Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
Download
Graspop
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

28/02/2020
כחול לבן מטאלי - סיכום המטאל הישראלי לשנת 2019
כתבו: צוות מטאליסט

סצינת המטאל הישראלית ממשיכה לייצר מוזיקה בלי הפסקה, ארבעים וחמישה ריליסים שונים עברו באוזניות וברמקולים של חברי הצוות שלנו ויצרו את הסיכום הקצר הזה שאתם הולכים לקרוא. יש פה איפים ואלבומים מלאים מכל מגוון הז'אנרים שיש לסצינת המטאל להציע, השתדלנו להשאר על מטאל בלבד, אבל פה ושם הכנסנו גם דברים שנמצא על הגבולות ומאתגרים את אוזניי המאזינים. אין פה סקירות ארוכות ומתישות – פסקה על כל אלבום כזה ששוחרר השנה, יש פה את התשובה האולטימטיבית לכל מי שפסק שהמטאל מת (בישראל).






Desert - Fortune Favors The Brave
Genre - Power Metal

ענקית ה-Melodic Metal המקומית שלנו חזרה באלבום נוסף, השלישי במספר, כדי לתת לנו מנה נוסף של מטאל שמילותיו נעוצות בסיפורי מלחמה מספרי ההיסטוריה ולחניו שואבים מתוך ה-Power Metal. כל זאת כצפוי, אלא שלא כאן נגמר הסיפור. באלבום שהופק בסטנדרט עולמי, הסאונד הבסיסי שהיינו מצפים לו מקבל אופי חדש הנוטה לכיוון ה-Industrial וה-Death. מדובר באלבום שוויתר על הנוסחאתיות של הסגנון, שלא הלך על הימור בטוח, שדחק בחברי הלהקה להגיע רחוק יותר טכנית ואמנותית ושהוביל את Desert כמה רמות גבוה יותר.


Obsidian Tide - Pillars of Creation
Genre - Progressive Metal

עברו 4 שנים מאז שהלהקה צצה עם EP בכורה שהציג אותם על הסקאלה שבין Post Metal ובין Progressive Death Metal והזמן הזה לא עבר באין מעש. הלהקה תפסה את עצמה בידיים, גיבשה לעצמה כיוון חדש ולאחר תקופה לא מבוטלת בה שלחה לנו טיזרים מכיוון הבמה, השלישייה הזאת הפילה עלינו אלבום בכורה עשיר ומקורי. החל מ-Post Rock ו-Shoegaze, דרך Folk Metal עטור כינורות וחלילים ועד ה-Hardcore, ה-Progressive וה-Post Metal הכסחני ביותר, מדובר באלבום מעוט רגעים דלים ומלא גיוון. האלבום הוא אלבום קונספט אפי המבוסס חלקית על ספרות פנטזיה ואשר נותן לנו, ממש כמו באותה הספרות, הזדמנות להתנתק לרגע מהמציאות ופשוט להנות.


Shredhead - Live Unholy
Genre - Groove Metal
הלהקה המודיעינית הזאת כבר לא חדשה בנוף הישראלי ובעודה עובדת על להפסיק להיות חדשה גם בנוף העולמי, העניקה לנו את אלבומה השלישי. בסטירת לחי מצלצלת זכינו לקבל Metal אמיתי אשר ממשיך את הדרך של שמות גדולים בסוגה כמו The Haunted או Lamb of God, הן בכתיבה והן בהפקה. בתת-סוגה עם דגש כל כך כבד על טכניקה ובנטייה לנוסחאתיות, השירים מצליחים לעמוד בציפיות ועם זאת גם להפתיע ולחדש. לאחר שאנו מקשיבים לנושאים הליריים המתמקדים במחאות על דת, במאבקים על אנושיות או בביטוי לאגרסיה, אנחנו מסיימים את ההאזנה לאלבום הזה זועמים משהגענו, מאמינים לכל מה שקיבלנו ומקווים להתפרק שוב בהופעתם הבאה.


Storchi – Outside
Genre - Progressive Metal

כמה שנדיר לראות במטאל להקה שמחליטה לשים בחזיתה כלי עממי כמו חליל ובכל זאת מצליחה לברוח מהתחושה שמדובר באיזו להקה שסובבת איכשהו את ה-Folk Metal. החבר'ה מ-Storchi לקחו איתם השפעות מתוך ה-Progressive, מתוך ה-Jazz ומתוך המטאל, שילבו אותם יחדיו וכתבו עבור אלבום הבכורה שלהם אוסף קטעים אינסטרומנטליים (לרוב) בסגנונות שונים ומגוונים. למרות מיעוט השימוש במילים, הקטעים מצליחים לספר לנו סיפור ולגרום לנו לחיות את האגדה. במוזיקליות מפתיעה עבור גילם הצעיר, היכולת הטכנית והמקוריות של חברי הלהקה נותנת הוצאה סולידית מחד וסקרנות לגבי הכיוון שיביא איתו העתיד מאידך.


Strident - March of Plague
Genre - Thrash Metal

אנו יכולים לחשוב על שני דברים שאי אפשר היה לצפות להם מראש: ראשית, אף אחד לא מצפה לאינקוויזיציה הספרדית. שנית, שלהקה שכל כך אוהבת את ה-Thrash Metal האלים והישן כמו Strident תוציא אלבום שני עם טוויסט די גדול על הכתוב בספר דברי הימים של ה-Thrash. עם נימה של Industrial, של Glam Metal ושל Speed Metal, במקום לקבל העתק נוסף של Slayer או של Kreator, אנחנו זוכים לשמוע דברים שמזכירים לנו להקות רחוקות מהקונצנזוס ומתת-הסוגה, דבר ששופך אור נוסף על מה שהכרנו עד כה. כשהליריקה הפשוטה והאלימה נשמרת, נראה שהלהקה קרובה למצוא את הנישה הייחודית שלה.


Tillian - Lotus Graveyard
Genre - Progressive Metal

סביר להניח שיש שירימו גבה לגבי הנוכחות של Tillian ברשימה הזאת. מה כבר יש ללהקת Art Rock להופיע כאן לצד להקות Black Metal קשוחות ואפלות? אנו קוראים תיגר על האמירה הזאת ואומרים שכל חוכמתם של Tillian שהם נותנים למטאל לשרת את האמנות שלהם ונוטים בריבוי הזדמנויות ל-Progressive Metal, ל-Alternative Metal ואפילו מגיעים עד כדי גראולים, כשבולטות השפעות שנעות החל מ-Kate Bush ועד ל-Pain of Salvation או ל-Ayreon. אלבום הבכורה האמנותי הזה נוגע למסע אחד אנושי ואמיתי על צרכים ורצונות, על מציאת כיוון, על שינוי ועל השלמה. הכתיבה כאן משאירה פתח לכל המאזינים לשפוך פנימה את סיפורם האישי ולראות כיצד יש שמבינים את כאבם.


