תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ozzy
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

24/11/2017
מחזירים את הגופה - ראיון עם Bill Steer, גיטריסט להקת Carcass
כתב: אלון מיאסניקוב
אני זוכר את Carcass מימי צעירותי בתחילת ה 90, חיפשנו אז את הדבר הכי כבד, הכי רועש שיש, אם לפני זה פשוט שמענו אלבומים של מיידן ומטאליקה, גדלנו תוך כדי ההתפתחות של ז'אנר המטאל הקיצוני והיינו שם כשהרבה מהאלבומים החשובים של הז'אנר יצאו.

Carcass היה כנראה הדבר הכי מפחיד ששמענו בשלב ההוא, אלבום הבכורה היה טאפט אחד גדול של תמונות של גופות, חלקי גופות, וכל מיני מחלות, בילינו לא מעט זמן בלבהות בעטיפה ולסמן את הקטעים הכי גועליים, תוסיפו לזה את המוזיקה – שהייתה גריינד קור מבאיש ומטונף ברמות הקשות ביותר, ותבינו למה כל כך אהבנו את הלהקה.

הם הדהימו את כולנו כמה שנים אחרי עם האלבום השלישי, שנשאר חולני – אבל היה מופק, מלוטש ומלודי – ואז הם גם הגיעו לארץ פעמיים בתחילת התשעים, בין השאר להופעה אחת מופצצת קהל במועדון הרוקסן ז"ל, הופעה שכל מי שראה – כולל אני, לא ישכח לעולם.

לאחר מכן הם הפכו את הז'אנר לגמרי עם האלבום Heartwork, שהיה ללא ספק אחד מהאלבומים שאחראים ליצירת ז'אנר הדת' מטאל המלודי. מאז הלהקה התפרקה, קמה לתחייה, הוציא אלבום קאמבק אחד – ובעיקר לא הפסיקה להופיע. למעלה מ 20 שנה מאז האלבומים הקלאסים והביקור בישראל – הגופה הבריטית חוזרת אלינו להופעה אחת בעוד כשבועיים – ואני ישבתי לדבר עם הגיטריסט, המקים ואחד האנשים הכי חביבים שפגשתי – ביל סטיר:

אהלן ביל, מה קורה איתך כרגע? בהופעות?

"צוחק" למזל לא! אני קצת נח בבית, עכשיו לקראת חג המולד יש לנו טיפה מנוחה. בת'כלס אנחנו בהופעות ללא הפסקה כבר כמה שנים טובות, ואם לומר את זה האמת – אני חייב את זה.
זה אומר שאתם עובדים על אלבום חדש סוף סוף?

כן, אני ודני – המתופף שלנו, מחליפים רעיונות וריפים כל הזמן, ועכשיו יש לנו את הזמן לעשות את זה קצת בשקט. בת'כלס בשנתיים האחרונות אני ודני כל הזמן עובדים על האלבום הזה – אבל ג'ף, שהוא המנהל של הלהקה, החליט שזה משהו פחות חשוב כרגע – ואנחנו צריכים להמשיך להופיע.



אתה רוצה להגיד שמאז שיצא האלבום האחרון ב 2012 אתם רק מופיעים?

כן, כמעט ללא הפסקה, ואני חייב לומר שזה כבר התיש אותי, זה שלב כזה שאמרתי לג'ף שאני צריך קצת שקט וקצת הפסקה לנשום, ולשמחתי גם הוא הגיע להבנה שצריך להתחיל לעבוד על אלבום חדש ולרענן את עצמנו קצת לפני שממשיכים.

אתה מרוצה מאיך שיצא האלבום האחרון ומה שקרה אחרי?

בהחלט! האלבום האחרון יצא מעולה, בעיקר כי הוא הגיע ממקום טרי מאד, מקום של רעננות שאם לא היינו מפסיקים פעילות אי שם בעבר – זה בחיים לא היה קורה, הוא הוציא ממני הרבה רעיונות שלא היו שם כשהתפרקנו.

בוא נחזור באמת בזמן, אני זוכר כששמעתי אתכם לראשונה – בתחילת ה 90', שמעתי את האלבום הראשון והזדעזעתי, לא רק מהעטיפה, יותר מהמוזיקה והסאונד

"צוחק" כן, לגמרי, לא היינו נגנים מי יודע מה, והטכנאי שם ממש לא עשה לנו טובות עם העבודה שלו. היינו צעירים שרצו לעשות משהו חדש, כבד, לזעזע,

זה גם הסיפור של פסיפס חלקי הגופות והמחלות המיתולוגי שהיה חלק מעטיפת התקליט?

