20/12/2005
מהדת' אל המלודייה - ראיון עם Salem
מאת: אלון מיאסניקוב
מרואין: ניר נקב, מתופף להקת Salem

להקת המטאל הראשונה בישראל, סיילם, לא מופיעה הרבה, וכשהיא מופיעה, בדרך כלל מדובר באירוע גדול הכולל גם לא מעט תוספות והפתעות מיוחדות, זו אולי הסיבה שהופעתם הקרובה מעוררת לא מעט התרגשות. מדובר בעצם במופע הראשון מאז צאת אלבומם האחרון, Strings Attached, והמופע הראשון מסוגו להרכב שבו תתארח רביעית כלי מיתר, העובדה שלחבילה נוסף גם סולן להקת הבלאק המיתולוגית Mayhem רק מעצימה את הצפייה. כדי לברר עוד פרטים על ההופעה, וגם לשמוע מה מצפה לנו מהלהקה בהמשך, ישבנו לשיחה גם ניר נקב, מתופף הלהקה ואחד ממספר מצומצם מאד של עילית מתופפי המטאל בארצנו.


הי ניר! בוא נתחיל מאחת השאלות הגדולות מבחינתי, למה רק עכשיו ההופעה?

בעיקרון מדובר פה בהופעה גדולה מאד, עם הרבה לוגיסטיקה, הרעיון המקורי היה להעלות את ההופעה עוד באוגוסט, אבל דברים לא הסתדרו. רצינו לעשות את זה באמפי וואהל, כי זה מקום שמבחינת הסאונד הוא אדיר, למרות שהוא יקר מאד, אבל בסופו של דבר זה נפל בגלל לוחות הזמנים של שאר המשתתפים, כמו רביעית כלי המיתר. הכל פשוט התאים לתאריך הנוכחי, גם עכשיו הייתה בעיה עם כלי המיתר, יש להם באותו שבוע 9 הופעות, אבל בגלל שהן אוהבות את השילוב עם החומר שלנו הן החליטו ללכת על זה גם במחיר של הופעה עשירית באותו שבוע...

בסופו של דבר מדובר בהפקה מורכבת ביותר, היינו צריכים בימה עם גודל מספיק כדי להציב את הרביעייה על פודיום, זה סאונד מורכב, ומעבר לכל גם לא רצינו לגבות מחיר גבוה מידי על הכרטיס, דבר שהוא מעיין אידיאולוגיה של ההרכב. גם עם ה-DVD שלנו, אנחנו לא רוצים לתמחר יקר את המוצרים שלנו, התוצאה היא בכך שהרבה רווח לא נשאר מההופעה, אבל רצינו מוצר איכותי, וזה יותר חשוב מדברים אחרים.


למה בעצם אתם לא מופיעים יותר?

זה חלק מהתפיסה שלנו, מכיוון שיש פה סצנה קטנה, אתה חייב להעמיד כל הופעה כ-Mini Event כזה, כל הופעה חייבת להיות עם משהו מיוחד שהוא אקסטרא, כמו למשל ההופעה של השעתיים וחצי שעשינו, והייתה ההופעה בחיפה עם נרגל מ-Behemoth, וזה מצמצם את מספר ההופעות האפשריות ל-3 או 4 בשנה. במקרה הזה גם היינו עסוקים בהקלטת האלבום, ולכן מאז פסטיבל מטאליסט 2004 לא יצא לנו להופיע.


מה עם כל נושא ההופעות בחו"ל?

זה היה דויד וינסנט מ-Morbid Angel שאמר לי פעם, שהאומן הוא האחרון שרואה איזה שהוא רווח מההופעות שלו, והוא צדק. בעיקרון האומן מוציא כמעט את הכול בסיבוב הופעות, וזה משאיר את זה כלא ריווחי בדרך כלל. שתבין, היו לנו כבר הופעות סגורות עם להקות כמו Death ו-Cradle Of Filth, וביטלנו אותן. ב-2003 יצאו כבר פוסטרים לסיבוב שלנו עם להקת Master, אבל ההצעה שקיבלנו לזה פשוט לא הייתה מציאותית.

