תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
IronMaiden
IronMaiden
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

17/08/2019
אלבום קלאסי - Load – Metallica
כתב: ירון הורינג

אתם זוכרים מה קרה ב 1996?

לא? כי אני זוכר את שחרור האלבום טוב במיוחד, כי הייתי בן שניה וחצי לפני 18, אני עד כדי כך זקן שאלבום קלאסי יצא לאוויר העולם כשאני הייתי בר דעת ושניה לפני שהקרבתי שלוש שנים יקרות מחיי למען המדינה הנפלאה שלנו. אבל לפני שאני מתחל להתפייט פה על שנות נעוריי שחלפו להן ולא ישובו, בואו נדבר קצת על ההיסטוריה של האלבום הזה. האלבום הזה היה האלבום השישי של מטאליקה, ויצא חמש שנים אחרי האלבום השחור - האלבום שהיווה את נקודת המפנה של ההרכב הזה ותיפקד במרוצת השנים את "אלבום הכניסה" של המון מטאליסטים מתחילים. האלבום הזה היה הפתעה מוחלטת לכל מי שהכיר את מטאליקה מראשיתה ועד לשחרור האלבום הזה שכן הוא לקח את מטאליקה לכיוון שונה לגמרי, הרבה יותר רוקי ובלוזי מבחינת הסאונד וקצת לכיוון האוונגרדי מהבחינה העיצובית.


אני רק מזכיר לכם שבשנת 1996 לא שלטה תרבות הסינגלים ששולטת בימינו, לא היו פלטפורמות האזנה דיגיטליות, יוטיוב עוד לא היה קיים, אפילו נפסטר הגיח לאוויר העולם רק שלוש שנים לאחר מכן, אז לא היה לנו – מעריצי מטאליקה, שמץ של מושג איך האלבום הזה הולך להישמע. מה כן היה לנו? היה לנו את MTV וקיבלנו קליפ מטורף והזוי לחלוטין שבועיים לפני שחרור האלבום, אני זוכר שהאימאג'ים המטרידים של הקליפ ל Until it sleeps הזכירו לי את העטיפה של האלבום השלישי של דיפ פרפל (שאוירו אי שם במאה ה15 ע"י פאקינג אירונימוס בוש) אבל בגרסה הצבעונית והתלת ממדית שלה.

וזהו, מהרגע שראיתי את הקליפ הזה ועד שזכיתי לאחוז בדיסק המיוחל היה נדמה שחלפו להם עידן ועידנים. אבל איכשהו התמזל מזלי ואבא שלי טס לבלגיה באותה התקופה, גיליתי ששם כבר אפשר למצוא את הדיסק בחנויות אז שלחתי את אבא שלי לקנות לי אותו, כי אם הייתי מחכה להגעתו של האלבום ארצה, הייתי ממשיך לחכות לא מעט, ככל הנראה. ואז, ערב לפני שאבא שלי נחת מחו"ל, חלמתי בלילה שאני מקבל את האלבום ושומע אותו, נשבע לכם. אני זוכר את החלום בצורה חיה לגמרי, זוכר שפתחתי את עטיפת הניילון של האלבום, זוכר את לחיצת הכפתור שפתחה את מגש הדיסקים של המערכת השחורה שלי, אני זוכר את הסגירה וזוכר שהמערכת התחילה לנגן לי שיר שנשמע לי כמו שיר קאנטרי אקוסטי – גיטרות ושירה של מוזיקת פולק אמריקאית. אני זוכר את תחושת האכזבה, איך מטאליקה התדרדרו לקאנטרי? הרמתי את עטיפת האלבום שוב, הצצתי עליה כדי לוודא שמדובר בדיסק של מטאליקה, ראיתי שכך הוא ואז התעוררתי.

אבל נחזור לעניין הזה אח"כ, בוא נדבר על האלבום הזה. באלבום הזה לקחו החברים ממטאליקה את הסאונד שלהם לכיוון שונה מאוד מזה שהיה לפני כן, Load מכיל אמנם אלמנטים שאפשר למצוא פה ושם באלבום השחור ופה ושם באלו שלפניו, אבל הוא מכיל הרבה יותר אלמנטים מהעתיד הצפוי לבוא, כזה שכבר יכול להיות מוכתר כעבר מנקודת הזמן שלנו.
אם תקשיבו ל Ain’t my bitch, השיר הראשון באלבום, תוכלו לשמוע קטעים שיזכירו לכם את St anger , למשל, פחות גולמי וגס, אבל זה לגמרי שם. הדבר המובהק ביותר בסאונד האלבום הזה הוא שהמלודיות שבו עזבו קצת את הסאונד הכבד והאיטי של האלבום השחור ולוקחות את כל האווירה לתוך אווירה שיכולה להיות מתוארת רק בתור Redneck Metal. אבל שלא תתבלבלו, אני לא מדבר על הסאונד של אנסאלמו וחבריו, אלא יותר על אווירת קאנטרי רוקנרולית שכזו.

