תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ontour
Ontour
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

10/01/2019
על פתיתי שלג ועלבונות
כתב: אלון מיאסניקוב

לפני כמה ימים העלתי לעמוד הפייסבוק של אתר מטאליסט איזה אימג' שראיתי בקבוצת מטאל כל שהיא מחו"ל. בעמוד נראית כף יד ענקית, עם האצבע כלפי מטה מוחצת למוות דמות של בן אנוש קטנטן, הכותרת הייתה על היד הענקית – Death Metal, ועל הדמות של האישון הנמחץ – "Deathcore". המשמעות ברורה, העלתי את האימג' וכתבתי "דעתכם?" ככותרת.

השיט סטורם מיהר להגיע. החל מ "אתם ילדים", דרך "אתם בתולים", "אתם זקנים" (זקנים בתולים זה בכלל הישג מעליב במיוחד) ועוד ועוד. נראה שהמיעוט של חובבי הדת' מטאל המסורתי עשו לייק לאימג', ורוב גדול של חובבי דת'קור נעלבו קשות והפנו את הזעם שלהם אלינו כמגזין מטאל ואלי, במקרה הזה, כמי שהעלה הפוסט.

אני מניח שאפשר היה לצפות לזה. השאלה התמימה כביכול שלי הייתה מגובה בפוסט מעליב לז'אנר, וגם מתנשא, ונראה שזה פגיע בכל נקודה רגישה בגופם של חובבי הז'אנר, שבמקום להגיב ב "זו שטות מוחלטת, הדת' קור הוא האבולוציה הטבעית של ז'אנר הדת' מטאל", או "הדת' מטאל מת לפני 20 שנה, הדת' קור הוא פיתוח אינטלגנטי ומרשים יותר טכנית שלו", כל טיעון היה מתקבל בשמחה, אבל אחת התגובות שזכתה להכי הרבה לייקים הייתה דווקא הטיעון החזק: "כל הזמן עולים פה פוסטים דיבילים". אני יותר חשבתי את זה על התגובות, אבל ניחא.

התגובה הראשונית שלי הייתה שאפקט פתיתי השלג הפך לסופה של ממש, השלג יורד בחרמון אבל את הרגישות הפתיתית של חובבי הז'אנר אני סופג, וניסיתי להזכר אם כשהעלתי איזה ממ מעליב על בלאקרים או חובבי TRVE METAL ספגתי את אותה כמות של רגישות שנצפתה פה.
אבל אז ניגשתי לזה בצורה אחרת.



נזכרתי שלפני איזה עשור, שביקשו ממני להתראיין לידיעות אחרונות לאייטם על אחת ההופעות הקודמות של מגהדת' בישראל, אני שפכתי אהבתי על הלהקה ועל הקהל, ז'אנר המטאל ובכלל, וכשהאייטם התפרסם התפרסמה לצידו סוג של ביקורת אנטיטזה שכתב בחור מהעיתון, והבחור שפך נזלת על כל ההופעה, הקהל, המוזיקה, מי ששומע או שמע מטאל בעבר או בעתיד. הכתבה שלו דמתה במשהו לתגובות שקיבלתי על ה ממ מעורר הזעם – "זה ילדותי", "הם בתולים" וכו'. רק ששם זה התייחס לכל מי ששומע את המטאל החשוך והילדותי הזה, ופה זה התייחס למי שהעז לעלוב בז'אנר האהוב על המגיבים.

אני אז הייתי זה שהתעצבן, כבר אז לא הייתי ילד, לפני 10 שנים הייתי בן 33, ולמיטב זכרוני כבר לא בתול. וזיבולי המוח שכתב איזה זאטוט על הז'אנר שאני אוהב גרמו לי לרצות לטבול את הבחור בדבש ולתלות אותו הפוך במושבת דובי גריזלי.

חזרתי גם לכל מיני גאונים, שמאז שהתחלתי במגזין – אי שם בשנת 2004, ביקרו את המגזין על זה שהוא מיינסטרימי מידי, שהוא כותב על קור וקור זה לא מטאל, שהוא לא כותב על מספיק על קור כי מטאל מסורתי זה לזקנים, על זה שהוא לא כותב על בלאק, על זה שהוא כותב על בלאק ובלאק זה לא מוזיקה, בקיצור: תלונות הן כמו פי טבעת: לכל בן אדם יש לפחות אחת.


