תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Magen
Dillinger
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

27/03/2017
מלחמת העולמות – על הקונפליקט בין עולם המטאל לעולם הדת
מאת: מתן קדר

דיסקליימר : אני אתאיסט.
בתור אתאיסט שלא יודע מה זה לחיות עם הורים דתיים, ושלא יודע ממקור ראשון איך זה מרגיש להאמין באלוהים ולהיתקל בלהקות כמו Deicide (השם ייקום דמם). הסתקרנתי לדעת איך זה. המטאליסט הדתי הראשון שהכרתי לא היה מוכן לשמוע בהמות' רק כי הם יוצאים נגד הדת. לי זה היה מוזר. עם השנים נתקלתי יותר ויותר במטאליסטים דתיים ורציתי ללמוד עוד על התופעה. לקחנו את המצלמה המשוטטת, ויצאנו, לבדוק הכצעקתה.


ראשית, למי שלא מספיק ברור לו למה אמור להיות איזשהו קונפליקט בין הדת לבין המטאל, אסביר בקצרה: יש במטאל המון להקות אנטי-דתיות. המון. בעבר היה נהוג לחשוב שזוהי נישה ששייכת רק לבלאק מטאל, מלא בשטניזם, פגאניזם או אנטי כללי לקונספט של דת. עם השנים אפשר כבר היה לשים לב שזה ממש לא רק בבלאק מטאל. כאמור, להקות כמו Dicide ו-Vital Remains עשו קריירה שלמה מלחגוג את מותו של ישו ולשאוף למותה של הדת. אם יורדים מטה בסולם הכובד אפשר למצוא גם באלבום הראשון של Machine Head אנטי דתיות. הפליגו עם Amon Amarth העוסקים בפגניזם עד שתגיעו לשיר "Slaves Of Fear" שכשמו כן הוא, עושה אנלוגיה שכזו בין אדם מאמין לבין עבד. בסופו של יום, עולם המטאל מלא באנטי-קונפורמיזם, ומה יותר מערכת קונפורמיסטית מדת? אחרי שהבהרנו בזריזות את העניין הזה, נחזור לספור את קולות הדתיים. בשיחות עם דתיים ודתל"שים עלו 4 נושאים עיקריים: המשפחה, החברה, המוזיקה והסצנה המקומית. בעזרת סדרה של ציטוטים מובאים כאן קולות של אנשים שונים הן בגילאים, במגדר ובמיקום הגאוגרפי. חלקם מספרים דברים מאוד דומים וחלקם דווקא עם שונות מפתיעה.

המשפחה:

א', בן 19 מבאר שבע מספר על ההתרחקות מהדת במקביל לשלב בו התחיל לשמוע מטאל: "בתכלס היחס אצלנו בבית הוא מורכב, אבא שלי ואחותי הם דתיים ואני ואמא דתל"שים. אבא שלי עד היום מאמין בלב שלם שאחזור בתשובה ואתחרד פינגווין סטייל ואשמע רק נגנים "כשרים וטהורים". בנוגע ליחס שלו אליי, יש לו קטעים של קיצוניות סטייל "אם תמשיך להיות חילוני אתה לא חוזר הביתה מצה"ל" הוא קורא לי צדיק והרבן למרות שהוא יודע שזה מציק לי והוא בעיקר מקניט אותי הרבה סביב הסיפור הזה".

ל', בת 18 מפתח תקווה מספרת על משפחה שיותר מוטרדת מהסממנים החיצוניים: "ההורים העירו לי על הסמלים והכל. נגיד,עירום אין בחולצות. על הבאפומת' הם עקמו את האף, אבל אני תמיד אומרת להם, בשבילי זה עז וזהו. ומוסיפה בגיחוך "זה נגד עין הרע"

