Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
Dusturbed
Disturbed
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Interviews ::

24/12/2017
הקפאון הנורווגי - ראיון עם Frost, מתופף להקת Satyricon
כתב: אלון מיאסניקוב

כשישבתי לראיין את Frost, המתופף האגדי של Satyricon היו לי לא מעט שאלות בראש, אחרי הכל Frost, לצד Hellhammer מ Mayhem נחשב לעילית שבעילית שבמתופפי ז'אנר המטאל, אבל בעוד Hellhammer מפגין לראווה כמעט בכל תקליט את הווירטואוזיות שלו עד למקסימום: Frost גילה שאפשר להרשים לא פחות גם כשאתה מנגן יותר מינימליסטי, רציתי להתרכז בו ופחות ב Satyr שותפו לדרך וללהקה, לשאול את השאלות שמכוונות לעולמו.
Frost (שם אמיתי Kjetil-Vidar Haraldstad ) התגלה כמרואיין נוח ומדבר לא מעט על ישראל (המון יחסית לנורווגי) – יצאנו לדרך:

אהלן Frost, אתה אמור להגיע לישראל בחודש הבא עם Satyricon, למה לקח לכם כל כך הרבה זמן להגיע לארצנו הקטנה?


האמת היא שאין לי מושג, אני יודע שסאטיריקון תמיד היו פופולרים אצלכם, אני לא יודע ממש מה גודל הסצנת מטאל בישראל אבל אני יודע שהיינו מקבלים כבר מההתחלה הרבה פידבקים מישראל ושכל האלבומים של סאטיריקון לפחות עד שנת 2002 מתחילת שנות התשעים היו מופצים בצורה סדירה בישראל, למה לא הגענו עד עכשיו? אני לא יודע אבל זה רק הופך את הביקור הזה בינואר ליותר מיוחד בשבילנו ומשהו שאנחנו ממש מצפים לו, זו לא "עוד הופעה" בסיבוב ההופעות.

אני זוכר שבשנת 1999 או 2000 פנה אלי אותו מפיק שהיום מביא אותנו לארץ וביקש שאגיע לישראל כדי לתקלט כ DJ במסיבת מטאל מיוחדת, ועל הדרך לעשות קצת ראיונות, הוא הציע לשלם לי את כרטיסי הטיסה, המלון והכל, הייתי בעניין, קבענו כבר מה יקרה ואז נכנס לנו סיבוב הופעות על התקופה הזו והעניין לא יצא לפועל, אבל הנה.. עולם קטן ועכשיו זה קורה 18 שנה אחר כך והפעם באופן מלא עם הלהקה.

אתם מהלהקות ש "מתכננות סט ליסט" או מהספונטניות יותר?

אני אישית לא אוהב להכין סט שאותו מנגנים שנה בדרכים וזהו, זה מרגיש לי כמו מכונה, כמו מצב שבו הלהקה הופכת להיות עוד עבודה כמו כל עבודה אחרת, זה כמובן מקצועי ואולי יותר נכון ללהקות מסויימות אבל אני לא תופס את סאטיריקון בצורה כזו, אנחנו לא עסק ולא מכונה, אנחנו להקה שמונעת מתוך אמירה אומנותית. יכול מאד להיות שהסט ליסט לישראל ייקבע 10 דקות לפני העליה לבמה, יהיו כמובן לא מעט שירים מהאלבום החדש Deep Calleth Upon Deep ויש שירים שאנחנו חייבים לנגן כמו Mother North ועוד כמה שאף הופעה לא עוברת בלעדיהם, אבל שאר הסט ליסט פתוח לחידושים, אנחנו מכירים את השירים שלנו, זה נותן לנו חופש וזה נותן גם עניין והופך כל הופעה למיוחדת ולא משהו פלסטי וחסר כל ספונטניות.

בוא נדבר באמת על Rebel Extravaganza שהיה אלבום מאד פופולרי בישראל, יש סיכוי לשמוע שירים ממנו בהופעה? הוא הקדים את זמנו לדעתך?

הכל פתוח, טוב לדעת שהאלבום הזה מאד הצליח אצלכם, אני אישית אוהב אותו מאד, אבל אני זוכר כשהוא יצא בשנת 2000 הוא עורר מחלוקת וחילק את קהל המטאל למחנות, היו שטענו שאנחנו מביאים את העתיד ואת הבלאק מטאל לעולם חדש, שוברים גבולות, מרחיבים את האופקים של המוזיקה הזו, והיו את אלו שהתלוננו "למה זה לא נשמע כמו Nemesis Divina וכמו The Shadowthrone" (שנשמעים גם שונים אחד מהשני דרך אגב), ותמיד יהיו אנשים משני הצדדים עם דעות שונות כשאתה לא הולך על הבטוח. אין לי בעיה עם להקות שהולכות על הבטוח, אם זה עובד להם נכון אז מצוין, אבל אנחנו מייצגים משהו אחר וזו הסיבה שאנחנו עושים מוזיקה, אנחנו עושים אמנות והולכים דרך עם עצמנו שמשתקפת במוזיקה.



