תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dewin
Dillinger
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Articles ::

02/07/2017
סופר הצללים - ראיון עם Warrel Dane, סולן להקת Sanctuary
מאת: אלון מיאסניקוב

וורל דיין הוא גאון. הוא לא רק אחד הקולות הגדולים של ז'אנר המטאל בעיני, הוא כותב טקסטים מבריק, והוא אחראי לכמה מאלבומי המטאל האהובים עלי בכל הזמנים. אחד מהם הוא Into The Mirror Black של להקת Sanctuary, שיצא ב 1990 והפך לדור שלם של מטאליסטים בארץ את הראש החל מהקליפ לשיר Future Tense הגאוני, והשני הגיע עשר שנים לאחר מכן עם האלבום Dead Heart In A Dead World של Nevermore. ב 2010 Nevermore התרסקו ברעש ובנימה פחות מחברותית, ומאז וורל הקים מחדש בצעד מפתיע את Sanctuary המיתולוגית שאף הוציא אלבום משובח ב 2014. לפני מספר חודשים הלהקה שיחררה "אלבום אבוד" בשם Inception, שהוא בעצם הדמואים הראשונים של הלהקה משנת 1986, ומהווים סוג של אורגזמה מוזיקלית לחובבי אולד-סקול. זה, והעובדה שעוד שבועיים הם פה בהופעה היסטורית בישראל – היו סיבה טובה בשבילי לשוחח עם הבחור החביב הזה בפעם הרביעית אי-פעם. על הדרך – קיבלתי סוג של סקופ עולמי לגבי עתידה של Nevermore...

מה המצב וורל? מה קורה איתך בימים אלו?

ברגוע, אצלי עכשיו 11:00 בבוקר ואני אחרי ארוחת בוקר, כוס קפה, והכול שקט.

בוא תספר קצת על Inception, מאיפה הבאתם "אלבום אבוד" כל כך הרבה שנים אחרי שהחומרים האלו הוקלטו?

ההקלטות היו בארגז שהיה אצל הגיטריסט שלנו לני באכסון בעליית הגג, בגדול כולם שכחו מהן, ידענו שיש כאלו הקלטות איפה שהוא, חשבנו שהן בקלטת באיזה חור. אבל לני ניקה את עליית הגג ומצא את הקופסא עם הדמו הזה מ 1986, הקופסה היתה מלאה חורים מגג שנזל – והיינו בטוחים שהם נהרסו, אבל זאוס – המפיק שלנו, הצליח להציל אותם, לא רק זה - הוא הצליח לגרום להם להשמע ממש טוב.

אני יודע שאת האלבום הבכורה שלכם Refuge Denied, הפיק דייב מוסטיין, אלה חומרים שהוא הפיק לפני האלבום? או שזה לפני מוסטיין?

אלה חומרים לפני מוסטיין, השירים הם הדמו שבעצם תפר אלינו את מוסטיין ואת ההנהלה שלו, ואת החוזה תקליטים שקיבלנו עם לייבל גדול. זה היה בהופעה של קינג דיאמונד ומגהדת' היו החימום, לני פגש את מוסטיין ולקח אותו לרכב והשמיע לו את השירים, ומוסטיין התלהב ואמר שהוא רוצה להפיק אותנו. כולם חשבו שזה שטויות ובטח שניהם היו שיכורים, אבל אחרי שבועיים מוסטיין התקשר אלינו והסתבר שהוא היה רציני, תשמע, אני יודע שמוסטיין מקבל הרבה חרא מהתקשורת, ובדרך כלל מתואר באופן לא חיובי במיוחד – ואין ספק שאנחנו לא חולקים אמונות – אבל הוא היה אחלה גבר איתנו.

הוא תרם הרבה כמפיק? זה לא שהוא היה בעל נסיון רב כמפיק בתקופה ההיא.

היה למוסטיין מה לתרום עם העיבודים, והוא גם הביא איתו כטכנאי את טרי דייט שעזר מאד בהפקה – אין ספק שהאלבום נשמע הרבה יותר טוב ממה שהוא היה נשמע אם לא היה לנו את מוסטיין בצד שלנו..

בוא נחזור ל Inception, או קי – מצאתם כמה הקלטות שנראו רקובות – איך זה הפך לאלבום?

