תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
OnTour
Disturbed
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: ראיונות ::

07/11/2016
גשמי אשתקד: ראיון עם ישי שוורץ מלהקת Tommorow’s Rain
כתב : אלון מיאסניקוב
מרואיינים: ישי שוורץ

בשנה האחרונה שומעים יותר ויותר על הרכב ישראלי בשם Tommorow’s Rain, שהוא בעצם גלגול של הרכב מקומי וותיק יותר בשם Moonskin שהחל לפעול לפני קרוב ל 15 שנה. בהרכב חברים כמה מהמוזיקאים היותר מנוסים בסצנת המטאל הישראלית – ביניהם הסולן ישי שוורץ, שמלבד היותו מפיק הופעות הוא בעל רזומה כסולן בלהקות Nail Within ו Betrayer, והגיטריסט רפי מור שבילה לא מעט שנים ב Distorted, על עמדת המתופף ניצב מי שהוא גם מתופף להקת אורפנד לנד – מתן שמואלי.

הלהקה צפויה להופיע ביום חמישי הקרוב כחימום להרכב הדום השבדי Draconian, וכאחת הלהקות הבודדות בארץ שהמוזיקה שלהם קרובה לזו של Draconian – אין ספק שמדובר בחיבור הגיוני.

לכבוד ההופעה, ולקראת אלבום בכורה המוקלט בימים אלו – ישבנו לשוחח עם הסולן ישי שוורץ

אהלן חברים, מה קורה איתכם בימים אלו?

האמת שהרבה, ביום חמישי הבא אנחנו מופיעים עם Draconian השוודים בתל אביב כלהקת חימום (גם Edellom יופיעו), וזו הופעה שתהיה מאד מוקפדת מבחינתנו למרות שהיא מופע חימום, אני לא רוצה לדבר ולהרוס את המומנטום אבל זו בהחלט לא הופעה רגילה של הדבנגינג וכל מה שמוכר, זה יהיה חלק מהדבר אבל יהיו למופע הזה מימדים נוספים וויזואליים יותר שילכו יד ביד עם המוזיקה.

מעבר לכך, עובדים על אלבום הבכורה שלנו שבתקווה יצא בחורף הבא, כותבים חומר, חוקרים את עצמינו מוזיקלית וכמובן מתכוננים לפתוח את ההופעה של Paradise Lost ב 23 לפברואר בתל אביב.

בוא נתחיל דווקא ממהרכב הנוכחי – זה שאיתו הלהקה התחילה ב 2002 היה שונה למדי, נכון לומר שהבסיס של הלהקה זה אתה – ישי שוורץ, הגיטריסט רפי מור, והמתופף מתן שמואלי? לאן נעלמו החברים הקודמים שכבר לא איתכם?

הבסיס של הלהקה זה אני והגיטריסט רפי מור, אנחנו שני ה Original Members שבהרכב מהיום הראשון ב 2002 ועד היום, ההרכב הראשון כשעוד נקראנו Moonskin כלל אותי בשירה, רפי מור בגיטרה, מאור אפלבום בבס, טל גלפסקי בקלידים, גיל בראל בגיטרה, מתן שמואלי בתופים ומאוחר יותר צירפנו את ביאנה קליינר כסולנית לקולות הנשיים, היה שלב קצר שגם לב מ Loud & Clear קצת שר איתנו אבל זה לא היה נכון לנו מוזיקלית ולקח את ההרכב למקומות יותר מדי קומוניקטיביים לטעמינו, אתן מתן צירפנו כשהיה בן 18 ואחרי כמה שנים הוא הצטרף גם לאורפנד לנד, עם הליין אפ הזה מינוס ביאנה הופענו עם Epica בבארבי ב 2006 והפסקנו פעילות פעם ראשונה ולא אחרונה...גלגול נוסף של ההרכב היה ב 2012 כשחיממנו את Dark Tranquillity בתל אביב ואז היו בהרכב רומן מ Arafel על הבס במקום מאור שהיגר לארה"ב ואלעד מידן על גיטרה ואלכס קרלינסקי בקלידים.

כיום בהרכב אני בשירה, רפי מור בגיטרה, יגל כהן בבס, איתי פרנקלין בגיטרה, גל שוחט בתופים ושירז וייס בקלידים.

