תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Dusturbed
Graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

02/01/2020
שחור משחור - ראיון עם Teloch, גיטריסט להקת Mayhem
כתב: אלון מיאסניקוב

לא משנה כמה שנים יעברו וכמה אלבומים יוציאו – הקריירה של ענקי הבלאק מטאל הנורווגי Mayhem תמיד תעמוד בד בבד עם מורשת המוות שלה, סולן שהתאבד, גיטריסט שהיה מנהיג הלהקה ונרצח, ושערוריות אינספור.

יחד עם זאת מדובר בלהקה שהוציאה מאותו קיץ ב 1993 6 אלבומי סטודיו ומספר דומה של אלבומי הופעה, אלבומים ששניים מהם, Grand Declaration Of War משנת 2000 והאלבום החדש שיצא השנה Daemon נחשבים לפאר היצירה של ההרכב בד בבד לצד החומר הראשוני.

לרוב החומר באלבום החדש Daemon (וגם בזה שקדם לו: Esoteric Warfare) אחראי גיטריסט הלהקה Teloch (שם אמיתי: מורטן), מי ששידרג מאד את עבודת הגיטרות ולקח פיקוד על העניינים בלהקה בשנים האחרונות, לרגל חזרתה של הלהקה לישראל בשבוע הבא צלצלנו אליו לשיחה:

אהלן מורטן, כשאני מקשיב לאלבום החדש Daemon אני שומע את מה שהוא כנראה האלבום הכי חזק שלכם זה שנים, אתה מסכים עם זה?


אין ספק שיש ב Daemon משהו מאד חי, חזק, זה נוצר כי היתה החלטה לעבוד ולהקליט מהר, מה שהכניס חלק מאיתנו להמון לחץ ופרנויה, מצד שני כך אנחנו מתפקדים הכי טוב כנראה, אני לא יודע בדיוק איך להגדיר את האווירה כאן אבל אין ספק שיש משהו יוצא דופן באלבום הזה.

היתה לסיבוב ההופעות שעשיתם עם Watain ולסיבוב שעשיתם של ההופעות לאלבום De Mysteriis Dom Sathanas השפעה לדעתך על האופן בו נשמע האלבום החדש? הרבה מצביעים עליו כאלבום ההמשך ל De Mysteriis Dom Sathanas

תראה אני מסכים שהיתה לטור של De Mysteriis Dom Sathanas השפעה, כן, זה בלי ספק, איזו השפעה בדיוק קשה לי לומר אבל בלי ספק שזה הכניס לאווירה מסויימת, אני יודע שלא מעט מהמעריצים שלנו מתייחסים ל Daemon כאל De Mysteriis Dom Sathanas חלק ב או משהו בסגנון הזה, לי זה פחות מפריע כי De Mysteriis Dom Sathanas זה אלבום הבלאק מטאל האהוב עלי בכל הזמנים וגדלתי עליו ואם משווים אלבום שכתבתי ויצרתי אליו אז זו מחמאה.

אתה עצמך לוקח תפקיד ראשי יותר ויותר בלהקה בשנים האחרונות וכותב כמעט את כל החומר, איך זה הגיע למצב הזה?

זה לא נעשה מבחירה, לא שקמתי בבוקר ואמרתי "היום אני מתחיל לקחת את המושכות ב Mayhem", זה לא מה שקרה, מה שקרה זה ששאר חברי הלהקה היו בסוג של יובש יצירתי כזה או אחר ודברים לא היו מאורגנים טוב, לא שאני בחור יותר מדי מאורגן אבל דברים חייבים להעשות ולקרות אז לקחתי על עצמי יותר ויותר עניינים, אם היית שואל להעדפה האישית שלי אז בהחלט הייתי מעדיף שהעבודה תתחלק בין עוד אנשים, כמובן שהלהקה הזו בנתה את הבסיס והמהות שלה שנים רבות לפני שאני הצטרפתי אליהם, אבל בזמן שהצטרפתי היה שינוי בתעשיית המוזיקה, המון מימדים חדשים נוספו, זה היה לא קל לעיכול לחלק מהאנשים אז עברנו כמה שנים בהן היו ויכוחים סביב העניינים האלו ואז הגענו להסכמות ומקומות איתם כולנו יכולים לחיות בשלום ואז הדברים התחילו לרוץ, בזמן האחרון יש לנו מנהל שמטפל ברוב העניינים אבל אני עדיין עושה הרבה בעצמי בתוך הלהקה.



האלבום החדש Daemon הוא הראשון בחברת Century Media אחרי כמעט 20 שנה ב Season Of Mist, האם יש הבדל בין החברות לדעתך? או שכיום החשיבות של לייבל קטנה יותר?

זו התחלה חדשה שלנו בחברת תקליטים חדשה אבל מצד שני בוא נהיה מציאותיים ואין בכלל ספק שהחשיבות של חברות התקליטים ירדה מאד בהשוואה ללפני 20 שנה ובטח ובטח כשמשווים את זה לשנות התשעים או השמונים, עדיין זה חשוב מאד ללהקה ובמיוחד ללהקה כמונו שיש מי שמטפל בכל הדברים האלו , יש הבדלים בין החברות זה ברור אבל להקה מהסוג שלנו חייבת חברת תקליטים, אנחנו לא יכולים ולא רוצים לשחרר אלבומים לבד.

המופע החדש שלכם מחולק ל 3 חלקים שונים, הן מוזיקלית והן חזותית, מה הרעיון מאחורי זה?