AVoidIn - Ex Animo
Genre - Deathcore

כשניגשנו לראשונה ל-EP הבכורה של הלהקה, התבצרנו טוב טוב בעמדה והכנו את עצמנו ל-Deathcore אלים שיתקוף אותנו דרך הדלת. כל ההכנות האלה לא היו שוות כלום כשהוא פרץ אלינו דרך הקיר וקרא תיגר על כל מה שציפינו לקבל. ה-Deathcore של AVoidIn הוא מתוחכם, חסר פחדים ובעל חיבה להתנסויות. ככה נתקלנו בסגנון שמשלב Death Metal לחוד, Hardcore לחוד ועוד תוספות Groove Metal ו-Melodic Black Metal מהצד. עם שירים כתובים היטב על סצינות רצחניות כאלה ואחרות, אנחנו מקבלים מנה מוזיקלית וכבדה מהדבר הזה שהופך סרטי וספרי אימה למהנים כל כך.

Deep Half - Fanny Pack Hate Crime
Genre - Hardcore / Punk

להקת ה-Hardcore Punk הצעירה הזאת הביאה לנו EP עם כל מה שהיינו צריכים לקבל כדי להיזכר מאיפה הגיע ה-Punk ואיך הוא נכנס לתוך המטאל - השירים פשוטים, קצרים ואגרסיביים, השירה שמזכירה אבות מייסדים כדוגמת Iggy Pop, הגולמיות האלימה שהולידה עם הזמן את ה-Alternative ואת כל שילובי ה-core במטאל והמקצב המדבק החוזר שמוביל לחיבור מיידי. למרות שהשירים פשוטים, הליריקה קריפטית ויצירתית ואפילו כינויי הגנאי שצצים מעת לעת לא גורמת לנו להרגיש שמדובר במילים חסרות משמעות או עומק כלשהו. סה"כ מדובר ב-10 דקות של EP שנותן מנת Punk אותנטית.


DeuSphera - Modus Vivendi
Genre - Stoner Metal

נציגי ה-Stoner הירושלמי, באדישות המאפיינת את הדוברים שבשירים שלהם, זרקו לעברנו את אלבום הבכורה שלהם, משכו בכתפיים וחזרו לעיסוקיהם. מתחת לחזות הלא מתאמצת הזאת, אנחנו נגלה שהשירים האיטיים והמלוכלכים האלה בעצם מנוגנים מאוד במדויק ולחלוטין לפי מה שהיינו מצפים לקבל. כבר בהאזנה הראשונה ניתן לשמוע בתוך ה-Stoner Grunge Hard Rock את הבלוזיות הדרומית של להקה כמו Down והנימה הפאנקיסטית של להקה כמו Motorhead שמתבטאת גם במילות השיר אשר מראות שצוחקים מי שצוחקים אחרונים, אבל שלא באמת מתחשק להם לצחוק כרגע.


Hartsbane - As Summer Dies
Genre - AOR

מה קורה כשנשלב בין להקות Heavy/Glam Metal כמו W.A.S.P או Twisted Sister ובין סאונד של להקות מטאל מודרניות כמו זה של Avenged Sevenfold? כנראה שנקבל להקה שלא רחוקה מדי מ-Hartsbane. ב-EP בכורה שהוקלט בעודם מופיעים ב"אזור", אנחנו מקבלים להקה שבין גינוני הלייב שלה מצליחה לספק לנו שירים חדים ומלודיים. אמנם הלחנים מורכבים מאלמנטים של ה-Heavy Metal, אך התוצאה הקליטה והליריקה הרומנטית מספקים EP ידידותי לרדיו ומשהו שלא מעט מטאליסטים אמורים למצוא בו איזה guilty pleasure לרגעים שבהם יש צורך במשהו שאמנם פחות "מביא בראש" אבל עדיין מטאל.
ולפני שתגשו אל עמוד הפייסבוק של ההרכב הזה ותתבלבלו קצת, הוא שינה את שמו ותוכלו למצוא אותם תחת השם Oceans On Orion - צלילה נעימה!


Helem - HaBgida HaGdola
Genre - Hardcore / Punk

אם ביקשתם לעצמכם חוויית Retro Hardcore Punk אמיתית ממש כמו ה-Punk של סוף שנות ה-70, איפה שהכל מונע מתוך כעס על החברה או על הממשלה ומתוך מיזנתרופיה אמיתית, הכל מלווה בכמה אקורדים פשוטים המנוגנים במקצב קליט ומהיר ובשירה תוקפנית אך מובנת ובעברית צחה, כנראה שמה שביקשתם לעצמכם זה את אלבום הבכורה של להקת חלם. עם סאונד מבריק שעבר תחת ידיו של אריה ארנוביץ', ההרכב הזה נשמע כמו הגירסה הקיצונית והלא הומוריסטית (ברובה) של האחים צברי ועם הגריינד המהיר הזה בשירים שמגרדים את ה-3 דקות, האלבום סובל מתסמונת "מה זהו? אבל בא לי עוד...".


Karkait - Yekum // Kiyum
Genre - Black Metal

התחלנו האזנה ל-EP הבכורה של להקת קרקעית הירושלמים. 10 דקות פנימה והוא כבר נגמר והשאיר אותנו בשאלה של מה לעזאזל קרה פה כרגע. הפתיחה מהווה מעין Blackened Death Metal עם ליריקה שככל הנשמע נעה בין אנגלית ובין עברית (הליריקה הצליחה לחמוק מהעולם הוירטואלי הענני הבינארי ומצאה את עצמה רק בזכרונות חברי הלהקה) ובהינד עפעף, תוך 5 דקות עברנו 4 שירי Grindcore מכסחים ושיר שנע בין Black Metal ובין Drone לסיום. למרות ריבוי הסגנונות, לא נשמע שמדובר על הוצאה מפוזרת והקו הוא אחיד באופיו הפרוע והמיואש. לאחר מספר האזנות, תחושת ה"מה קורה פה?" המירה עצמה בסקרנות לגבי מה שעוד צפוי לצאת תחת ידיהם.


Megason – Kupamanduka
Genre - Post-Metal

משאית שאיבדה את הבלמים שלה בדיוק בראש ההר שבסרט מצויר כלשהו ומוצאת את עצמה חצי נוסעת וחצי נופלת כל הדרך מטה דרך סלעים, עצים, בעלי חיים וכל דבר שנקרה בדרך - זאת כנראה הדרך היחידה שאפשר יהיה לתאר כראוי את האלבום הזה של הרכב ה-Instrumental Progressive/Math Post Rock המטאלי הזה. לא רק שבאלבום הזה, השני ששיחררו, אין יותר מדי הפוגות ושהתחושה היא שמדובר על מוזיקה עם בסיס כבד מאוד, גם שינויי המשקל, ההרמוניה והמלודיה הם כל כך בלתי צפויים שאין מושג מה הולך לקרות ובאיזה שלב. עם האנרגיה שמתפרצת מהאלבום הזה, מומלץ להשתמש בו בתור אלבום לאימוני ספורט. הוא כבר ייתן לכם את הכוח הנדרש כדי להמשיך לסיבוב נוסף או לא לוותר על עוד סט.


Navad - Endless, Devoid
Genre - Sludge

אתם זוכרים ש-Sludge הוא החיבור בין ה-Doom Metal ובין ה-Hardcore, כן? כי אנחנו בכלל לא שמנו לב שהיינו צריכים את התזכורת הזאת והלהקה הירושלמית הזאת באדיבותה הרימה את הכפפה. כמה שזה איטי וכבד, ככה זה מלוכלך, רועש ואגרסיבי. אמנם מדובר על EP בכורה בן 2 שירים בלבד, אבל זה לא מפריע לו מלארוך קרוב ל-20 דקות. בין מילמולים חלשים, שירה מאופקת ועד לזעקות שבר, השירים נושאים מילים חפות מרגשות אנושיים התואמות את הייאוש הקר והמזוגג שנפוץ כל כך בסוגה. כשנוסיף לבלילה את העטיפה המינימליסטית, הרכיבים האלה יחד בונים לנו תחושה שבטית אפלה המאלצת אותנו להתנדנד קדימה ואחורה נוכח הניכור המהפנט.


