תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

14/10/2018
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

כתב: אלון מיאסניקוב

להקת המטאל היוונית Rotting Christ חשובה לקהל הישראלי, הלהקה האהובה מיוון ביקרה בישראל 5 פעמים מ 1993 וביום חמישי 18/10 תופיע בישראל בפעם השישית במה שמסתמן להיות מופע סולד אאוט בתאטרון תמונע, אבל הלהקה חשובה לז'אנר שלנו גם הרבה מעבר לזה שבישראל. ההרכב התחיל דרכו ב 1987 ונחשב לאחד המוקדמים והחשובים בהתפתחות ז'אנר הבלאק מטאל אליו השתייכה הלהקה בתחיל דרכה. האלבום Thy Mighty Contract שיצא ב 1993 נחשב לנכס צאן ברזל של המטאל הקיצוני ואחד מאלבומי הבלאק מטאל החשובים של הז'אנר. בשנים האחרונות הלהקה הרחיבה את היריעה והיום היא עושה מטאל קיצוני אפל, קודר ומתוחכם – שקנה לה מקום כלהקה פורצת גבולות ומעניינת במיוחד.
לקראת ההגעה השבוע - תפסנו את הסולן, המנהיג והאיש בשחור Sakis Tolis לראיון ארוך בטלפון

אהלן סאקיס, בוא נתחיל בספר? בחודש הבא יוצאת הביוגרפיה הרשמית שלכם שנקראת Non Serviam על שם אלבום שלכם מ 1994, מה הביא לספר הזה? תן רקע


מצד אחד אני אוהב מאד ביוגרפיות של מוזיקאים ויש לי לא מעט כאלו אבל לא חשבתי מעולם על להוציא ספר על רוטינג קרייסט, עד שפגשתי את אותו בחור שלאחר מכן כתב איתי את הספר, הוא ראיין אותי והעלה מן רעיון כזה, הדברים נשארו לי בראש ואחרי כמה ימים חשבתי "בעצם למה לא?" הרי יש לנו לא מעט מה לספר, מה לומר, מה לחלוק עם העולם במסע המטורף שעברנו, אני מרגיש שזה כן יכול לעניין לא מעט אנשים בעולם, אז התחלנו לעבוד על זה, יצאתי למעין מסע בזמן, מתחיל בילדות שלי, דרך כל התקופה הראשונית של הלהקה, הכל נכנס לספר, בסופו של דבר אני גאה מאד בתוצאה ואני חושב שכל מי שאוהב את רוטינג קרייסט ימצא בזה הרבה עניין, יש שם לא מעט סיפורים שהולכים הרבה מעבר לרוטינג קרייסט.

זה בעצם גם סיפור של תקופה, תקופה אחרת, מוזיקלית, חברתית, זה גם סיפורו של המטאל היווני בהרבה מובנים, הסצנה ביוון מעולם לא תועדה בספר בניגוד נניח למטאל הנורבגי או השוודי, הסצנה היוונית היתה שונה, אני חושב ומקווה שבעזרת הספר הזה ניתן עוד מבט פנימה לעולם המיוחד הזה שלמעשה עיצב לנו את החיים, אני גאה מאד בספר, הוא גם החזיר אותנו לקשר עם חברי הלהקה הישנים, ג`ים "מוטילייטור" וג`ורד` "מורביד" שהיו שניהם חלק בליין אפ הקלאסי של רוטינג קרייסט בכל התקופה הראשונה, הם לגמרי תומכים בספר ובלהקה וזה מרגיש כעת כמו משפחה גדולה, ההשלכות הלכו יותר רחוק מרק להוציא ספר.

בשנה האחרונה בכלל התחלתם לשחרר מחדש חומרים ישנים, דמואים אבודים שלכם מסוף שנות השמונים, וחומר ישן בכל מיני הוצאות במהדורה מוגבלת

הסיבה היא שהשנה חגגנו 30 שנה לקיומה של רוטינג קרייסט וכחלק אינטגרלי מהחגיגה הזו רצינו להעלות באוב חומרים ישנים של הלהקה ותיעודיים שהיו קבורים בארגזי העבר הרבה שנים, מתנה לקהל אבל זה גם לכייף שלנו, גייסנו לעניין לייבלים מיוון שמאד אוהבים את מה שאנחנו עושים כמו נניח Floga Records ויצאנו לדרך, הם לייבל מאד מקצועי, אמנם לא לאלבומים חדשים שלנו אבל כדי להוציא בהוצאה מחודשת חומרים מהעבר הם מצויינים, מדובר במהדורות מוגבלות, השקענו הרבה בלוק של הדברים, באריזה, אני מאמין שיצא ממש יפה, כל זה בא לסמן את ה 30 שנה לקיום הלהקה, במקביל לאלבום חדש שאנחנו מקליטים ויצא בשנה הבאה ב Seasons Of Mist, השנה התרכזנו ב 30 שנה ובחומר הישן שישוחרר מחדש.