מ' , בן 25 מירושלים על פערי הדורות: "בהתחלה הייתי שומע ולא היה אכפת להם כי שמעתי באזניות אז אף אחד לא יודע מה אני שומע. אבל כשקניתי גיטרה חשמלית אז זה טיפה יותר כי הייתי מנגן עם השיר ברקע. בהתחלה אבא שלי היה בא לחדר ומכבה לי את המערכת ואומר שIron Maiden זה מוזיקה שנשמעת כמו נאצים, זה מוזיקה של שטן, ותפסיק לשמוע את זה וזה יקלקל לך את הנפש וזה מוזיקה רעה. היום אני כבר בלהקת מטאל ואני גם מופיע. אני כבר אחרי 8 שנים מאז שהתחלתי לנגן אז הם כבר לא מדברים על זה. הם הכילו את זה. לפני איזה שנה. חבר הביא לי הרבה תקליטים עם התמונה של התקליט אז הדבקתי את זה על הקירות בחדר ויום אחד אבא שלי נכנס לחדר שלי כשניגנתי וזה הפריע לו אז הוא תלש לי הכל מהקירות. על אחד מהתקליטים הייתה תמונה של טומי איומי עם צלב אז הוא אמר שזאת עבודה זרה. כשנכנסתי ללהקה המשפחה שאלה מי האנשים האלה, ושהם שליליים ושאני לא אתחבר אליהם. אז מה אם הם חילונים? אחד מהם דתל"ש. איזה בורות! מה נסגר אתכם? אז מה אם הם לא באמונה שלכם? אז הם אנשים לא טובים? אני מרגיש שיש פער מטורף בין הדור שלי לדור של ההורים שלי."

י', בן 28 מהדרום מספר על לחזור בשאלה בבית דתי והתחברות לקיצון השני: "בגדול לא הייתה לי בעיה עם ת'ראש\האבי\גותי. שם התחלתי. אבל בלאק זה Off Limit. לא מתקרבים לזה, זה לשטניסטים משוגעים. אתה אוכל קצת סרטים עם עצמך בהתחלה. באותה תקופה גם בכלל התחלתי לחזור בשאלה חזק אז הכל התחבר. זה היה איפשהו בזמן הצבא. דת' בעצם הייתי שומע. אבל בלאק היה ממש מחוץ לתחום. ואז אני זוכר שחבר התחיל לזרוק לי פה ושם שירים, דברים יחסית רגועים. ומתחילים לזרום עם זה. במקביל אכלתי סיבוב על הדת ונהייתי אתאיסט. תהליך של שנתיים-שלוש. מי שלא בא מבית דתי לא יכול להבין את זה. זה כאילו שאתה עושה Reprogram למוח שלך. שובר כל מיני קירות שבנו לך שם כשהיית קטן. באותה תקופה גם נפתחתי ל- Occultism וכל מיני שיט כזה. אתה מתחיל לפתוח את עצמך לכל מה שלא העזת לפני זה. ומן הסתם הבלאק מטאל גם נכנס פה חזק לעסק. פתאום במקום לשמוע אלבום של Megadeth אתה שומע אלבום של Dissection. כי מעבר לסתם מילים על פוליטיקה ובולשיט הם מדברים על דברים שאתה בדיוק נפתח אליהם.



איך המשפחה שלך התייחסה לזה שהתחלת לשמוע בלאק? לזה שהתחלת לשבור את הקירות שבנו לך?

"יש סטטוס קוו בבית, מה שהם לא יודעים לא הורג אף אחד. והם לא צריכים לדעת."

יכול להיות שהם יודעים אבל מתכחשים?

"יכול להיות. לא מדברים על זה. גם על ענייני דת. אני לא מעלה את הנושאים האלה ואף אחד לא שואל אותי שאלות. אני מניח שיודעים אבל לא מדברים וכולם סבבה עם זה."

ר', בת 31 מחולון מספרת על הקושי מול בעלה: "אני חוזרת בתשובה. עד לפני שנתיים הייתי חילונית. התחזקתי בעקבות בעלי - אנחנו נשואים כבר 8 שנים. בעלי התחיל ממש להתחרד והוא מאוד לא אוהב את הקטע שאני שומעת רוק כבד/מטאל כי מדובר על שירים המעוררים את האדם לקלות ראש או לתאוות עריות. לכן הוא גם אוסר עליי להשמיע לילדים שלנו שירים מהסוג הזה. גם כמובן השפה לא ראויה.יש הרבה מסרים אלימים או מיניים או שפה בוטה."