בוא אני אומר לך משהו מעבר לזה, היה לנו כמעט חוזה סגור עם חברת Modern Music, שזה בעצם Sanctuary, חברת הענק האנגלית, והם רצו שנוותר לגמרי על תמלוגים, ואנחנו מדברים על סכומים רציניים, על פי הערכות החוזה שלהם הם דירגו דברים על פי מכירות של 50 אלף ומעלה, 100 ומעלה וכו', הם תכננו להשקיע המון בהרכב, אבל מכל זה לא יצא כלום, כי בסופו של דבר כולם מרוויחים על הגב של האומן ולאומן עצמו לא נשאר כלום.


זה שאתם לא חיים מהלהקה זה יתרון או חיסרון מבחינתך?

לדעתי זה יתרון ברור, אנחנו עושים מה שאנחנו רוצים לא מתוך שיקולים פיננסים, אנחנו לא מונעים מהמחשבה של "כמה כסף יצא מזה?", אם היינו צריכים ליצור מהלהקה את ה-9,000 ₪ בחודש שצריך, היינו מתחילים לחשוב אך לעשות את זה ואולי הולכים בכיוון של דברים כמו דואט עם שרית חדד וכו', וזה לא משהו שאני רוצה לעשות... הז'אנר שלנו הוא אנטיתזה לעשיית רווחים ומסחור, זה לא מיין סטרים, זה אמור להיות בועט ועצבני.


מה לגבי האלבום האחרון, Strings Attached, מאיפה בכלל בא הרעיון לעשות אלבום שכולל עיבודים חדשים לשירים קלאסים שלכם, ועוד עם רביעית כלי מיתר ושירה מלודית בין השאר?

זה התחיל כרעיון להופעה מיוחדת.


כמו S&M של Metallica?

לא בדיוק, שם זה תזמורת שלמה שפשוט יושבת בתוך המוזיקה של הלהקה, פה זה כמו הרכב נוסף, הרכב של כלי מיתר, שמנגן בשילוב איתנו, נותן לנו איזה קונטרה מוזיקלית, וגם העיבודים של כלי הנגינה שונים, הקטעים עצמם שונים מהמקור.

אחרי שעלה רעיון ההופעה אני ישר קפצתי על רעיון של לעשות מזה אלבום, לא להוציא עוד אלבום אוסף רגיל אלא לעשות אלבום שהוא משהו שונה, שנותן תחושה אחרת לכל השירים הישנים שלנו, ולי בכלל יש אהבה לכל נושא המוזיקה הקלאסית, אני התחלתי כמוזיקאי קלאסי עוד בגיל 5.


על איזה כלי ניגנת?

תופים וכלי הקשה, תמיד, אבל ב-1977 כשהלכתי למורים למוזיקה ואמרתי להם שאני אוהב Rush ו-AC/DC הם אמרו לי שאני אגדל ואשכח מזה, ואעבור לג'אז ומוסיקה קלאסית, שאני אמנם כן אוהב היום, אבל אף פעם לא עזבתי את המטאל, אני מניח שזה באופי שלי. מה שכן שומעים את זה בנגינה שלי, אני לא עובד כמתופף מטאל סטנדרטי, אני מכניס יותר גרוב, עבודת הסנר שלי שונה.


בחזרה לאלבום, זה בהחלט אלבום מפתיע ללהקה, עברתם דרך ארוכה מאז Millions Slaughtered, הקלטת הראשונה שלכם מ-1990.

