30/09/2005
הויקינגים - מהמיתולוגיה למוזיקת המטאל
מאת: אלון מיאסניקוב מדהים לראות כיצד סצינת הפולק הפכה להיות מזוהה כמעט לחלוטין בשנים האחרונות עם ויקינג-מטאל, מלבד מספר להקות שמשלבות פולק אירי או קלטי במוזיקה שלהן, הרוב הגדול של הלהקות הפועלות הוא מסקנדינביה והן יוצרות חיבור בין מטאל לבין השורשים הקדומים שלהן, אלו הויקינגים, אותם יורדי ים שעסקו בכיבוש החלק הצפוני של העולם לפני כמעט אלף שנה. על מנת לבדוק קצת יותר לעומק בדיוק על מה שרות אותן להקות, ביצעתי מחקר קטן על הויקינגים, ואני מקווה שהוא יהיה מעניין לקוראים כפי שהוא היה לי. העידן הוויקינגי החל רשמית בסביבות 800 לספירה, והסתיים פחות או יותר בשנת 1050. הויקינגים לא היו שייכים למדינה מסוימת, הם בעצם הגיעו ממספר ארצות סקנדינביות כמו דנמרק, נורבגיה ושבדיה, לכם הם גם כונו Norsemen, אנשי הצפון, והם במהרה הפכו לכובש המפחיד ביותר עבור רוב מדינות אירופה. הם היו לוחמים פגאנים שפשטו וכבשו חלקים ניכרים באירופה בין המאות התשיעית והאחת עשרה והסיבות לפשיטות שלהם הן מגוונות. הטענה השלטת כיום היא שהם נדחפו לפשיטות כתוצאה מצפיפות אוכלוסין גבוהה במדינות המקור שלהם, כשהשלל הרב במדינות שעליהן פשטו, כגון בריטניה, היה גורם שעודד אותם להמשיך בכך. המבנה החברתי של הויקינגים הורכב מראשי שבטים בעלי קרקעות וראשי חמולות, משהו בסגנון ראשי ערים. לאלו היו סגנים, אנשים בעלי מעמד חברתי גבוה, מרבית העם היה נתינים, אנשים חופשיים שהיוו את המעמד הבינוני והגדול ביותר, וכן חברים בעלי מעמד נמוך יותר בשבט, כולל עבדים. בשעה שבמדינות המוצא שלהם היו הויקינגים בעיקר איכרים ומגדלי בקר, הם נודעו כפושטים וכבוזזים מעוררי אימה ברגע שהם יצאו למסעות כיבוש באמצעות ה-Long-Boats שלהם, הספינות הויקינגיות שהיו המתקדמות מסוגן בעולם באותה תקופה והובילו אותם למרחקים עצומים במסעות הכיבוש. המדיניות של הויקינגים לא הייתה כיבוש ארוך טווח, למרות שהם אכן הזריעו עצמם במספר מדינות שכבשו, מטרתם הייתה להסתער על ערי חוף, לכבוש אותן, לבוז כל מה שיכלו, ולברוח משם כמה שיותר מהר, המטרה הזאת הובילה לגיוס המוני של כוח אדם, מה שיצר צי הולך וגדל של ספינות קרב וכיבוש. היו אלו הביזות האלימות שלהם שיצרו להם את השם "ויקינגים". פירוש המילה Vikingr היא פיראט בעגה הסקנדינבית הקדומה, למרות שעל מבנה מרבית העמים הויקינגים לא ידוע הרבה, נמצאו ממצאים רבים מהארצות הבלטיות שבהן נשתמרו מספר לא קטן של כפרים השייכים לויקינגים השבדים. שרידים רבים מהתקופה מתארים את הלך הרוח של הויקינגים, השירה וההתרגשות שלפני ההתקפה, הזעם והאלימות של המתקפות עצמן, חלוקת השלל שבאה אחרי, וחגיגות השתייה והאוכל שסיימו את הפשיטות. למרות שרבים מעמי העולם ראו בהם עובדי אלילים מפלצתיים, בעיני עצמם הם תמיד היו גיבורים. המשקה הנפוץ של התקופה היה Mead, משקה שהופק משילוב של דבש, מים ושמרים, האמונה הויקינגית הייתה שהמשקה תורם לפוריות, וכן נאמר כי אם זוג ישתה מהמשקה חודש לאחר חתונתם, ילדם הבכור יהיה זכר.