Warp – Warp
Genre - Stoner Metal

אלבום הבכורה של הרכב ה-Stoner Heavy Metal/Hard Rock הזה הוא מה שהכניס את ה"טרו" אל תוך ה"רטרו". בסאונד כמו של פעם, בנגינה חיה ובשירה של שנות ה-70, ההרכב מקים לתחייה את תקופות הביניים של להקת Black Sabbath האגדתית מהימים בהם Ian Gillan תפס את עמדת המיקרופון. הריפים האיטיים והכבדים שנושאים ממש את אותו דיסטורשן, התופים הג'אזיים-הפאנקיסטיים החופשיים ותפקידי הבס הבולטים שסוגרים את הפינות שהגיטרות לא הגיעו אליהן משתלבים היטב יחדיו. התחושה הניסיונית שליוותה את התקופה משתמרת נהדר והתוצאה נשמעת כמו קלאסיקה שנקברה בכמוסת זמן ל-40 שנה ונחפרה החוצה זה עתה.


Aason -Aason
Genre: Hardcore / Rocknroll

היה קשה לשים את 'אסון' ברשימת אלבומי המטאל של 2019 – אבל היה עוד יותר קשה לא להכניס אותה לרשימה הזו. זאת משלוש סיבות עיקריות. הראשונה היא שהיא מורכבת ממספר חברי להקות מטאל מקומיות מימי עבר שהכו שורשים כה עמוקים בקהילת המטאל הישראלית שכל מלאכה מוסיקלית שלמה צבועה תמיד בצבע של מתכת חלודה, גם כשהם מתרחקים מהתחום הכבד והאלים יותר של המוסיקה. השנייה היא שלמרות שאין פה הרבה Heavy Metal – יש פה מספיק הארדקור, פאנק ורוקנרול כדי להשביע את חובבי הרוק על כל גווניו, במיוחד אם הם מסוגלים לעכל את האמירות בעברית של ההרכב שהתבשל כאן. אבל החשובה שבסיבות הללו היא פשוט העובדה ש'אסון' הם דה-פקטו להקת המחאה של דור ה-X הכועסת והכואבת ביותר שהצליחה להעלות באש את מוקד השנאה שלה באלבום שהוא שילוב בין התסכול של הרכבי הארדקור קלאסיים ביחד עם החוצפה הישראלית שמזכירה כמעט את רמי פורטיס. די ברור ש'אסון' כאן כדי להשאר, אבל לא ידוע אם הרעל שהם טפטפו ביעילות בתוך השירים שלהם יצליח לפגוע לכל אוזן חובבת מטאל. עצה שלנו, תנסו.


Arallu – En Olam
Genre: Mesopotamian Black Metal

עם אלבום שביעי ביד ועם שנאה שלא תסולא בפז מגיחים אראלו בשאון גדול. בלי ספק היצירה הטובה ביותר של ההרכב שהלך והתגבש עם השנים, אראלו השנויים במחלוקת ממשיכים להכות גלים בארץ ובעולם. האלבום עם השם בעברית 'אין עולם' מכיל את השירים הכי טובים של ההרכב בלי צל של ספק ומביא את ההרכב למחוזות מוסיקלים חדשים כמו שירי Doom Metal כדוגמת Vortex Of Emotions או מה שכמעט גובל בהמנון ת'ראש-בלאקי כמו שיר הנושא. כל זאת כמובן מבלי שהלהקה מוותרת על המאפיינים הברורים שלה של ערבוב סגנונות מ-Thrash Metal חלוד ו-Black Metal אפל ביחד עם האלמנטים של המוסיקה המזרחית והערבית. המגמה שהחלה באלבומם הקודם Six ממשיכה ונדמה שההרכב ממשיך להפיק לקחים ולמרות הותק האדיר שהם סוחבים על הגב, השירים רק הולכים ונהיים מושחזים יותר ויותר. 'אין עולם' הוא צוהר לא רק לאראלו בהווה אלא גם הצצה למה שהלהקה יכולה להציע בעתיד – ואם Sepultura היו ההרכב ששילב בין מוסיקה שבטית דרום-אמריקאית ביחד עם מטאל חוצה-ז'אנרים בתחילת שנות ה-90, האלבום האחרון של אראלו הוא דריסת הרגל שלהם בבשורה המוסיקלית הדומה מהצד הזה של הגלובוס.


Black Sachbak – Black Sachbak VS The Future
Genre: Thrash Metal

הקפיצה המוסיקלית ש-Black Sachbak עשו עם אלבומם השני הקנתה להם גם חוזה תקליטים בלייבל האגדי Combat Records שעבר לבעלותו של דיויד אלפסון (Megadeth) אשר המשיך להחתים אמני Thrash Metal מחתרתיים ומבטיחים מרחבי העולם כולו – אבל גם העלתה אותם בכמה מדרגות מבחינת איכות החומר, הביצוע והסטייל. בתור להקה עם שם מטורלל שלא נועדה לקחת את עצמה ברצינות אבל לא הצליחה להתנער מטרוניות סוציאליסטיות באלבום הקודם, 'בלאק סחבק נגד העתיד' שם את ההרכב איפה שהוא מרגיש הכי טבעי – גם במקום שבו הוא יכול לבצע הכול בקריצת עין וגם לכתוב אלבום נושא מטורלל כמו שם הלהקה על איך סוכן נשלח מהעתיד לתקן את העולם לפי אג'נדה סודית. הרמה עלתה פלאים, ההרכב בוחר לשחק בשמחה בקונספטים כמו עקיצות על שטויות מהאייטיז, קונספרציות משוגעות ולא לשכוח לשייך את מייקל ג'קסון לקנוניה חובקת זמן-חלל שכזו – תוך כדי מעברים מהירים מ-Crossover ל-Speed Metal קלאסי ובעיקר מהירות, בלאגן וכיף שנהנה לא לקחת את עצמו ברצינות תהומית.

Choshech – Choshech
Genre: Gothic Metal

אלבום הבכורה של הרכב הרוק הכבד האווירתי 'חושך' הוא בלי ספק תוצר של זמנו. שיירים מוסיקלים משנות ה-80 וה-90 של הרוק הישראלי התהוו ביחד לכדי יצירה עצמאית שמעזה קצת יותר מבחינת גיטרות כדי להצדיק את נוכחותה בז'אנר המטאל, ובמקביל מרחיקה את עצמה מהנחשול הנוסטלגי שמסרב לחלוף כבר קרוב לעשור של התרפקות על סאונד של פעם. 'חושך' היא להקה שמצד אחד מחפשת את עצמה בנבכי המוסיקה האפלה ביותר שידם יכולה להגיע אליה אבל יודעת שאין לה טעם או רצון להקצין או להרעיף אלימות אל תוך הנוגות הקודרת שמתבקשת לבקוע בשירים שלהם. מהשיר הפותח, 'בוקר' דרך 'לבד' שמכווץ את הלב ועד לביצוע המשתק לאהוד בנאי שחותם את האלבום – ההרכב לוקח את הרוק הדכאוני שלו למקומות גותיים, אפלים, וכבדים לא בסאונד או בדיסטורשן אלא עם התחושה והאווירה. בתקופה בה הרכבים כמו Alcest או Dark Suns מצליחים לייצר דכאון מוסיקלי עם יותר או פחות דיסטורשן, עם יותר או פחות שירה קיצונית, 'חושך' ממקמים את עצמם בשיא סולם הדכדוך עם אלבום שיפגע לכמעט כל ישראלי בלב וישאיר במקומו מאפרה ריקה וענני גשם מבשרי רעות באופק.