לאן נעלמו החברים הקודמים?... מתן המשיך בעסקי המוזיקה ואנחנו מאושרים שהוא עושה עבודה נהדרת באורפנד לנד, הוא תמיד יהיה חבר וחלק מהשנים הראשונות שלנו. גם מאור אפלבאום המשיך בעסקי המוזיקה והוא כיום אחד מטכנאי המאסטרינג הכי גדולים בארה"ב ועושה אלבומים ל, Faith No More, Cynic, Rob Halford, Therion ועוד המון הרכבים, ביאנה למיטב ידיעתי שרה בעיקר בפרוייקטים של אופרה, גיל לא בעסקי המוזיקה ולגבי טל אני לא יודע. אלעד מנגן במורטוס אומברה שזה הרכב בלאק מטאל מעולה, ורומן המשיך ב Arafel.



למה הלהקה שנתה שם? למה עברת מ Moonskin ל Tommorow's Rain?

כי Moonskin נעשה ונוצר בצלמו ובדמותו של מאור אפלבאום שהיה יחד איתי הכוח הניהולי של הלהקה בשנים הראשונות, הוא הביא את השם, נתן את הצבע, וכשהוא היגר לארה"ב איפושהוא ב 2008 ורצינו לחזור ולעשות מוזיקה, הרגשנו שזה לא נכון להמשיך לקרוא לזה Moonskin, עשינו חושבים ואני החזקתי בראש את השם Tomorrow's Rain הרבה זמן, השתעשעתי איתו ואהבתי אותו, הוא כמו Moonskin נותן לך חומר למחשבה, השם הגיע אלי מתוך השיר Fragile של סטינג, יש שם שורה שאומרת

Tomorrow's rain will wash the stains away
But something in our minds will always stay

וזה תפס אותי ישר, ולקחתי את זה, כך השם הגיע, מהשיר הזה.

התחושה הכללית של המוזיקה ששמעתי היא השפעה חזקה מהמטאל של תחילת שנות התשעים, החל מ Tiamat ודרך Moonspell המוקדמים, אתה חושב שזה תיאור מדויק של ה DNA המוזיקלי שלכם?

זה נכון חלקית, מצד אחד יש באמת השפעה מודעת של המטאל האווירתי של תחילת עד אמצע שנות התשעים, כמו שציינת Moonspell המוקדמים, Tiamat, My Dying Bride, Anathema הראשונים וכמובן Paradise Lost ו Type O Negative אבל מצד שני יש בחומר המוזיקלי ובטח בטקסטואלי ובגישה שעוטפת (לבוש במה, התנהגות על הבמה, עטיפת האלבום שבדרך) התכתבות מאד חזקה עם Gothic Rock של שנות השמונים, הרכבים כגון The Mission, Sisters Of Mercy, The Cure, Joy Division, New Model Army ואפילו דברים כמו Minimal Compact ו ניק קייב.

ומצד נוסף יש נגיעות ורעיונות שצמחו מהאזנה לאלבומים כמו Morningrise של Opeth, דברים קצת יותר פרוגרסיבים, פחות סטטים, כך שכל הבלנד הזה שנכנס לתוך הסיר מתערבב ויוצר איזה DNA שאני רוצה להאמין שמייחד אותנו.

אפשר לומר די בשקט שההשפעות שלכם הן השפעות "ישנות", אין פה יותר מידי מקום או התייחסות למה שקרה במטאל או במוזיקה הגותית ב 20 שנה האחרונות, זה מכוון? בכלל יש מה לתת מקום לדברים שקרו בעשור האחרון – או שמבחינתך לז'אנר הזה אין מה להציע מעבר לקלאסיקות?

לא מסכים לא עם התאוריה ולא עם הניסוח...:-) ואסביר לך מדוע: השפעות "ישנות" זה מונח שמייצר תחושה ארכאית ולא רלוונטית בהרבה מובנים, גם ל Ghost יש "השפעות ישנות" הם נשמעים כמו Blue Oyster Cult משנות ה 70 עם ארתור בראון, אבל הם נשמעים מרעננים ומעניינים כי הם השכילו לינוק משהו ולהעמיד אותו בורסיה ייחודית שלהם, כל מוזיקאי גדל על משהו, כשאתה בן 16 טבעי שתהיה מושפע מוזיקלית מדברים שממש שמעת והכרת, אבל כשאתה בן 30 או 40 אתה תהיה מושפע לא מדברים שיצאו ב 2015 אלא מדברים שיצאו כשהיית בן 16 גג 20.