כן, היו כל מיני סיפורים שאנחנו סטודנטים לרפואה וכאלה אבל בת'כלס סתם גזרנו חתיכות מספרים עם התמונות הכי מזעזעות שיכלנו למצוא, זה נועד להרשים.

היה לזה קשר לצמחונות של חברי הלהקה?

לא, זו יותר אגדה ממציאות. זה נכון שהיינו צמחונים, ולתקופה מסויימת גם טבעונים, אבל זה לא משהו שקשור דווקא לכל "יצירת האמנות" ההיא.

היו לכם בעיות עם נושא הצמחונות בתוך סצנת המטאל של סוף ה 80 ותחילת ה 90?

לא כל כך, זה היה משהו שהגיע בעיקר משורשי הפאנק שלנו, והרבה מסצנת המטאל הבריטית של התקופה ההיא הגיעה מהפאנק. ג'ף הגיע מלהקת הארד קור, אני ניגנתי ב Napalm Death שגם נעו על הגבול הזה בהתחלה, ונושא הצמחונות היה כבר ידוע ומוכר מאד בסצנת הפאנק. ברור שהיו להקות זרות שהופענו איתן שלא כל כך הבינו מה זה אומר – אבל אי אפשר לומר שהיו לנו תקלים בגלל זה. חוץ מזה, לא היינו טבעוניים כאלה שיש היום, שמטיפים ומנסים לשכנע, זו הייתה דרך החיים שלנו – היא עדיין כזו גם היום, ולא ניסינו לשכנע אף אחד אחר בה.



האלבום השני היה התקדמות, ויש בו כמה קלאסיקות דת' מטאל, ועדיין הוא לא נשמע דומה לשום אלבום דת' מטאל שהכרנו לפני או מאז.

זה בעיקר בגלל קן, המתופף שלנו דאז (Ken Own שלקה בשבץ מאז ואינו עוד חלק מהלהקה), הוא היה כותב הרבה מהחומרים שלנו. הוא לא ממש ידע לנגן, הוא היה תופס גיטרה אקוסטית וממציא כל מיני רעיונות ממש מוזרים, ואנחנו היינו מתרגמים את זה לחשמלית – מה שגרם למוזיקה להשמע ממש לא רגילה ושונה מכמעט כל דבר אחר של אותה תקופה.

זה השתנה עם Necrotism, האלבום השלישי – זה בגלל השילוב של Michal Amott בהרכב?

זו עוד טעות נפוצה, אנשים חושבים שבגלל ש Michael ידוע היום בנגינה המלודית שלו – כל הקו המלודי והמופק של האלבום השלישי שלנו הגיע ממנו, אבל זה לגמרי לא נכון. הוא דווקא היה הרבה יותר קרוב לדת' מטאל שבדי מאשר לנגינה מלודית

הוא היה לפני זה ב Carnage שהיו להקת דת' שבדית לכל דבר

נכון, הוא היה נגן מעולה – זה בטוח, אבל האמת היא שמכל הבחינות אלה היו אני וג'ף שרצינו לקחת את האלבום הזה לכיוון שהוא הלך אליו, רצינו אלבום מלודי, רצינו סאונד מלוטש, ואת הכתיבה ורוב הנגינה שם זה אני שהבאתי. עבדתי קשה מאד כנגן כדי להביא את עצמי ואת הלהקה למקום שבו היא הייתה באלבום הזה.

ו Heartwork היה ההמשך?

לגמרי, לקחנו את זה אפילו רחוק יותר, הכי מלודי, הכי מלוטש שיכלנו לעשות. זה עדיין היה דת' מטאל אבל זה כבר היה לגמרי משהו אחר ממה שהתחלנו איתו, וכמובן שבשני האלבומים האלה Ken כבר לא כל כך כתב, אני וג'ף היינו אחראים שם לרוב.

יש סיפורים על כך ש Heartwork הושפע מזה שמייקל איבד את הדרכון שלו בישראל – ובגלל זה לא הצליח להגיע להקלטות של האלבום.

"צוחק" ברצינות?? מאיפה שמעת את זה.

זה בעמוד ה Wikipedia של הלהקה.