סיפרנו על זה לחברת התקליטים שלנו - סנצ'רי מדיה, על זה שמצאנו ההקלטות, והם רצו לדעת אם זאוס יכול להציל אותן, ואחרי שהבנו שכן – וזה נשמע נהדר, החברה רצתה להוציא אותן, אני אישית חושב שזה נשמע יותר טוב מאשר השירים באלבום המקורי – הטכנולוגיה גורמת לזה להשמע מודרני אבל עם תחושת נוסטלגיה ברורה. כמובן שגם העטיפה הנהדרת עוזרת, הם גייסו שוב את הצייר אד רפקה, שצייר את העטיפה של Refuge Denied, והוא עשה את העטיפה החדשה ומעולה הזו.



מה לגבי אלבום חדש אמיתי? עברו 3 שנים מאז הראשון, ולמרות שהאלבום ה "חדש" קנה לכם קצת זמן, מתי שהוא צריך להוציא עוד חומרים..

אנחנו עובדים על חומרים חדשים, אבל כרגע אני בעיקר מנסה לסיים אלבום סולו חדש, ואחרי זה אני ממשיך לעבוד על השירים החדשים של הלהקה. האלבום סולו החדש נקרא Shadowork והוא יהיה כבד במיוחד.

אתה שוב מקליט אותו עם הח'ברה מ Soilwork לשעבר שעשו איתך את האלבום סולו הראשון?

לא, האלבום סולו הראשון היה יותר אלבום "רוק/מטאל", שהייתי צריך לעשות בשביל התחושה האישית שלי, האלבום החדש הוא סופר כבד, ואותו אני מקליט עם חבורה של מוזיקאים ברזילאים.

איך הגעתם אליהם?

בזמנו קיבלתי הודעה מפרומוטר בסאן פאולו, שהציע לי להגיע לברזיל ולעשות הופעות עם חומרים מהלהקות הקודמות שלי, אבל עם מוזיקאים מקומיים, סוג של סיבוב סולו. אמנם נדהמתי בהתחלה מהרעיון, אבל חשבתי שזה מעניין. הוא אמר לו שיש לו מוזיקאים שיכולים לנגן את החומרים האלה איתי, ומכיוון שזה ממש לא קל לנגן חומרים של Nevermore אז ביקשתי לראות סרטונים כל המוזיקאים, והם שלחו לי ושם ניגנו את זה מושלם. נסעתי, עשיתי את סיבוב ההופעות – וזה היה אדיר. זה מפתיע, כי סיבוב ההופעות האחרון ש Nevermore עשתה בדרום אמריקה הייתה די כשלון, אנשים לא באו להופעות. אבל ההופעות האלו היו מצליחות מאד.

מאד נהניתי איתם, הם ח'ברה טובים והם מוזיקאים טובים. אז הצעתי להם – בואו נעשה אלבום שלם של חומרים מקוריים, ואז התחלנו ממש לכתוב. עשיתי איתם סיבוב באירופה, ושם ניגנו שיר אחד חדש מהאלבום. בעקרון זה היה סיבוב של ביצועים ל Dead Heart in a Dead World, זה היה נהדר. אני מאד אוהב את האלבום הזה, הוא אחד האהובים עלי ביותר. הח'ברה הברזילאים צעירים, והם ממש גדלו על החומרים של נוורמור, ושומעים את זה באלבום החדש. אפשר לתאר את זה כאלבום של Nevermore שיכול היה להיות משוחרר.

מה באמת עם Nevermore? בזמנו התפרקתם ברעש ולא מעט לכלוך, ואתה טענת שאולי תמשיך עם הלהקה רק עם הרכב אחר, אתם עוד מסוכסכים?

די הפוך האמת. אי אפשר לדעת מה יהיה עם Nevermore, אבל אל תהיה מופתע עם עוד תשמע מאיתנו בקרוב. האמת היא שהיינו ממש קרובים להופעת איחוד – וזה פשוט לא הסתדר מבחינת לוחות זמנים. אי אפשר לדעת מה יכול לקרות, האמת היא שבכיף הייתי עושה עוד אלבום עם ג'ף, ועם וואן, אבל לכל אחד יש את ההרכבים שלו.

זאת אומרת שאתם כבר לא ברוגז?

כשאתה עם אנשים במשך תקופה ארוכה כל כך יש דברים שהם בלתי נמנעים, וזה מה שהוביל לכל הכעס בזמנו. אבל הרבה זמן עבר מאז, עברנו את זה, והאמת שכל מה שעצבן אותנו אז פשוט כבר לא מעניין אותנו. ת'כלס? אנחנו מתגעגעים אחד לשני. תבין, כשהתחלנו ג'ף היה רק בן 19 ועכשיו הוא בשנות הארבעים שלו. הוא היה כמו האח הקטן שלי.