מה שכן מכוון זה ליצור אווירה שמתכתבת עם התקופה שציינת אבל לא ליצור חיקוי, לא ליצור רטרו אלא ליצור משהו שנכתב בימינו ושואב את השראתו מדברים שנכתבו בעבר, את השראתו אבל לא את קיומו, יש הבדל גדול בין השניים.



לז`אנר הזה יש המון מה להציע כיום, קח את האלבום המשולש ש Swallow The Sun הוציאו בשנה שעברה ב 2015, הוא נפלא בעיני, מקסים, האם זה נשמע כמו להקות משנות התשעים? לא, האם זה מייצר את האווירה הזו? כן בהחלט, על זה אני מדבר. או למשל הרכבים כמו Tribulation שהוציאו תקליט נהדר או Alcest, כל אלו הרכבים לא ותיקים יותר מדי, בטח לא מהניינטיז, והם עושים עבודה נפלאה בעיני, גם בגותיק רוק להקות כמו New Model Army או The Mission הוציאו השנה אלבומים מצוינים, שלא לדבר על ניק קייב שהוציא אלבום מופת ואפל בצורה שלא תאמן ומלא כאב.

מה קרה איתכם בעצמם מאז ההופעה האחרונה שלכם ב 2011 כחימום ל Dark Tranquility? ולמה אתם "שומרים את עצמכם" רק לחימום עם הופעות בין לאומיות, כמו זו הקרובה עם Draconian? במקום להופיע עצמאית וקצת יותר?

ירדתי מהבמה בהופעה עם Dark Tranquility בתחושה כואבת, כבר על הבמה שרתי לא את המשמעות של השירים אלא את הרגש הפנימי שלי על כל הדברים שהתנהלו סביב וקצת בלבלו אותנו, ההרכב הזה עד ללפני שנה בעצם "צץ" מדי כמה שנים לגיחה קטנה רק ברגעים שחשבתי שאפשר להמשיך את מה ש Moonskin התחילו ולסגור מעגל וכמובן לתת לו המשכיות, טעיתי אז ב 2011 כי הדברים קרו מהר מדי ובלי תכנון, קמנו מחדש כי Dark Tranquility הגיעו והרגשתי רצון חזק להופיע עם השירים של אז, אבל זו דינמיקה לא נכונה להרכב כשאתה לוקח אנשים ושם אותם לראשונה על במה מול 700 איש בלי שקרעו את התחת קודם בעבודה קשה, זה יוצר בעיות תמיד, כשהופענו עם Epica בבארבי ב 2006 גם מול 700 איש זו אמנם היתה ההופעה הראשונה שלנו אבל היא באה אחרי 3 שנים של חזרות אינטנסיביות כל שבוע, קריעת תחת בהמון מפגשים, עברנו המון עם ההרכב הראשון של Moonskin כך שההופעה הרגישה כמו ילד שרץ 20 קילומטר וקיבל חפיסת שוקולד, ההופעה ב 2011 הרגישה לי כמו ילד שקם בבוקר וקיבל חפיסת שוקולד ליד הכרית בלי להזיז אצבע והדינמיקה הזו הרגישה לי לא טובה, ואני לא מאלו שיחזיקו דברים סתם כדי להחזיק.

אז פחות או יותר ירדתי מכל העניין של ההרכב עד שבשנתיים האחרונות אני ורפי עשינו כמה פעמים את השיחה של "נו... מה יהיה?" כששנינו מבינים ויודעים כמה חשוב וכמה אנחנו רוצים לעשות את התקליט הזה, ואחרי כמה שיחות כאלו החלטנו להקים את העניין מחדש, לבנות ליין אפ של נכנים בלהקה שימשיכו איתנו הלאה ולהתחיל לעבוד, להתחיל לעבוד לא כדי לראות במה אלא כדי להוציא אלבום, לעשות את התקליט קודם כל, ואז Draconian קבעו הופעה אחרי כמה חודשים ומשם זה התגלגל, להופיע עם Paradise Lost זה סוג של חלום, הם "המטאליקה של המטאל הקודר" אם נהיה ציוריים, Gothic שלהם שינה לי את החיים.