א', בן 19 מירושלים מראה שאפשר אפילו לשנות את דעת הסביבה: "אמא שלי חיפשה קצת בגוגל על המושג והמוזיקה ונתקלה בבולשיט שכולנו מכירים - כת השטן, התאבדויות, דיכאונות וכיוצא בזה. לא דברים שלא קשורים בכלל למטאל, אבל גם לא מה שמייצג את כל מה שהולך שם. נכנסו לא מעט לוויכוחים, היא טענה שזה הופך אותי לאלים ודכאוני, ושזה רע ושהכל בגלל שאני כבר לא דתי. אחרי שנתיים שלוש התחלנו לדון על הנושא בלי להתעצבן, הראיתי לה שיש דברים ממש טובים במטאל, והיום היא אפילו אוהבת להקות כמו Orphaned Land וAlter Bridge."

החברה:

א', בן 24 מפתח תקווה מספר על תחושה של בידול חברתי: "לא הכרתי פיזית אף אדם בכללי, ודתי במיוחד ששומע מטאל. תקופות ארוכות בתיכון הייתי בטוח שאני המטאליסט היהודי דתי היחיד בערך, שגם הרמה הדתית שלו גבוהה והוא גם שומע מטאל, ובעיקר מהצדדים היותר כבדים שלו, דת' ות'ראש והכל .המחשבה הזאת השתנתה עם הזמן, וכשעזבתי את התיכון פגשתי עוד ועוד אנשים דתיים שהם גם מטאליסטים. כנראה שרק בסביבה שבה גדלתי, סביבה דתית לאומית מהמרכז, זה היה פחות נפוץ. שאבתי איזו הנאה מלראות רבנים ובני משפחה מתפתלים מסוג המוזיקה, אפילו שאני חייב לציין, שבניגוד למה שאנחנו מכירים על ההתנגדות הגדולה שיש באזורים נוצריים למטאל, אני לא באמת מכיר רבנים שיוצאים דווקא נגד מטאל, אלא באופן כללי נגד כל מוזיקה שהיא לא בעברית וכאלה. לא הייתה התנגדות ספציפית למטאל, אולי רק לתחושה הכללית שהוא מעביר. הקטע זה,שהתופעה של בחור דתי ברמה גבוהה וששומע מטאל כבד היה כל כך יוצא דופן באותו מקום שגדלתי, שאפילו לא כל כך התייחסו אל זה ישירות. פשוט לא ידעו איך לאכול את זה. (...)היו תקופות שהתביישתי שיגלו את הפלייליסט שלי"

נ', בן 30 מירושלים: "יום אחד שמתי בפלאפון את "עת שערי רצון " של סיילם וכמובן הייתי עם כיפה. מישהו צעק עליי איך אני עם כיפה ושומע "שירי שטן"

התכנים האנטי דתיים במטאל:

נ', בן 30 מירושלים: "היו שירים ספציפים עם לחן מפציץ שברגע שקראתי את הליריקה שלהם הפסקתי לשמוע אותם כי היא כללה תכנים נוצריים או נוגדי דת."

א', בן 24 מפתח תקווה מספר על ההתמודדות עם התכנים במטאל: "באותה תקופה דאגתי לא לשמוע להקות שהמסר שלהן הוא בעיקר אנטיתאיסטי, כמו Deicide לדוגמא. והייתה תקופה כשהייתי עוד יותר צעיר שגם דאגתי לא לשמוע שירים עם קללות. אבל ההגבלות האלו מזמן ירדו, בתור בן אדם בוגר כיום אני שומע גם וגם, ויודע לא להיבהל מהטקסטים האנטי תאיסטים, להבין את המקום האישי של הכותב שממנו הוא הוציא את המילים. היו תקופות של קונפליקטים, זה היה סוג של מרד אישי שלי, אבל אהבתי ועדיין אוהב את שני הצדדים. את המטאל, ואת הדת."



