תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Copacabana
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

26/10/2017
מקלט בין הצללים - ראיון עם תומאס יאנגבלאד, גיטריסט להקת Kamelot
כתב: ניצן כהן

קצת לפני שפרסמו את עובדת הגעת הלהקה בחודש הבא לארץ – ישבתי לראיון מיוחד עם תומאס יאנגבלוד, גיטריסט להקת Kamelot האגדית. ההופעה הצפוייה תיהיה הראשונה של להקת הענק בארץ בהמשך להפקות הענק שקיבלנו בחודשים האחרונים ומה שנראה כמו השתלטות של המטאל המלודי בארץ. אין ספק שהקהל הישראלי צמא להופעות האלו ומצפה להן, אך גם הלהקה מביעה רצון להיות כאן בארץ ולחוות את מה שהפך לשיח בעולם - הקהל הנפלא של ישראל. על הדרך קיבלנו גם עוד הפתעה קטנה לקראת האלבום הקרוב שצפוי באביב 2018, ובעיקר הבטחה להופעה מלאת אנרגיה כאן בנובמבר.

היי תומאס! קודם כל אני חייבת להגיד שאני ממש מתרגשת לדבר איתך, אני מעריצה ענקית! מה שלומך?


אני במשרד, מבלה עם החתול הקטן שלי. בדיוק דיברתי עם המנהלת שלנו, אנחנו מצפים מאוד להיות בישראל בפעם הראשונה.

אז… Kamelot היא אחת מלהקות המטאל הוותיקות יותר היום בז'אנר, עם יותר מ20 שנות עבודה, 11 אלבומים ועוד אחד בדרך, ספר לי, איך הכל התחיל?

הכל התחיל כתחביב, הייתה לי עבודה רגילה ותמיד אהבתי מוזיקה, עשיתי את זה בשביל הכיף. הכל התחיל בעצם כשקיבלתי גיטרה כמתנה לחג המולד פעם. בהתחלה ניגנו בשביל הכיף, ניגנו באזור וזה לא הה עניין גדול. אבל כשהאלבום הראשון יצא קיבלנו מלא תשומת לב ומאז היינו צריכים להחליט אם לקחת את זה ברצינות או פשוט להשאיר את זה כתחביב. החלטנו לקחת את זה ב100% ולהתחיל. עבדנו קשה, המשכנו לכתוב וככה הגענו למקום שבוא אנחנו נמצאים היום.

מה היו ההשפעות העיקריות שלך? איך החלום התחיל?

אני חושב שהכל התחיל מהאהבה שלי לIron Maiden. תמיד הייתי הולך להופעות והתרגשתי מההפקה, התלהבתי מזה שיש להם את הזמן והכח לעשות את הכל. הם דוגמא מצוינת ללהקה שמשקיעה גם בעיצוב, בהפקה, בתפאורה, עם אין סוף תשומת לב לפרטים ולא מוותרת בדרך על מוזיקה מצויינת. מאז ומתמיד אהבתי בעיקר לשים לב לפרטים, לההפקה, לסאונד, לכל הדברים הקטנים במוזיקה שאני אוהב. יש כמובן עוד מוזיקה שהשפיעה עלי, דברים כמו Judas Priest, Queensryche, ולאט לאט התחלתי לאהוב דברים חדשים. היום מחוץ למטאל אני שומע הרבה מאוד דברים כמו New Age. לאחרונה אני גם מאוד אוהב את המוזיקה מההופעות של Cirque De Soleil.



ומה ההשראה שלך, ממה אתה כותב מוזיקה?

זה מאוד תלוי מה עובר עלי בתקופת הכתיבה של האלבום, אני אוהב להסתכל על העולם ולקחת השפעות מדברים שמעניינים אותי. לדוגמא, עם Haven הייתי מאוד בקטע של CiFi, סרטים, סדרות, מוזיקה, אני מאוד אוהב את העולם הזה. רציתי לדחוף קצת מהנושא בשירים וגם בווידאו. כל העניין הזה כולל הכיוונים המוזיקליים שלקחנו, היה מאוד חדש גם לנו, והיה לנו כיף לשחק עם זה. תמיד היינו מאוד גות'יים מבחינת הכתיבה ונפעם רציתי לעשות משהו קצת אחר. הכתיבה שלנו מאוד מושפעת ממה עובר עלינו, מה עובר לנו בראש באותו רגע. גם שאר החברי הלהקה כותבים, אוליבר כמובן אבל גם סשה תורם לכתיבה, וטומי כותב את המילים, לכן הכל מותנה לחלוטין במה שעובר עלינו כלהקה. באופן כללי אנחנו מעדיפים שלא להתעסק בפוליטיקה. למעשה אני מעדיף ממש להתחמק מזה כי זה מצב שבו אין מנצחים. הדת קצת מעניינת אותי אבל פוליטיקה ממש לא, כי בסוף לכל אחד יש דעות מאוד חזקות ולא משנה מה תגיד או איזה צד תיקח - מישהו יפגע. אז אני מעדיף להישאר בנושאים מקומיים כמו אהבה, דברים שאנשים יכולים להתחבר אליהם.