בעיני Rebel היה אלבום מצויין, זו היתה תקופה כזו, הוא יצא ממש יחד ביד עם Grand Declaration Of War של Mayhem ושני האלבומים כאילו היו הפנים החדשות של הבלאק מטאל הנורווגי, היו שאהבו וראו בזו חדשנות, כי מבחינת אופל וכבדות בהחלט היה שם הרבה מזה, והיו שהתלוננו למה אנחנו לא נשמעים כמו ב Dark Medieval Times והם לא נשמעים כמו Deathcrush, תמיד זה יקרה אבל מה ששמתי לב זה שאותם אנשים שבאמת היו בסצנה כשיצאו האלבומים הראשונים שלנו דוקא אוהבים את מה שאנחנו עושים גם היום, רוב ה"תלונות" מגיעות מאנשים שהיו בני 6 כשיצא Nemesis Divina.

למה זה כך לדעתך?

כי מי שהיה בן נניח 20 כשהוצאנו את Nemesis Divina הוא היום בן 40 וגם הוא עצמו בלי קשר אלינו עבר תהליכים והתפתח מוזיקלית ואישית וקשה לי להאמין שהוא נשאר סגור רק על אותה מוזיקה שהוא שמע לפני 20 שנה, מי שהיה בן 6 כשהוצאנו את האלבום סביר להניח שמע אותו לראשונה בגיל 17 או 16 והיום הוא בן 25 או 27 אבל יש לו בפועל בערך 8 שנים במטאל מהסוג הזה, והטעם שלו והדעות שלו מעוצבות בהתאם. צריך זמן כדי להתפתח.

לקחתם לא מעט סיכונים כלהקה

ללא ספק, אבל זו המהות של סאטיריקון ומה שמבדיל אותנו לדעתי, אחרת מה הטעם, שנקליט Nemesis Divina חלק 2 עכשיו? אתה באמת רוצה שבעוד שנה מטאליקה יגיחו החוצה עם Master Of Puppets חלק 2? אני לא, היו נסיונות של להקות לעשות דברים כאלו, אני לא אציין שמות כדי לא להעליב אבל זה אף פעם לא עבד, לא אומנותית ולא מסחרית, אני מעדיף שנחדש בכל פעם ונביא את עצמינו מחדש בקטע ייחודי, זה הרבה יותר כנה ונכון.

ואותם אלו שיושבים באינטרנט וכותבים בכל חור "למה הם כבר לא מנגנים שירים מ Dark Medieval Times"?

אספר לך משהו: בנקודה מסוימת אמרנו "יאללה, נכניס להופעה שיר מהאלבום" וכשניגנו אותו אנשים לא הבינו מה זה בכלל, היית רואה אולם של 900 איש שמתוכם 870 עומדים בלי להבין ו 30 איש נהנים, אז הבנו שזו קבוצה שהיא אמנם מאד קולנית ברשתות החברתיות אבל קטנה בפועל, אני לא אומר שלא ננגן לעולם שירים מהאלבום הזה אבל אני אומר שאם היתה לנו הרגשה שזה מה שחצי מהקהל רוצה לשמוע אז ההרגשה התבררה כלא נכונה, מדובר ב 5 עד 10 אחוז מהקהל תלוי בטריטוריה, אני עדיין גאה באלבומים האלו כמובן ופה ושם אנחנו מכניסים משהו מהם להופעה אבל זה לא קריטי.



יש חלק נרחב בקהל שלכם שאלבום כמו The Shadowthrone לא אומר לו כלום

נכון, יש הרבה קהל שמבחינתו Satyricon התחילו ב King ואז לפעמים חלק מהם הלכו אחורה אלבום שניים וחלק פשוט המשיכו קדימה לשאר האלבומים שלנו.

Nemesis Divina שבר את תקרת הזכוכית ב 1996 והביא אתכם לרשימה של הלהקות הכי גדולות בתחום, חגגתם לו בשנה שעברה 20 שנה במהדורה מיוחדת, סיבוב הופעות שלם, איך הרגיש לנגן את כל השירים האלו?