זה התחיל בתור פתרון פרקטי לצורה בה מנגנים בהופעה שירים שלמעשה מתחילים באמצע שנות השמונים ו"מסתיימים" באלבום החדש, מבחינת כיווני גיטרות, סאונדים, עיבודים, ואיך מהדקים את כל זה לחתיכה אחת ויוצרים שילוב, חשבנו והגענו למסקנה שלחלק את המופע ל 3 חלקים שמשקפים למעשה 3 תקופות שונות של הלהקה זה גם הכי פרקטי וגם הכי מיוחד, משם והלאה לקחנו את זה למקום של הפרדה בנראות, בתאורה, בלבוש וכיו"ב אבל זה התחיל במוזיקליות.

כתבת באחד משירי האלבום החדש (Falsified and Hatred) את המשפט A Trumpets blow on dead ears, למרות שהשיר הוא אנטי דתי בהווייתו היה נשמע לי כמשפט שמתאר נאמנה את המצב שלכם כלהקה, שככל שתנסו לאתגר אומנותית ולהביא רעיונות חדשים ומעניינים לשולחן, התקשורת והקהל תמיד ישאלו אתכם ויחפרו על 1991-1993 וזה מה שהם ירצו לדעת

(צוחק), כן, זה מה שתמיד יעניין את המדיה, השיר עצמו הוא נגד נצרות ואנטי דתי מבחינת הטקסט אבל לקחת את המשפט הזה כמו שתיארת כאן ולשים אותו בקונטקסט של Mayhem והיחסים המורכבים שלנו הן עם התקשורת בעולם והן עם הקהל זה מעניין, מה שמעניין הוא שאנשים לוקחים מתוך השירים את הדברים שהם מתחברים אליהם למקומות יחודיים, ממש כמו כאן במשפט הזה שנכתב על משהו אחר אבל נשמע מתאים מאד למה שתיארת

האלבום הופק על ידיך ועל ידי Tore והוקלט ב 4 אולפנים שונים, כמה חשובה היתה ההשפעה של Tore שנמצא אתכם בכל סיבובי ההופעות כאיש על הסאונד כשהוא בא להפיק את האלבום? באיזה ציוד השתמשתם לגיטרות הפעם? הסאונד הוא בלי ספק הטוב ביותר שהיה ל Mayhem

זו הפעם הראשונה מאז שאני בלהקה שעבדנו ממש עם מפיק, זה חשוב מאד לדעתי כי הוא מצויין בלדחוף אותנו קדימה ולדרבן אותנו, דבר שלנו קצת קשה לפעמים, זו גם סמכות שגורמת לאנשים להשאיר את האגו שלהם מחוץ לדלת עד כמה שזה אפשרי במקרה שלנו, המפיק ובמיוחד שזה מישהו כמוהו שנמצא איתנו המון בדרכים ועושה לנו סאונד בהופעות הוא דמות שמחליטה לא מעט כאן, אני הבנאדם הלא נכון לגבי שאלות טכניות אבל אני חושב שמבחינת הגיטרות השתמשנו בציוד מאד פשוט של מגברי מארשל JCM900 ופדאל מטאל זון, ממש כך.



זה הביקור השני שלכם בישראל כלהקה והראשון שלך, שמעת קצת על המטאל או המוזיקה מכאן?

אני אישית לא מכיר את המטאל הישראלי כמעט, זה יהיה נהדר סוף סוף להגיע לישראל לפגוש אנשים ולראות מה קורה אצלכם, אני ממש מצפה לזה.

לפני כמה שנים Jorn איגד סיפורים שכתב על הלהקה והעביר בזמנו לעיתונאי בשם Svein Strømmen לספר (The Death Archives) שיצא בארה"ב ע"י ת`ורסטן מור הגיטריסט של Sonic Youth, מה דעתך על הפרוייקט? יש לא מעט מהדמיון בין ההתחלה שלהם באלבומים הראשונים להתחלה שלכם מבחינת בדיקת גבולות הקיצוניות דאז

הוא החליט ולדעתי בצדק שעדיף שיהיה מידע מסודר ורשמי מאוגד בספר רשמי שיוצא ממנו מאשר בליל של שמועות, זה נהדר שזה יצא בספר, את הספר עצמו לא קיבלתי, הוא הבטיח לי אותו מתנה לקריסטמס לפני 3 שנים ואני עדיין מחכה...

מעט על עצמך, מה היו הדברים הראשונים ששמעת כילד ומה עיצב אותך מוסיקלית?

ה"מוזיקה" הראשונה ששמעתי בחיי היתה Samantha Fox... אני חושב שאהבתי יותר את עטיפת האלבום מאשר את המוזיקה, הייתי ממש ילד, זמן קצר אחר כך הכרתי את A-HA ואז שכן שלי הכיר לי את AC/DC וזה היה משמעותי מאד עבורי, משם זרמתי ל Iron Maiden ומשם ל Metallica שממש אהבתי , דרכם למדתי לנגן בגיטרה, הייתי מבריז מבית הספר ויושב ולומד לנגן שירים שלהם, ואז ל Death Metal, ניגנתי כנער בכמה להקות Death Metal וגם בלהקות Hardcore ואז שמעתי את De Mysteriis Dom Sathanas וחיי המוזיקלים השתנו והבלאק מטאל הפך למרכז חיי המוזיקלים, המשכתי ויצרתי מוזיקה ב Nidingr והצטרפתי ל Mayhem

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
כל הדרכים מובילות לעשור - סקירת הופעת העשור לאלבום הבכורה של Walkways

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[17/05/2024]
Nailien Invasion - השקת אלבום
[06/04] Metal Carnival
[27/04] Prowlers - Warfare
[29/04] Break the cycle
[23/05] Prey For Nothing - 15 years of Violence Divine
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::