נכון, אבל זה ככה צריך להיות, אדם לא נמצא באותו מקום כל החיים שלו, הוא זז, מתפתח, מתקדם, וזה מה שיפה באלבום הזה, שירים שנשמעו כאלה בתקופה ההיא נשמעים אחרים לגמרי כאן, נתנו לכל אחד פרשנות שונה, לעמוד במקום זה לא דבר טוב לדעתי. בשנות השמונים לדוגמא, הייתי חולה על רוני ג'ימס דיו, אבל היום אני לא אקנה אלבומים שלו, כי הוא נשמע בדיוק אותו דבר אבל פחות טוב, ואנחנו צריכים לדעת להתקדם ולשנות. אחד הרגעים האהובים עלי באלבום הוא הביצוע ל-Old Wounds.


גם שלי.

זה פשוט עבד! זה שיר ישן מאד, שהוא במקור דת' אולד סקול, אבל העיבוד החדש יצא כל כך טוב שאפילו אנשים שלא אוהבים מטאל באו ואמרו לי כמה הם אהבו אותו, זה לא שאנחנו סולד אאוט או משהו, זה פשוט לתת קצת צבע שונה לדברים.


הלהקה היא משהו שקשה לשים עלייה תווית, אתם בעיקר מזוהים עם דת' מטאל, אבל יש אצלכם ט'ראש, יש בשירה קצת בלאק, ובאלבום הזה יש גם גות', אך היית מגדיר אתכם?

אני נגד כל התוויות האלה, זה אף פעם לא עניין אותי מה אנחנו מוגדרים, בכלל המחנאות הזאת בארץ נשמעת לי מצחיקה, מה זה משנה איך דבר מוגדר? שמעתי מאנשים שהשמיעו לי ריפים אדירים שכתבו, ואמרו לי שבלהקה שלהם לא רצו להכניס את הריף כי הוא לא בלאק, או לא דת', וזה נשמע לי מגוחך, טוב זה טוב.

אני, לדוגמא, לא מעריץ גדול של פאוור מטאל, בכלל לא, אבל כששמעתי את Dawn Of Victory של Rhapsody ממש נהניתי, זה אחלה אלבום, וזה לא משנה מה הוא, אני לא מת על כל השירים על ההוביטים שרוקדים ביער וכו', אבל זה אלבום טוב, מושקע, נשמע כמו פסקול לסרט הוליוודי. הבעיה היא עם כל הלהקות המיותרות שיש בסגנון, ולדוגמא אקח את Hammerfall שהתחילו מחדש את כל שיגעון הפאוור, והם פשוט לא להקה מוצלחת. אבל שוב, ההגדרה והתווית לא משנה לי, אם זה טוב אני אשמע את זה, ואם זה לא, אז לא.

Salem - קורעים את הכבלים

בוא ניכנס לנושא אורפנד לנד, שנים כבר רצות השמועות על תחרות, גלויה או לא גלויה, בין הלהקות.

אני לא מכיר את זה, אני מכיר אנשים שמתעסקים בשטויות האלו אבל אני מבחינתי לא שותף ולא ראיתי את זה. אבי, המתופף של אורפנד, ואני, מלמדים תופים בז'אנר המטאל, ויש לנו תלמידים שעברו מאחד לשני ולהפך, ויש לי רק דברים טובים עליו, הוא מתופף מעולה, ואף פעם לא שמעתי שהוא לכלך או התחרה בי, להפך, יש כבוד הדדי. לדעתי אם אתה לא אוהב להקה, לא תלך להופעות שלה, לא תקשיב לה, אבל אל תלכלך ותפיץ את הדעה שלך ברבים, לא אהבת? סבבה, אל תקשיב להם, כל המהלומות האלה בין מי יותר טוב מיותרות לגמרי לדעתי.