אני יכול לומר שבהחלט נופיע גם עצמאית אחרי פברואר, לא יודע לגבי מינון כי אם אתה רוצה לתת בכל הופעה חויה מושקעת ואין לך בטריטוריה כמות קהל גדולה אז עדיף להופיע במינון נכון ולא לשרוף את עצמך.

אבל אני בהחלט רואה את Tomorrow's Rain מופיעה עצמאית במקומות כמו נניח האוזן בר או תמונע או לבונטין ולא רק בבארבי או ברידינג במופעים גדולים, אני אגיד לך יותר מכך: אני מצפה להופעות הקטנות האלו, יש בהן משהו מיוחד.

הבנתי שיש אלבום בבישול, אבל בינתיים כל מה ששמעתי ממנו היה דווקא השירים הישנים שביצעתם, מתי אנחנו צפויים לשמוע שיר חדש שהוקלט באולפן?



יש אלבום בבישול, בהחלט, דווקא העלנו סרטון קצר של Mikko מ Swallow The Sun שר קטע מ Misery Rain שזה שיר חדש לחלוטין שנכתב השנה ויופיע באלבום ויבוצע בהופעות, מתי צפויים לשמוע עוד? כשיהיה מה להשמיע... מה שחשוב לי זה שהאלבום יצא פצצה, שיהיה בו ערך אומנותי ושירים מצויינים, לא לחוץ לי עכשיו "להוציא סינגל", לחוץ לי לכתוב ולהקליט אלבום שיגע לאנשים בלב וידברו עליו גם בעוד 20 שנה כמו שדיברנו קודם על האלבומים נניח של Tiamat, זו המטרה שאני רואה מול העיניים וזה מה שמתבשל בימים אלו, אני כן יכול לומר שאנחנו מקליטים באופן מקצועי ומצלמים באופן מקצועי את כל ההופעות, אולי נערוך מזה קליפ בהמשך, בקיצור איך כתב שלום חנוך: "מה שבא בקלות באותה הקלות ייעלם?" זה סיפור חיינו המוזיקליים, יש למה לחכות זה אין ספק.

הבנתי שיש לא מעט אורחים מחו"ל באלבום, איזה מהם אתה כבר יכול לחשוף? למה בחרת דווקא באנשים האלה כאורחים?

יש לא מעט, Mikko הסולן של Swallow The Sun שר איתי ב Misery Rain וב In The Corner Of A Dead End Street, שני שירים שיופיעו באלבום, Fernando הסולן של Moonspell מדקלם ושר גם ב Misery Rain ויהיו עוד אורחים שאני לא יכול לצערי לספר עליהם כרגע, את מיקו ופרננדו הבאתי כי הם חברים, אנשים שאני אוהב גם כבני אדם וגם את מה שהם עושים, שניהם מאד התחברו לחומר ואני אשמח לארח אותם יחד על הבמה כשנשיק את האלבום בהמשך.

ממה שראיתי הפעם אין זמרת בהרכב, זו החלטה מכוונת או שפשוט לא ננעלתם על מישהי מתאימה?

מכוונת, כחלק מההתפתחות שעברנו החלטנו לא להיות במקום של ה "זמרמרת" עם הזמר ששר בקול גותי מיוסר והסולנית עם קול האופרה, זו קלישאה שאני רוצה להימנע ממנה וזה נשמע באמת טוב רק על כמות קטנה של להקות, היינו שם מ 2002 עד 2006, כבר ב 2006 כשעלינו עם Epica עלינו ללא זמרת, שלא תבין אותי לא נכון ביאנה מדהימה והיא זמרת על, אבל זה לא מתאים להרכב, יהיו טיפה קולות נשיים באלבום, אולי אפילו בביצוע שלה, מוקדם מדי לזה כרגע, אבל אנחנו לא הולכים לסאונד האירופאי עם הזמר והסולנית, הרבה יותר לקו הבריטי של מה שאני קורה "המשולש" של פעם: My Dying Bride /Anathema/ Paradise Lost מבחינת האווירה.

מה מבחינת ליריקה? עד כמה זה משמעותי במה שהלהקה עושה? התחושה שלי מרוב אבות המזון של הז'אנר הוא שהליריקה לא הייתה העיקר, אלא יותר איך היא משתלבת עם מה שהסולן עושה במוזיקה, אצלכם זה משהו בעל משמעות? יש איזה רעיון שהשירים מנסים להעביר?

