06/06/2019
מטאל אינפיניטיסימלי: על פילוג וגיבוש
כתב: יוני אורן


אחד הנושאים הנידונים הלוך ושוב במטאל הוא ריבוי תת-הסוגות. על שאלת נחיצות הסיווג כבר ענה יותם דפיילר בשנת 2013 בכתבתו "תנו לי עוד ז'אנרים". אם כן, אחרי שיש לנו את כבר את ה-"למה", בואו ננסה להבין גם את ה-"איך".

השאלה אמנם נשמעת פשוטה אבל היא מכילה בתוכה עוד כמה שאלות של מהות: מתי ייחוד של להקה מגדיר סוגה או תת-סוגה? כמה תת-סוגות יכולות להתקיים? האם יש לנו אפשרות "לבטל" תת-סוגה או לשנות לה את ההגדרה? כמה עמוק אפשר להיכנס לתת-סוגות של תת-סוגות? לא על הכל יש לנו תשובות ורק ממבט על השאלות מובן לנו שיש כאן עניין מתמטי-היסטורי-חברתי ועל כן ננסה להיעזר בכלים הללו כדי להסביר את התופעה:

ראשית, ויאמר השם ויהי מטאל ויצור את Black Sabbath וירא כי טוב. מכל להקות הרוק, הרוקנרול והבלוז של אותה תקופה שהתנסו בסאונד המטאלי, היא נחשבה הלהקה הראשונה שהוציאה אלבום שמתמקד בסגנון האפל והקיצוני (דאז) הזה. מכאן ההתפצלות אל סוגת המטאל הוכתבה וראשית התופעה נכנסה לתודעה. להקות המטאל הבאות ימצאו את דרכן להידמות (בשוגג או במכוון) לפירותיהם של Black Sabbath. אם כן, האם להקה אחת היא סיבה מספקת להגדרת סוגה שלמה?

התשובה הקצרה היא כן. אם נאריך, נאמר שזאת לא בדיוק להקה אחת. כמו שנאמר בסרט מועדון-קרב, המטאל היה מול הפנים של כולם ו-Black Sabbath פשוט גרמו לו להיראות. המטאל היה על קצה הלשון של כולם ו-Black Sabbath נתנו לו שם (טכנית לא את השם "Heavy Metal", אבל זאת לא הנקודה). אם לא Black Sabbath, להקה אחרת הייתה תופסת את המעמד. ההתקדמות של הסוגה מאז ההתחלה וההתפצלות לריבוי תת-הסוגות, שחלקן הוצגו לנו בטעות כבר בתוצרים של Black Sabbath, מוכיחה שאי אפשר היה להמשיך ולהשאיר את המטאל בתור תת-סוגה של הרוק. זה היה עוף מוזר מדי שקשה היה להשאיר תחת אותה מטריה. אני כותב זאת ועדיין מסתייג, שכן הבה נזכור את שמה של הסוגה בשפת הקודש - רוק כבד.

כנכתב לעיל, כבר בהגדרת הסוגה הוצגו גם כמה תתי-סוגות, בין היתר כי הכי קל לראות תופעה שונה כשהיא נלקחת לקיצון. ככה העולם נחשף בבת אחת ל-Heavy Metal, Doom Metal, Stoner Metal, Black Metal, Gothic Metal, Funk Metal, Progressive Metal ועוד, כולם בצורה בוסרית, חסרת שם ולא מגובשת אבל שלא עולה בקנה אחד עם רוב תוצרי הרוק ושמכריחה להכיר במטאל כדבר שונה. מכאן, הדרך למשחקי האלכימיה סלולה וכעת זה היה רק עניין של זמן עד שיקחו את התוצרים של Black Sabbath, יפרקו אותם, יבחנו את החלקים בנפרד וירכיבו בצורה חדשה ובשילוב אלמנטים חדשים שהביאו מהבית. התוצאות אמנם שונות לחלוטין זו מזו, אבל הקו המחבר שהוא המטאל עדיין ניצב שם חזק ובולט.

