תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
DPS
DPS
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

22/05/2020
Circulus Vitiosus - סיפור קצר
כתב: איתמר ענברי


ג'ני הקיצה משנת אחר צהריים טרופה. היא הציצה בחשש בשעון הכתום שליד מיטתה, אך נשמה לרווחה והניחה ראשה על הכרית, כשהבינה שלפניה עוד שעתיים עד לפתיחת הדלתות.

מבחינות רבות, ג'ני יכלה להיות אסירת תודה על מזלה הטוב בימים אלו. על אלומת האור שהפציעה על אפרוריות חייה. ליאור הדביל יצא לחלוטין מהתמונה, היא סיימה לא מזמן לימודי גרפיקה וכבר מצאה עבודה מתגמלת, שהקנתה לה לראשונה מזה זמן רב מרחב נשימה פיננסי וזמן פנוי. יתרון נוסף מבחינתה היה העובדה שהיא עבדה מהבית, ולא נאלצה להתמודד עם בוסים קולניים או עם קולגות צרי עין. זכר היום שבו עזבה בלהט את עמדת הסושי, לאחר שמנהל המשמרת לא אישר לה יום חופש, עדיין טרי.

מבחינה מקצועית, כל מה שנדרש מג'ני היה למחוק אנשים מצילומים שנשלחו אליה. ג'ני לא הטרידה את עצמה בשאלה מדוע המיילים עם הצילומים נשלחו מחברת "General Optics" ולא מהיחידה להכחדת אישים, שקיבלה אותה לעבודה. שכר גבוה ותנאי עבודה נוחים מסייעים לא פעם לסלק מהדרך סימני שאלה ואפילו תמרורי אזהרה.

על הקפה המגורען יצקה מים רותחים והוסיפה חלב. את המשקה המהביל קירבה לפיה ושפתיה הבשרניות ינקו טיפות חומות. בקרוב תמשח ג'ני על השפתיים ליפסטיק אדום. אף שלא שרבבה אותן לעיתים קרובות, היא הייתה מודעת היטב לעוצמתן ולהיותן מוקד משיכה ועניין. אחר כך תלבש ג'ינס שחור משופשף, ותתלבט כהרגלה איזו חולצה תותיר את הרושם העז ביותר, ותאפשר לה להחצין את אישיותה מבלי לדבר יותר מדי. הפור נפל על החולצה של Slayer, זאת עם הנשר שמעוררת את התהיות הבלתי פוסקות לגבי מיקומה של הלהקה הוותיקה על הספקטרום הנאצי. את הופעת היחיד סיימה בזוג נעליים גבוהות בצבע בורדו שאותן שרכה במיומנות.

היא הדפיסה את הכרטיס, ויצאה מן הבית היישר אל השוק, שאותו תחצה בדרך למועדון.

אין דבר מדכדך יותר משוק בסוף יום עבודה. נטול תחושה ירידית, וללא צעקות בעלי הדוכנים. ג'ני חשבה שלפחות חלקם יכולים להיות קופירייטרים לא רעים, שכן הסלוגנים שחיברו הדהדו באוזניה גם כשחלפה ליד דוכניהם הריקים.

כעת, לאחר שהמשאים ומתנים מאחורי הקלעים ומלפניהם נדמו, הייתה זו שעתם של חסרי המזל: בריות ההולכות על שתיים, מכרסמים, ופרוקי רגליים. אלה שמסתתרים מאור השמש, מאימת הרוכלים ולעיתים גם מבושת הקונים, הגיחו כדי ללקט את שאריות יום המסחר.

אישה קשישה עם עגלת קניות מרופטת הקשיתה את גבה כדי לאסוף עגבניות שבשרן נשפך לכל עבר מן הרצפה החרוצה ביובלי זוהמה.

מכרסם גדול מידות חמד דווקא מוצרי מאפה. הוא זיהה את המטרה שלפניו: ערימת בייגלה עם שומשום. שערות שפמו הזדקרו והוא התקדם לאט ובחשדנות. נותר לו מרחק קצר והוא גמא אותו במהירות, נועץ את שיניו החדות במאפה, ששעות של רביצה חסרת מעש בדוכן נטלו ממנו את פריכותו.

אף שאיש לא הביט לעברה, ג'ני הסתגרה בזרועותיה. זוהי ההופעה הראשונה שאליה יצאה מזה חודשים רבים. דור הוא שעדכן אותה שהשטח נקי; שליאור יצא לחו"ל "עם זאתי, את יודעת מי, המתולתלת הזאת שנדבקת לכל המפיקים. אה, את לא מכירה? אז לא משנה, תשכחי מזה".

ג'ני הלכה כברת דרך נוספת, עוברת דרך חבורות של גברים, כובעי בייסבול על ראשיהם, אף שהחשיכה כבר ירדה כמעט לגמרי. חלקם אחזו בקבוקי בירה ענקיים, שסימלו את המעבר החד בין עבדות היום לחירות הליל.

היא הגיעה למעגל האבטחה הראשון, אמרה בנימוס שלום לצמד המאבטחים והמשיכה. תור ארוך כבר השתרך עד לקופה, והיא פשפשה במכנסיה, והוציאה משם את הכרטיס.

אדי מההפקה חצי ישב חצי עמד בכיסא בר וצעק: "מי שיש לו כרטיס שיכין אותו, מי שאין – שיכין מזומן, אין אשראי". הפס הלבן שבאמצע ראשו חילק את שערו החום והארוך לשני מחנות ניצים, ושיווה לו מראה של ג'מוס אורבני. אף שהתור הארוך היווה האינדיקציה הטובה ביותר לכך שההימור שלו על Incense האיסלנדית התגלה כמוצלח, אדי עדיין היה חסר סבלנות. לאחר שקיבל את הכרטיסים או את השטרות, שאותם זרק לקופסת מתכת אדומה, לא אמר אפילו תודה, אלא רק סינן "הלאה, הלאה", וריכז את האנשים כדרך שחוואי מצופף ראשי בקר.