זה מתחיל מליריקה אצלי, אני בלהקה כי יש לי מה להגיד לעולם, כי כואב לי כי מציק לי כי יש לי מסר להעביר החוצה שצועק מהנפש.

בגלל זה אני עושה מוזיקה, ליריקס בשבילי חשובים כמו המוזיקה, לא פחות, אני באתי מכתיבה, כשילדים בגילי בכיתה ז התחילו ללמוד גיטרה אני לקחתי מחברת שירים והתחלתי לכתוב מאות שירים, טקסטים על גבי טקסטים, בגיל 17 ב 1993 הוצאתי ספר שירה בשם "נביא זעם" בהוצאת ספרים מכובדת, טקסט זה הבסיס זה הסיבה מבחינתי שהעניין קיים, לא הייתי יכול לשיר חומרים עם תוכן מטופש, אני כותב רק על עצמי, רק על החיים שלי, רק על חוויות שלי, הכל אמיתי ואין שם כלום מזוייף, מי שרוצה להכיר אותי יכול לקרוא את הטקסטים של האלבום שיצא, אין רעיון או קונספט כי רעיון או קונספט שם אותך בתוך רובריקה שאתה מחויב לה, כשאני כותב זה תמיד בעט על דף ולא מול מסך ואני לא רוצה להיות מחויב לכלום, רק לעצמי ולרגש שלי.



אתם מגיחים מחדש בתקופה מאד שונה במטאל הישראלי, כשאפשר להגיד בשקט שרוב הסצנה הפעילה יותר היא כזו של מטאל מודרני יותר, גרוב, קור וכאלה, אתה מרגיש שאתם עוד אקטואלים לקהל הצעיר או שאתה מראש פונה לקהל מבוגר יותר ומי ששרד בגילאים שלנו?

בכנות כאמן זה ממש לא מעניין אותי מה הולך מסביב.

מה מודרני ומה לא, אני לא בדרן, אני לא בא לעשות בידור, אני בא לעשות אמנות ולנתק את עצמי ממחשבות כאלו, זה לא משנה בכלל אם מה שמודרני כעת זה בלאק מטאל או מטאלקור או מה שלא יהיה, לא רלוונטי.

גם לא רואה את זה כעניין של גיל, בכלל לא, אני בגיל 15 שמעתי Bauhaus ופרדייז לוסט ולהקות כאלו כשכולם מסביב שמעו דברים שנחשבו אופנתיים אז, זה לא קשור לגיל, מי שמתחבר אלינו מוזמן אם הוא בן 13 ואם הוא בן 60.

מוזיקה אמיתית וכנה מהלב מנצחת כל גיל, אני פונה לכל מי שרוצה להקשיב לנו ולהבין את מה שאנחנו עושים, אין שום משמעות לא לגיל ולא לרקע המוזיקלי של אותו מאזין, רק להאם הוא התחבר אלינו או לא.

מה מבחינת מוצר פיזי? כמי שעדיין מוכר דיסקים אני מניח שיש רצון בחברת תקליטים והוצאת דיסק/תקליט, יש משהו באופק? יש חברה שהיית רוצה ומאמין שמתאימה לזה?

אין שאלה בכלל, ברור שיהיה מוצר פיזי, יהיה דיסק ויהיה תקליט זה ברור לחלוטין.

לגבי איזו חברה.. מוקדם מדי לזה כרגע, אני רוצה להתרכז בכתיבה ובהקלטה ולהביא את האלבום שאני רוצה, אחר כך אעשה את מה שאני צריך לעשות כדי לגרום לו להגיע לכמה שיותר אנשים בעולם.

בכלל לגבי נושא המוצר הפיזי, מעבר למותה בטרם עת של חנות המטאל, נראה שגם המטאל מרקטים מתרכזים בעיקר בקהל קבוע ומבוגר יותר שממשיך לקנות, אבל הדור הצעיר מנותק לגמרי מהמוצר הפיזי ובעיקר שומע את המוזיקה בניידים, מה דעתך על זה? מבין? מתחבר?

מבין, לא מתחבר..:-)

אני רוצה את התקליט ביד, את הספר ביד, לא רוצה לשמוע קבצים, אבל זה אני ואני לא בא בביקורת על אף אחד, מי שירצה להוריד את האלבום שלנו שיוריד בכייף, מי שירצה לקנות שיקנה, העיקר שייכנס לתוך החומר, בצורה ובפורמט שהכי נוחה לו, אני יכול לומר שאני אישית קונה דיסקים ותקליטים כי אני אוהב את זה, אבל כל אחד והדרך שלו.