מה לגבי האלבום סולו החדש מבחינת הנושאים שבו? זה גם ישמע Nevermoreי?

אני כותב את המילים אז זה בהחלט יהיה Nevermore, הרבה אמרו על Sanctuary האחרון שהוא נשמע כמו אלבום חדש של נוורמור – אבל תשמע – אין מה לעשות, זה אני שר, ואני שר שם יותר בקול הנוורמור שלי – אז הגיוני שזה ישמע דומה. אבל מבחינת מוזיקלית? זה שונה לגמרי. Sanctuary נשמעים אחרת לגמרי מ Nevermore.

היה קשה לנטוש את צורת המחשבה והשירה של Nevermore ולחזור אחרונה ללהקה שהתחלת איתה?

הייתי צריך לשנות את צורת המחשבה שלי לגמרי – עם נוורמור תמיד היתה גישה שונה לגמרי לכתיבה, וזה שונה לגמרי עם Sanctuary, בגדול הייתי צריך לשנות את מצב התודעה שלי, שזה משהו שאני דווקא די טוב בו..

אחד הדברים שבלטו ב Nevermore הוא העיסוק שלך במודעות, בפסיכולוגיה, בנושאים שקשורים יותר למוח – ופחות בטקסטים היסטורים או כאלו שלא מעט להקות מטאל עוסקות בהן. זה יחזור על עצמו גם באלבום הסולו?

אין ספק, בין השאר בגלל שפשוט חלק מהמילים הן כאלו שהיו אמורות להיות חלק מאלבום חדש של Nevermore.. כשנוורמור יצאה להפסקה, כתבתי כל כך הרבה מילים למה שהיה אמור להיות האלבום הבא, שחלק מהן ממש התאימו פה. בדרך כלל אני לא עושה את זה, אני מאד מונע בכתיבה על ידי הגיטרות – אני שומע את השיר, ואז חושב על הטקסט שיתאים לו מוזיקלית

זה מזכיר לי, כששמעתי בפעם הראשונה את Narcosynthesis, משהו שם מאד התחבר מבחינת הטקסט והמוזיקה, זה ממש נשמע שהם נולדו אחד לשני.

קלעת בול, באותה תקופה חקרתי נושאים שונים באינטרנט, ונתקלתי במאמר על פסיכולוגיה והשימוש בסמים כחלק מטיפול פסיכולוגי, וששמעתי את המוזיקה – זה פשוט התחבר לי ותפרתי את הנושא של המאמר לשיר. כשהתחלנו לנגן את השיר הזה בסיבוב ההופעות בברזיל היה פשוט טירוף, הקהל השתגע ושר עם זה, כל כך חזק שלא יכולתי לשמוע את עצמי, זה היה מטורף. אנשים ממש אוהבים את השיר.

עוד שיר שהמילים שלו משמעותיות הוא Brother, מאלבום הסולו שלך. אני זוכר שדיברנו עליו בזמנו, זה שיר שעוסק במערכת היחסים שלך עם אחיך הגדול, שכולל בסופו משפט – שעם כל המרירות בשיר שיש לך על אחיך והריחוק שלו ממך, שבו אתה מביא רצון להכנס לדם שלו ולרפא אותו מהסרטן שבתוכו.

פיטר ויצ'רס כתב את המוזיקה לשיר Brother, והמוזיקה הייתה כזו שהחלטתי להכניס לזה את הטקסט הכל כך אישי הזה שלי. הייתה לי מערכת יחסים מאד קשה עם אחי, הוא לא היה שם ממש כאח כשגדלתי. היה הפרש גילאים מאד גדול, אמא שלי התחילה ללדת בגיל צעיר מאד – ואני הייתי הילד האחרון שנולד, כך שהיה הפרש של 20 שנה ביני לבין אחי, וזה הוביל לנתק גדול מאד – כי אני ממש רציתי אחד גדול וההפרש בינינו היה כזה שלא ממש אפשר את זה.