האמת מדהים, היתה שנה מאד אינטנסיבית ויצירתית, נוסטלגית משהו, זה התחיל בהופעה שיצאה כאלבום עם התזמורת הפילהרמונית של אוסלו, המשיך בגל החגיגות 20 שנה ל Nemesis Divina ונגמר בכתיבת החומר שהיום הפך לאלבום החדש, היה כיף לנגן את השירים הישנים בהופעה, זה התחיל מרצון של חברת התקליטים Napalm Records להוציא מחדש את האלבום במהדורת 20 שנה מהודרת, זה קרה ואז התחלנו לעבוד איתם, מה שהוביל להצעה הטובה שהם נתנו לנו לאלבום החדש ולמעשה החלפנו חברת תקליטים מ Nuclear Blast ועברנו לעבוד עם Napalm Records, הם מאד מאמינים בנו כלהקה מובילה, בתוך כל השנה הזו גילו ל Satyr גידול (לא שפיר) במוח והוא אושפז לבדיקות מקיפות ועבר תהליך והתמודדות מאד לא פשוטים, זו היתה תקופה מאד עמוסה ללהקה, מאד מאתגרת בהרבה מובנים.

לך בכלל יש דימוי וצד הרבה יותר אולדסקול ו "טרו" במובן המטאלי של המילה, ההשתתפות שלך בהרכב 1349 בהחלט עוזרת לשמר ולתחזק את הדימוי הזה

אני מאד אוהב את 1349 ואת מה שאני עושה באלבומים שלהם, כשהם פנו אלי זה היה ממש כשהתחילו עם הקלטות ראשונות, הרגשתי שאני יכול לתרום להם הרבה וגם לנגן דברים שאני פחות מנגן בסאטיריקון, הלכתי על זה, אני גאה מאד בהרכב הזה. וכן, יש לי דימוי יותר אולד סקול, יותר בלאק מטאל, אני מאמין שהשילוב היצירתי ביני לבין סאטיר לאורך כל השנים הוא שהופך אותנו למה שאנחנו.

כמתופף גילית את עצמך יותר ב Satyricon בעשור האחרון

אני לא חושב שבעשור האחרון, אני חושב שהתחלתי כמתופף בלאק מטאל סטנדרטי בשני האלבומים הראשונים, הפכתי למתופף ממש טוב ב Nemesis Divina אבל הקפיצה הרצינית מבחינת היכולות שלי כנגן היתה ב Rebel Extravaganza, שם לראשונה יצאתי החוצה כחוליה מאד מאד דומיננטית שמעצבת את הגישה היצירתית של סאטיריקון וזה כבר לא היה "מתופף מהיר וטוב" אלא נגן שמנגן על תופים, יש הבדל בין לתופף על תופים ללנגן על תופים, אז לדעתי הקפיצה הראשונה שלי באה שם ולמעשה בשנים האחרונות ואלבום האחרון Deep Calleth Upon Deep היתה עוד קפיצה, מה שאנשים מכנים "גישת הרוק נ` רול" אצלי כנגן, אני חושב שכן, יש את זה מאד, אבל בהרבה מהאלבום יש הרבה יותר מזה, השירים מגוונים, יש שירים שהתיפוף בהם כן מזכיר דברים שעשיתי בעבר בלהקה, יותר מהירים ווירטואוזים ויש קטעים שאני מנגן יותר מינימליסטי, תשמע: אני לא בקטע של בוא נראה לעולם כמה אני מתופף טוב ומהיר שיודע לעשות הכל, כבר הראתי את זה לעולם, יש לנו אלבומים שהם בדיוק כאלו מבחינת תופים, מי שצריך לדעת שאני טוב יודע, האגו שלי לא יכול ולא צריך לקבל חיזוקים לפי כמות המעברי תופים או הבלאסט ביטס שאני נותן באלבום, אני יודע מה אני שווה כמוזיקאי.



הבחירה לנגן בסאונד אנלוגי ללא "טריגרים" וטריקים של אולפן גם היא מכוונת וחלק מהאמירה שלנו כלהקה כאן, אני מרגיש שהשקענו המון מחשבה באלבום הזה וזה לא סתם, הכל מאד ממוקד, אנחנו חשופים כאן, וזה היופי בעיני, גם העטיפה (של האלבום) כזו דרך אגב

כש Satyr כתב את האלבום החדש Deep Calleth Upon Deep היה לו עמוק בראש את המחשבה שזה עלול להיות אלבום האולפן האחרון שלכם, Satyr למי שלא יודע אובחן כנשא של גידול במוח שאינו סרטני אך יושב במקום מסוכן במוח ובמידה ויגדל יאלצו הרופאים לבצע ניתוח מוח.

