תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Catharsis
Edellom
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

01/09/2017
ירח מלא בישראל - ראיון עם Tony Kakko, סולן להקת סונטה ארקטיקה
כתב: יאיר אבלסון

להקת המטאל הפינית Sonata Arctica עשתה את הפריצה הגדולה שלה מיד עם הוצאת אלבום הבכורה Ecliptica ב 1999. האלבום שהציג פאוור מטאל מהיר ומלודי הגיע בדיוק בתחייה המחודשת של הז'אנר לצד להקות כמו Hammerfall ו Edguy ומיקם אותה בפסגת הלהקות המלודיות של התקופה. לצד ההצלחה ההולכת וגוברת של Nightwish, גם סונטה הפכו לשם-דבר ואחת מהלהקות המצליחות ביותר בפינלנד, עם הצלחה עולמית הולכת וגוברת במקביל. עכשיו, כמעט 20 שנה מאז הפריצה ואלבום הבכורה האהוב, הלהקה מגיעה לראשונה להופעה בישראל, אז ישבתי לשיחה עם סולן הלהקה, טוני קאקו, וגיליתי איש משפחה צנוע שאוהב את המוסיקה שהוא עושה, מודאג קצת לגבי העתיד שלה ומצפה בקוצר רוח להופעה בארץ. על הטור הנוכחי, על אלבום חדש, קצת על הסטוריה וגם קצת על העתיד של המוסיקה.

היי טוני, טוב לשמוע שאתם מגיעים לארץ לראשונה.

כן, אנחנו מאוד מתרגשים להגיע סוף סוף לישראל אחרי כל כך הרבה שנים. ראינו שהמון להקות, כמו Epica, מגיעות לישראל וחשבנו "למה אנחנו לא מגיעים לשם?", אז אנחנו מאוד מתרגשים סוף סוף להגיע.

עכשיו, שהאלבום האחרון שלכם (The Ninth Hour) יצא ואתם כמעט מסיימים את הטור שבעקבותיו – מה התכניות הלאה? האם אתם מתכננים לעבוד על פרויקטי סולו וכו', או פשוט לנוח עם המשפחות?

ובכן, אני מניח שקצת משניהם. זו היתה שנה מאוד עמוסה, הסתובבנו המון – 240 ימים ו116 הופעות עד עכשיו שזה מטורף, זה הטור הכי אינטנסיבי שהיה לנו עד עכשיו וכבר אפשר לראות את העייפות וסימני השחיקה אצל אנשים, דבר חדש עבורנו ומשהו שקורה עכשיו אחרי יותר משנה שאנחנו בדרכים. אני עובד בינתיים לאט לאט על חומר לפרוייקט צדדי שלי שאני מקווה שיהיה לי זמן (וכח) להמשיך לעבוד עליו עכשיו, לכתוב את הליריקה והלחנים כמו שצריך וכו'. יש לנו מופע מיוחד שאנחנו עושים בשיתוף עם עוד אמנים לכבוד חג המולד שאנחנו עובדים עליו, משהו שיהיה 8 הופעות אחת אחרי השנייה. ויש לנו עוד פסטיבל באוקטובר, ועוד 5-6 הופעות פה בפינלנד עד “70,000 טונות של מטאל” ואחר כך נהיה באופן רשמי ב"חופש". כמו שזה נראה אחרי 0”70,00 טונות של מטאל” נתחיל לעבוד על האלבום החדש.

אז אתם מתחילים לעבוד על אלבום חדש שיצא ב2018?

אני לא חושב שאני יכול לומר שהוא יצא ב2018, יותר לכיוון תחילת 2019. אנחנו נשב להמשיך לכתוב את השירים אחרי הקרוז (“70,000 טונות של מטאל”, י.א.) ואז נתכנס להקליט את הכל במהלך הקיץ והסתיו. אחר כך צריך עוד בערך 3 חודשים כדי שחברת התקליטים תעשה את שלה ורק אז האלבום יוצא, כך שאני חושב שזה יהיה איפשהו בתחילת 2019.