אז בוא אני אספר לך משהו - אל תאמין למה שאתה קורא שם. זה מלא זיבולי מוח ברמות קשות. לפני כמה שנים קראתי את העמוד עלינו והייתי בשוק כמה שטויות יש שם, אז ישבתי וכתבתי מייל מפורט עם הסברים מה נכון ומה לא נכון, וקיבלתי תגובה מהאדמינים שם של "למה אתה מדבר שטויות". אז ישבתי וכתבתי מייל יותר מפורט, הסברתי שאני גיטריסט הלהקה, ולמה מה שמופיע שם הם שטויות. אז הם התנצלו נורא, אבל אמרו לי שאין מה לעשות, יש עורכים, ויש תת עורכים, ויש מי שמחליט – אז אמרתי פשוט פאק איט, שישאר עם כל הזבל ששם וזהו.

אז מייקל לא נתקע בגלל ישראל? לישראל לא הייתה השפעה על Heartwork?

לא, זה נכון שהדרכון שלו ננעל בדירה – אבל זה היה של חבר שלו, והוא באמת לא הספיק להגיע לאנגליה, אבל לא היה לזה השפעה. האלבום כבר היה כתוב, הוא הגיע - ניגן את הקטעים שלו ושם זה נגמר.

מה קרה אחרי? מתי התחילה ההתפרקות?

בדיוק אז – אחרי, זה לא היה סוד שחברת תקליטים גדולה החתימה אותנו, נתנו לנו מלא כסף. ואנחנו עבדנו מלא באולפן והיה לנו אלבום וחצי של חומרים, הבעיה הייתה כשכל מיני "מביני עניין" בחברה החליטו שהלהקה שהם החתימו לא מספיק מסחרית בשבילם, הם התחילו להציע שנחליף את השירה של ג'ף בשירה מלודית, וכל הזמן דלפו עוד ועוד פלישות ללהקה – וזה עירער אותנו מבפנים, זה גרם לי לתחושה של מיאוס, ובסופו של דבר פשוט ברחתי מזה. לא יכולתי יותר.

ג'ף המשיך

כן, ג'ף המשיך, גייס נגנים חדשים, והוציא את Swansong שהיה אמור להיות האלבום האחרון, אחרי זה – מהחומרים שנותרו, הוא הוציא גם אלבום B-sides עם כל מיני שאריות, אבל זו כבר הייתה הגסיסה האחרונה של הלהקה.



ואתה מה עשית?

למשך תקופה מסויימת למדתי לחיות כמו בן אדם אמיתי. אני גדלתי בחיים די מוגנים גם ככה, ומגיל מוקדם מאד חייתי חיים של אמן בלבד ומזה התפרנסתי, פתאום, באזור ה 30 שלי, מצאתי את עצמי מואס בחיי המוזיקאי – והתחלתי לעבוד בכל מיני עבודות מזדמנות בלונדון. חלק היו מעולות, חלק היו חרא גמור, אבל מזה התפרנסתי. פתאום גם למדתי להכיר אנשים שלא כולם מטאליסטים, לא כולם מוזיקאים – וזה היה מאד שונה וחדש בשבילי, זה לא היה משהו שהכרתי לפני ודי מעניין.

באיזה שלב הקמת את Firebird?

כמה שנים אחרי, תמיד אהבתי רוק של שנות השבעים ולהקות מוקדמות של NWOBHM (הגל המוקדם של הרוק הכבד הבריטי), ובמשך תקופה ארוכה פשוט ישבתי ושמעתי עוד ועוד אלבומים בז'אנר והתאמנתי כנגן וכזמר, זה לא היה משהו קל בשבילי – הייתי רגיל לנגן משהו מסויים בגיטרה ופתאום הבנתי שיש גם דברים שונים לגמרי ללמוד – ממש כמו מישהו שהתחיל רק עכשיו לנגן, כשהרגשתי מוכן הוצאתי את האלבום החדש.

אני מניח שמסחרית זה היה קשה יותר ממה שהיה עם Carcass

באופן מוזר מאד כן, היית מצפה שאלבום הארד רוק, מלודי, עם שירה נקיה ומלודיות די קלות – יהיה מסחרי יותר וקל יותר למכור מ Carcass, אבל זה היה לגמרי הפוך, היה לי מזל שהיה מי שהיה מוכן להוציא את האלבום בשבילי – לי דוריאן, שהיה הסולן של Napalm הסכים להוציא את האלבום בחברת התקליטים Rise Above, וזה לא ממש עשה יותר מידי גלים

חשבת לוותר?

בהתחלה כן, אבל לאט לאט מצאנו את הקהל שלנו, הוא אף פעם לא הגיע לממדים של Carcass, אבל הוא היה שם – אנשים באו להופעות, קנו קצת את התקליטים, זה היה כיף.

ואיך נולדה החזרה של Carcass?

