07/05/2007
חגיגה רצחנית
מאת: איתן גפני

במקור: Feast
במאי: ג'ון גאלאגר
תסריט: מרקוס דנסטן, פטריק מלטון
שחקנים: בלת'אזאר גטי, נאבי רוואט, הנרי רולינס, ג'ייסון מיוז

Feast הוא הסרט השלישי שיצא מתוך פרויקט "גרינלייט", הפקת הריאליטי של בן אפלק ומאט דיימון. למי שלא מכיר, צמד השחקנים החליטו להפוך את סיפור הצלחתם לתכנית טלוויזיה, ויזמו תחרות בה הזוכה יקבל תקציב של מיליון דולר להפקת פיצ'ר. רצה הגורל, והזוכה השני, ג'ון גאלאגר, הגיש תסריט מלא דמיון שהצית את עיניו של ווס קרייבן (האיש והאגדה שהביא לנו את "סיוט ברחוב אלם" ו-"צעקה").

וכך, עם תקציב של מיליון דולר, ושלושה שמות גדולים מאחורי שרביט ההפקה (דיימון, אפלק וקרייבן), עם חברת הפקה די גדולה כגיבוי (האחים וויינסטין) וקאסט מכובד של שחקני סרטי בי, יצא הסרט לדרך. אה, וג'ייסון מיוז (הלא הוא ג'יי של קווין סמית) עשה טובה לחבריו דיימון ואפלק וקפץ לסט בשביל להופיע בתפקיד עצמו. התוצאה - חביבה למדי. מדובר בסרט שהוא יותר הצהרת כוונות של במאי מתחיל, שרוצה להראות כמה הוא אוהב קולנוע, כמה הוא אוהב סרטי אימה, וכמה הוא רוצה להוכיח שהוא מסוגל להרים הפקה גדולה.

למה זה נראה כך? מכיוון שהסרט נראה כמו סרט שעלה קצת יותר ממיליון דולר. לצורך ההשוואה, מיליון דולר זה תקציב דומה באופן יחסי להפקה של "ימים של אהבה" של מנחם גולן. וזה... נמוך במיוחד. וזו בעצם נקודת האור הגדולה ביותר של Feast - אם תתנו לגאלאגר קצת יותר כסף, תקבלו סרט פצצה. בינתיים, אנחנו מסתפקים בקומדיית אימה אנרכיסטית. גאלאגר מנווט בהצלחה התוך מגבלות התקציב שלו, כשבראש ובראשונה, הוא חוסך בלוקיישנים: הסרט כולו מתרחש בתוך פאב, ומתמקד בדמויות המאכלסות אותו.

הדמויות עצמן אינן מקבלות נפח משמעותי - הברקה משעשעת ביותר, שכן כל דמות מוצגת באמצעות כתוביות מצחיקות המספרות לנו בציניות מי הדמות, מתי היא תמות, ומה מאפיין אותה. מה שנראה כמו גאג, הופך תוך עשר דקות למהלך עלילתי אמיתי - מיוז חוטף אותה, לאחר שהכתובית הכריזה כי לא ישרוד יותר מעשר דק' בתוך הסרט, וכן הלאה... הסיפור עצמו פשוט ויעיל - חבורה של זרים נתקעים בפאב דרומי, ובחוץ אורבים להם יצורים לא ברורים המבקשים לאכול אותם. את היצורים קשה מאד להרוג, והזרים נאלצים להתמודד עם המצב, למרות השוני ביניהם.

אה, ויש לנו גם את הנרי רולינס בתפקיד איש עסקים מלוקק. שזו כבר בדיחה מוצלחת בפני עצמה. האפקטים חביבים, כיאה לסרט דל תקציב. הצילום יעיל, הסיפור נחמד. בסך הכל - סרט משעשע ביותר, ותו לא. סרט פופקורן משובח. מומלץ לכל מי שמחפש קצת טראש מתובל בחוסר משמעותי בפוליטיקל קורקטנס... כי מתי כבר תראו יצור תינוקי שאונס פניה של לסבית אופנוענית, בעוד הוא אוכל את צווארה...? זה מצחיק, חבר'ה. באמת.

ציון: 8/10