Deface – Blatant Denial
Genre: Death Metal

עם עטיפה מידיו של הרב-אומן הישראלי-גרמני אלירן קנטור ועם אלבום שחלק משיריו כבר בני עשור ויותר, Deface, להקה שמתקתקת אוטוטו שני עשורים מלאים באמתחתה תחת שם כזה או אחר (ואנחנו עוד זוכרים את Sleep Of Reason) החליטה סוף כל סוף להוציא את אלבום הבכורה שלה אל אוויר העולם. מדובר באלבום מלא שירים קצרים יחסית של Death Metal בסגנון הדומה ל-Gorefest ו-Benediction, לא רחוק בהכרח מהרכבים גרוביים מעט יותר כמו Sepultura או Machine Head אבל לא נשען מספיק על ריפים מקפיצים כדי להצמד לז'אנר עצמו. הטריו הזה החליף הרכבים רבים לאורך השנים, אבל האלבום (אשר הוקלט כבר לפני יותר משנה-שנתיים) באולפני AG שבתל אביב נשמע מופק לעילא. השירה רחוקה תמיד מהז'אנר, לעתים מגובה באפקטים ולעתים ישירה ומגוללת את התסכול המתגבש על החברה בצורה פשוטה וישירה. יש פה ריפים טובים והמוסיקה נותנת בראש. לעתים זה ממש כל מה שצריך.


Kadaver - The Gospel Of Getting Kicked In The Head
Genre: Noise

אין פה שום ספק, כמו שהז'אנר כולו הוא עונש מוחלט על תעשיית המוסיקה באשר היא, גם Kadaver הישראלים (לא להתבלבל עם להקת הרוק הברלינאית) באו לעשות לנו כאב בטן מבעד לאוזניים. ייתכן שיהיו אנשים שימצאו את האלבום עם השם המבריק The Gospel of Getting Kicked in the Head כמעט מדיטיבי, ויחסית לרוב אלבומי הנויז שנחשפנו אליהם בשנים האחרונות יש משהו כמעט ומהפנט ברעשים הצורמים של האיש שעומד מאחורי המנסרה המוסיקלית הזו – אבל מטאליסט מן השורה יברח ברגע שהוא יתקל בשיר של Kadaver. זו כנראה גם המטרה, כמו כל מטרת הז'אנר של הנויז – להבריח, להכעיס, להתריס ולהביא תוכחה לאוזניים. במשימה הזו האלבום הזה עומד באופן מצוין. כשהוא מצויד בעטיפה מרתיעה כמיטב המוסיקה הקיצונית, בין אם יש בה גיטרות ודאבל-בס ובין אם אין – ועם שירים ששמותיהם לא יביישו הרכבי גריינדקור – רק אמיצים יכולים להעיז ולהאזין ל'בשורה של לקבל בעיטה לראש' ולצאת בחיים או עם שפיות דעתם.


Ketoret – Departure
Genre: Metalgaze

אחת מהיצירת המפתיעות, המצוינות והנהדרות של 2019 בקשת המטאלית בישראלית היה ה-EP המעולה של 'קטורת' – יצירה של פחות ממחצית שעה של מטאל רותח וכואב שנע בין Black Metal מודרני שקפוץ כמו אגרוף לבין רוק ניסיוני ונועז. אין שום דבר יומרני ביצירה שהיא Departure, כולה מלודיה מהנפטת, גיטרה מרוחקת שרודפת אותך בחלומות, שירה שצורבת משפטים בראש וקצב ששואב אותך פנימה. הדבר היחיד שאפשר לבכות עליו הוא שה-EP הזה משאיר המון טעם של עוד. כיאה לגדולות הז'אנר, מ-Deafhaven וכלה ב-Alcest, 'קטורת' ממקמים את עצמם במקום מעולה ובקלות בתור אחת ההבטחות הגדולות ביותר של העשור המתקרב במטאל הישראלי.


Kluvim – Melech Met
Genre: Grindcore

מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים, אז הרשו לי להבהיר לכם ש'כלובים' הם שם שהוא חובה אצל כל מטאליסט שהמשיך הלאה מ-Metallica ו-Nightwish והעז לחצות את הדרך למחוזות קיצוניים יותר. כן, בארץ גם כן, אבל כולי תקווה שכולנו נשמע עליהם גם מחו"ל. 'מלך מת' הוא ה-EP השני של כלובים. הראשון שלהם היה בין הדברים הכי טובים שיצאו באותה השנה, ובעוד ש'מלך מת' לא מגיע לרמה הכובשת של 'לא יקרה' מ-2018, הוא בלי ספק יורש ראוי לו. 'כלובים' הם הבשר הכי נא מבין מנות המטאל הישראלי, מטאל קיצוני טהור שמערבב בין גריינדקור, הארדקור, בלאק מטאל ודת' מטאל והכול בסמטוחה אחת נפלאה ונוראית שלא מרחמת, לא מוותרת ולא מתפשרת על מה שהיא מגישה למאזין. מן הסתם זה לא לכל אחד, אבל זה כן לכל מי שאוהב את המטאל והרוק שלו קיצוניים וחסרי רחמים. רק צריך להקשיב ל'צונאמי' שלהם כדי לשקוע אל תוך התהום המוסיקלית שנחפרה באמצעות העוצמה של הריפים והקצב. תנו לזה צ'אנס אם יש לכם שחור בנשמה.


Love Your Witch – If You Love Your Witch Kill Her
Genre: Stoner Metal

מטאליסט ישראלי שלא שמע על LYW כיום בתחילת שנת 2020 כנראה חי מתחת לאבן. ההרכב הצעיר שהתחיל רק לפני איזה 3 שנים כבר עומל על אלבום שלישי. האלבום השני שלהם, If You Love Your Witch Kill Her יצא ב-2019 (והראשון יצא ב-2018) והם בלי ספק ההרכב הפעיל, הקדחתני והאקטיבי ביותר של המטאל והרוקנרול בישראל. באלבום הזה ההרכב התרחק הרבה יותר מה-Thrash Metal אותו חיבק באהבה בעבר והחל לתת תשומת לב גדולה בהרבה ל-Stoner Metal. בעוד שבאלבום הבכורה השילוב בין השניים היה גם מרענן וגם ייחודי, כיום הלהקה מתקרבת למחוזות מוכרים יותר להרבה מאד מטאליסטים. המוסיקה לא ירדה מדרגה, אולי אפילו ההפך, אבל הקסם הראשוני קצת הלך לאיבוד ב-If You Love Your Witch Kill Her, והחבורה הצעירה מאד הזו שהייתה סמל לרוח הנעורים החיה ממש של המטאל הישראלי קצת שמה את ההשפעות שלה באופן יותר בולט על השולחן. זה לא רע בשום צורה, זה אפילו מגניב ממש, אבל זה פחות מרגש מסנונית הבכורה שלהם שהייתה גם יחודית בנוף העולמי וגם הוכחה ניצחת שאפשר לשלב בין שני ז'אנרים שלרוב ממש לא מסתדרים ביחד מוסיקלית. מצד שני, אם להרכב באמת יצא להוציא אלבום כל שנה, אז לא לומר עליהם נואש – הם יכולים להוציא את ה-אלבום שלהם בכל רגע.