מה תהליך הכתיבה שלך ושל הלהקה?

היו הרבה שיטות לאורך הדרך, אבל בשני האלבומים האחרונים הייתי נוסע לפגוש את אוליבר בגרמניה. הסתגרנו באולפן ועבדנו ימים שלמים מהבוקר עד הלילה, הוא מאוד אוהב לשמור על לוח זמנים לכן היה לנו מאוד נוח לקבוע מראש ואז פשוט לעבוד. היינו עובדים ברצף במשך שבוע, מסיימים אותו עם כמה שירים ביד ואז שולחים את מה שיש לנו לסשה וטומי. גם להם יש רעיונות ומחשבות על איך לשפר, טומי כותב את המילים, והם שולחים לנו בחזרה. זאת דרך מאוד יעילה בשבילנו, במיוחד עם כל ההתקדמות הטכנולוגית והאפשרות לשלוח דברים בשניות אחד לשני - ככה אפשר לעבוד על דברים מרחוק. פעם היינו עובדים על דברים ביחד והגישה הזאת מפנה לנו המון זמן להתעסק גם בדברים אחרים כמו החיים הפרטיים והעבודה שלנו.

מה בעצם אתה עושה ביום יום? במה אתה עובד?

אני מנהל את הלהקה וגם להקות אחרות, יש לי שני ילדים אז אני משתדל להיות אבא במשרה מלאה - לפעמים אני אפילו מאמן כדורגל. להחזיק להקה בסדר גודל כזה וגם לקיים משפחה זה קשה, בגלל זה אני חושב שזה איזון חשוב, רק ככה אני מצליח לשמור עליו. החלק הכי קשה זה כמובן לצאת לטור, אבל זה פחות נורא בגלל שבשאר השנה אני נמצא כל כך הרבה זמן בבית. אז אנחנו מדברים הרבה בטלפון ובסקייפ, רוב הטורים לא נמשכים יותר מחודש, ואנחנו יכולים לעמוד בזה כי כשאני בבית אז אני לגמרי בבית.



בוא נדבר קצת על האלבום האחרון שלכם, Haven. נראה כאילו האלבום מנסה לייצר תחושה של עולם מתרסק, ואולי, המוזיקה מנסה להיות איזה מקלט (Haven)?

אני חושב ככה, הדיסטופיה הזאת נראית כאילו היא נהיית אמיתית מרגע לרגע לאור כל מה שקורה בסביבה, זה עצוב. אני לא רוצה להיות פוליטי, אבל זה כן משהו שאני מסתכל עליו. לקחתי את הרעיונות של המדע הבדיוני והפכתי אותם למוזיקה. אני חושב שעם האלבום הבא אפילו ניקח את זה צעד אחד קדימה, פשוט עוד כיוון של לחקור את מה שעומד לקרות עם העולם שלנו.

ולמרות זאת, אולי חוץ מכמה שירים כמו Citizen Zero או Under Grey Skies, השירים הכי פופולריים באלבום - Fallen Star, Liar Liar, Beautiful Apocalypse, מדברים על משהו הרבה יותר אישי - סיפורי אהבה. מה הקשר ביניהם? האם ניסיתם ליצור משהו אישי יותר בתחושה של האלבום או שזה סתם "פספוסים"?

תמיד טוב להיות אישי, זה חשוב שהשירים יתחברו איכשהו לחיים של אנשים. זה משהו שאני מאוד אוהב בטומי - הוא תמיד חושב על המילים ככה שיגעו באנשים. זה ממש חשוב לו שהשירים יגעו בעצב מסוים, שירגשו מישהו אז הרוב נוגע לזה שיהיה מאוד מאוד אישי. אהבה ויחסים בין אנשים זה משהו שקל מאוד לכולם להתחבר אליו, אז הוא משתמש בנושא הזה הרבה. זה גם משהו שכולנו מכירים מקרוב, ובאמת יכולים לכתוב עליו.

