21/01/2020
על כסאות מוזיקליים – אלבומי השנה שהתפספסו
כתב: ראובן שליט

במובן מסוים הפספוס הוא חלק גדול מאוד מהחיים שלנו לא פחות מאשר ההישגים. אנחנו לא נוטים לדבר או לחשוב במובן חיובי על הפספוסים שלנו כי הם מזכירים לנו כישלונות, אך אנחנו שוכחים לפעמים שהפספוסים הם לא רק המכבש שסולל את ההצלחות בחיינו במובן של למידה, אלא הם גם הרקע הלא מפוקס בתמונה שמדגיש ביתר שאת את החזית. על כל אופציה שבחרנו בה, יש אינספור אופציות שלא בחרנו בהן או בחרנו שלא לבחור בהן, ובפסיביות שלהן הן חלק לא מבוטל מחיינו.

פספוסים הם עם מגוון מאוד. קחו למשל את רשימת אלבומי השנה שלי. אלו הוצאות לא נכנסו לשם ומדוע. היו הרבה שלא היו טובות מספיק לטעמי, אך אלו כמובן לא פספוסים. לעומת זאת היו כאלו שנשכחו. היו כאלו שלא נתקלתי בהן בזמן או בכלל. היו כאלו שנותרו בחוץ מפאת חוסר מקום והיו כאלו שדעתי השתנתה כלפיהן במשך הזמן. בכל מקרה, אני שלם לגמרי עם הבחירות שלי, אך בשוך סערת סוף השנה ותחילתה של החדשה הבאה עלינו לטובה, מבחינתי אפשר וראוי לתת מקום גם לפספוסים.



Mgła - Age of Excuse
מי שהופתע שהאלבום הזה לא כיכב ברשימה שלי, ראשית כנראה שהוא מכיר אותי, ושנית, הוא יופתע עוד יותר לקרוא שגם אני הפתעתי את עצמי. האלבום הקודם שלהם אכן כיכב ברשימת העשור! והיה זה אך טבעי שהחדש יככב לפחות ברשימת אלבומי השנה, אך בהשוואה טמונה גם הסיבה לדחיקתו משם. Age of Excuse הוא אלבום מצוין, אך הוא עוד מאותו הדבר בדיוק, ובהחלטה של הדקה ה-90 העדפתי לתת במה למחדשים ולמרעננים.





Sarke – Gastwerso
יש אלבומים שאין לך מושג איך לאכול אותם. כמו מנה אקזוטית ומסתורית שגם בנגיסה העשירי ממנה אתה לא בטוח מה דעתך עליה, גם האלבום האחרון של Nocturno Culto מ- Darkthroneוחבורתו הוא חידה פתוחה. מה אין כאן?! אולי רק ברוטל דת', כי כל שאר תתי הז'אנרים המטאליים נמצאים כאן. אם בלאק/דת'/ת'ראש/האבי/גרוב/אוונגרד סימפוני לא נשמע לכם כמו משהו שיכול להתקיים, Gastwerso ישמיד לכם את הדעה הקדומה. רק קחו ממני עצה - תהיו סבלניים אתו.



Véhémence - Par le Sang Versé
האלבום הראשון ברשימת אלבומי השנה שלי היה The Palms Of Sorrowed Kings של Obsequiae האמריקאים. אם אהבתם אותו, אני בטוח שתתרגשו לא פחות לפגוש את בן דודו שמעבר לאטלנטי. Véhémence הצרפתים עם אלבום שני של בלאק ימי ביניימי מלודי, אפי וסוחף שיגרום למאזין לדמיין שהוא גיבור מחוספס בסאגה עתיקה מלאה בחרבות, דם ומוות מוקדם שנגרם ככל הנראה ממשהו כמו ציפורן חודרנית או צינון קל.

Diabolic Night - Beyond the Realm
האמת היא שה-Toxic Holocaust האחרון די אכזב אותי. ההתרחקות של גריינד מהסאונד הישן, השחור והמדהים שלו - הסאונד של האלבומים הראשונים, לא עשה טוב ל-TH. אבל למי יש חשק וזמן לאכזבות בבלאק/ת'ראש/ספיד כשיוצא אלבום בכורה כל כך טוב בדמותו של Beyond The Realm של Diabolic Night הגרמנים?! קחו חופן גדול של איירון מיידן, פזרו מעט רייזור, בזקו פה ושם קמצוץ ונום והניחו על מצע של ת'ראש גרמני ואקסטרים מהיר בסגנון סרקופגו או פוזזד. יאמי.


Aoratos - Gods Without Name
קייל הוא בחור אמריקאי עסוק. כמה עסוק?! בחמשת השנים האחרונות הוא הוציא אלבומים עם Bestia Arcana, Akhlys, Excommunion ועם מפלצת הבלאק האמריקאי Nightbringer. כל זאת לא מנע ממנו להרים פרויקט סולו ולהוציא דרכו אלבום בכורה לא פחות ממצוין. אם חפצים אתם בבלאק אפל, מיסטי וטמא עד העצם, אני יותר מממליץ על האלים חסרי השם.





Mystik – Mystik
אמנם המגמה השלטת בשנים האחרונות במטאל שמה דגש על האקסטרים מטאל, אך ישנה עוד מגמה פורחת ועולה בצד השני של הסקאלה, וכמו הגל החדש של האולד סקול ת'ראש ששטף אותנו בסוף האלפיים ותחילת העשור שזה אך הסתיים, כך זה כעת עם מטאל מסורתי. הרכבי האבי וספיד ודום אפי צצים בכל מקום ואלבומים מופלאים כמו הראשון של Mystik השבדית משמחים גם את זקני הז'אנר וגם את צעיריו.






Saor - Forgotten Paths
לפעמים זה נראה שאנדי מרשל עומד כמעט לבדו בחזיתו של ז'אנר שלם שכמעט כל לוחמיו היו ואינם. האלבום המלא הרביעי בפרויקט הדגל שלו מביא לנו את אותו הפולק המושחר והיפיפה שהוא סימן ההיכר שלו. האמת היא ש- Forgotten Pathsלא נכנס לרשימת אלבומי השנה שלי כי חששתי שאני משוחד בידי הנוסטלגיה, אך לאחר עוד ועוד האזנות הבנתי שקודם כל, הוא מזור לאוזני כל מי שהפולק כל כך חסר לו ואין שום רע בנוסטלגיה, ושנית, הוא פשוט אלבום טוב.




Carnal Tomb - Abhorrent Veneration
האלבום הזה זורק אותך לא רק בזמן אל סוף ה-80 ותחילת ה-90, אלא גם במרחב אל פלורידה ארה"ב וגם אל שבדיה. אך לא, ההוצאה הזאת היא לא רק הוצאה עכשווית, היא גם הוצאה גרמנית שהיא כידוע לא בדיוק יצואנית של דת' בכלל ואולד-סקול דת' בפרט. Carnal Tomb אולי לא מחדשים ומגוונים כמו Blood Incantation ולא מהודקים כמו Tomb Mold, אך ברשימה הזו של מחדשי האולד-סקול דת', מקומם גבוה מאוד.

ועכשיו לשאר:

Mephorash - Shem Ha Mephorash
Funereal Presence – Achatius
Mizmor – Cairn
Vanum – Jaws of Rapture
Arctos - Beyond the Grasp of Mortal Hands
Panzerfaust - The Suns Of Perdition - Chapter I: War, Horrid War
Sühnopfer - Hic Regnant Borbonii Manes
Screamer - Highway of Heroes
Sanhedrin - The Poisoner
Funeral Storm - Arcane Mysteries