ג'ני הגישה את הכרטיס ונכנסה למועדון, שמחציתו כבר התמלאה. מן הרמקולים בקעו השירים שלפני ההופעה, שתפקידם להכשיר את הקרקע להופעה, אך גם לאפשר להתנהג כמו בכל מפגש חברתי אחר: להקניט, להתרברב, ולהשתטות. בשונה מהופעות אחרות, שבהם גברים היוו רוב, הפעם הייתה נוכחות נשית בולטת. ג'ני ייחסה זאת למוזיקה של Incense שניגנו בלאק מטאל בקול פלסט.

היא פילסה את דרכה לקדמת הבמה הקטנה, ונעמדה ליד שני נערים ארוכים ולבנבנים, שזה עתה רכשו ממיטב כספי הוריהם חולצות של הלהקה. "אחי, הם מנגנים אטמוספריק בלאק", אמר האחד בידענות. "מה קרה לך אחי? הם מנגנים בלאקגייז אוורירי", השיב לו השני בלגלוג על בורות חברו.

מחיאות כפיים קצובות, גידופים, ושריקות קולניות נשמעו. לאנשים נמאס לעמוד בחוסר מעש ולשמוע ברמקולים את Lamb Of God.

המחאה נמשכה כמה דקות נוספות ולפתע האורות כבו. לבמה נכנסו 5 גברים ארוכים ודקים, כולם עטויים טוניקות שחורות ארוכות. הנגנים ניגשו לכלי הנגינה שלהם. המתופף ישב מאחורי עמדת התופים והחזיק את המקלות בהיכון. שני הגיטריסטים והבסיסט כרכו את רצועות הכלים סביב גופם. לבסוף התקרב הסולן החורפי Arcticus למיקרופון וחבק אותו.

ג'ני הרימה ראשה ותלתה מבטה בסולן, שהתנשא מעליה, אך גם היה בהישג ידה. היא התמקדה בווריד הארוך שבגרונו, שהתנפח והתרוקן חליפות לקצב פעימות השירים.

היא עצמה את עיניה והחלה להתנועע לקצב המוזיקה, כשלפתע חשה מכה בגבה. מכה נוספת כמה שניות אחר כך הדפה אותה כמעט עד לשפת הבמה.

ג'ני הסתובבה, ושיער ארוך הצליף על פניה. כמה שערות עבות נכנסו לתוך פיה. היא העוותה את פניה בגועל, והדפה את השיער ממנה והלאה. בתגובה, משכו אותה ידיים בכתפיה וזרקו אותה פנימה, לתוך המעגל.

במרכז הצנטריפוגה האנושית היו מעט מאוד כללים. למעט נשיכות וצביטות, כל סוג של אלימות היה מותר ואף רצוי. אנשים רצו אחד אחרי השני, התנגשו זה בזה, ודחפו אחד את השני. מדי פעם הוצא מישהו אל מחוץ למעגל, רק כדי לחזור אליו. היו מי שניסו להרחיב את הקולוניה ודחפו במתכוון אנשים.

אף שמדובר היה באלימות, על פי רוב איש לא נפגע ולא נחבל. איש גם לא ניצל את הריטואל כדי לסגור חשבונות. פרצי האנרגיה הללו היו אמצעי להעצים את החוויה; מערכת הגברה שבנויה מידיים, רגליים, שכמות, וכתפיים. אף שהמעגל התנהל ללא פיקוד ומטה, המנגנון הפנימי שלו ידע להתאים את עצמו למוזיקה, לקצב, למיתרי הקול, לפריטות הגיטרה, ולפעימות התופים.

ישבנה של ג'ני כאב בתחילה, אך היא קמה והתעשתה. היא דחפה את מי שעמד לידה והוא דחף אותה אף הוא, מחייך. היא יצאה מהמרכז לשולי המעגל, ונדחקה בינות אנשים נוספים, מטה את כתפיה לעברם. עד כה, היא הייתה האישה היחידה במעגל, אך איש לא חס עליה ולא נתן לה הנחות.

המעגל התפרק, ושני מחנות נוצרו. ג'ני ניצבה בתווך לבדה, ועשרות גברים עמדו סביבה. היא התכופפה והניפה את שיערה הארוך בתנועה מעגלית. היא פקחה את עיניה, וראתה את שתי הקבוצות בברכיים מכווצות, מתכוננות לשעוט זו לעבר זו. ג'ני חייכה וחיכתה לבאות.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

My Dying Bride - The Ghost Of Orion

Failed Creation – Order of the Parasite

Deathscrum - Morbid Rugby

Falconer – From a Dying Amber

Chaos Over Cosmos - The Ultimate Multiverse

Green Claws - Hell is For Hugo Part I- Descent
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
תרפיה מתכתית – על מטאל ותמיכה נפשית

כתבה:
מיאסניקוב נגד הקלשון

כתבה:
כשהסקנדינבים כבשו את העולם – שנת 1997 בראי המטאל

ביקורת סרט:
סקירת הסרט - 'LO Sound Desert'

כתבה:
מתוך הלא נודע – חלק 8

כתבה:
10 אלבומי ה Thrash שאתם חייבים לשמוע לפני שתמותו
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[24/04/2021]
Dark Funeral בהופעה בישראל !
[16/09] אורפנד לנד - לוחם האור חוגג עשור!
[25/11] Tiamat - בהופעה אחת בישראל
[20/01] Insomnium live in Tel Aviv
[13/03] Samael בהופעה בישראל
[21/03] Sonata Arctica in Israel
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::