רוב להקות הסימפוניק, פאוור ופרוגרסיב מטאל היום משתמשות בדברים הכי מסובכים שיכולו להשיג - מקהלות, כלי נגינה אקזוטיים וכו'. בניגוד אליהם, נראה שאתם מעדיפים משהו יותר פשוט. זאת אמירה אומנותית או שפשוט זה מה שאתם מעדיפים? זה ישתנה בעתיד?

אני חושב שזה הכל עניין של טעם, אני משלב במוזיקה את מה שאני אוהב והרבה פעמים אני מעדיף שהכל ישאר נקי. כל הקטע של הפרוג מרגיש לי לפעמים קצת עשוי יותר מדי. אני שומע את מה שלהקות אחרות עושות הרבה פעמים עם משקלים מוזרים ויותר מדי בלאגן. זה לא שאנחנו לא יכולים לעשות את זה, זה פשוט לא מעניין אותנו. אני בעיקר חושב שזה עלול להיכנס למוזיקה עצמה בין הרגליים. אני לא מרגיש צורך להשוויץ. בשבילי הכי כיף זה לעשות את המוזיקה כמו שאני רוצה לשמוע אותה, לפעמים כל הניסיון הזה לעשות משהו יותר מדי סתם נראה לי כאילו רוצים להוכיח משהו, אני לא נהנה מזה.

ברבים מהאלבומים שלכם ובמיוחד באחרונים, הצגת כמה אורחים מיוחדים מאוד. בלטה במיוחד Alissa White-Glutz, סולנית להקת הדת' המלודי Arch Enemy, ככוכבת אורחת בכמה מהשירים הגדולים ביותר שלכם לא רק בHaven. איך נוצר הקשר החזק הזה?

הלהקה הקודמת שלה הייתה להקה פותחת בטור שעשינו לפני משהו כמו 5 שנים. הכרנו שם ומאז גיליתי כמה היא מיוחדת, הבחורה הזאת יכולה להיות סופר סטאר. היא הייתה אחת הבחורות היחידות שביקשתי מהן להצטרף לטור שלנו, כאורחת שלנו. לדעתי היא הייתה בטור איתנו כשהיא קיבלה את ההצעה להצטרף לArch Enemy. אני חייב לתת לה קרדיט - גם לפני זה ועד היום היא נשארה בנאדם מדהים, אמנית מדהימה, מאוד צנועה ומעריכה, אחת האנשים האהובים עלי. כשהלוז מסתדר אני תמיד משתדל שהיא תצטרף לטורים שלנו, תופיע איתנו, אני מאוד אוהב את המוזיקה שהיא עושה איתנו.



אתם גם עודדתם אותה לשיר בשירה נקייה, משהו שעשתה אחר כך גם כאורחת באלבומה האחרון של Tarja, אבל מעולם לא בArch Enemy. אתה יודע למה?

זאת כנראה החלטה אמנותית שהם קיבלו כלהקה, שהם רוצים לשמור את הסגנון כמו שהוא ולא להכניס שירה נקייה. דווקא בגלל זה אני בטוח שהיא תתן לזה המון מקום באלבום הסולו שהיא עומדת להוציא בקרוב, אני גם חושב שבגלל זה הוא יצליח בענק ומגיע לה. היא בחורה באמת מיוחדת, עושה את הכל מדהים, שרה מדהים, פשוט בחורה מדהימה.

שמתי לב להמשכיות נפלאה בין כמה מהשירים שלכם, וגם בקליפים, לדוגמא בקלים של השיר Liar Liar שנפתח עם הסוף של Insomnia. מה הקשר בין השניים?

רצינו לחבר שני עולמות, לעשות את הקישור בתוך האלבום. אין משמעות מיוחדת חוץ מהמוטיב שמוביל את כל האלבום של מדע בדיוני. תכננו לעשות גם קליפ לשיר Revolution אבל התקציב לא אפשר את זה. אם היינו עושים, המוטיב היה נשאר שם והיינו ממשיכים את אותו הסיפור.

משהו דומה אבל מוזר הרבה יותר… יש לכם שני שירים עם אותו שם! (Solitaire), מה הקטע עם זה?