הרבה אנשים חושבים שהשיר הזה מבטא שנאה – זה ממש לא, ובגלל גם הסיום שלי על זה שהייתי רוצה לנקות אותו מהסרטן שהוא לקה בו. הוא חלה בלוקימיה, ונפטר בסופו של דבר, אבל השיר הזה היה מבחינתי הדרך להוציא החוצה הרבה מהכאב שהיה בי. לכתוב מוזיקה זה משהו מפחיד, זה יכול דרך להוציא את השדים החוצה, יש לי דברים שרודפים אותי, ומוזיקה זה דרך טובה לדחוף החוצה את השדים ואת כל מה שיש בפנים. אני לא אחד כזה שמפחד לחשוף את מה שיש לו בפנים - לא מפריע לי לחשוף את הנשמה שלי, לי אין חומות, אני מודה שלפעמים אני בוכה בסרטים, בכיתי בסוף של לוגאן.



גם אני. אני אבא לילד בן 6 וכשהילדה קוראת לו "אבא" והוא מת נחנקתי כמו ילדה קטנה שדרסו לה את הכלב.

לגמרי אחי, יחד איתי באולם היו עוד גברים שבכו בקטע הזה, פשוט שברו לנו את הלב.

מה לגבי ההיסטוריה שלך עם ישראל? בהופעה של Nevermore בישראל בזמנו היה פחות מקהל ממה שכולם ציפו שיהיה.

אני זוכר שזו הייתה הופעה נהדרת, ונכון, בהחלט ציפינו לקהל גדול יותר, אני חושב שאז בדיוק התחלנו להיות פופולארים במדינה – כנראה שההופעה פשוט הגיעה מוקדם מידי. הפעם השניה שלי אצלכם הייתה עם הופעת הקאברים, ואני זוכר שזו הייתה הופעה ממש מעולה, הח'ברה המקומיים שניגנתי איתם היו פשוט מעולים. הייתה בחורה ששרה איתי עם Dream Neon Black – קראו לה Infy, ואם אני זוכר נכון זו הייתה ההופעה הראשונה שלה, והיא הייתה ממש לחוצה, אבל בסופו של דבר היא עשתה את זה ממש טוב,יש גם סרטון של זה ביו טיוב. זה יצא ממש טוב.היא בחורה חמודה, ויש לה קול ממש טוב.

איך נולד הרעיון של לבוא לפה עם Sanctuary?

אני לא זוכר אם זה אני או ישי שהעלנו את זה, אני זוכר שדיברתי איתו על זה שאנחנו נהיה ביוון, וזה ממש קרוב אליכם. לדעתי הוא לקח את זה להנהלה שלנו ודברים פשוט התחברו. תשמע, לי זה מעולה, אני ממש אוהב את תל אביב, אני יכול לאכול את משקל גופי בפלאפל. לא צוחק – אני לא צמחוני, אבל אני ממש עלול לאכול את משקל גופי בפלאפל וחומוס.

אז מצפה לנו קצת אולד-סקול? אני יודע שיש לא מעט אנשים שכמוני גדלו על Into The Mirror Black בישראל.

בדיוק, קצת משם, קצת מ Refuge Denied, קצת מהחדש – ערב של אולד-סקול אמיתי, אני מקווה לראות כמה שיותר מהחברים שלי בישראל שם!

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Jack The Envious - In Your Own Way

Cellar Darling - This Is the Sound.

Persefone – Aathma

Limbonic Art - Spectre Abysm

Hate - Tremendum

Zohamah – Manic Depression
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
My Friend Dahmer \ Derf Backderf - סקירת גראפיק נובל

סקירת הופעה:
התנינים הגדולים אוכלים את תל-אביב - Nile בישראל

סקירת הופעה: Magen - ו Hotbox בתמונע

כתבה:
הבל החן - על הלוק והשואו בקהילת המטאל

סקירת הופעה:
הסימפוניה מכה שנית – סקירת הופעת ההשקה של להקת Scarsdust

ראיון:
Karl Sanders, סולן וגיטריסט להקת Nile
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[14/09/2017]
Catharsis בישראל
[12/08] Monsters Of Rock - ערב מחווה לענקי האייטיז
[17/08] Subterranean Masquerade Vs Tomorrow's Rain
[17/08] Unleash The Pain באזור
[19/08] Shiran Band & Whitenoise בוונדרבר
[22/08] Mad:alarM בהופעת השקה
[24/08] Mad:Alarm בהופעת השקה צפונית
[26/08] Walkways בתמונע
[31/08] מחווה לSystem Of A Down
[06/09] Sonata Arctica בישראל
[15/09] Roadkill Fest vol. 2
[18/09] Fast Forward Night
[23/09] Rosh Ha'Shanah - NIGHT at Gagarin
[26/09] Devin Towsend בישראל
[12/10] Dream Theater בישראל
[09/11] Kreator בישראל
[17/11] פסטישרץ 9
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::