כאחד האנשים שהכי מחוברים לדופק של מה שקורה בהופעות מטאל בארץ, מה אתה חושב על מה שקורה בה היום? על הקהל שמגיע? על זה שלא מגיע? על הז'אנרים שעובדים או לא עובדים? יש איזו חוקיות? אתה חושב שהמצב הכללי בארץ וכו' משפיע גם על מה שקורה אצלנו בנישה?

מה שלמדתי בשנה שנתיים האחרונות זה שאין "ז`אנר שעובד" וכזה שלא עובד, אלא יש להקה שמצליחה ולהקה שלא מצליחה, זה ש Sabaton מביאים ים קהל לא אומר ש Power Metal פופולרי אלא שהם עצמם פופולרים, זה ש Behemoth מביאים הרבה קהל לא אומר ש Death Metal כרגע חזק בישראל אלא ש Behemoth עצמה חזקה כלהקה.

פעם יכלת להביא הרכבים כי תחום מסויים במטאל היה אופנתי באותן שנים, כיום זה לפי הלהקה, אנשים יכולים להיות מטורפים על Sabaton כמו משוגעים אבל לא להחזיק בבית אף אלבום של Helloween או Gamma Ray לצורך הדוגמא.

עד כמה אתה מצפה לפרגון או בכלל התייחסות מתקשורת המיינסטרים לאלבום שיצא? יש בכלל לדעתך סיכוי להופיע מחוץ לנישה ולקבל יחס או שזה שמור לכל מיני כוכב נולדים מצד אחד, והיפסטרים מקורבים מצד שני?

אני יכול לספר לך שבראייה שלי אני רוצה להקליט את כל האלבום גם בעברית וגם באנגלית והמוצר הפיזי שיימכר יכיל 2 דיסקים או 2 תקליטים, אנגלית שזו הגרסה המובילה, ועברית, זה משהו שעדיין לא נעשה כאן, מעניין לראות איך יגיבו לזה.

אני לא מצפה לכלום, אני אנסה לעניין את מי שצריך בתקשורת ואם יכתבו אז נפלא ואם לא אז גם בסדר כי היצירה הזו לא תלויה באף עיתונאי או כתב, היא תלויה אך ורק ברמת האמינות של המוצר והיא שתגרום לקהל להתחבר אליו או פחות, השיטה הישנה של להכיר דברים דרך תקשורת מאד נחלשה, להקות רבות בנו את עצמן דרך הקהל ואני מאד מאמין בזה, סיכוי תמיד יש תאורטית.

ממה שהלך פה לפני 15-20 שנה נשאר משהו שונה מאד בלהקות המקומיות, דיברנו קודם על זה שהיום זה בעיקר מטאל מודרני יותר, אבל מה לדעתך קרה עם מי שהיה פה אז? איזה הרכבים כואב לך שכבר לא פעילים? את מי היית רוצה לראות חוזר?

מהלא פעילים הייתי מת לראות אפילו רק לעוד פעם אחת את Amaxez ואת Substance For God, אלו 2 השמות שישר קפצו לי לראש.

אני שמח ש Asgaut חזרו לפעול ושמח ש Morgue חזרו לפעול, מפרגן להם מאד, וכמובן ל Lehavoth שראיתי אותם על הבמה השבוע והיה מצויין.

מה מבחינת ההופעה הקרובה? מה הולכים לשמוע שם שלכם? איזו הבטחה לקהל שישמע אתכם לראשונה?

בעיקר שירי עם תוניסאים בליווי חצוצרות...

וברצינות: ההופעה תכלול 4 שירים, In The Corner Of A Dead End Street ו Trees שרצים איתנו עוד מתקופת Moonskin , קאבר שאני לא אגלה עליו כלום כדי לשמר את ההפתעה, ואת Misery Rain, כל ארבעת השירים יהיו באלבום, גם הקאבר שנלקח למקום מוזיקלי שהוא מאד אנחנו, זה מופע קצר כי אחרי הכל אנחנו לא המנה העיקרית שם.


[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[30/03/2024]
Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
[14/03] Structural - "Decrowned" release show
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::