בוא נדבר קצת על כתיבת חומרים בזמן שאתם בדרכים. אתם הרבה זמן כבר בדרכים, כשנה וחצי, עוברים תהליכים וחוויות וכו'. האם חלק מהרעיונות מגיעים תוך כדי הטור ואתם מייד כותבים אותם, או שאתם מחכים עד שתגיעו הביתה, נותנים לחוויות לשקוע קצת ו"להתעכל" ואז כותבים את המילים בשקט של הבית?

זה קצת משניהם... לאחרונה אני לוקח את האורגן וציוד הקלטה איתי לדרכים כך שאם עולה לי רעיון בראש אני יכול לשבת ולהתחיל לעבוד עליו קצת כבר באותו רגע. זו הפעם הראשונה שאני עושה את זה וזה עדיין קצת קשה, אני מוצא את עצמי יושב בחדר המלון ומשחק עם האורגן וכלום לא עולה לי בראש עד שפתאום משהו מתחבר ואני אומר "היי, יש פה משהו מעניין!". אני בדרך כלל כותב לי רעיונות שעולים לי בראש בפלאפון או במחשב הנייד וכשאני מגיע הביתה אני עובר על הכל ומחבר את הדברים יחד, זה מקל על התהליך. אין ספק שלפעמים אין שם שום דבר מעניין וכשאני יושב על החומר אני חושב "מה לכל הרוחות עבר לי בראש? זה ממש רעיון טפשי!" ומדי פעם אני נתקל במשהו וחושב "זה מקטע מצויין, אני יכול לפתח את זה למשהו טוב". בכל מקרה זה טוב להמשיך ליצור, גם בדרכים, כל עוד אני שומר על היצירתיות כל הזמן.

אתם בטור כבר שנה וחצי. חציתם את אירופה, משם הייתם בצפון אמריקה, חזרה לאירופה, משם לדרום אמריקה, שוב אירופה ועכשיו אתם מסיימים (פחות או יותר) בישראל, עם עוד הופעה בבית לסיום הטור. איך ההרגשה לחזור הביתה אחרי כל כך הרבה זמן?

עוד יש לנו את הפסטיבלים של הקיץ, אבל זה כבר שונה. יוצא לך לבלות הרבה יותר זמן בבית. יש לי מזוודה ארוזה תמיד ומוכנה לנסיעה וזה קצת מלחיץ אבל, אתה יודע, ככה זה, לוקח קצת זמן להתרגל שוב לעשות את מה שכולם עושים בבית – מנקים, מטפלים בילדים, דברים של בית. אשתי ואני כבר 20 ומשהו שנים יחד, היא גדלה עם סונטה ארקטיקה אז היא כבר רגילה לזה, אין פה שום דבר חדש והיא יודעת שאחרי נסיעות כל כך ארוכות אני פחות או יותר מושבת לשבוע שלם בגלל הג'ט לג וכו', פיזית ונפשית, אבל כשהילדים רוצים את החלק שלהם בך אין לך כל כך הרבה ברירות ו... זה לא תמיד כיף, אבל בכל זאת זה שווה את זה ואני מתרגל חזרה לחיי הבית והמשפחה.



איך היה הטור עד עכשיו, בהתחשב באורך ובאינטנסיביות שלו? הייתם במקומות חדשים או חוויתם דברים חדשים ששווים אזכור?

חוץ מישראל, היינו בהונדורס, מקום שלא הרבה להקות מטאל זוכות להגיע אליו. במקביל כמובן יש תמיד ערים חדשות שאנחנו רואים וכו' אז תמיד יש לי מקומות חדשים לנעוץ בהם נעץ על המפה. יש לי מפה שבה אני מסמן מקומות כמו מסעדות טובות, חנויות ששווה לעבור דרכן כך שבפעם הבאה שאנחנו שם נדע מראש לאן ללכת. זה עושה את המסעות קצת יותר קלים, קצת יותר "נשלטים" כשאתה יודע בדיוק איפה לבקר במקום להתחיל לחפש אותם, בעיקר אחרי כל המסעות שלנו. טומי ואני הסתובבנו לא מעט, כבר עברנו מעל 1200 הופעות יחד ובכל פעם אנחנו מוצאים מקומות מעניינים וחדשים אבל עדיין המפה עושה את הכל יותר קל.

