק, כל המילים של האלבום, כולל הנאומים על אודין, רשומים בסוג של פונט שאמור להיות סקנדינבי קדום, שבאמת אי אפשר להבין ממנו שום מילה. בסוף של החוברת יש סוג של מילון, אות אות, עכשיו לכו תרגמו את החרא הזה. כפי שנאמר, "Into Glory Ride" ("סעו לי מהפנים").
וכרגיל עם הלהקה הזאת, האבל. האבל הוא שחמש השירים באלבום שהם באמת שירי Manowar הם יצירות מטאליות מלהיבות, כוחניות, מופקות לעילא וסוחפות - תחשבו על כל סופרלטיב (חוץ ממתוחכמות או שנונות) וזה שם... שני ההמנונים הגדולים הם "King Of Kings" המהיר - עם דאבל בס סוחף וקולו המרשים של אריק אדאמס הנצחי - ו-"Die For Metal", שיר שנועד להיות המנון ששרים איתו בקבוצה מטאליסטית שיכורה, כולל קולות קבוצתיים ששרים "Die For Metal!".
אז נכון שזה בעצם EP שהזריקו לו שומן, נכון שהאנשים האלה זקנים יותר מסבא שלכם ובכל זאת דואגים שיציירו את עצמם עם שרירי ברזל וערימה של פרחות ערומות לרגליהם, אבל תעשו לעצמכם טובה, תגידו למוח שלכם יפה לילה טוב, תדמיינו חרב ביד וכוס בירה ביד השנייה (זה לא חייבים לדמיין), ותיהנו מעוד אלבום של החבורה הברברית הזאת.
|