הויקינגים יוצאים לקרב ב-Long-Boats (שנקראות Drakkar ) לעמים שהותקפו לא נתנה הזהרה, התחתית הצרה של ספינות הויקינגים אפשרה להם לעגון עמוק מאד בתוך החופים, כמעט עד היבשה, ולכן לא היה זמן הכנה שנדרש כשצריך לרדת ולחתור ממרחק גדול יותר בים, הלוחמים זינקו במהירות מתוך הספינות והתקדמו במהירות לכיוון הכפרים שהיוו מטרה. חלק מהלוחמים היו כאלה שאומנו במיוחד לצורך המתקפות שמטרתם הייתה הפחדה וגרימת אימה בקרב המותקפים. אבל היו אלה ה-Berserkers שנחשבו ללוחמים המפחידים ביותר, לרוב בעלי שיער אדום שחלקו הולבן בגיר, הם היו רצים לעבר המותקפים בעוד הם צועקים שבועות וקללות כשהם מכניסים עצמם לטראנס של קרב, נהוג היה גם להשקות אותם במיץ שהונפק מפטרייה מסוימת ושאף הוא עזר להכניס אותם למצב של זעם בלתי נשלט. בספינות שבחוף בינתיים נישארו מספיק לוחמים כדי לדאוג שהן לא יותקפו, הם הציבו יתדות בחופים וקשרו אליהם את הספינות, אך ברגע שחזרו התוקפים והשלל בידיהם, ניתקו הספינות את החבלים במהירות וזינקו בחזרה לכיוון הים במהירות האפשרית. לאחר זמן מה הפכו הויקינגים גם לכובשי שטח, הקרקע הפורייה המדינות המקור שלהם הלכה והתדלדלה, ולכן הם נאלצו לכבוש רצועות חוף בארצות מסוימות, ואף לחדור עמוק מכך, כתוצאה מכך הם נזדקקו לצבאות גדולים יותר ויותר, מדינות רבות קנו לעצמם הפוגה מתקיפות הצי הוויקינגי בכסף, מושג שהפך ל-Danegeld, או "זהב לויקינגים", כשתמורת כופר הבטיחו הויקינגים להניח למדינות המותקפות. המלך אלפרד הסקסוני בבריטניה הוא דוגמא אחת לאדם שנכנע להסכם הויקינגי, אך לאחר שמספר פעמים חתם על אותם הסכמי שלום ושילם כופר לויקינגים, הפרו אלו את ההסכמים באופו סדרתי עד שנאלץ זה לצאת ולהלחם בהם ולדחוק אותם מהמדינה בכוח. הדת הויקינגית היתה דת פגאנית, שהתבססה על האמונה בפנתיאון נרחב של אלים ויצורים שונים, הידועים כאלי ה-Aesir. בראש ההיררכיה ניצב אודין בעל העין האחת, אל המלחמה, הצדק, המוות, החוכמה והשירה, אך האל שזכה לפופולאריות הגדולה ביותר היה ת'ור, שתואר כאל טיפש אך חזק במיוחד אשר החזיק את הפטיש מוג'ולניר, שהוכן ע"י הגמדים. מרבית סממני הפולחן מהתקופה הוקדשו לו. עוד צמד אלים שזכה לסגידה, היו פריי ופרייה, אלי הפריון. האויבים הגדולים של האלים, היו הענקים, שמתוך האלים רק ת'ור יכול היה להלחם בהם כתוצאה מכוחו. אך כשנזדקקו האלים לתוכנית פעולה ערמומית, פנו לאחיו של ת'ור, לוקי אל הרמאות והתכסיסים (שגם קושר לאש וקסם), שמלבד היותו ערמומי הפנה את תוכניותיו גם נגד שאר האלים מידי פעם ופעם. הויקינגים האמינו שסוף העולם יגיע בדמות הראגנארוק, שעת הערביים של האלים, שבה תתקיים המלחמה הסופית בין האלים לגזע הענקים. אודין וילדיו ילחמו לצד הענקים,ואודין יחוסל ע"י זאב הענק פנריז, שיחוסל בעצמו לאחר מכן. כתוצאה מכך יעלה גל של אש שישרוף את העולם, האלים והענקים, ויותיר רק מספר ניצולים שימשיכו את החיים על פני האדמה. אבל שום ראגנארוק לא גרם לויקינגים להעלם, מה שבסופו של דבר סיים את תקופת הויקינגים לא היה צבא, הייתה זו הנצרות. לאט לאט התערו הויקינגים בתוך הדת ההולכת וגדלה, עד שעקרונות הנצרות ושליטת הכנסייה הפכו למוחלטות, המיסיונרים הסקסונים שנכנסו למדינות הסקנדינביות החדירו את הנצרות אל לבבות הפגאנים, ובכך בעצם, נגמר עידן הויקינגים. מלבד בספרים או בחפירות ארכיאולוגיות, כיום הויקינגים מוזכרים בשיריהם של להקות מטאל רבות, יש כאלה שהולכות בעקבות האמונה הפגאנית, יש כאלה שמתארות את הקרבות האדירים שהתרחשו באותה תקופה ויש כאלה שפשוט נהנות מאורך החיים הויקינגי ובשתיה מרובה. מסתבר שלמרות הכל הויקינגים עדיין ממשיכים לחיות, בדרך כזו או אחרת.
|