י', בן 26 מרמת גן מציג גישה די פתוחה לקבלת המטאל על ידי הדת: "מבחינתי זו יצירה ואם המוח האנושי לא מוגבל בחשיבה שלו כנראה שזה מה שרצה הקב"ה". עוד מוסיף י': "אם לא הייתה לאדם בחירה בין טוב לרע לא היה צורך בו בכלל. מוזיקה עוסקת ברגשות, רוב האנשים מתקשים לדבר ולעסוק ברגשות קיצוניים או עמוקים, והמטאל כמו כל מוזיקה, מטפל ברגשות בכלל, ובקשים שבהם בפרט, אין ממוצע אם אין קיצונים, והקיצוניות הזאת משכה אותי ועוד מושכת. העיסוק של מוזיקה ברחשי הנפש/נשמה והלב עוזרים לאדם לפרוט את "צרותיו" או "בעיותיו" לפרטים קטנים יותר, כך שבאופן די פרדוקסלי, אותם החבר'ה ששומעים את המטאל הקיצוני מתגלים כאנשים רגישים, מתחשבים ומנומסים. חובבי אנימה, שוחרי אומנות ומדע ובכלל, אנשים רגועים יותר. היכולת של האדם להכיל קיצון מכינה אותו להתמודד כמעט עם כל סיטואציה מבלי לצאת משלוותו. קרא לזה סימולטור קהות חושים אם תרצה"

א', בן 17 מעפולה מספר על המטאל כמפלט מהדת: "אני ידעתי מגיל מאוד צעיר שאני לא רוצה להיות דתי. המטאל עזר לי להשאר שפוי. חוץ מזה שהיה נורא מהנה לשמוע שירים שנוגדים את הדת ואז לראות מי כתב אותם ולמה, והמטאל גם עזר לי לייצר דעה משל עצמי על הדת. במיוחד בתור אחד ששומע שלוש פעמים ביום "אז אתה בכת השטן לא?"

ע', בן 20 מראשל"צ שהתחזק לאחרונה מתאר כיצד ביחס למוזיקת מיינסטרים, המטאל פחות בעייתי לדתיים: "בתור אדם שהיה חילוני אני לא רואה כל בעיה להמשיך לשמוע מטאל. זה נותן לי פורקן ותמיד עוזר לי להתפקס. אבל אדם שבא מבית דתי ורוצה להחשף לזה הוא עלול למצוא את עצמו צופה בקליפים או מגיע לתכנים שמכשילים אותו. אבל אין פה מקום להתחסד כי המיינסטרים בmtv זה ניקי מינז' לבושה בצניעות..."

ר', בת 31 מחולון מרגישה בבעייתיות אך בוחרת להתמודד איתה: "מאוד קשה לי להפסיק לשמוע. אני יודעת שאני אמורה לא להאזין לזה, אבל בגלל שאני מאוד אוהבת ומתחברת לסוג כזה של מוזיקה ובכלל באופן כללי לסוגי שירים שלא מתאימים לדת."

אז מה בעצם את אומרת לעצמך כשאת עושה משהו שאת יודעת שמנוגד לערכים שלך?

"תראה, זה עושה לי טוב וזה בעצם ה"חטא" הכי גדול שלי, לשמחתי בעלי לא עושה לי עם זה בעיות ופרצופים כל עוד אני שומעת באוזניות או כשאני לבד בבית. בפנים אני יודעת שזה מנוגד להלכה אבל ברגע שאני מאזינה לזה זה סוחף אותי ואין לי רגשות אשם, זה כמו "מפלט" מהשיגרה, זה גורם לי להרגיש טוב יותר וזו אחת הסיבות למה קשה לי להפסיק."


