לאתר הרשמי:
חברת תקליטים:
רשימת השירים:
01. Holy Wars... The Punishment Due
02. Hangar 18
03. Take No Prisoners
04. Five Magic
05. Poison was the Cure
06. Lucretia
07. Tornado of Souls
08. Dawn Patrol
09. Rust In Peace... Polaris
17/06/2008
Megadeth - Rust In Peace [קלאסי]
מאת: אוראל להב
Megadeth, לפני ששמעתי אותם, שמעתי עליהם. זה התחיל ב-"לסולן שלהם יש קול מעצבן", המשיך ב-"Metallica יותר טובים", ונגמר בהצהרה מטופשת למדי: "הסולן שלהם, Dave Mustaine, היה פעם ב-Metallica, אבל הם העיפו אותו כי הוא בעט בחתול של James Hetfield". שאלתי את עצמי מי הוא אותו בחור ידוע לשמצה, Dave Mustaine, והחלטתי: הגיע הזמן לדעת על מה כולם מדברים.
ככה יצא ש-16 שנים לאחר יציאת האלבום Rust In Peace, ישבתי ושמעתי את "Holy Wars... The Punishment Due", והודיתי על הרגע בו Dave Mustaine כביכול בעט בחתול של James Hetfield ועף מ-Metallica (חלק יאמרו שהייתה לו בעיית סמים, אבל חבר'ה, חתולים זה נושא קצת יותר רציני). לא אהסס ואומר, ש-"Holy Wars... The Punishment Due", השיר הראשון באלבום Rust In Peace, נחשב בעיניי לשיר הטוב ביותר של Megadeth. הוא משלב בתוכו את כל מה שיש ללהקה להציע: גיטרות שמפציצות בלי הפסקה, מתופף ובאסיסט שעושים עבודה מעולה, שירה נוטפת ארס, וליריקה מרושעת מבית היוצר של Dave Mustaine.
"Hangar 18" ממשיך את העבודה הטובה. הגיטרות בו מעולות - הריפים טובים, והסולואים אפילו יותר. אם מוסיפים למשוואה את הסאונד המחוספס, התיפוף הת'ראשי הקלאסי, והאנרגיות המטורפות - קשה מאוד למצוא משהו לא לאהוב. Dave ו-Marty הגיטריסטים מפגינים כאן את היכולות שלהם באופן מאוד מכובד, למרות שמסתבר שהגירסא לשיר "Hangar 18" המצויה באלבום היא מקוצרת, ובגרסא המקורית (שלא נכנסה לאלבום) היו לא פחות מ-11 סולואים לגיטרות, שבוצעו על ידו ועל ידי Dave Mustaine.
השיר הבא בתור, "Take No Prisoners", הוא סוג של המנון קרב מעוות, כמו שרק Megadeth יכולים לכתוב. Dave Mustaine זועם, וזה נשמע מעולה. כל הנגנים מעבירים הילוך, ונותנים בראש במשך 3 וחצי דקות. בניגוד לקודמו, "Five Magic" מתאפיין בהתחלה רגועה יותר. הוא רצוף סולואים, הריפים בו מורכבים יותר, ובנוסף לכך אנחנו סוף סוף זוכים לשמוע את הבאסיסט. Megadeth מגלים לנו כאן שהם בהחלט יודעים לבנות אווירה - המעצימה בהדרגה את סף הרעש עד נקודת השיא בשיר, שנגמר בשיאו של סולו גיטרה עצבני.
"Tornado Of Souls" מתברג בקלות לרשימת השירים הטובים ביותר של Megadeth. מהצליל הראשון הגיטרות מתאחדות עם התופים, ומנחיתות פגזים על האוזניים. חטיבת הקצב מובילה את השיר בקצב ת'ראש מסורתי, מתובל בריפים קלאסיים ושירה בלתי רגילה. באופן שחורג מהמסגרת הכללית של האלבום, "Tornado Of Souls" לא מוחה על שום דבר, ולא מהווה שום הכרזה פוליטית נחרצת. זה שיר יותר אישי, ודרך המילים והמוזיקה Megadeth מבטאת כל רגש באופן מדוייק. כל הנגנים שולטים בכלים שלהם במיומנות, ונהוג לומר ש-Marty Friedman מבצע כאן את הסולו הטוב ביותר שלו בכל משך העבודה עם Megadeth.
"Rust In Peace... Polaris" סוגר את האלבום. בדומה ל-"Take No Prisoners", הוא מבטא דעה נחרצת נגד המלחמה ונגד ארצות הברית בפרט, וגם הוא שובר את תדמית "המטאליסט המנותק". זה הייחוד של Megadeth, שנשמר לכל אורך האלבומים שלה באמצעות ההכוונה המשמעותית של Dave Mustaine: הלהקה מבטאת עמדה פוליטית-חברתית בשילוב עם ביטוי מוזיקלי עמוק. תמיד יש להם, ובפרט ל-Mustaine, מה לומר. מבחינה מוזיקלית, השיר לא סוטה מהקו המוצלח מאוד של שאר האלבום - מקצבים מעולים, גיטרות חזקות ומנה גדושה של אולדסקול תראש מטאל.
Megadeth, שהחליפה מספר הרכבים במהלך השנים, בהחלט נמצאת כאן במיטבה. חוץ מ-Dave (סולן וגיטרה), שנשאר ב-Megadeth לכל אורך הקריירה המוזיקלית שלה, חברו אליו Marty Friedman (גיטרה נוספת), David Warren Ellfson (באס), ו-Nick Menza (תופים), כדי ליצור את אחד האלבומים הטובים והזכורים ביותר בתחום הת'ראש מטאל (אני עדיין יכולה לזמזם את כל הסולואים בלי טעויות). אם כך, יש לי רק דבר אחד לומר: הם בהחלט הצליחו.
|