The house jack built הוא עוד אבן בניין חשובה וראשונה באלבום הזה, פחות באווירת הקאנטרי ויותר באווירת האוונגרד המוזיקלית, סאונד עגול ומתפתל שנע במערבולות של הזיה על מצע איטי יחסית של תופים וגיטרות, המון אווירה, המון רוק מדברי וים של מלודיה, כך גם Until it sleeps שמגיע מיד אחריו. הכובד בשירים הללו מוחלף בסאונד טריפי יותר, ריפים עצבניים ומהירים הוחלפו בסאונד אווירתי נינוח והרבה יותר "מסיבתי" – בחירת מוזרה במילה לתיאור הסאונד, אני יודע, אבל ככה זה מרגיש לי לפחות. עוד משהו שקורה באלבום הזה אחרי אלבום של "להיטים" מתוכננים ובנויים נכון כמו באלבום השחור, הוא החופש שלוקחים החברים ממטאליקה בשירים כמו Bleeding Me או The outlaw torn- ליצור שירים ארוכים של שמונה – תשע דקות, בלי להתבלבל בכלל. שירים ארוכים, מלאים באווירה ועוצמתיים ממש שמצליחים לשמור על עניין למרות אורכם. אפשר להמשיך לדבר עוד ועוד על השירים באלבום הזו, אבל אני חושב שזה פחות נכון בכתבה שכזו, האלבום הזה יצא לאוויר העולם לפני 23 שנה וכל מי שהיה אמור לשמוע אותו, כבר שמע אותו. לא שמעתם אותו עדיין? זה עצוב, אבל אני מקווה שהצלחתי להעביר את האווירה של האלבום הזו דרך הטקסט שלי. האלבום הזה הוא אולי האלבום המגוון והאקלקטי ביותר שמטאליקה שחררו אי פעם, הוא קאנטרי, הוא רוקנרול, הוא מטאל, הוא מוזר וקפריזי, הוא שמח וקופצני, הוא אפל וחודר לנשמה, הוא הכל.

אבל הבטחתי לכם שאסיים את סיפור שיר הקאנטרי והגיטרות מהחלום, נכון?
אז הגשמתי את החלום, קיבלתי את הדיסק, פתחתי את העטיפה אחר כבוד, שלפתי את חוברת המילים וראיתי כמות של תמונות שמעולם לא ראיתי כמוה באלבום מטאל, בטח לא בשל מטאליקה. פתחתי את מגש הדיסק ונתתי למערכת לשאוב את האלבום לתוכה, סגרתי את דלת החדר שלי והקשבתי. לא היו שום גיטרות אקוסטיות ושירת קאנטרי כמו שהיו לי בחלום, אז נשמתי לרווחה והמשכתי לשמוע עוד ועוד, עד שהגעתי לשיר האחד עשר – Mama Said, אני זוכר את הצמרמורת שאחזה בי כשהוא התחיל להתנגן, זה היה בדיוק השיר שחלמתי עליו. שוב, מזכיר לכם שמדובר בתקופה אחרת לגמרי, השיר הזה שוחרר כסינגל עם קליפ רק חצי שנה לאחר צאת האלבום, לא היה לי איך לשמוע אותו לפני כן. מאז ועד היום אין לי מושג איך ומה קרה, ניסיתי לחפש משמעויות נסתרות בטקסט ובמוזיקה, קראתי שוב ושוב את המילים ואני לא מצליח להבין איך ומה אני אמור ללמוד מצירוף המקרים הזה.


החיבור היחיד שיכול להיות בין השיר הזה לביני, שיר שעוסק במערכת היחסים המורכבת של הטפילד עם אימא שלו הוא שגם אימא שלי, כמו אימא של הטפילד, נפטרה מסרטן. לאימא שלי זה קרה פשוט חמש עשרה שנים אחרי ששוחרר השיר הזה, להטפילד זה קרה כשהיה בן 16. הצלחתי לבאס אתכם עם הסגירה הזו? נצלו את ההזדמנות ולכו לשמוע את האלבום הזה, הוא ישפר לכם את מצב הרוח, בוודאות.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

I’, The Mask – In Flames

Nocturnus A.D. – Paradox

Blut aus Nord – Hallucinogen

Mayhem - Daemon

Tarja - In The Raw

Strident - March of Plague
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
אוכל הישבנים בישראל - סקירת הופעתה של Annihilator בישראל

כתבה:
בגרון ניחר – לזכותו של המטאל הקיצוני

סקירת הופעה:
Damage Premiere - הופעת הבכורה של להקת DPS

סקירת הופעה:
פעם שלישית אפיגלידה - סקירת הופעת להקת Epica

סקירת הופעה:
מחזירים את הבשר - סקירת הופעת Septicflesh

סקירת הופעה:
כשהתן מקלל - סקירת הופעת ההשקה של להקת Zad
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[14/12/2019]
En Olam release show - Jerusalem
[27/11] Ma'anish - Methods - Slimfim
[28/11] En Olam release show - Tel Aviv
[30/11] En Olam release show - Haifa
[30/11] The Big Prog Theory
[07/12] Metal For Michael
[11/12] Amorphis Live In Israel
[18/12] Winter FolkFest
[26/12] חג האור-פנד-לנד המסורתי
[08/01] Mayhem בישראל
[05/02] Wolves in the throne room בישראל
[14/02] Leprous Live in Israel
[29/02] Jinjer Live in Israel
[30/05] Iron Maiden בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::