Moom / God’s America – Split
Genre: Grindcore

הרכב ה-Powerviolence הישראלי Moom (אשר מכיל חברים משלל הרכבי הפאנק היותר טובים של ישראל) מבשל כל שנה טרור מוסיקלי חדש, והשנה הוא איחד כוחות עם הרכב ה-Powerviolence מלאס וגאס God’s America, אולי לרגל העובדה ששני מנהיגי האומות שלנו הם עבריינים שצריכים לעמוד לדין והמשרה הבכירה שלהם מונעת מהם. יש מספיק במשותף בין 'מום' לבין God’s America אבל קל לעמוד על ההבדלים, גם בהפקה של שני ההרכבים וגם באינטנסיביות. לא לחינם ההרכב הישראלי בחבורה נשמע אינטנסיבי ואלים בהרבה כאילו שחררו את כולם שם מבית משוגעים. תצוין לחיוב בפעם המיליון סימה, הסולנית של Not On Tour וכעת בקריירת היפ-הופ עולה שמשאירה קצת זמן לכסח ללא רחם את חובבי המוסיקה האלימה יותר. למי שאוהב את המוסיקה שלו נוטפת כעס וחרון אבל לא מפחד בלגעת בקצת פאנק אלים אחושרמוטה.


Moran Magal – Under Your Bed
Genre: Alternative Folk Metal

מה שהתחיל בתור קריירה מוסיקלית של אישה והפסנתר שלה לפני אי-אילו שנים, כולל ביקור שלא נשכח לה ב-The Voice ועם EP בעברית שגובל במוסיקה שמקומה לא רחוק מרימון – הלך והתפתח לכדי יצירה נועזת ומעניינת. זה התחיל בגישושים עם אלבום קאברים לשירי מטאל מכל הזמנים בעיבוד פסנתר וכעת הגיע לכדי אלבום מלא של הרכב אשר מלווה את מורן מגל – אותה זמרת /יוצרת/ פסנתרנית/ משוררת/ מלחינה ומעבדת אשר הצליחה לשזור בארץ הנכר בליווי הרכב מעניין הכולל גם כינור ביחד עם כל ערכת החובה לרוקיסט של בס-תופים-גיטרה. באלבום השזור בשירים קצרים וקולעים היא מצליחה ליצור ממתקי פופ בעטיפות אפלות ומטאליות מבלי להסס להתכתב עם כל ז'אנר שמוצא חן בעיניה. נכון שזה לא בדיוק אלבום המטאל הטיפוסי שלכם, אבל בתקופה בה Cellar Darling ו-Leah מוציאים אלבומים שמקבלים תהודה עולמית, מורן מגל מפלחת לעצמה דרך למעלה לאט אבל בטוח עם מוסיקה כובשת, שירים שנדבקים בראש וקול מעודן ונוגה שרודף אותך ימים אחרי שסיימתם לשמוע את האלבום.


Zeresh – Farewell
Genre - Atmospheric Post-Rock

עוד יוצרת פורצת דרך היא תמר זינגר, האישה מאחורי הרכב הרוק האפל Zeresh. מעבר לאחווה שכל חובבי הרוק, שכזכור הכריזו עליו כמת לפני כעשרים שנים, צריכים לחוש אלו לאלו כאילו אנחנו זן נכחד, 'זרש' תרמו לנו אלבום מדכא שיגרום למטאליסט שגדל על Anathema ו-My Dying Bride להזיל דמעה. נכון, זה לא ייתן לכם בראש, זה לא סוג כזה של כבדות. הכבדות של 'זרש' מושכת את המאזין כמו עוגן למצולות, בחוויה שהיא חצי חלום וחצי סיוט בין גיטרות אקוסטיות והפקה ערפילית. Farewell הוא לא אלבום פרידה כמו אלבום קבלת פנים של ז'אנר רוק אקוסטי שחצה את גבול הסימפטיה הפופולארית הרחק אל מחוזות כבדים וקודרים שמטאליסטים יאהבו היטב. לאחר הפתיח המחרחר יפתח את האלבום השיר The Harvest Moon ויזמין אתכם לתבוע עם Zeresh אל תהומות של דכדוך מוסיקלי ופיוטי שכיף לשקוע בהם.


By Will Alone – Cult Of The Like
Genre- Electronic Metalcore

שילוב של אלקטרוניקה במטאל היא טכניקה מוצלחת במיוחד לתפוס את תשומת הלב של כותב שורות אלו. יש משהו מרענן ביצור הכלאיים הזה שמייצרים החברים מ BWA, החוליה החסרה שבין המטאלקור\דת'קור לבין עולם של מוזיקת מסיבות ותרבות מיינסטרים. האלבום הוא אלבום קונספט שעוסק בתחלואות העידן המודרני והרשתות החברתיות, האווירה האלקטרונית וההפקה האדג'ית לוקחת את היצירה של ההרכב הנהדר הזה מהרצליה למקום אפל, קודר וחורפי. חובבי המטאלקור והדת'קור המודרני הולכים ליהנות מהאלבום הזה, מהמלודיות הקלילות, מהשאגות הגרוניות של אלכס – סולן ההרכב ובעיקר מהאלקטרוניקה והקצב המשכר של המפלצת הדיגיטלית הזו.


Bzaat – Bzaat
Genre- Alternative/Funk Metal

בעידן שבו Big Business מצליחים לייצר סאונד מוזיקלי שלם ומלא מתופים וגיטרה בלבד, היה זה רק עניין של זמן עד שנזכה להרכב ישראלי דומה (בערך). בזעת הם דואו – הדר לוי על הגיטרה, ואביב מייזנר על התופים. קולות שירה לא תשמעו פה, אולי צעקה סימבולית פה ושם בתחילת השירים, אבל מעבר לזה – כלום. ואיזה כיף הולך להיות לכם עם האלבום הזה, שבעה קטעים שנותנים המון כבוד למוזיקה מינימליסטית, מלאה בגרוב ובאנרגיות Funk ששום הרכב ישראלי לא שחרר לפניהם. זקוקים להגדרה ז'אנרית? יש שם מטאל, יש שם Funk ויש שם סאונד ומלודיות אלטרנטיביות מודרניות. והשם? לא נשמע שהם הפיקו את האלבום הזה בזעת אפיהם, הסאונד שלהם כ"כ זורם שנדמה כאילו הם הפיקו את כל הצלילים בג'אם סאשן ארוך ומאולתר אחד.