זה דווקא היה מייקל שיזם את זה, הוא ניסה לא מעט במהלך השנים לשכנע אותי לחזור ל Carcass ובכל פעם אמרתי אין סיכוי, פשוט לא ראיתי את זה קורה. אבל איפה שהוא לפני עשור בערך הוא ואנג'לה, אשתו, הזמינו אותי אליהם לשבדיה, ושם ישבנו אני והוא והתחלנו לנגן קטעים ישנים – ומשהו שם פשוט תפס, זה נשמע נכון, אז הסכמתי להופיע קצת עם הלהקה.

באיזה שלב הבנת שזה הולך לכיוון רציני, ואלבום חדש?

זה לקח כמה שנים טובות, העניין הוא שמייקל לא רצה בזה, הוא רק תכנן את הלהקה להופעות ולא חשב בכלל להמשיך עם זה כלהקה לכל דבר, הוא היה מחוייב לגמרי ל Arch Enemy ולא רצה ללכת על אלבום, אם להיות אפילו יותר ישר – הוא ממש התנגד לאלבום, אבל בשלב הזה ג'ף כבר החליט מה הלאה – הוא מנהיג הלהקה, וגם המנהל שלה, והוא רצה אלבום – אז מייקל יצא מהתמונה, גייסנו את החברים החדשים – והלכנו על אלבום חדש שהיינו, ואנחנו עדיין – מאד מרוצים ממנו.

איך זה מבחינת ההופעות? אז והיום?

זה שונה לגמרי, בזמנו הופענו במועדונים, כמה מאות אנשים גג, והיה נדיר שמופיעים מול יותר מזה, אני זוכר שהופענו בפולין מול אלפיים איש וזה היה שוק בשבילנו. היום? זה בעיקר פסטיבלים ענקיים מול עשרות אלפי אנשים וזה שונה לגמרי, אני זוכר בהופעות הראשונות בפסטיבלים כמעט והייתי מבוהל מידי מכדי לעלות על הבימה, לקח זמן להתרגל לזה.



מה לגבי ההופעות בישראל בזמנו? זוכר מזה משהו?

לא יותר מידי.. זו תקופה קצת אפופה בשבילי, אני זוכר שזה היה כיף, וזה היה מדהים לראות מדינה שבה הישן חד לצד החדש באופן שכזה, אבל הביקור הזה יהיה שונה לגמרי מבחינתי, אני בהחלט מתכוון להכיר את המדינה קצת יותר.

אתה יודע קצת להגיד מה צפוי לנו?

הרבה מהישן והאהוב וקצת מהחדש והאהוב (צוחק), אנחנו תמיד מנסים לתת לקהל את מה שהוא רוצה – שזה אומר את כל הקלאסיקות, אבל לא נוותר על כמה שירים חדשים כי אני באמת חושב שהם טובים ושהקהל יהנה גם מהם.

רוב הקהל שלכם היום זה ח'ברה ששרדו מאז?

תתפלא, אבל לא, רוב הקהל שלנו הוא צעיר, באופן יחסי אני פוגש מעט מאד ח'ברה שגדלנו על המוזיקה שלנו – זה בעיקר צעירים שמתחברים למטאל הקיצוני שלנו היום, ואני מניח שזה דבר טוב – אנחנו לא שריד ארכיאולוגי, אנחנו עדיין נותנים בראש.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Enslaved - E

Prong – Zero Days

Pyramaze - Contingent

Canine – The Uprising

Sons of Apollo - Psychotic Symphony

Eluveitie – Evocation II – Pantheon
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
משמידים עוד שנה - סיכום שנת 2017 במגזין מטאליסט – חלק ב'

כתבה:
משמידים עוד שנה - סיכום שנת 2017 במגזין מטאליסט – חלק א'

סקירת הופעה:
סיבוב שלישי לגוויה - סקירת הופעתה של Carcass בישראל

ראיון:
הקפאון הנורווגי - ראיון עם Frost, מתופף להקת Satyricon

סקירת הופעה:
טקס הבגרות של השבט - Rite Of Passage

ראיון:
Dani Filth, סולן ומנהיג להקת Cradle of Filth
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[10/03/2018]
Cradle of Filth בישראל
[17/01] Pain Of Salvation בישראל
[18/01] Adam's Way & Bare Dreams & Petrichor
[24/01] Satyricon בישראל
[25/01] מחווה לAD/DC
[26/01] Brainwash
[27/01] Ozen Core Night
[03/03] A Light In The Dark
[07/03] Eluveitie בישראל
[10/04] Therion בישראל
[13/04] Necrophobic בישראל
[13/10] Vitalism בישראל
[14/11] Annihilator בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::