אני חושב שהשיר המקורי היה איזה אינטרו, לא? כן, זה לא היה שיר אמיתי וסתם החלטנו לקרוא לו ככה. אחר כך, כשכתבנו את השיר עצמו החלטנו שהפזמון חזק מדי בשביל לא לקרוא ככה לשיר. בהתחלה ניסינו למצוא שם אחר, אבל אז החלטנו שזה לא ממש משנה לנו. בסוף זה גם לא איזה שם מיוחד או משהו שכל כך נורא שהוא חוזר על עצמו, החלטנו שזה לא כל כך משנה לנו והמשכנו הלאה.

עוד שאלה קשה שאני תמיד שואלת, מה השיר האהוב עליך של הלהקה?

זאת לא שאלה כזאת קשה, אני חושב שבקמלוט זו פשוט הטרילוגיה של שירי Elizabeth מהאלבום Karma. אני מאוד אוהב את השירים האלה, אספר לך סוד - באלבום הבא אנחנו מתכננים לעשות עוד שיר מהסדרה.

אשמח לשמוע סיפורים של מאחורי הקלעים, נגיד, מה הייתה החוויה הכי גרועה שהייתה לכם בהופעה?

לא מזמן הופענו בטור עם Iron Maiden, ובהופעה שעשינו בקליפורניה השולחן מיקס קרס ממש כמה רגעים לפני ההופעה. היינו צריכים להשתמש בשולחן ששולט במוניטרים ונמצא ממש מאחורי הבמה. הסאונדמן היה צריך לרוץ מהשולחן לקהל לשמוע איך זה נשמע, בשירים הראשונים בכלל לא היה סאונד של הסולן והיה מלא בלאגן. ממש חששנו שהקהל יכעס, אבל בקהל היו 40000 מעריצים ופשוט לא היה להם איכפת! נכון, היו מלא תקלות סאונד כי הוא פשוט לא יכל לשמוע. אבל בסוף ההופעה שמענו מלא מעריצים שפרגנו ואמרו שהם נהנו בכל מקרה, בשבילנו זה היה שווה הכל.



ואיזו הופעה אתה זוכר כטובה במיוחד?

ההופעה הראשונה של טומי הייתה מדהימה, מרגשת מאוד. גם הפעם הראשונה שלנו ביפן ששם הקהל ממש מתרגש, הייתה הופעת סולד אאוט בפולין שהתרגשתי מאוד, היו מלא הופעות מדהימות. יש לנו מעריצים מדהימים והלוואי שנמשיך לתת להם עוד מוזיקה שהם יאהבו ושנמשיך להופיע ככה.

תרשה לי אם אפשר, נושא קצת יותר אישי. לנו בישראל יש סצנת מטאל לא קטנה, ממנה לא מעט להקות נוטות לסגנונות המלודיים יותר, רבות מהן אפילו שאבו מכם השראה. איזה טיפ יש לך לחברי הלהקות האלו, שמוצאים את עצמם לפעמים "מנודים" אפילו מקהילת המטאל?

אני חושב שזה לא חשוב מה הז'אנר, הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת ללהקה צעירה הוא לנסות ולעשות הכל הכי מקצועי בעולם. לפעמים יוצא לי לראות להקות שמעגלות פינות רק כדי שהמוזיקה תיהיה בחוץ - אבל אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני! אז תדאגו שהכל יהיה מושלם. תעשו שהכל יהיה מושלם, ישמע הכי טוב שיכול להיות וישאיר טעם של עוד, גם במחיר שיקח עוד קצת זמן. רק להקות כאלה פורצות אפילו מעבר לגבולות של מקום או ז'אנר. יש לי חברים בלהקות בברזיל, לדוגמא, שלא מצליחים לפרוץ שם אבל פורצים במקומות אחרים בעולם. עוד עצה שאני יכול לתת למוזיקאים צעירים, היא שאני תמיד חי במחשבה שאם מישהו אחר יכול לעשות את זה, גם אני יכול, בגלל זה התחלתי את Kamelot. ידעתי שאם יש להקות שמצליחות בענק, גם אני יכול לעשות מוזיקה שנוגעת באנשים. כמובן שהעצה הזאת לא תופסת לגבי להיות מנתח מוח, אבל לרוב הדברים האחרים כן :)

יצא לך לשמוע להקות צעירות בזמן האחרון? משהו שאהבת? איזה סגנונות מוזיקה אתה אוהב לשמוע היום?