Deathsiege – Cannibalistic Patricide
Genre- Blackened Death Metal

היום, יותר מתמיד – קל יחסית לייצר מוזיקה שנשמעת לא רע, גם בלי אולפן הקלטות ותקציב מרשים, אז אני מניח שהבחירה של דת'סיג' לייצר מוזיקה בהפקה "מערתית" משהו, נובעת מבחירה אומנותית ולא ממגבלה תקציבית. אז נכון, מדובר בדמו ולא במוצר שלם ומוגמר – שלושה שירים שנמשכים להם על פרק זמן של שש דקות וחמישים ואחת שניות. – הקצב שלהם מהיר וחורני, השאגות הגרוניות והמכאיבות של הקול מאחורי ההרכב הזה משתלבות באווירה הבלאק הכללית שאוחזת ביצירה הזו. תקראו לזה בלאקנד דת' או בלאק עם נטיות מלודיות קלות, זה לא ממש משנה – מה שמשנה בעיקר זה איך ישמע המוצר המוגמר בסופו של דבר, כי יש פה פוטנציאל מרשים.


Death In Your Yard/Cannabica – Cannabis In Your Yard
Genre - Crossover Thrash Metal

הספליט הזה מהווה אתגר לא פשוט. על פניה, הסקירה הזו אמורה להחזיק בתוכה רק הרכבים ישראליים. מה עשו להם החברים מ DIYY? ספליט עם הרכב קרוסאובר מגוואטמלה הרחוקה. אז בוא ננסה לתת במה גם לחברים מגוואטמלה, אבל אל תספרו על זה לאף אחד. את אלבום הבכורה של DIYY סקרנו כשיצא, שני שירים מאלבום הבכורה שלהם נכנסו לספליט הזה ביחד עם שלושה שירים שלא ראו אור לפני כן. התוצאה? בדיוק מה ש DIYY יודעים לעשות – קרוסאובר מהיר ועצבני לפרצוף (חוץ מrip the politicians שהוריד הילוך לטובת הכובד בחלקו הראשון.
וקנאביקה? ההבדל ביניהם לבין החברים הישראלים די ברור, הסאונד שלהם מלוכלך יותר, מאוזן יותר במיקס ומכיל נגיעות שנוכל לשייך יותר לעולמות הפאנק, הרוק והקראסט.- תוהים איך זה משתלב למען השד? לא רע בכלל, תכל'ס.


Edellom – Sirens
Genre- Gothic Doom Metal

למאזין הלא מיומן יהיה קשה לחבר בין מדינה כמו ישראל אל הדום של אדלום. אלבום הבכורה של ההרכב הדרומי הזה התבשל לו במחשכים לא מעט, ספג לו את הלחות הרצויה כשמדובר במוזיקה חורפית וכבדה כ"כ. הדום של אדלום יושב לו על פרשת הדרכים המפורסמת של הדום – הלא היא צומת מלודיה, פינת הרעש, סמוך לסמטת תשע טון. המלודיות שלהם טובות, הרעש הכללי משאיר אותם עמוק בתוך תהומות המטאל, הבסים שלהם נפלאים, הגיטרות משכרות והתופים שלהם מכתיבים את קצב צעדת המוות שמבשרים כהני אדלום. והדבר הכי טוב בכל החבילה הזו? האיש והגראולים, רוזן האופל של ההרכב הזה – דוד נרדיה, שמחזיק את אחד מהגראולים הטובים ביותר שיצא לנו לשמוע מהסצינה המקומית לשנת 2019.


Goregamel – Smurfkiller
Genre - Grindcore

אם הספקנו להכיר את החברים מגורגמל, יש סיכוי שעצם העובדה שהחלטנו לכתוב על האלבום השלם שלהם משהו תוריד אותם לרצפה מרוב צחוק, אבל אנחנו אנשים רציניים והאלבום הזה בהחלט שווה איזכור ושמיעה. האלבום הזה מכיל 35 קטעים בגירסתו המלאה שכוללת חיבור של איפים, ספליטים ושאר יצירות מעבר הלהקה, או 20 קטעים "מקוריים" – רוב קטעי המוזיקה באלבום הזה נמשכים סביב חצי דקה פחות או יותר וכוללים ביצועים מהירים ומחורעים או סימפולים קצרים ולעגניים לשירים שכבר שמעתם פה ושם. אנחנו רק יכולים להצדיע לחברי גורגמל על ההומור, הביצועים המהירים וההתמדה ביצירה המטורפת שלהם, חברים – סחטיין עליכם!


Kaparoth – Khara…Where Words Fail… Diarrhea Errupts/Bekhazara Lasherutim
Genre - Death / Grind

כשהם ממשיכים את המסורות הותיקה של להקות מטאל ישראליות (מוסיפים TH למילים עבריות וככה מעניקים להם גוון חו"לי) לוקחים כפרות' את פרס – "השימוש היצירתי ביותר לצואה בעטיפת אלבום". אבל כנסו לבנדקמפ שלהם, ההנאה מובטחת. נתחיל באיפי? כשחרא, שילשול ושאר הפרשות גופניות תופסות את רוב הנושאים שבהם עוסק האלבום הזה, אתם כבר יכולים לדמיין איך נשמע האלבום – גריינד מהיר, לא מתפשר ומטורף לחלוטין, חלק מהשירים מופקים יותר, חלק פחות – אבל בסופו של דבר, בשירים שנצמדים לגריינד כהלכתו, הם עושים יופי של עבודה ואם נדבר על הדמו הזה, שמכיל קטעים מפה ומשם, ובכן, הדמו הזו הוא הדבר הכי גולמי וגס שיצא לנו לשמוע בסיכום השנה הזה. "בחזרה לשירותים" מכיל חמישה קטעים שרוקדים על הגבול שבין הגריינד לבין הדת', שאגות גרוניות ארוכות, ריפים מהירים ומכסחים ובעיקר המון המון בלאגן שהוקלט בחזרה. (הבנתם? לכן קוראים לדמו כמו שקוראים לו) מה שכן, שווה לכם לשמוע את הקאבר שעשו כפרות' ל"ציפי" של זקני צפת. מה עוד? זהו, אנחנו חושבים שזה הטקסט הכי ארוך אי פעם שכתבנו על חרא.


Walkways - Bleed Out Heal Out
Genre - Alternative Metal

אנחנו לא יודעים כמה זמן חיכה האלבום הזה לשחרור, מתי הוא נכתב והוקלט וכמה התאמות הוא עבר בדרך, אבל אין ספק שהאלבום השני של הרכב האלטרנטיב עטור הפרסים הזה שונה מאוד מאלבום הבכורה שלהם. עושה רושם שווקוויז עשו עם השנים צעדים גדולים ומרשימים אל תוך המטאל, הם עדיין שומרים את המלודיות הנכונות והקסומות שלהם, אבל באלבום הזה הם דאגו ללחוץ עוד קצת על הפדאלים ולהרעיש קצת יותר. להקות כמו ווקוויז הן ללא ספק "הצליל" של המטאל המודרני – לכן לא פלא שהאלבום הזה יצא תחת לייבל גדול כניוקליר בלאסט שידע לזהות את הצורך בלהקה עם סאונד שכזה וגישה כזו, מתקדמת ולא מתנצלת. והכי חשוב, הם יודעים לרגש, זה סוד הקסם של ההרכב המצוין הזה.


