תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dewin
Dillinger
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

21/04/2017
פסיכופתיה אמריקאית
מאת: יבגני טרבנוב

אחת מסדרות הסרטים האהובות עלי היא "המנסרים מטקסס". בעיקר הסרט המיקורי מ-1974 אבל גם צמד הסרטים מ-2003 ו-2006. מעבר לעובדה ש-Leatherface הוא אחד הנבלים האייקוניים ביותר בז'אנר הסלאשרים, הוא אומר הרבה על ארצות-הברית ועל הלך הרוח שלה בעיקר היום. אז מה הופך את "המנסרים מטקסס" ליצירה כל כך רלוונטית? כדי להתחיל להבין את זה נצטרך לדבר על עוני, ולהבין אותו.

העוני בתרבות האמריקאית מתבטא דרך האתוס הפרוטסטנטי לפיו "אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו" ונתפס כעונש על חוסר נכונות לעבוד קשה. לפי הסוציולוג מקס ובר, הקפיטליזם קשור לדת הפרוטסטנטית משום שהפרוטסטנטים מקדשים את העבודה והמשמעת שהיא דורשת מהאדם. המחשבה לפיה העבודה היא ייעוד אלוהי היא מרכיב חשוב של האישיות הקפיטליסטית החדשה, ולכן העוני נתפש כאיום על דרך חיים זאת. ילדים שגדלים במשפחות עניות נמצאים בסיכון לפתח קשיי חיברות נורמטיביים או להתרכז ברכישת השכלה. בנוסף, קשיים כלכליים וניסיונות ההתמודדות עמם עשויים להוביל למצוקה פסיכולוגית שתשפיע על ההורים ועל הילדים.

התרבות האמריקאית משתיקה את העוני במקרים רבים. דוגמא בולטת לכך היא העובדה שבתחילת המאה ה-21 תושבים רבים בארצות-הברית לא יכלו להרשות לעצמם לרכוש ביטוח רפואי או להסתפק בתוכניות ביטוח זולה. ב-2010 ברק אובמה הציג את רפורמת הבריאות שלו והתמקד בשיפור יכולת המימון של המבוטחים. עד אז - בריאותו של האדם העני לא היה נושא שעלה לשיח הציבורי. ואיך מדינות דרום ארצות-הברית קשורות לזה? נתחיל מהמונח "רדנק". כינוי זה מתאר מצב סוציו-אקונומי ומנהגים של אוכלוסיה ענייה במדינות הדרום. הרדנק הוא אדם חסר חינוך שהגיע ממשפחת פועלים וצווארו אדום מרוב עבודות כפיים תחת השמש. הוא מפחד מאלוהים, כבד דיבור וגזען. אוכלוסיה זאת מיוצגת בתרבות כמפלצות שמאיימות על התרבות או אתנחתא קומית. הרדנקים מוצגים תמיד כנגד בני מעמד בעל זכויות יתר. נהוג להבחין בין הרדנק לדמויות ה"ווייט טראש" וה-"הילבילי". הווייט טראש הוא מונח שמתאר את הלבן נטול הפריווילגיות ונטול החינוך. ההילבילי הוא מונח שמתאר את הפועל הכפרי או החוואי שמתנהג בצורה קומית, לעיתים נטול תעסוקה וחוטא בגילוי עריות.



סדרת סרטי האימה "המנסרים מטקסס" הציגה מודל משפחתי אמריקאי שונה מהייצוג הבורגני כשהסרט המקורי יצא ב-1974. המשפחה בסרט היתה משפחת פועלים מהמעמד הנמוך שפשטה רגל במהלך מלחמת ויאטנם. כעת המשפחה מובטלת. התעללות נפשית ופיזית היא עניין מקובל בה. כדי לחפות על המחסור הכלכלי, בני המשפחה פצחו בשרשרת רציחות סדרתיות של האנשים שנדדו לעיירתם. משפחת הרוצחים בסרטי "המנסרים מטקסס" שונה ויזואלית לעומת גיבורי הסרט שהם רוצחים. בני המשפחה לובשים בגדי צווארון כחול אופייניים והופעתם מלוכלכת. הם נוטים לעבר ייצוג ההילבילי, הייצוג הנמוך ביותר במדרג המעמדות האמריקאי.