אני אוהב להקות שהן קצת רטרו, שמנסות להחזיר משהו מפעם, כמו Battle Beast, אני אוהב שמנסים להחזיר את מה שהיה באייטיז. אני גם מאוד אוהב את Seventh Wonder, הלהקה של טומי, ממש מפרגן להם. אני שומע הרבה להקות טובות שיוצאות עכשיו, כיף לראות את זה, אני מקווה שזה משהו שימשיך ויגדל.

יצא לך לשמוע איזושהי להקת מטאל ישראלית?

לצערי לא. כן שמעתי הרבה על ישראל מהרבה חברים, ואני מקווה שיהיה פה מדהים. שמעתי מהמון להקות שהיו פה שנהנו מאוד, שהקהל חם וההופעות מהנות ואני בטוח שגם שלנו תיהיה כזאת.



ואיזה טיפים יש לך לאלו שכותבים מוזיקה?

תשקיעו במילים. אני חושב שכמו שאמרתי קודם, זה טוב לכתוב על דברים שאתה חושב שאנשים יתחברו אליהם, גם אם אלו דברים רגילים, דברים שהיית כותב סתם. אני למדתי המון כותבים לאורך תקופת ההתבגרות שלהם ככותבים, שייקספיר לדוגמא. יש המון הבדלים בין כותב צעיר לכותב מנוסה ומאוד מעניין לראות את זה. אני גם אוהב מילים - תמיד טוב לשמוע מילים מעניינות, הן מוסיפות לשיר ונותנות לו משמעות.

אחרי כל כך הרבה שנות עבודה, מה עוד מצפה לנו באלבום הבא שיצא באביב 2018?

אנחנו עובדים עליו עכשיו, הוא כנראה יצא בסביבות אביב 2018, ואני יכול להגיד שיש לנו הפתעות מיוחדות. יש איזשהו טוויסט במוזיקה, דברים שהמעריצים מכירים אל גם דברים חדשים ומיוחדים. אני חושב שאנחנו תמיד מנסים לשמור על איזן בין מה שהמעריצים מכירים ואוהבים לבין דברים חדשים. זאת הדרך שלנו לתת למעריצים את מה שהם אוהבים, כשבמקביל אנחנו רוצים לשמור על דברים מעניינים. ההופעה בנובמבר תיהיה סיום הטור של Haven, אז אתם הולכים לקבל המון אנרגיה, ואני מקווה שהכל ילך מצוין ושתהנו!

ואחרי שכבשתם כמעט כל פסגה אפשרית בסגנון, מה החלום הגדול הבא שלכם?

כרגע יש לי תוכניות גדולות לצילום DVD, עשינו את זה לפני לפחות 7 שנים בפעם האחרונה ואני ממש רוצה שתיהיה לנו כבר הזדמנות לעשות את זה שוב. הוא יכלול המון סרטונים ובונוסים. יכול להיות שאפילו תראו כמה מצלמות בהופעה בישראל. זאת המטרה הגדולה הבאה שלנו.

תודה רבה לך!
אני כבר לא יכול לחכות עד שנגיע לתל אביב, ואני מקווה שנצליח לתת לכם את ההופעה הכי טובה שנוכל!

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Obscura – Diluvium

Bloodbath – The Arrow of Satan is Drawn

The Ocean – Phanerozoic I: Palaeozoic

Soulfly - Ritual

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

ראיון:
כשגשמי המחר מגיעים - ראיון עם ישי שוורץ, סולן להקת Tomorrow's Rain

סקירת הופעה:
ברוס והכפתור - סיקור הרצאתו של ברוס דיקינסון בבית האופרה בתל-אביב

סקירת הופעה:
אוסטרלים עם שם להקה קליט - סקירת הופעתה של Ne Obliviscaris בישראל

סקירת הופעה:
כשהגשם ירד בקרקעית המדבר - סקירת הופעות Tomorrow's Rain, Subterranean Masquerade ו Desert

סקירת הופעה:
נרקבים שוב בארץ - סקירת הופעתה של Rotting Christ בישראל

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[15/12/2018]
ערב להקות בBlaze Bar
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[13/12] פסטיבל Copacabana בקיבוץ טללים
[20/12] Paradise Lost בישראל
[20/12] Prog & Groove at the Keoss
[22/12] Scalar, Fet ו-Mother Red Sun בגאגרין
[27/12] Shredhead וחברים במועדון האזור
[03/01] Rite of Passage #2
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::