Barricades – All Dies In Vain
Genre - Metalcore

שנת 2019 הייתה יופי של שנה להרכב המטאלקור הזה, איפי ששוחרר אחרי ציפיה ארוכה, חימום להרכב הבינלאומי Shokran ופעילות מבורכת באופן כללי. האיפי הזה חובק בתוכו חמישה שירים ונמשך 22 דקות שיעלמו לכם במהירות שיא, הסאונד שלהם כיפי, מלודי ואגרסיבי לסירוגין והכי חשוב, לא נופל לקלישאות מטאלקור ישנות. למה אנחנו מתכוונים? ובכן, ההפקה מעודכנת, הברייקים נותנים בראש, הגראולים קלילים ובועטים וההרמוניות הקוליות שלהם סופר מקצועיות וסוחפות. אין פה התבכינויות מטאלקור מזוייפות ומעיקות. בקיצור, יש פה חבילה מלאה שעובדת יופי, תנו לנו עוד הרכבים כאלה בבקשה.



Ostra Tron / Decultivate – Split 2019
Genre – Grindcore?

אחח, חיפה חיפה, כמה יופי של מוזיקה את מחזיקה בתוך עיר כ"כ מכוערת. אוסטרה טורן הם חלק מקולקטיב מוזיקלי חיפאי פורה במיוחד שיושב על הספקטרום שנע בין מטאל לפאנק ושאר יצירי כלאיים מוזיקליים – הסאונד של אוסטרה טורן נזיל מדי בכדי שנוכל לקטלג אותם ז'אנרית – יש פה גריינד, יש פה הארדקור וקראסט. ויש פה המון המון כעס ורגש נטול רסן ומעצורים. ההרכב הזה שחרור את אלבום הבכורה שלו ב2016 ופה קיבלנו ספליט מהמם שמשותף להם ולהרכב הצ'כי Decultivate – גם הזעם הצ'כי המתבטא בספליט הזה הוא סערה מטורפת, אבל מלודית פחות ומעט מטאלית יותר, קחו את הספליט הזה עם כוס אחת של מים, על הבוקר, סבבה?


Reap Home – Grew Tired
Genre - Hardcore
ריפ הום הם אחד ממשבי הרוח המרענן שנתברכה בהם סצינת ההארדקור המקומית. האיפי הזה כולל ארבעה קטעים בלבד אבל כל קטע כזה הוא פשוט קפסולה רעילה, עוצמתית ומרוכזת של כח, השאגות הכוחניות שלהם נעות מהסאונד הסופר גבוה ועד לנהמות שטוחות מפרקות קרביים. האנרגיה שלהם מזכירה אנרגיה של הרכבים ששוכנים להם מעבר לים, ההרמוניות המשותפות שלהם וההבניה המוסיקלית שלהם קולעות בול למטרה והן פשוט התרופה המושלמת לכל חובב הארדקור מקומי. פשוט יופי.


Social Dissonance – Cluster Headache
Genre - Deathcore

עם גישת "Fuck You All" והרבה מצב רוח הגיעו סושיאל דיסוננס אל שנת 2019 ושחררו את האיפי האקלקטי הזה, הכותרת הכללית שנתנו לאיפי הזה היא דת'קור, אבל ההרכב הזה לא ממש מתעניין בהגדרות קטנות וקבעונות ז'אנריים. הם רוקדים על הסאונד הכללי ומתבלים אותו בשינויי מקצבים ונגיעות הארדקוריות. הם מאיטים וממהרים, שואגים בהרמוניות ומשלבים סולמות דג'ינטיים לצד שרדים קצרים וחותכים ובאופן כללי, עושים מה שבא להם. ומכיוון שב2018 הם שחררו סינגל וב2019 את האיפי הזה, אנחנו רק יכולים לקוות שב 2020 נזכה לראות אלבום שלם מהחבורה הזו.


Vermin – Giver/Taker
Genre - Grindcore

זו לא השנה הראשונה שבה אנחנו נוגעים ביצירה של השרצים. הדואו הזה מצליח לשחרר את האיפי הקצר והבועט הזה בשנת 2019 – ועולה מדרגה ללא צל של ספק. שבעה קטעים כבדים עמוסים בצלילי בס מצלצלת, רועדת ומפרקת קירות, תופים מדוייקים ונהדרים ושירה שטוחה שנמצאת שם אי שם ברקע. אם תשאלו אותנו, השרצים החליטו להפוך את היוצרות ולהחליף את הבס והשירה זו בזה בחלק מהקטעים – הבס הפכה להיות סולן הלהקה והסולן מכתיב את הקצב ומעניק יסודות תומכים לכל היצירה המשוגעת הזו. ואם אתם כבר נותנים הזדמנות ומקשיבים לEP הזה, אל תפספסו את הקאבר ההזוי שלהם ללהיט שנות ה80 הנודע – Golden Brown, פשוט מצויין.


Dim Aura - The Triumphant Age of Death
Genre – Black Metal


באלבום השני של Dim Aura אין אלמנטים סימפוניים. אין בו השפעה חזקה מהמטאל המלודי. אין כאן סימנים של Death Metal. אין כאן Folk Metal. אין כאן Doom Metal. אין כאן תמהיל בין-סוגתי עם שום דבר. מה שהאלבום הזה מציע הוא פשוט Black Metal טהור באותה צורה בה הגל השני הציע אותו, כשההבדל העיקרי הוא ההבנה של חברי הלהקה שהזמן חלף ויחד אתו גם טכנולוגיות הקלטה והפקה. פריטות הטרמולו המהירות עודן שם. דפיקות התופים הקצובות נותרו. הצרחות הבאנשיות הגבוהות לא נעלמו. התוצאה היא כנראה האדפטציה הטובה לכוונת המשורר של אותן להקות Black Metal חלוציות ומשפיעות אך עם הטעמה מודרנית.


Har - Anti-Shechinah
Genre – Black Metal

להקת Har איננה חדשה בנוף ה-Black Metal הישראלי וכבר הספיקה להוציא שני EP-ים הקודמים ל-Demo הזה. עם זאת, בעוד שההוצאות הקודמות הרגישו די ממורכזות בעולם ה-Black Metal הטיפוסי, הפעם הלהקה החליטה לקחת צעד הרחק מהמרכז ולהתקרב יותר ללהקות שורשיות מתוך הגל הראשון. בתוך התערובת נוכל לשמוע גישה קרובה לתחום ה-Death Metal ול-Hardcore Punk כמעט עד Grindcore. המנה המרוכזת והקצרה הזאת של כובד עשויה להיות גרסת 2019 לשחרור האגרסיות התקופתית שלכם. לכשתירגעו, מוזמנים לנסות את מזלכם בתפיסת מילות השירים שנצעקו בעברית צחה.


Zad - Followers of Tann
Genre - Black / Doom Metal


אל תוך ה-Doom Metal הישראלי הפציעה ב-2016 להקת Zad ומהר מאוד החלה להתבלט בו. הלהקה שילבה Black Metal לתוך סגנונה והחליטה להציב בחזיתה זמרת שמפליאה ביכולות הגראולינג שלה. התן, מוטיב הלהקה, נשזר עמוק באלבום הבכורה שלה, הן במילותיו, הן בחזותו והן ביללות אשר פותחות את האלבום. נושא וקו מקשר לא טיפוסי שכזה מסגל לכל האלבום תחושה פגאנית ומיסטית ותחושות שבטיות מאיימות. למרות האלמנטים הבולטים מה-Black Metal בשירה ובתופים, ניכרים בלחני האלבום ההשפעה מלהקות Doom Metal ו-Heavy Metal קלאסיות עם feel בלוזי בולט.