המשפחה הקניבלית נכשלה במימוש החלום האמריקאי. בדומה לשיח הציבורי שקיים בישראל, המבקרים הבורגנים מהעיר מתקיימים על חשבון המשפחה שגרה בדרום. החלוקה היא סמל לעובדה שהמשפחה העירונית מתקיימת על חשבון העוול שנעשה להילבילי. משפחת הקניבלים מפעילה אלימות, אונס והתעללות כלפי המעמד הבורגני ובכך היא משמרת את הסטטוס-קוו הקיים שמצדיק את דחיקתם לשולי החברה, ומצד שני הם פועלים נגד הסטטוס-קוו בגלל שהם מעוררים את תחושת האשמה שלנו על כך שהם הגיעו לשם מלכתחילה. למרות הכל, המשפחה הקניבלית מצליחה להיות קרובה יותר לחלום האמריקאי מהמשפחות האופייניות לעיר הגדולה בגלל שהם דבקים האחד בשני ומשמרים את ערכי המשפחה הגרעינית שהולכים ונחלשים. העיר הגדולה והמודרנית מטפחת את האינדיבידואל אך לא את המשפחה. אז מה קורה כשבוחנים מקרוב את הדמויות הקניבליות בסרטים? הם כפריים, חורגים מהנורמה התרבותית, מלוכלכים ומובטלים. מעליהם מתנשא הווייט טראש שמיוצג ב"המנסרים מטקסס: ההתחלה" בתור מנהל בית המטבחיים. הוא משלים עם סגירת בית העסק שלו ועם שלילת הפריווילגיות שלו בתור אזרח אמריקאי. הוא מתנשא מעל בני המשפחה ואומר שהם טיפשים שלא מבינים מתי הזמן הנכון לעזוב את העיירה הגוועת.

ב. האמונה שלהם באל מחזקת את אמונתם במעשי הרצח ובכך גם הם דוגלים בגישה לפיה אלוהים עוזר למי שעוזר לעצמו. במובן מסוים הם מוצלחים יותר מהבורגנות העירונית שנכנעת לזמנים המודרניים. יחד עם זאת, בני משפחת היואיט אינם מובנים בידי בני הנוער הבורגניים שנודדים לעיירתם ונרצחים משום שקיים סדק בייצוג של הדרום האמריקאי. אחת מבנות הנוער שנלכדו בידי המשפחה, שואלת אותם אם הם שוכבים עם כל בני הדודים שלהם. זה מעשה התרסה שנועד לזלזל בבני המשפחה תוך יישום הסטריאוטיפ על דמות ההילבילי ומעשי גילוי העריות שלו. אבי המשפחה, צ'ארלי, מפרש זאת בתור עלבון קשה. העלבון שלו אמיתי וקשור לחוסר ההבנה של השכבות החברתיות שמאכלסות את מדינות הדרום.



הכוכב של המשפחה הוא כמובן הבן המאומץ שסובל ממחלת עור וידוע בכינוי Leatherface, משום שהוא פושט את עור הפנים של הקורבנות ועוטה אותו כמסכה. Leatherface מוצג כמפגר שעוזר לפרנס את משפחתו, במקום שיהיה לנטל. בכל הנוגע לטיפול ב-Leatherface, משפחת היואיט שמרה על אנושיותה דווקא משום שהם לא הפנו לו עורף. לאורך הסרט דמויות רבות יוצאות מנקודת הנחה שLeatherface מפגר. אך נקודת המבט של הדמויות בסרט שונה מהמסר של הסרט. אנחנו תמיד רואים את Leatherface דרך עיני האנשים שמדכאים אותו: בעל בית המטבחיים, השריף, הפקחים ובני הנוער. כולם מקטלגים אותו כהילבילי, וככזה הקבלה שלו בתור בעל לקות שכלית היא קלה. הרי שכלו של ההילבילי רופס. אבל הפיגור של Leatherface הוא פיגור סמלי. אין שום עדות לאורך הסרט לעובדה שהוא אכן מתקשה להבין את הסביבה שלו. זוהי הנחה שהצופה עושה בגלל הסטריאוטיפ.