אם כבר עסקינן בקווים מחברים, ככל שהלהקות המשיכו להתנסות בשילוב אלמנטים שונים יחד עם המטאל, נוצרו עוד קווים חדשים השונים בעוצמתם. ככה ישנן להקות מטאל שהקשר בין תוצריהן היה רק עקב ההשפעה המטאלית מ-Black Sabbath ואחרות שאהבו אלמנטים בולטים דומים (למשל מטאל איטי) ושהצימוד ביניהן נעשה חזק יותר. להקות מטאל מסוימות לבסוף גם נהיו קווים בעצמן, כשדוגמה בולטת היא להקת Motorhead שחיברה בין ה-Heavy Metal ובין ה-Pאנק. ממש כמו שהיה עם Black Sabbath ועם המטאל, בעקבות Motorhead צמח אוסף להקות מטאל-Pאנקיסטי שהוביל ליצירת קווים נוספים ולשילובים חדשים בין הסוגות עד ליצירת מבנים של תתי-סוגות חדשות. הדבר נכון גם עבור ה-Progressive Rock, ה-Jazz, ה-Country, מוזיקת העולם, המוזיקה האלקטרונית, המוזיקה הקלאסית ועוד. בעצם, כל צימוד בין סוגות שונות היה בעל סיכוי להצמיח תת-סוגה, הן במטאל והן בסוגות המצטרפות (אם כי לרוב היא זכתה למקום ולהגדרה במטאל יותר מאשר בשאר הסוגות). הרבה מתת-הסוגות הללו קיבלו שמות ומאפיינים שאנחנו מכירים כיום.

המאפיינים הללו עשויים לחבר בין עולמות שונים. כבר נתקלתי באנשים שאינם חובבי מטאל ואשר חיבבו מאוד את התוצרים של Pantera. לאותם אנשים אוכל להציע להקת מטאל אגדית כמו Judas Priest ולזכות לתגובה צוננת. אמנם Pantera היא להקת מטאל, אבל הגישה שלהם לבלוז היא מה שהצית את ההתעניינות של המאזינים הללו. עד כמה שאנחנו עשויים לחשוב שזה מגוחך, המטאל לא בהכרח משחק תפקיד חשוב בלהקות המטאל האגדיות עבור מאזינים שאינם מחפשים אותו.

בכל אופן ברור לנו היום, לאחר שחזינו בהרבה להקות שעושות שילובים דומים, שאת ה-Power Metal מאפיינת נגינה מהירה ומלודית ושמטאל שמשלב כלי נגינה מסורתיים של תרבויות הוא כנראה Folk Metal. עם הקיום של חלק מתתי-הסוגות אנחנו עשויים שלא להסכים, אך אם קיבלנו הוכחה שזה מרובה עד כדי שנוכל לומר שזאת תופעה, היא כנראה תזכה לקבל שם מייצג. היוצא מן הכלל הוא כנראה ה-Avant-Garde (ולרוע המזל, גם ה-Progressive Metal בימינו) שנחשב מעין ברירת-מחדל לדברים שמסובכים להגדרה.

הבעיה שלנו היא כשאנחנו יורדים יותר ויותר עמוק לתוך הדיוק הסגנוני. אם אצטרך להשוות בין ה-Death Metal של להקת Behemoth ובין זה של להקת Amon Amarth, אוכל לחטוא מעט ולהגיד שהן עושות את אותו הדבר. בשני המקרים התיפוף מהיר, הגיטרות מהירות, השירה צעקנית והנושאים המילוליים בוטים. המאזינים לשתי הלהקות ישימו לב שההבדלים עצומים ושיש הרבה יותר קשר בין Behemoth לבין Decapitated מאשר לבין Amon Amarth, דבר שמאלץ אותנו להיכנס לתתי-סוגות של תתי-סוגות ולומר שה-Blackened Death Metal אשר שואב השפעות מתוך ה-Black Metal שונה מה-Melodic Death Metal השואב השפעות מתוך להקות Melodic Metal. הלהקות Amon Amarth ו-Behemoth נעשו כעת בנות דודות ולא אחיות. עם זאת, האם אוכל לומר ש-Amon Amarth היא רק להקת Melodic Death Metal כשהנושאים הליריים שלהם עוסקים בויקינגים בלבד כנפוץ ב-Viking Metal? חלילה. מעתה נאמר כי Amon Amarth הם להקת Viking Melodic Death Metal. השם לא הכי קליט אבל די קולע. כל זאת עד היום שבו הם יחליטו להכניס גם אלמנטים של Progressive וסינתיסייזרים כבדים לתוך השירים שלהם כדי שנוכל לזכות בלהקות Viking Industrial Melodic Progressive Death Metal חביבה ונוכל להשוויץ בעצמנו כויקינג-אינדסטריאל-מלודיק-פרוגרסיב-דת'-מטאליסטים לכל העוברים והשבים. נשים גם לב שעכשיו Behemoth בכלל נעשתה בת דודה מאוד רחוקה, ספק שבצדק.