מ', בן 25 מירושלים מספר על הקושי מול הטקסטים: "אני חושב שהטקסטים בחלק מהמטאל הם מאוד נוגדים את מה שאני מאמין בו ואם יש להקה שאני חושב שהיא שטניסטית אז כל שיר הייתי מתרגם ורק אם הייתי רואה שהטקסטים אנטי דת הייתי מוריד. היום פחות כי אני יותר פתוח במחשבה. יש לי חברים שהם לא מאמינים. אם יש שיר שהוא מסיט ממש כמו שירים של מורביד אנג'ל שהם מאוד מסיתים נגד אמונה דתית... אם אני רואה שאין משהו מסוים נגד אלוקים אז... אני שומע הרבה שירים שהם נגד, נגיד הרבה שירים של דייסייד שממש אומרים בטקסטים להשמיד את אלוקים אז את זה אני לא שומע. רוב הטקסטים זה בלספמי כזה אבל ערטילאי, בלי כוונות מפורשות. שמעתי הרבה קאניבל קורפס אבל הייתה לי בעיה עם התיאורים המיניים שלהם על חילולי גופות וכאלה בהתחלה. אבל עם זה זרמתי. הדת היא מאוד שמרנית אבל זרמתי. " עוד מוסיף מ': "כשהתחלתי לשמוע מטאל בכלל לא ידעתי אם מותר לי לשמוע את המוזיקה הזאת. מאוד אהבתי את המוזיקה ואהבתי לנגן. שאלתי דתיים אחרים איך זה לשמוע מוזיקה שסותרת את האמונה שלהם. אמרו לי שלא צריך להתייחס לזה ולקחת את זה בקלות. יש כאלה שאמרו שהם לא מייחסים לטקסטים חשיבות. גם שאלתי רבנים. מבחינת ההלכה אין בעיה לשמוע כזה דבר. זה יותר מבחינת הנפש. הרבי נחמן מברסלב אמר שמי שיצר ניגון שם את הנשמה שלו בתוך הניגון אז אתה בעצם שומע את הנשמה של המנגן. אם הוא גוי ולא נשמה טהורה אז זה משפיע לך על הנשמה אז נורא פחדתי שהנשמה שלי תושפע. אין הלכה לזה. אין איסור. זה משהו יותר רוחני.(...)אני אוהב את בהמות' והיה לי מקרה מאוד מבאס. קניתי חולצה שלהם, של Evangalion ובתמונה של העטיפה אתה רואה אלה שיושבת על כיסא גדול ולרגליה היא דורכת על לוחות הברית שבורים ואז לא הבנתי. קראתי על זה וזה כאילו בכוונה וזה עשרת הדברות שבורים וזה מסמל את העניין של נגד התורה. אז מבחינה נפשית לא הייתי מסוגל ללבוש את החולצה."



א', נוצרייה בת 32 מפינלנד מדברת על ההחלטה לא לחיות בשקר מול האמונה שלה: "המשפחה שלי מעולם לא שפטה אותי על הטעם המוזיקלי שלי. אני חושבת שבאופן כללי אני פשוט לא מקשיבה לליריקה שטניסטית. אני חושב שיש לי אמונה נוצרית נדירה כי אני לא מקשיבה למטיפים או למה שלאנשים בכלל יש להגיד. מערכת היחסים שלי עם אלוהים מתנהלת דרך תפילה ומחשבה. אני מאמינה שכנות היא מקודשת. בדיוק כמו אהבה. אז אם אני לא מאזינה למטאל "כי נוצרי לא אמור" אבל אני באמת אוהבת להאזין למטאל אז אני אחיה בשקר ולכן לא אהיה נוצרייה כנה בפני אלוהים וישו. אני מעדיפה להיות נוצרייה כנה ולא מושלמת שמאזינה למטאל מאשר העמדת פנית שמרצה אנשים שיפוטיים".

הסצנה:

נ', בן 30 מירושלים: "קיבלתי תגובות שליליות ממטאליסטים בתחילת הדרך המוזיקלית שלי- "אתה מסורתי ואוהד בית"ר?איך אתה יכול לנגן מטאל"?