אתם להקה די מאוחדת, בעיקר בתחשב בלהקות אחרות שמחליפות זמרים או הרכבים באופן תדיר. איך אתם עושים את זה?

טוב, טומי ואני היחידים שנשארנו מההרכב המקורי. פאסי החליף את מארקו, ואליאס החליף את יאני שעזב (הועזב) את הלהקה לפני בערך 10 שנים, אז אני לא בטוח עד כמה לומר שאנחנו "להקה מאוחדת" זה נכון. כל שינוי שאנחנו עושים הוא בהחלט לטובה, לדעתי. אני מבין שחלק מהאוהדים הותיקים שלנו היו רוצים לראות אותנו מופיעים עם ההרכב הישן ועושים את המוזיקה כמו שפעם עשינו אותה, אבל אנחנו כבר לא אותה להקה. אני מניח שאם מסתכלים ביחס ללהקות אחרות אנחנו בכל זאת די מאוחדים, בכל פעם שאנחנו בוחרים חבר חדש אנחנו מחפשים מישהו שמתאים ללהקה. הוא חייב כמובן להיות מספיק טוב כדי להצטרף ללהקה אבל הוא גם חייב להתאים לנו מבחינת הבנאדם. קח לדוגמה את פאסי – הוא פשוט הבנאדם הכי נחמד שתוכל לפגוש. בכלל, איתו זה היה ממש פשוט; הכרנו אותו כבר לפני כן מחדרי הקלטות ומפגשים שונים וכשמארקו עזב הוא אמר "פאסי הוא היחיד שיכול להחליף אותי, אתם חייבים לצרף אותו ללהקה" וכך היה, וזו היתה החלטה מצויינת שעשינו.

אתם כבר 20 שנה יחד ולא רבים יודעים את זה אבל שם הלהקה המקורי היה בכלל Tricky Beans. אתה חושב שהייתם מקבלים את אותה תשומת לב עם השם הזה?

אני חושב שהיינו מקבלים תשומת לב אבל זה בטח היה קצת שונה. כלומר, איזה מן שם מטופש זה? בכל מקרה התכנית היתה לשנות את השם, הרי סך הכל זה שם שהמצאנו כי היינו צריכים שם כלשהו להופעה הראשונה שלנו. אבל אהבו אותנו כל כך שהשם נתקע ולא יכולנו להחליף אותו. כשהתחלנו לעשות דברים שהם יותר בכיוון של פאוור מטאל, עשינו את השינוי האדיר ל Tricky Means אבל בסופו של דבר, כשחתמנו על חוזה הקלטות, כבר החלפנו לשם אמיתי וזה כבר היה סונטה ארקטיקה.

ב-2018 יהיה 20 שנים לאלבום הראשון שלכם, Ecliptica. הרבה להקות עושות סיבובים מיוחדים לרגל כך וכך שנים לאלבום. אתם מתכננים משהו בסגנון?

ספציפית לEcliptica כבר עשינו את סיבוב 15 השנים, אז נראה לי שהספינה הזו הפליגה ולא נחזור עליה שוב. האם נעשה משהו דומה לאלבום אחר? אני לא יודע, למען האמת זה די קוץ בתחת הסיפור הזה, לנגן שוב את כל האלבום מהתחלה בהופעה חיה בהתחשב בכך שאנחנו כבר פשוט לא אותה להקה, אפילו פיזית אנחנו 20 שנה מבוגרים יותר. יהיה לי הרבה יותר קל לעשות את רוב השירים, עכשיו שהמנעד שלי רחב יותר והטכניקה שלי הרבה יותר טובה, זאת אומרת יש שירים שהיה לי די קשה לבצע ועשיתי כל מיני דברים מוזרים כדי לבצע אותם וכשאני שומע אותם עכשיו אני חושב "איך לעזאזל עשיתי את זה אז?", כי זה היה לי לא פשוט. אני ממש מכבד את עצמי של אז על חלק מהביצועים אבל בוא נודה על האמת, הם היו לא משהו בכלל.