את האמת אני לא מקנא בו, אני חבר שלו ויוצר איתו כל כך הרבה שנים אבל הוא למעשה חי מאז הגידול עם סוג של פצצת זמן מתקתקת בתוך המוח, תחשוב על זה כך: כרגע הוא מנגן הופעות בכל העולם והוציא אלבום והכל בסדר אבל בשניה שזה ישתנה והגידול ילחץ על מקום לא נכון יצטרכו לאשפז אותו ולעשות לו ניתוח מוח שלך תדע איך יוצאים ממנו ואם יוצאים ממנו, זה מפחיד, אין ספק, סאטיר בנאדם מאד חזק עם המון עוצמה פנימית וכוחות נפש, יש הרבה אנשים שגילוי כזה היה לוקח אותם למטה לתהומות של יאוש והרס עצמי, הוא לקח את זה למקום יצירתי וחיובי, אני לא יודע אם זה יהיה האלבום האחרון שלנו, סביר שיהיה עוד משהו, היתה תחושה שזה כן יהיה האחרון אבל הכל למעשה תלוי במצב הרפואי של סאטיר כי הלב שלו לא רוצה לפרוש וכן רוצה להקליט וליצור מוזיקה ולהופיע איתה בעולם.

אני בהחלט כן חושב שהפעם בגלל המצב האלבום יצא כמו שהוא יצא מבחינת האמירה והמילים, כשאתה חושב על חלק מהשירים והמשמעויות שלהם בהקשר ישיר למה שהוא עבר ועובר זה נותן לך להרגיש צמרמורת, הוא כתב הרבה מהשירים בתחושה הזו וזה מה שלמעשה עיצב את האמירה של האלבום, ברור שאף אחד לא רוצה ולא מבקש לעבור חוויות כאלו כדי שתהיה לו השראה אומנותית, אבל ברגע שהזאבים הגיעו לפתח דלתו והבשורה הגיעה אליו, הוא לקח את זה למקום של כתיבה ואני נפעם מהכוחות שלו בקטע הזה, בלי ספק זו הרוח ששזורה בכל האלבום כמו חוט.

אבל זה היה באוויר, זה נמצא בכל שניה בתוך המילים, משתקף בכל היצירה כאן, אפילו בעטיפה על הגולגולת ליד הראש ה"סטנדרטי"

בדיוק, לגמרי.

היו לא מעט רגעים של חזרה למקורות באלבום הזה, למרות החידושים הרבים שהבאתם

כן, למשל שיר כמו Black Wings And Withering Gloom למשל, או Midnight Serpent הם יותר חזרה אחורה, אבל יש בסאטיריקון ובאלבום הזה בפרט הרבה יותר עומק ורבדים מאשר "אולדסקול" או לא. צריך לשמוע אותו לפחות 20 פעם כדי להבין אותו, מי שיצלח את האתגר הזה יקבל אלבום שילווה אותו המון שנים בלב, אני מבטיח.

תגיד, כנגן, אילו מתופפים השפיעו עליך? על מה גדלת?

תראה, בעיני זו פחות שאלה של "אילו מתופפים השפיעו עלי" כמו "מה לקחת מהם ועיצבת לסאונד שלך" כי אני יכול לומר לך שאני אוהב נניח את ניקו מקבריין מאיירוןן מיידן, האם אני נשמע כמוהו? לא, אוהב את ג`ון בונהם (לד זפלין), ברור שאני לא נשמע כמוהו אבל משהו בנגינה המינימלית שלו נדבק אצלי באלבום האחרון, אני חושב ש Hellhammer (Mayhem) פתח הרבה דלתות והיה השראה לכולנו



מסכים מאד עם האבחנה הזו, גם אתה וגם Satyr דמויות מאד דומיננטיות, איך מתנהלת העבודה ביניכם?

הוא מביא את המילים ואחראי לצד העסקי והניהולי של סאטיריקון, עד אמצע שנות האלפיים היה לו את הלייבל Moonfog שדרכו יצאו ארבעת האלבומים הראשונים שלנו וחלק מהאלבומים של Darkthrone ועוד כל מיני הרכבים, בכל להקה יש לך את הדמויות הדומיננטיות, כמו שאמרתי קודם אני חושב שהדינמיקה של העבודה בינינו היא שנותנת את הצבע הייחודי לנו כהרכב, שנינו מתראיינים לתקשורת, שנינו הפנים של ההרכב, אני רואה את עצמי הרבה יותר מ"מתופף" כמובן, עובדה שבמבחן הזמן אנחנו ביחד יותר מ 25 שנה כבר וזה טוב לנו. שנינו אנשים מאד דעתנים אבל זה עובד מצויין ביחד.

אז מה צפוי לנו ב 24 לינואר בבארבי?

אנחנו מאד מצפים למופע הזה, ניתן את המקסימום, כל מי שאוהב אותנו יהנה אני בטוח בזה, אנחנו לא נותנים מופע ב "חצי כוח" אלא באים ונותנים את הכל על הבמה, את כל הנשמה והיצירתיות, עוד מעט תראו.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::