ואיך אתה רואה את חברות התקליטים היום?

זה לא נכון שלא צריך חברות תקליטים, לאף להקה של בני 24 כיום אין כסף לממן לעצמה פרומו מאסיבי כמו שחברות התקליטים הטובות במטאל עושות, מדובר באלפי יורו שמוציאים על מודעות במגזינים, באנרים, וכמובן ההפצה בחנויות, הקהל של המוזיקה הזו הוא כן קהל קונה ויש לזה חשיבות רבה שהאלבום שלך יהיה על המדף בכל העולם, נכון שכדי להוציא אלף עותקים של הדמו מחדש לא צריך חברת תקליטים חזקה מאחוריך, אבל כדי להוציא אלבום חדש שלנו שעולה להקליט בערך 30 אלף דולר ואמור למכור בערך 30 אלף עותקים: בשביל זה צריך חברת תקליטים, זה לא אני ולא לייבל קטן יכולים לעשות לבד, והכסף מההורדות הדיגיטליות הוא מזערי, הוא אפילו לא מתקרב לכסף ממכירות פיזיות, מדובר ממש בגרושים, אז כן, פחות צריך חברות תקליטים מבעבר אבל עדיין בהחלט צריך אותן עד מאד, לשמחתי מאמינים בנו ב Season Of Mist ואני מרגיש שהבאנו משהו חדש לעולם באלבומים האחרונים.

יש למעשה 3 תקופות חיים ל Rotting Christ: הראשונה היא מתחילת הדרך עד ל Triarchy Of The Lost Lovers, השנייה היא מאותו אלבום (1996) ועד Theogonia והשלישית היא מ Theogonia ועד היום, מסכים?

בלי לשים לב חילקת את זה לפי לייבלים: התקופה הראשונה ב Underground ואז ב Osmose Productions, התקופה השנייה ב Century Media והתקופה השלישית ב Season Of Mist, אני מסכים עם האבחנה הזו, אני גם חושב שהרבה מושפע מהיחסים עם חברת התקליטים, כשהיינו ב Century Media לחצו עלינו להוציא כל שנה אלבום והוצאה היתה אלבומים כמו נניח Genesis שהיה יכול להיות אי פי מצויי אבל כאלבום הוא פחות טוב, ב Season Of Mist אין את ההתערבות הזו של הלייבל לא בתכנים ולא בקצב הוצאת האלבומים, מה שמאפשר לי להוציא חומר ולגשת להקליט אלבום חדש כשאני מרגיש שיש לי מה להגיד, כשמשהו בוער בי עמוק בפנים ולא כשהבחור מחברת התקליטים לוחץ עליך כי יש דדליין, יש לנו הרבה יותר חופש בשנים האחרונות ואולי זו אחת הסיבות שהאלבומים מצליחים יותר ויותר, אני מאמין שבכל אלבום אני מביא משהו חדש אבל שומר במקביל על זה שזה רוטינג קרייסט ותוכל לזהות אותנו מהר מאד.

לכל תקופה מאלו שציינת יש את הקסם שלה, עכשיו כשאני שוקע בזה אני מרגיש כמו באותם רגעים שכתבתי את הספר…



ואיך יישמע החומר החדש?

קצת פחות Tribe מ Rituals כי Rituals היה אלבום מאד ניסיוני, רצינו לתת קטע אחר, החומר החדש נשמע יותר כמו Theogonia אם אני חייב להשוות אבל זה לא נשמע "כמו", אני לא אוהב להשמע כמו, מה שכן הוא פחות נסיוני, הוא יותר מטאל נקי אם נקרא לזה כך, קשה לי לדבר עליו כשזה כל כך קרוב, ממרחק הזמן זה תמיד הרבה יותר קל.

אתם מופיעים המון, ידועים כחיות במה אבל לא פחות כלהקה שנוח לעבוד איתה, שלא עושה פוזות, שמאד נאמנה לעצמה

תמיד הופענו המון, זו המהות שלנו: לנגן מול כמה שיותר אנשים בעולם שאוהבים אותנו, מעולם לא סירבנו לאף מדינה, נסעתי לדרום אפריקה, להודו, לכל מיני מקומות רחוקים כדי להופיע שם בתנאים הרבה פחות נוחים מאשר ביוון או באירופה ועשיתי זאת מהסיבה הפשוטה שאם יש בהודו נניח 300 איש שרוצים לראות את רוטינג קרייסט: אני אגיע לשם ואנגן מולם, זה חשוב לי מאד, כל נקודה בעולם, ככה צוברים קהל, גם בישראל זה כך, עוד ביקור ועוד ביקור ואתה נוטע שורשים, לא כל כך אכפת לי ממפרטים טכנים של ציוד ובטח לא אכפת לי מדרישות קייטרינג ואוכל של להקות, אני בא לנגן מופע מטאל אני לא בא למסעדה, את זה אני לא מצליח להבין בכלל, מפיק מקולומביה לקח סיכון והביא את הלהקה שלך נניח מפינלנד להופעה בקולומביה, הוא עבד 3 חודשים לקדם את המופע ולקח סיכון כי הוא מאמין בך ובלהקה שלך ואז אתה נוחת בקולומביה ומתחיל לריב איתו על סוג היין בבקסטייג`? על כמות הסנדוויצ`ים ועל זה שחסר נקניק? מה אתה דביל? לך וקנה לעצמך אוכל ותפסיק להתנהג כמו חולה אגו, המפיק הקולומביאני בא לעבוד איתך, הוא לא איזה עבד שלך.

