07/06/2007
השליחים [ ביקורת DVD ]
מאת: אלון מיאסניקוב

במקור: The Messengers
במאים: דני פנג ואוקסיד פנג צ'ון
תסריט: מארק וויטון
שחקנים: דילן מקדורמט, פנלופה אן מילר, ג'ון קורבט, קריסטן סטוארט

סאם ריימי הוא בחור חכם. הוא התחיל כבמאי כשרוני, ועשה את Evil Dead ב-1981, בתקציב של 375,000 דולר בלבד, הסרט הרוויח 2,400,000 דולר, הוביל לשני סרטי המשך, ועשה את ריימי לדוגמא מושלמת לסיפור הצלחה אמריקאי מוצדק. ריימי המשיך כמפיק, שייצר שתיים מסדרות ה-"מופת" האמריקאית הגדולות - "הרקולס" ו-"זינה", גם הן הרוויחו לו כסף רב. משם הוא המשיך לביים את Spiderman, אחד משוברי הקופות הגדולים בכל הזמנים, גם ההמשך שלו לא ממש כשל וגם החלק השלישי בדרך לשם, בקיצור, בחור חכם.

אחד הדברים החכמים שהוא עשה זה להמשיך בנושא ההפקות והפעם לשים את הדגש על סרטי אימה, בחלקם גרסאות אמריקאיות לסרטי אימה יפנים כדוגמת "הטינה" (The Grudge) שהיווה הצלחה ענקית, גם מבחינת הסרט עצמו וגם מבחינת הרווחים. כחלק מאותה מגמה, מגיע אלינו גם "השליחים", הפעם לא כגרסה לסרט יפני, אלא כסרט דובר האנגלית הראשון של צמד הבמאים - ילידי הונג קונג - האחים פנג, תאומים שלפני כן היו אחראיים ל-"העין" (The Eye), סרט אימה תאילנדי מצליח ומפחיד במיוחד.

על מה הסרט? בסופו של דבר זה לא ממש משנה, מדובר במקרה הידוע של משפחה אמריקאית העוברת לגור בבית מבודד באזור הכפר האמריקאי הנידח, בעל ואשתו, ילדה בת עשרה וילד קטן, שבמקרה גם לא מדבר מאז שעבר תאונת דרכים. המשפחה נמצאת במשבר בעקבות אותה תאונה והיא מנסה לגרום לדברים לעבוד, אך מה שלא עוזר היא העובדה שהאחות ואחיה, מתחילים לראות רוחות בתוך הבית, שנראה כי הן מנסות לצרף אליהן את השניים. העלילה מסתבכת שכנווד מוצא דרכו אל הבית, מקבל עבודה אצל המשפחה ולאט לאט הדברים הופכים להיות קשים ומסוכנים יותר ויותר.

מעבר להכל, הסרט הוא בעצם רצף של סיטואציות מפחידות, האחים פנג יודעים לסחוט פחד וכל סצנה, והם עושים את זה כאן כמו שצריך. החל מסצנה שבה אם המשפחה מסדרת את הסדין על מיטה ורק הצופים והבן האילם רואים את זוג הרגליים הרקובות למראה שמופיעות מתחת לסדין, רק רגלים... באחת הסצנות היותר מותחות שראיתי כאן, צועדת לה הבת בבית החשוך, כשהיא מחבקת את אחיה, מאחריה תלויה באוויר אחת הדמויות הפחות חביבות למראה שניתן להעלות על הדעת, האח רואה אותה, אבל האחות רק מרגישה בנוכחות המאיימת ומפחדת להסתכל בעוד אותה דמות מרחפת קרוב וקרוב יותר אליה... אם אהיה ישר עם עצמי, מדובר בביצוע קצת שונה לסצנה דומה מתוך הסרט "העין", אבל בכל מקרה - זה עובד.

הרבה מהסרטים בסגנון עומדים גם על השחקנים שבהם, למרות שהעיקר הוא האימה שהסרט מצליח להחדיר, משחק בינוני ולא מוצלח מדרדר את כל מה שמסביב. במקרה הזה, נעשו כמה בחירות נבונות. דילן מקדורמט בתפקיד האב, פנלופה אן מילר בתפקיד האם, ג'ון קורבט ("סקס והעיר הגדולה") בתפקיד הנווד המסתורי והבחירה החשובה מכולן, קריסטן סטוארט בתפקיד הבת המתבגרת והבעייתית - היא מצליחה להעביר תחושה של בגרות ואינטליגנציה לתפקיד, שהרבה צעירות אמריקאיות אחרות היו עלולות להפוך לאותה תבנית סטנדרטית שבסרטי אימה אמריקאים רגילים.

לא אמסור פה איך הסרט מסתיים, מצד אחד מדובר באנטי-קליימקס ומצד שני, נחמד שלא כל סרט מסתיים כמו "הטינה" הקודרת, אבל העניין כאן הוא לא המטרה, העניין זה הדרך, והדרך עוברת עם כמה צמרמורות רציניות ביותר שעשו את הסרט לשעה וחצי שעברה בהנאה מבחינתי. הסרט אמנם קודר, מפחיד וכולל כמה תכנים די חזקים שהופכים אותו ללא מתאים לצעירים שבנינו, אבל הוא לא מכיל אלימות גרפית בסגנון "הוסטל" ודומיו ומסתמך יותר על עלילה ובימוי איכותי כדי לעשות את העבודה. מעניין שהאמריקאים נאלצים לייבא כשרון מחו"ל כדי לעשות סרטי אימה ברמה הזאת, אבל האמת? למי אכפת, סאם ריימי מוזמן להרוויח עוד כמה דולרים מבחירות ההפקות החכמות שלו ומספיידרמן 3 גם כן, הוא הרוויח את זה ביושר.

ציון: 8/10