זה עצבן אותי, תסכל אותי, טרחתי לענות ולהגן על המגזין ועלי – עד שהבנתי שפאק איט, אי אפשר לצאת מזה.

עכשיו, אנשי הדת' קור במקום רגיש במיוחד לעומת הדוגמאות שציינתי, כי הז'אנר הזה ספג על ימין ועל שמאל – אולד סקולרים מתעקשים שהוא לא מטאל, או שהוא לא דת' מטאל, או שהוא פוזרי, או שמאזינים לו ילדי אימו. אני לא שם, אני אכן גדלתי על דת' מטאל מסורתי – אבל חייב לומר ששמעתי כמה להקות משובחות שנחשבות או נחשבו לחלק מהז'אנר, כמו The Black Dahlia Murder, או Job For A Cowboy, שיודעות לשלב את הריפים, הטכניקה והברוטאליות של הדת' המסורתי עם הברייקים והצרחות של הקור.

אני אישית פחות מתחבר לברייקים ול Squeals למיניהן, אבל בהחלט לא חושב שהז'אנר לא נופל מאלה המסורתיים ביותר, וגם בו יש להקות טובות ואלבומים טובים יותר ופחות – בדיוק כמו באחיו הגדול והוותיק יותר.



אבל כנראה שאלו שאוהבים את הז'אנר, אכלו כבר כל כך הרבה חרא מאחרים עם דעות פחות פתוחות משלי – עד שהפכו לרגישים במיוחד לעלבונות בנושא, בדומה למה שאני ספגתי במהלך השנים מכל מיני "מביני עניין" שאמרו לי שמטאל זה מוזיקה לילדים, שזה רעש, שזה לא בוגר. והצליחו להוציא אותי משלוותי לא מעט פעמים.

האם זו רגישות יתר? אם אנשי הדת' קור לקחו קשה מידי את האימג' הזה והפנו את הנעלבות לכיוון העמוד של האתר שלא לצורך? אין ספק. האם אפשר להבין מאיפה באה כל הרגישות יתר? כנראה שגם כן.

נגדיר את זה ככה: מבחינתי עמוד מטאל לא יכול להיות רגיש מידי. לא בגלל שהז'אנר לא חכם, או שהאנשים בו הם חסרי רגישות או טיפשים, אלא דווקא בגלל שמבחינתי מטאל אמור להיות סובלני, סובלני לדעות אחרות, סובלני לז'אנרים, אבל לצד זה גם לא מפחד, לא זהיר מידי, וגם לא פוליטיקלי קורקט. אני כאדם מסרב להיות כזה, העמוד של מטאליסט מסרב להיות כזה – והייתי רוצה להאמין שגם מטאליסטים יהיו כאלה שיגידו דברים בפנים ויתמודדו עם דעות ורעיונות, קשים לפעמים – במקום להסתיר אותם או להסתתר מאחריהם.

פתיתי שלג? את זה אני משאיר לחרמון, שמעתי שירדו שם 70 ס"מ בשבוע האחרון.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Queensryche – The Verdict

Diabolical – Eclipse

Final Breath – Of Death and Sin

Demon Hunter – War

Demon Hunter - Peace

Summoned Tide – Dystopia
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
הלהקות שהתחפשו - ספיישל פורים במטאליסט

ראיון:
ממשיך לצרוח - ראיון עם Udo Dirkschneider

כתבה:
הצעדה האחרונה - על סיבובי ההופעות האחרונים של אמני מטאל וותיקים, וגורלם בישראל

כתבה:
המלצה לפני שבת

סקירת הופעה:
מזדקנים בכבוד - סקירת הופעתה של Manowar בישראל

סקירת הופעה:
(פרה)היסטוריה בת'א - סקירת הופעתה של Mastodon בישראל
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[11/04/2019]
Death Marches Across The Holy Land TLV
[21/03] Edellom & Sklep
[30/03] Haken בישראל
[30/03] Magor Live
[04/04] The Beast is Awake
[12/04] Hell on Earth Levontin Edition
[17/04] UDO בישראל
[20/04] Death Marches Across The Holy Land Haifa
[05/05] Watain בישראל
[19/05] Cancer בישראל
[23/05] Orphaned Land חוגגים 15 שנים לMabool - לאור הביקוש, מופע נוסף!
[01/06] Betlehem בישראל
[02/07] Disturbed בישראל
[18/07] Dream Theater בישראל
[19/09] Septicflesh בישראל
[10/10] Epica בישראל
[13/11] Annihilator בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::