נראה שאתם מחבבים קאברים שהרי כמעט בכל אלבום שלכם יש קאבר לשיר של להקה זו או אחרת. יש להקות כמו Children Of Bodom שעשו אלבום שלם של קאברים (Bodom Covers) או Iced Earth שעשו משהו דומה. חשבתם לעשות אלבום כזה בעצמכם?

למעשה כן, חשבנו על זה כי זה באמת כיף לעשות קאברים לשירים טובים וזה יהיה ממש נחמד וגם יחסית פשוט, כי אתה צריך רק לקחת שיר שהוא בבסיסו מעולה, לתת לו את הטאץ' שלך ולבצע אותו טוב. החלק הבעייתי הוא למצוא את השירים שאתה יכול לבצע יותר טוב מהמקור, שירים שהם טובים אבל לא קיבלו (לדעתנו) את תשומת הלב שמגיעה להם ואנחנו נחזיר אותם לאור הזרקורים וניתן להם שוב תשומת לב. יש כל כך הרבה שירים שעשו להם קאברים כבר 20 פעמים וזה נהיה לא מעניין. אני בטוח שמתישהו נעשה את זה, רק עניין של זמן.




הרבה להקות משחררות היום את המוסיקה שלהם באופן דיגיטלי, או אפילו בחינם באינטרנט. מה אתה חושב על השינויים האלה בתעשייה ועל כך שהכל זמין באופן מיידי לכולם?

העובדה שמוסיקה זמינה היא דבר נפלא, זה העתיד, אבל אני חושב שצריך לחשוב מחדש על המודל הכלכלי של לחלק את המוסיקה שלך בחינם. אני לא מאמין שזה יעבוד לאורך זמן, זה יחזור אלינו כמו בומרנג בסופו של דבר והרבה להקות יתפרקו, כי לא יהיה להן כסף, ולא יהיו יותר להקות שיחזיקו מעמד לאורך שנים. להקות יצטרכו להיות כל הזמן בהופעות כדי לשלם על אולפני ההקלטות וכן הלאה, ואם אתה שואל אותי חברות התקליטים הותיקות כבר מרגישות את זה, חלקן אוגרות כסף לפנסיה. אני חושב שהמוסיקה צריכה להיות יותר יקרה כשהיא אונליין, בעיקר בסטרימינג כי התשלום שם הוא פשוט נוראי. הרי עלות האולפנים נשארה אותה עלות, ועלות הציוד היא אותה עלות ואנחנו גם צריכים לאכול, המוסיקה עצמה לא הולכת לשום מקום, היא כאן כדי להשאר אבל בלי שיהיה שינוי כלשהו במודל הכלכלי של המוסיקה והתמלוגים - התעשייה תהיה בבעיה. אין שום הגיון בזה שכל הזמן יקומו להקות שיוציאו כמה שירים, יעשו מזה קצת כסף וייעלמו. מחד אין ספק שהאינטרנט הוא העתיד ולשם המוסיקה תגיע, אבל מאידך המצב מאוד לא וודאי כרגע ונצטרך פשוט לראות לאן זה מתקדם.