מ', בן 25 מירושלים מספר כיצד דווקא בתוך הסצנה מקטלגים אותו בגלל הכיפה: "משהו שמעצבן במטאל זה שאתה מגיע להופעה עם כיפה אז מסתכלים עליך. אנשים שואלים מה אתה דתי? איך? זה מציק ברמות על. זה בדיוק נותן לך להרגיש שאתה לא שייך. זה לא לעניין. זה מעצבן. אני בטוח שחלקם לא מנסים לעצבן. זה בא ממקום של בורות. ביישוב שאני גר אם אתה מסתובב עם חולצה של מטאל אתה מרגיש 1000 נעיצות עיניים. אבל תמיד יש הפתעות. בהופעה האחרונה שהייתי בירושלים, משום מקום אני קולט שכן שלי שבחיים לא הייתי מאמין שהוא יהיה במטאל בשום צורה הגיונית. ההורים שלו הרבה יותר דוסים ממני ופתאום אני רואה אותו בהופעה של מטאל. זה הזוי. גם אני טעיתי פה. לא הבנתי מה הוא עושה פה. אבל זה ממש משמח. חשוב שקהילת המטאל תכיל אותנו הדתיים. יש מקומות שמסתכלים עליך בקטע של שאפו, אבל פחות. בלהקה שלי בהתחלה הגעתי עם כיפה והיו כאלה שהתביישו שאני אופיע על הבמה איתם עם כיפה כי זה לא מטאל. והמתופף שהוא לא דתי דווקא אמר לי שזה מגניב. הרבה אנשים היום רואים כיפה וישר מקטלגים אותך ושמים עליך מדבקות, אז מחוץ לישוב אני מסתובב בלי כיפה."

לסיכום:

המגזר הדתי בקהילת המטאל בארץ נע על פני סקאלה רחבה של אנשים. גברים, נשים, צעירים, בוגרים, דתיים מלידה ואף חוזרים בתשובה, אנשים שעד היום הסביבה השמרנית שלהם מקשה עליהם ואנשים שהצליחו לחנך את הסביבה או פשוט לעזוב אותה, אנשים שבוחרים שלא לשמוע תכנים אנטי דתיים לעומת אנשים שמתעלמים מהתכנים, ואל מולם דווקא אנשים שמרגישים את הקושי אך בוחרים להמשיך להיחשף לתכנים האנטי-דתיים ולהתמודד עם תחושת החטא, ולבסוף, אומר לצערי שהממצא המפתיע בכתבה הזו היא דווקא הגילוי שגם בתוך קהילת המטאל ישנה מידה של אי קבלה. גם בסצנה של המטאל יכולים דתיים להרגיש דחויים, ואפשר רק להניח איזו תחושה של קריעה בין שני עולמות נוצרת בסיטואציה שכזו.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Hate - Tremendum

Zohamah – Manic Depression

Sinister - Syncretism

Iced Earth – Incorruptible

Erez FB - Lady of My Nightmare

Puta Volcano - Harmony of Spheres
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עשן בדרום - הופעתן של Brutal Cock ו-Caturix בבאר שבע

סקירת הופעה:
כשהשומר העיוור ביקר – Blind Guardian בישראל

כתבה:
סופר הצללים - ראיון עם Warrel Dane, סולן להקת Sanctuary

סקירת הופעה:
ביקום מקביל - סקירת הופעתה של Epica בישראל

כתבה:
להקת Magen בגמר ה Ostring – יומן מסע

כתבה:
האלבומים האהובים על Trevor Strnad מ The Black Dahlia Murder
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[22/07/2017]
Magen
[10/08] Acid Kind in Israel
[17/08] Unleash The Pain באזור
[19/08] Shiran Band & Whitenoise בוונדרבר
[26/08] Walkways בתמונע
[31/08] מחווה לSystem Of A Down
[14/09] Catharsis בישראל
[18/09] Fast Forward Night
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::