לעומת המשפחה הקניבלית, בני הנוער שמגיעים לביקור בעיירה באים מרקע אחר. הם ילדים למשפחות בורגניות שחיות בתוך המערכת שמשמרת את הסטטוס קוו. הם לא מכירים את המשפחה שחיה בשולי החברה משום שמעולם לא נתקלו ביחידות משפחתיות שמערערות על האידיאולוגיה. במהרה הם מצטרפים למעגל האלימות- הקניבלים מאיימים עליהם והם משיבים מלחמה. אין ניסיון להגיע לפשרה ובני הנוער נאלצים להרוג כדי לשרוד. האידיאולוגיה לפיה הם חיים לא הכינה אותם למצב כזה משום שהיא מסתירה את הפער בין החיים בעיר לחיים בדרום.

גילויים אלה של אטימות מצד הבורגנות כלפי השוליים מוצגים בסרטים כתגובת נגד למתח בין המעמדות. ההילביליס מאיימים על הבורגנים והבורגנות חשה צורך להבדיל את עצמה מדמות ההילבילי הדרומי. הפחד מהעוני ומהתפרקות התא המשפחתי מייצגים את העמדה הרפובליקנית האמריקאית. השושלת הפוליטית הרפובליקנית היא שמרנית, קפיטליסית וימנית. הרפובליקנים מקדשים את ערכי המשפחה, מתנגדים להפלות, לנישואים חד-מיניים ולגישות שמאלניות בכל הנוגע למלחמה. המשפחה הקניבלית בסרטי "המנסרים מטקסס" מתארת את האופן שבו האנשים המשתייכים למפלגות ליברליות רואים את הרופובליקני הדרומי: יצור מכוער ומפחיד שנאחז בסגנון חיים שחלף מן העולם. כל זאת משום שהם מצייתים לערכים הבורגניים האמריקאים ציות-יתר שחושף את האימה הכרוכה בהגשמתם. משפחת היואיט היא ההשתקפות במראה של האמריקאי הממוצע, הם כל מה שהוא רוצה להיות אך לעולם לא יהיה. ובעיקר, מעניין לחשוב על כך בימנו כשהרפובליקנים שולטים בארצות-הברית.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Hate - Tremendum

Zohamah – Manic Depression

Sinister - Syncretism

Iced Earth – Incorruptible

Erez FB - Lady of My Nightmare

Puta Volcano - Harmony of Spheres
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עשן בדרום - הופעתן של Brutal Cock ו-Caturix בבאר שבע

סקירת הופעה:
כשהשומר העיוור ביקר – Blind Guardian בישראל

כתבה:
סופר הצללים - ראיון עם Warrel Dane, סולן להקת Sanctuary

סקירת הופעה:
ביקום מקביל - סקירת הופעתה של Epica בישראל

כתבה:
להקת Magen בגמר ה Ostring – יומן מסע

כתבה:
האלבומים האהובים על Trevor Strnad מ The Black Dahlia Murder
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[18/09/2017]
Fast Forward Night
[22/07] Magen
[10/08] Acid Kind in Israel
[17/08] Unleash The Pain באזור
[19/08] Shiran Band & Whitenoise בוונדרבר
[26/08] Walkways בתמונע
[31/08] מחווה לSystem Of A Down
[14/09] Catharsis בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::