כמו שניתן לראות, זה מסורבל וזה לא יגמר בחיים. אמנם ישנה אפשרות להקלה על העמסת המידע באמצעות חיבור אלמנטים יחדיו ליצירת תת-סוגה חדשה (למשל ה-Hardcore וה-Doom Metal שיצרו יחדיו את ה-Sludge), אך מספר האפשרויות לשילובים בין הסוגות, תת-הסוגות והסגנונות הוא עצום. בסופו של דבר, ההגדרות הללו נועדו לשרת אותנו ולא לשעבד אותנו. אנחנו מנסים ליצור פה בסיס לתקשורת כדי להצליח להגיע להבנה והדקדקנות הזאת יוצרת בעיקר בלבול. צפוי שלהקות שונות במטאל יהיו בעלות נקודות דמיון ושוני - השירים שלהן אחרים! הדיוק שבתת-תתי-הסוגות ושבהשוואה ללהקות אחרות לא שווה כלום כשהצד השני לא מבין או לא מכיר את הפרטים שבו. נוסיף ונאמר שאם נצטרך להכניס כל שילוב של אלמנטים מתת-סוגה מסוימת שהלהקה עשתה אל התיוג הסגנוני שלה, גם אז אנחנו עשויים ליצור שורה של אנשים מאוכזבים כשכל ה-Symphonic Metal שהבטיחו להם מסתכם בקטע מעבר בודד בשיר בודד מתוך אלבום בודד שיצא לפני 10 שנים.

ומה לגבי שינוי ההגדרה של תת-סוגה? ובכן, הבה נשוב לאלבום הבכורה של Black Sabbath ונאזין לו כיום. האם גם היום נוכל לומר שמדובר באלבום מטאל? זאת שאלה קשה מאוד שנצטרך לענות עליה מאוד בהיסוס. אחרי כמעט 50 שנה של מטאל, זכינו לשמוע הרבה מאוד תוצרים שהגיעו לרמות קיצוניות ואופל הגוברות על ההלם שהותיר אלבום הבכורה בסמוך לשיחרורו. אם נסתמך על ההגדרות "קיצוני" או "אפל" מבלי לקחת בחשבון את המים שזרמו בנהר, יש שיותירו את אלבום הבכורה מחוץ למשוואה ויחזירו אותו אל תוך ה-Hard Rock ממנו הוא ברח מראש. הדבר פועל גם הפוך - אם יגידו לי שיש להקה חדשה שעושה Heavy Metal, אני כנראה אצפה למשהו שקרוב יותר ל-Dio או ל-Iron Maiden. כצפוי, לאורך השנים מרכז הסוגה נע מאז הגדרת הסוגה ואיתו גם הסטנדרטים שלנו. עם זאת, עלינו לזכור שאי אפשר למדוד תהליכים מבלי לזכור את ההיסטוריה ולראות את ההתקדמות לאורכה. אם כן, ברגע שיגידו לי שהלהקה החדשה עושה Black Sabbath של אלבום הבכורה, אני עשוי להבין טוב יותר את הסגנון מאשר אם יגידו לי Hard Rock פלוס. השימוש בשמות הלהקות ובתקופות אמנם מכריח אותנו להכיר יותר מוזיקה, אבל מאפשר לנו להבין יותר בקלות למה לצפות.

תקיפה של אותו נושא מנקודת מבט אחרת תבקש מאיתנו להסתכל על ארבעת הגדולות של ה-Thrash Metal. האם אנחנו יכולים להשוות ביניהן? האם Slayer ו-Anthrax עשו אותו דבר? מה לגבי הגדולות של ה-Thrash הגרמני אל מול ה-Thrash האמריקני? אפשר באמת לומר ש-Kreator ו-Megadeth ממשיכות אחת את השנייה? זה עוד לא נגמר שם. מה לגבי Metallica של Kill 'em All ושל האלבום השחור? אותה להקה ואותה תת-סוגה אבל הבדלים עצומים בסגנון. מה שווה התיוג של הלהקה כ-Thrash Metal כאן?

על כן, אין בושה לומר ש-Amon Amarth היא "להקה" עבור האדם הזר שיביט במסך שלכם בחוצפתו ושישאל אתכם מה המילה המוזרה שכתובה פה בכתבה, לומר למוכר בחנות הדיסקים שמדובר ב"להקת מטאל" בעודו מביט בתמיהה בעטיפה הלוחמנית, לומר "להקת Death Metal" למטאליסטים שעומדים איתכם מחוץ למועדון לפני הופעת מטאל מקומית ואומרים לכם שהם לא מכירים את הלהקה שעל החולצה שלכם, לחדד להם "Melodic" כשהם שואלים אתכם אם הם כמו Behemoth ולהוסיף שהם כמו Iron Maiden של שנות ה-80 במלודיות שלהם אבל עם נגינה מהירה יותר, גראולינג וחזות ויקינגית. מי שיצטרכו להבין עוד יבינו.

הבה נהיה יצירתיים. הבה נגדיל את המבחר. הבה נחדד ונדייק. הבה נהיה סקרנים. הבה ננסה. עם זאת, הבה נשאף לפשטות. הבה ניצור הבנה. הבה נעזור. תת-סוגות במטאל הן מתנה. הבה נשתמש בה כראוי.