הדבר היחידי שהיה לי בנושא הוא בנימה יותר אישית, ב-2003 הייתי בקשר מעולה עם קובי פרחי, סולן אורפנד לנד, והייתה לי איזו תחושה שהוא משהו כמו האח החורג שלא היה לי, באמת מצאתי קשר טוב עם הבן אדם, אבל אז הייה איזה סיפור. Darkane הגיעו לארץ, והיה איזה סיפור עם הזמנות להופעה שלא הונפקו, וקובי כנראה חשב שאני מעורב בזה או משהו בסגנון. אני בכלל לא הייתי חלק מזה ולא ידעתי, אבל כשניגשתי אליו אחרי זה והזמנתי אותו לברית של הבן שלי הוא אמר לי שיש לו איזה מיקסים לאלבום או משהו, והאמת? ממש נעלבתי. לא כל אחד הזמנתי לברית.

אחרי זה, בפסטיבל מטאליסט 2004 ניגשתי אליו, ודיברנו, ואמרתי לו שירים טלפון, הוא לא הרים. זה קטע קצת רגיש אצלי, כי שוב, הרגשתי שהוא בן אדם שממש התחברתי אליו, וזה עד היום משהו שמפריע לי, אבל אלו החיים.


מה בעצם הקטע עם צירופו של אטילה, סולן Mayhem להופעה?

זה היה עוד דובדבן מבחינתו בגלל הדחייה של ההופעה הקודמת, רצינו לתת עוד משהו נוסף לקהל וזה עלה כאופציה, הבנות וכלי המיתר יורדו מהבימה, עם אבטחה כמובן כי אטילה שם.. ואז הוא יעלה ויעשה איתנו סט של Mayhem.


אז אתם הולכים ממש לבצע שירים של Mayhem?

כן, זאת התוכנית. הקשר עם Mayhem הוא קשר עתיק בשבילנו, באלבום הספליט הראשון שלהם הם הצטלמו עם חולצות של סיילם, ואירונימוס, שנרצח ע"י וארג ויקרנס היה חבר של זאב, וכמובן שיש את סיפור הפצצה הידועה שויקרנס שלח לזאב.


אני יודע שדיברתם על זה כבר בעבר, אבל אני לא יודע יותר מידי פרטים.

בעיקרון וארז ויקרנס אהב את Millions Slaughtered מאד, את המוזיקה, הוא פשוט לא התחבר למילים שמדברות על השואה... אז הוא שלח מכתב לזאב וכתב לו "הייל היטלר!" ושהוא אהב את המוזיקה אבל למה המילים האלה, ושחבל שהיטלר לא גמר את כולנו, אז זאב שלח לו מכתב בסגנון דומה בחזרה, והוא הגיב בלשלוח פצצה לזאב בדואר. כך שיום אחד דופקת לזאב משטרה בדלת ושואלת אותו: "יש סיבה שמישהו בנורבגיה לא אוהב אותך?" או משהו בסגנון, זה מה שהיה, בקיצור נמרץ מאד.


הזכרת קודם את David Vincent מ-Morbid Angel, אתה עוד בקשר איתו?

כן, הוא חבר טוב, כשהייתי בארה"ב שמעתי שהלהקה שלו ושל אשתו מחפשת מתופף, אז הלכתי להופעה שלהם ובחוצפה ישראלית אופיינית הלכתי ישר אליו, אז הסתבר שזאת הייתה סתם שמועה, אבל התחלנו שיחה ונשארנו חברים.


מה לגבי כל השמועות שהוא נאצי?

אשתו יהודיה.


אה. או.קי. אז כנראה שהוא לא. אז ממה צצו כל השמועות עליו?

המקור להכל היה הופעה של Morbid Angel עם Kreator. דויד עצמו הוא בן אדם מאד סובלני, מאד רגוע, הוא לא ממהר לשפוט אנשים, והוא מודע שכל מיני שיגעונות נוער עוברים לבד עם השנים, לעומתו Mille מ-Kreator הוא אדם עם רעיונות הרבה פחות גמישים לגבי החיים. בהופעה Mille קלט בחור עם חולצה עם צלב קרס ואמר שהוא לא מוכן לנגן עד שהבחור יועף מהמקום, דויד שמע על זה ואמר שהוא לא מוכן להתחיל עד שהבחור יכנס בחזרה, ובגלל זה יצא שמו כנאצי. לעומת זאת, בהופעה שלהם עם Entombed לפני כמה שנים, חבורה של סקין הדס התחילו לזרוק דברים על הגיטריסט הכושי של Entombed, אז דויד עלה לבימה, והצדיע במועל יד... כל מי שהצדיע בחזרה נזרק החוצה! הוא כזה, הוא בן אדם מבריק.