יש להקות שמדלגות על חברות ההקלטה ומוציאות בעצמן את המוסיקה שלהן

כן, אפשר לעשות את זה במימון המונים, זה משהו שאני צריך לחשוב עליו גם בנוגע לפרוייקט הצד שלי. צריך לקחת בחשבון שזה לא לכולם, הרי לא כולם יכולים לעשות את זה כמו Wintersun שהצליחו מאוד (Wintersun הוציאו את אלבומם האחרון, The Forest Season, במימון המון והצליחו להגיע למעל ל-300% מהסכום הנדרש, י.א.) אבל אין ספק שבתור צרכן תקבל הרבה יותר מאשר אם תהיה חברת תקליטים והלהקה עצמה תקבל הרבה יותר תמלוגים מאשר עם חברת התקליטים, ולמה לשלם להם כל כך הרבה אם אתה יכול לעשות הכל לבד?

הטכניקות שאתם משתמשים בהם היום והאופי של הלהקה היום שונה ממה שהוא שהיה באלבומים ישנים. אם היית יכול לקחת משהו שעשית ב The Ninth Hour ולחזור אחורה בזמן כדי להשתמש בו באלבומים ישנים, דוגמת Silence או Unia היית עושה את זה?

יש כמה אלבומים שהיום, במבט לאחור, אני מרגיש שהם קצת יותר "דחוסים". יש בהם יותר מדי שכבות, יותר מדי דברים שקורים שם כמו באלבום Unia. פשוט אין שם מספיק מרחב לכל מה שקורה, זה כאילו ניסיתי לדחוס מבט של 360 מעלות למי שמקשיב. אני מניח שהייתי מוריד קצת מהעומס והקיצוניות שהכנסנו שם, ומרגיע קצת ממה שקורה שם כדי להתכנס יותר לצליל של סונטה ארקטיקה. גם Stones Grow Her Name, אלו שני אלבומים (יחד עם Unia) שניסינו לעשות בהם משהו קצת שונה מהצליל הרגיל שלנו ולהעשיר אותם והם יצאו קצת..."מה לעזאזל?" כאלה, מאוד מפתיעים ושונים ובדיעבד אני מניח שהייתי מוריד מהם את העומס. למעשה בדיעבד היום הייתי משנה גם דברים ב The Ninth Hour מאחר ופיתחתי עוד את הטכניקות שלי והקול שלי, שיטות חדשות ומלודיות אחרות אבל אתה יודע, אין טעם לבכות על חלב שנשפך, האלבום כבר יצא וזה מה יש. אני מסוג האנשים שצריכים שיהיו להם תאריך יעד לסיום כתיבת שיר אחרת אני יכול לכתוב שיר במשך 10 שנים ועדיין הוא לא יהיה גמור, אני כל הזמן אוסיף משהו ואשנה משהו וגם כשאחשוב שהוא מוכן אקשיב מההתחלה ואומר "נה, זה זבל גמור, מחדש". אני חייב את המגבלה הזו, אני עובד איתה הרבה יותר טוב, בגלל זה אני מאמין שעדיף שיהיה מפיק חיצוני שיכול לתחום אותי בזמן ולהגביל אותי כדי שאעבוד בצורה הכי טובה.

להקות פאוור מטאל רבות כותבות על סיפורי פנטזיה ומלחמות אבל אתם כותבים יותר על החיים, על רגשות וענייני הלב.

כן, אלו וגם על כוכב הלכת שלנו, אלו דברים שמאוד מדאיגים אותי בימים אלו ולכן אני כותב עליהם. העניין הוא שמעולם לא החשבתי את סונטה ארקטיקה כלהקת פאוור מטאל סטנדרטית, עם כל הגיטרות המהירות והקיקים הכפולים וכל המניירות האחרות אלא יותר מזה. זה לא בהכרח דבר טוב כי יותר קשה לשווק אותנו ככה, אנחנו צריכים כל הזמן להסביר לאנשים מה אנחנו בדיוק, משהו בסגנון של פאוור מלודי שזה ז'אנר שאפילו לא קיים בNuclear Blast, אז הם הכניסו אותנו תחת הז'אנר של פאוור מטאל ואם מישהו שלא מכיר אותנו לוקח אלבום שלנו הוא עלול פתאום לקבל משהו קצת שונה ממה שהוא ציפה לו. אבל זה בסדר. יש אנשים שאומרים שאנחנו לא True מספיק, אבל אני גורס שכל עוד אני נאמן לאמת שלי זה מספיק טרו. זה לא קשה לכתוב על דרקונים ונסיכות וממלכות פנטזיה, הרבה יותר קשה לכתוב על העולם שלנו ועל מה שאנחנו רואים ביום יום ואם אנשים שחושבים שבגלל זה אני לא מספיק טרו, אני בסדר עם זה.