אני רואה להקות שמתנהגות ככה וזה מגעיל אותי, זה משהו שאני רואה המון בדרכים, להקות שלא שמות פס לא על המפיק לא על הקהל, שבורחות ממעריצים, שמשפילות את הלהקות חימום, בא לי להקיא מזה, זה לא העולם שאני מגיע ממנו, זו לא הסצנה שלי, זה לא הקוד שלי לחיים ולא הערכים שלי, רוטינג קרייסט לא היו ככה ולעולם לא יהיו ככה, הרבה אומרים לי שבזכות זה הם מעריכים אותנו עוד יותר, אני לא מתנהג ככה בכוונה: ככה אני, הקהל שלנו חשוב לי, אני בחיים לא אברח מלפגוש קהל או אסרב לתמונה, בישראל דרך אגב תמיד היה לנו קהל חם ואוהב, אנחנו מרגישים בישראל כמו בבית, להסתובב בתל אביב בשבילי זה כמו להסתובב בבית באתונה, אני מכיר את העיר ויש לי חברים טובים עוד מהתחלת הדרך שלנו אצלכם, כל ביקור זה גם בשביל ההופעה וגם בשביל להפגש.

אני מת על תל אביב, והקהל אצלכם מדהים, לכן אנחנו חוזרים שוב ושוב ועוד נמשיך לחזור לישראל, ברור לי שנגיע שוב עם האלבום החדש ועם זה שאחריו, ישראל זו טריטוריה חשובה לנו, דרך אגב Thy Mighty Contract שלנו יצא לפני כמה שנים בהוצאה מחודשת בלייבל ישראלי של ישי, המפיק שתמיד מביא אותנו לישראל, כך ששיתוף הפעולה הוא לא רק בהופעות, ישראל זה סוג של בית שני עבורנו, גם המנטליות של האנשים דומה, מזג האוויר אותו דבר, האוכל אותו אוכל, רק שלא מדברים יוונית אצלכם..:-) אנחנו מופיעים המון, יש לי גם משפחה, 2 ילדים, זה לא קל אבל עושים את המיטב כמו תמיד.

איך חיי המשפחה?

יש לי כמו שציינתי 2 ילדים, הגדול בן 12 הקטנה בת 4, זה בלי ספק הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים, הם איתי הרבה, כשאני לא בסיבוב הופעות הם איתי, ילדים והורות זה דבר שמשנה אותך לטובה מקצה לקצה, גורם לך להבין מה חשוב בחיים ומה שטויות, מה זו באמת אהבה ונתינה ללא גבולות, זה הדבר הכי טוב שקרה לי, בלי ספק.



אתה מרגיש שההרכב החדש שלכם הוא החזק ביותר מאז הליין אפ הקלאסי שלכם בתחילת הניינטיז?

ללא ספק כן, מאז ההרכב ה"קלאסי" של רוטינג קרייסט בתחילת הניינטיז (סאקיס, ת`מיס, "מוטילייטור" ו "מורביד") זה ההרכב הכי טוב שלנו, בלי ספק, מדובר בשני חבר`ה צעירים ממני ומאחי Themis (המתופף), אנחנו בני 46, הם בני 30, ואנרגיה כזו חזקה אתה יכול לקבל רק מצעירים יותר, רק מאנשים שהגוף שלהם עובד צעיר יותר, הם רעבים, מלאים ברצון ולהט לתת את המקסימום בכל לילה, רואים את זה על הבמה, רואים את זה במדיה החברתית, הם מאד פעילים, אני מאד שמח שזה ההרכב ולא נראה שבקרוב הוא ישתנה, הלהקה נשמעת רעבה הרבה בזכותם, אני מרגיש בר מזל שזכיתי בחברים ונגנים כאלו לצידי.

מילות סיכום אחרונות לקהל הישראלי?

תמיד מרגש וכיפי לחזור אליכם, מחכים כבר להופעה, הולך להיות סט ארוך שירצה גם את הקהל הישן וגם את החדש Keep The Horns Rising !

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[03/12/2018]
Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[08/11] Prog Invasion 2
[10/11] Progagarin
[15/11] Subterranean Masquerade, Tomorrows Rain & Desert
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] פסטישרץ 10
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::