למה לא דיברתם איתו על להתארח באלבום?

הוא לא ממש שש להגיע לארץ, בארה"ב הם בטוחים שמפה אנשים לא יוצאים בחיים, היו דיבורים על להקליט אותו שם ואז להכניס את זה, כמו שהיו דיבורים עם James Murphy שינגן אצלנו, אבל בסופו של דבר הקטע של ההקלטות מרחוק זה לא אותו דבר, זה לא מערב את האומן בתהליך היצירה וזה לא מה שאנחנו רוצים להשיג.


בוא נדבר על ההופעה שמייד אחריכם, Samael, אתה חושב שזה יצור בעיה מבחינת הקהל?

דווקא לא, Samael היום זה לא הלהקה של פעם, הם כבר לא עושים בלאק כבר הרבה שנים, הם יותר קרובים ל-Rammstein, ואני מאמין שזה קהל אחר להם ולנו, כל נושא הבוקינג שלהם צמוד אלינו נעשה לדעתי בצורה שהיא לא לעניין. בעבר, אם לנו ולאורפנד למשל היו הופעות צמודות, ישבנו ודיברנו בינינו ומישהו זז, ע"פ הבנה הדדית שהסצנה בארץ כל כזאת גדולה, ושעדיף לדעת לעבוד ביחד, ולא אחד נגד השני, לפי מה שהבנתי האנשים של Samael קיבלו רק תאריך אחד מהלהקה, והם מחוץ לסצנה, אז לא ראו את הבעייתיות של שתי ההופעות הצמודות, אבל שוב, לדעתי זה קהל אחר.


מה הלאה לגבי הלהקה? מה עם אלבום חדש?

יש לנו מיני אלבום מוכן. אלבום שמורכב מ-7 קטעים, ושהייתי מתאר אותו בגדול כמשהו שמזכיר קצת Meshuggah אולי. יהיו בו מוטיבים מבחינת המילים שהם די שונים, הוא עוסק בגדול בילדים, בעיקר בגלל שלרוב חברי הלהקה יש כבר ילדים, אבל כמובן בצד האפל יותר של העניין, של איזה עולם זה שאנחנו מגדלים בו את הילדים שלנו, ולאן העתיד הולך, דברים כאלה. זה לא הולך להיות אלבום סיילם סטנדרטי, וזה גם לא בטוח שהאלבום באורך מלא ישמע אותו דבר, אבל זה סיילם 2006, ככה אנחנו נשמעים עכשיו, וזה כל היופי שבדבר.


אתה מאמין שהסצנה בארץ בכיוון חיובי?

אני מקווה מאד, אני מאמין שכן. לראשונה בארץ, למשל, משרד החינוך מכיר במטאל כמוזיקה רלוונטית! אני מלמד בתיכון אלון ברמת השרון, והשנה כבר ניתן להיבחן לבגרות על קטעי מטאל! בעבר זה היה רק ג'אז או קלאסי, והיום אתה יכול להיבחן גם על מטאל.

תלמיד שלי נבחן למשל על Tornado Of Souls של Megadeth, והבוחן שלו, שהוא בכלל גא'זיסט, נתן לו 97! גם בעבר נתנו שאלון שנגע רק בג'אז, ואני הנחתי את מי שנבחן על מטאל לא להתייחס לשאלון שכזה, אי אפשר לצפות ממי שבא מסגנון אחד לדעת הכול, וזה התקבל!


או.קי, תודה רבה על השיחה ניר, ונתראה בהופעה!