אתם כולכם מפינלנד, ונראה שביחס לאוכלוסיה שלכם כמות להקות המטאל המצליחות עצומה. אפילו שלחתם את Lordi לאירוויזיון והוא באופן מפתיע זכה. אתה יכול לחשוב למה דווקא בפינלנד יש כל כך הרבה להקות מטאל?

יש מן תפיסה כזו שיש הרבה מטאל בפינלנד. בגלל התפיסה הזו, אנשים בערך מצפים מכל מי שמנגן שינגן מטאל, אז זה מה שמנגנים, מעין סגנון של "הציפייה מייצרת מציאות". מאחר ויש כל כך הרבה להקות מטאל, נגזר שיהיו באופן יחסי גם לא מעט מוצלחות.



הרבה מההשראה שלכם באה מNightwish ו Stratovarius. איך הרגישה הפעם הראשונה שנקראתם לחמם את Stratovarius ולעבוד עם Nightwish, ואיך זה מרגיש היום לעומת אז? האם יש הבדל?

כן, וודאי שיש הבדל. בפעם הראשונה שהבאתי את Ecliptica לחברת התקליטים שלנו ד'אז, Spine Farm, אמרו לנו "כן, אתם גם הולכים לחמם כמה להקות". כמובן שהייתי שמח, ואז אמרו לי שאנחנו נחמם את הטור של Stratovarius ו Rhapsody, והתגובה שלי היתה שוק טוטאלי, יצא לי מן "מההההההה??!" מהפה. כמובן שרצתי מיד לספר לחברי הלהקה והתגובה שלהם היתה לא רחוקה משלי, הם התלהבו מאוד ושמחו על ההזדמנות המדהימה. כשיצאנו לטור למדנו שהחברים מ Stratovarius נחמדים מאוד, הם לימדו אותנו המון על התעשיה ועל טורים בכלל וזה היה בית ספר מעולה עבורנו. זו היתה הפעם הראשונה שעזבתי את סקנדינביה עד אז, ואז פגשנו את חברי הלהקות והבנו מה זה להופיע בפני קהל גדול ובמקומות גדולים וזו היתה חוויה נהדרת, לעשות איתם משהו כמו 26 הופעות בכל רחבי אירופה. אחר כך עשינו טור עם Nightwish ב-2004 שהיה מעולה. תואומס הולופאינן (הקלידן וכותב השירים של Nightwish, י.א.) ואני היינו חברים עוד לפני הטור וזה היה בערך כמו לעשות טיול גדול עם חברים. הטור עצמו היה יותר גדול מזה שעשינו עם Stratovarius, וNightwish היו כבר אז מאוד גדולים, מילאו אצטדיונים של 10,000 מקומות והופענו ברחבי צפון אמריקה. מארקו היאטלה (הבסיסט של Nightwish) עובד יחד איתנו על המופע לחג המולד אבל לגבי תואומס – לא באמת עבדנו יחד. הוזמנתי לשיר כאמן אורח בכמה מהאלבומים שלהם, אבל לא ממש עבדתי איתו בצמוד, בין היתר כי לוחות הזמנים שלנו לא מסתדרים. בגלל שהם הרבה יותר מצליחים מאיתנו תואומס יכול להרשות לעצמו לקחת חופשים יותר ארוכים, לעבוד על פרוייקטים צדדיים ולעשות כל מיני דברים אחרים ולעומתו אני עובד בכל זמן אפשרי על דברים חדשים של סונטה ארקטיקה או לחלופין נמצא עם המשפחה. אנחנו במקום אחר בחיים ולכן זה כך.