Zohamah - Spread My Ashes
Genre – Black Metal


מי מאתנו לא זוכרים כמה מגניב היה לשמוע את "אדון הבלהות" של Bartholomeus Night משנת 2004? אם עוד לא יצא לכם לשמוע אותו, עכשיו זה זמן טוב לעשות את השלמת הפערים הזאת. אם השיר הזה מצא חן בעיניכם, חברינו היקרים מזוהמה דאגו באלבום הבכורה שלהם לאלבום שלם שנשמע ממש ככה - Black Metal איטי וכבד בלי יותר מדי מניירות. אל תתנו לכותרות השירים להטעות אתכם - האלבום כולו בעברית ומוכיח לנו פעם נוסף כמה שמדובר על שפה שפשוט עובדת נהדר עם Black Metal. מעבר לכך, כשאין צורך לתרגם את המילים משפות זרות, הנימה הפילוסופית המייאשת מצליחה לדלג על אזורי המוח ולהיכנס לנו ישירות ללב.


Nur - Light Emerges
Genre - Stoner/Sludge

מבית היוצר שפלט את בתי הזיקוק, חומוס אבו שאקר והגנים הבהאיים מגיעה רביעיית הסלאדג' האימתנית - נור. בניגוד מוחלט לשמם, המוזיקה של נור לא מייצרת שום אור - כלום, אפס. מדובר במוזיקת מעמקים שכל מטרתה היא לכלות את קיומכם עלי אדמות. הסאונד של נור הוא כבד ואפל, ההפקה של האיפי הזו משמרת את הסאונד הבסיסי והשורשי של המוזיקה של נור ומחמיאה לו, אמנם כותב שורות אלו מעדיף לשמוע הפקת סאונד מובחנת, נקיה ומודרנית. אבל איכשהו באיפי הנוכחי הזה אין שום דופי בסוג כזה של הפקה - להפך. מעבר לכך, אפשר למצוא באיפי הזה פנינה מופלאה שהזכירה לנו קטע של הרכב חיפאי מפואר לשעבר - Barren Hope - אנחנו מדברים על הפתיח של השיר שסוגר את האיפי המצוין הזה- Wise. שימו אוזן וספרו לנו אח"כ מה חשבתם.


Arewedead - After Negative Consequences
Genre - Hardcore / Punk

ארבעה ריליסים של הארדקור ראו אור בסצינת המטאל הישראלית של שנת 2019. Arewedead הם ההרכב המלודי ביותר מכולם - ולא, זו לא תחרות, פשוט ציון עובדה. ההרכב הזה מתחבר להארדקור שלו מנקודת גישה שונה, הסאונד שלהם מלודי, השירה שלהם המנונית, הכיוון המוזיקלי שלהם נשמע מטאלקורי לפרקים וההפקה שלהם חדה ונקיה במיוחד. אם אתם אוהבים את ההארדקור שלכם מופק, נקי וסופר מלודי - תנו לחבורה הזו שמיעה, יש לנו תחושה שתאהבו את זה. מה שכן, שנת 2019 הייתה שנה משמעותית במיוחד עבורם, כך נראה, עם שחרור האיפי השני ומופע השקה מפואר עם שרדהד ו03 בחיפה - העיר שממנה הגיעו Arewedead, העתיד של ההרכב הזה נראה בהיר במיוחד.


Penguin on Fire - Casket Builder
Genre - Deathgrind/Grindcore

כשניגשנו לאלבום הבכורה (אפילו שהוא באורך של EP) של צמד ה-Deathgrind/Grindcore הזה, התחלנו בלהיות מרוצים מהעטיפה שהראתה את דמותה הדיגיטלית של גוויית פינגווין בוער, כמובטח. מרגע שהתחלנו את ההאזנה לאלבום, נראה היה לנו שהלהקה חזקה בריצת אינטרוולים - 21 הדקות שהרכיבו אותו בנויות מ12 קטעים כשהממוצע לשיר הוא באיזור הדקה וחצי והמבנה דומה - מתחילים כמה שיותר מכסח ועושים מה שניתן כדי לשמור את זה יציב. עם זאת, לא מדובר על הוצאה שבה לא נצליח להבדיל בין השירים. לעיתים התחושה קרובה יותר לPאנק, לפעמים יותר לאיזור ה-Death Metal וה-Groove Metal וההפתעה המוחצת מגיעה בצורת מעין Country Blues. את מלאכת המחשבת של עדן גולדשטיין על כל הכלים מצליח להשלים טום רכמן במיטב שאגות וחרחורי הז'אנר ופרי עבודתם המשותפת הוא פינוק לחובבי הקיצוניים שבקיצוניי המטאל.


Failed Creation - Order of the Parasite
Genre - Blackened Death Metal

נראה שעבור עדן גולדשטיין, שנת 2019 הייתה עמוסה בעשייה. למעט פועלו ב-Penguin on Fire, גם EP בכורה בפרויקט היחיד שלו Failed Creation הפציע לעולם וההפרדה לא מקרית. את ה-Hardcore מחליפה פה מעין גישת Black Metal, ה-Death Metal הרבה יותר מפורט, טכני ומתוחכם ואנחנו מקבלים פה מנה נאה של מלודיה. כך מתקבל לנו EP המכיל הרבה מאוד כעס אנטי-דתי משוחרר שמרגיש כמו בן דוד של Behemoth שוויתר על מנת הספידים להיום. אם כל זה לא מספיק, בשיר האחרון ב-EP מתארח עוז אבניה מ-Obsidian Tide לסולו וירטואוזי שמריח חזק מ-Jeff Loomis ומוסיף לתחושת ה-Melodic Death Metal הבינלאומית שמוקרנת מההוצאה הזאת. מעבר להכל, הידיעה שעל התוצאה הסופית המרשימה הזאת אחראי אדם אחד ושהוא משלנו היא תחושת גאווה. כדאי מאוד שאלבום מלא ימצא את דרכו החוצה בהקדם ושהפרויקט הזה יצא כבר להרעיש את העולם הרחב.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Dukatalon – Involuntary Action

Diabulus in Musica - Euphonic Entropy

Clouds - Durere

Veritatem Solam – Unholy Protrusions of Divinity

Psynthesis – Sign of the apocalypse

In This Moment - Mother
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
Circulus Vitiosus - סיפור קצר

כתבה:
על מטאל וחרוזים

כתבה:
מתוק הלא נודע - חלק 7

כתבה:
מתוך הלא נודע - חלק 6

כתבה:
עשרת אלבומי המטאלקור שאתם חייבים לשמוע

כתבה:
מתוך הלא נודע – אלבומים שאולי פספסתם
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[24/04/2021]
Dark Funeral בהופעה בישראל !
[14/06] Soen Live in Israel
[02/07] https://www.facebook.com/events/668524877028387/
[06/08] אורפנד לנד - לוחם האור חוגג עשור!
[12/08] Sonata Arctica in Israel
[09/09] Insomnium live in Tel Aviv
[17/10] Samael בהופעה בישראל
[25/11] Tiamat - בהופעה אחת בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::