לפני כמה שנים התחלתם לעבוד על משחק RPG (משחק תפקידים) והעבודה הופסקה. לא מזמן Iron Maiden הוציאו משחק RPG לסלולרי (Iron Maiden Legacy), האם חשבתם על להחזיר את המשחק הזה ל"פס הייצור"?

ובכן אנחנו לא ממש עבדנו על המשחק, ביקשו מאיתנו להעניק מוסיקה, צלילים ודמויות למשחק ומשום מה בשלב מסויים זה פשוט נמוג לו. אני חושב שקנו אותם, אולי החברה שעושה את World Of Warcraft, אני לא יודע, בכל אופן החבר'ה הפסיקו להגיב לנו והעניין התפוגג. זה יהיה מגניב לעשות משהו כזה, אני אישית מאוד אוהב משחקי מחשב אבל היכולות שלי שואפות לאפס בתחום, אז אם מישהו רוצה לעשות משהו כזה ואנחנו נעשה את המוסיקה – בטח, למה לא? אנחנו תמיד מחפשים לעשות דברים שונים ומעניינים.

כמו שאתה בטח יודע טאריה טורונן הופיעה פה לםני מספר חודשים, Nightwish הופיעו פה ב-2007 וChildren Of Bodom גם הם היו פה לפני כמה שנים. יצא לכם לדבר איתם על הקהל בארץ ולפתח ציפיות מסויימות לגביהם?

לא דיברנו איתם אבל דיברנו עם החברים מEpica לא מזמן בפסטיבל שבו הופענו יחד והם סיפרו לנו שמדובר במקום מקסים ממש.לא דיברתי עם חברי Nightwish אבל דיברתי עם מישהו מההנהלה של הלהקה וגם הוא סיפר שתל אביב מקום מאוד נחמד. חלק מהדברים ששומעים על ישראל הם המלחמות וכל הבלגאן והיו לי דאגות מסויימות, אבל הבנתי שבתל אביב המצב שונה ואין שם כל בעיה. לפני כמה שנים הייתי בלחץ מהנסיעה לקולומביה, פחדתי שיירו בי שם ברחוב סתם כך וכשהגענו לשם ראיתי שזה מקום נהדר ושהמציאות רחוקה מהסיפורים. אנחנו ממש נרגשים לקראת ההופעה וברור לנו שהיא תהיה מעולה, ואני מחכה בקוצר רוח לראות את תל אביב במו עיניי.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Witherfall - Nocturnes And Requiems

Execration – Return to the Void

Myrkur – Mareridt

Born Of Osiris – The Eternal Reign

Paradise Lost – Medusa

Havok – Conformicide
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
עלטה עולה ממערב - ציוני דרך בבלאק מטאל האמריקאי

ראיון:
מדבריו של העורב – ראיון עם להקת Dorothy Polonium

סקירת הופעה:
הפגזת תשרי - ערב להקות בגאגארין

ראיון:
Guitar god on line one - ראיון עם ג'ון פטרוצ'י

סקירת הופעה:
מעשנים את הברבי - הופעתה של להקת Acid King בישראל

כתבה:
מוניטין רע
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[04/11/2017]
Menorah - הופעת השקת אלבום
[19/10] Dorothy Polonium בישראל
[21/10] Mad:alarM בהופעה לרגל האלבום
[21/10] Dorothy Polonium בישראל (חיפה)
[22/10] Dorothy Polonium בישראל (ירושלים)
[01/11] Thy Art Is Murder בישראל
[09/11] Kreator בישראל
[12/11] Kamelot בישראל
[17/11] פסטישרץ 9
[25/11] Canine בהופעת השקה
[13/12] חג האור פנד לנד - אלבום זהב למבול
[26/12] Desert בהופעה מיוחדת לרגל 15 שנות פעילות
[13/04] Necrophobic בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::