תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Ozzy
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

29/12/2017
סיבוב שלישי לגוויה - סקירת הופעתה של Carcass בישראל
כתב: יאיר אבלסון
צילמה: טל צבר

השמועות על הופעתה הקרבה של Carcass בארץ פרסו כנפיים עוד לפני ההודעה הרשמית, ומרגע ההודעה כל המטאליסטים הוותיקים, אלו שהתלהבו מאלבומי הלהקה בסוף שנות השמונים ותחילת שנות ה-90 של המילניום הקודם, אלו שחיבקו כל אלבום מטאל שהגיע לארץ וכמהים ללהקות של פעם, תהו איך ישמעו Carcass היום - 30 שנה אחרי שהלהקה קרמה עור וגידים. אז איך Carcass נשמעה? ובכן, בקצרה – כאילו אנחנו בשנת 1995, רגע אחרי שחרור אחד האלבומים הגדולים שלה. אבל עוד נחזור אל זה.

מי שזכו לחמם את Carcass היתה להקה מוכרת מאוד בנוף המטאל הישראלי, להקה שזכתה כבר לחמם כמה גדולות לא פחות, הלא הם Shredhead – שחזרו ממש לא מזמן מהקלטות האלבום החדש של הלהקה בדנמרק. אור כחול ועשן ממלאים את הבמה כשהלהקה עולה לבמה, מתמקמת ומתחילה לחמם את הקהל כשאהרון והלהקה מרעימים ומרעידים את הבארבי. הביטים עולים ממערכת התופים והעניינים מתחילים להתחמם. הקהל עדיין בשלבי התכנסות והתמקמות במקום אבל בהתחשב בעובדה שבניגוד להופעות מקומיות בהן Shredhead הם לרוב האירוע המרכזי, במקרה הזה הם מחממים וזה נפוץ למדי לראות את הקהל מתאסף בחלקו בחוץ עד שההדליינרית עולה לבמה. אין פה בכדי לפגוע בלהקת החימום או לומר משהו על טיבה, אנשים מגיעים להופעות בעיקר בגלל ההדליינרית ולהקת החימום היא בונוס (ולרוב בונוס טוב, כפי שהיה במקרה הזה). אהרון פונה לקהל אחרי השיר השני, מודה למי שבא ועל הכבוד לחמם את Carcass. משם הריפים ממשיכים לרוץ, התאורה המתפרצת שוטפת את הקהל והלהקה בשלל צבעי הקשת וShredhead ממשיכים לתת בראש ולחמם את הקהל. לא סתם הם נבחרו לעשות זאת – הם אמנם עובדים בז'אנר שנע על הקו בין Thrash לבין Groove ולא על הקו הסגנוני של לCarcass, אבל הם בהחלט אחת מלהקות ההופעות הכי משופשפות ויעילות בארץ והם יודעים לשלהב את הקהל ולעשות את העבודה בצורה מעולה.

הקהל מתחיל לזרום פנימה בקצב בזמן ההמתנה לCarcass ולמלא את המקום. המרפסות של הבארבי מתמלאות, קדמת הבמה נדחסת לצליל AC/DC ושאר צלילי מטאל ישן וטוב, האווירה מתחממת וניתן להבדיל בין שני סוגי קהל ברורים; הצעירים שפושטים סוודרים וחולצות ומתקדמים לאיזורי הפוגו, והוותיקים יותר בסצנה, אלו שראו את Carcass אי שם לפני 20 פלוס שנים ברוקסן ובאו לשמוע את הלהקה אבל פחות להשתולל כי בכל זאת, הגיל עושה את שלו והם כבר לא בקטע של לפרוק כתפיים ולפרק מרפקים.

כשCarcass עולים לבמה הקהל מתרגש כראוי למפגש חוזר עם להקה שלא עלתה על במה בארץ 26 שנה. בלי יותר מדי הקדמות פוצחים חברי הלהקה בריסוק עצמות מהותי עם קטע הפתיחה האינסטרומנטלי "1985", ומשם פורצים לשיר הקלאסי Buried Dreams מתוך Heartwork. הסולן Jeff Walker נשמע בדיוק כמו שנשמע באלבומים המוקדמים של הלהקה, אלו מ-93 ו-91 שהקהל המבוגר פה זוכר כל כך טוב, וגם עבדכם הנאמן חטא בשמיעתם פעם או פעמיים (או שבעים).



בכל זאת, Carcass עומדת בכפיפה אחת עם חלק מענקיות המטאל – אנת'רקס, קריאייטור, מייהם ועוד. הקהל המבוגר שנמצא בבארבי גדל עליהם, נדמה שגם הפרידה הזמנית שעברה הלהקה איפשהו באמצע העשור האחרון למילניה לא שינתה את יכולתם של חברי הלהקה להיות וירטואוזים ולשתף פעולה בצורה מושלמת בהופעות, כאילו לא הפסיקו לרגע. הרי אם הייתם שואלים מי משוכני הסצנה לפני 11-12 שנים אם הם רוצים לראות שוב אתCarcass בהופעה הם היו אומרים "איפה... הלוואי... אבל זה כבר לא יקרה" והייתם יכולים לראות בעיניהם את הערגה להופעה האחרונה ההיא, שכולם יצאו ממנה מפורקים.

הריפים המהירים, הסולואים חוצבי הנהרות והביטים מפרקי הסלעים של התופים מבהירים שמטאל הוא לא עניין של גיל, אלא של נשמה. בתנאי שזו נתונה בידי השטן, כמובן, אחרת היא פשוט לא מבינה את המוסיקה בצורה נכונה. הלהקה ממשיכה עם Incarnated Solvent Abuse ואחרי הפוגה קלה ג'ף פונה אל הקהל. "וואו" הוא אומר, "זה משהו. תשמעו, אני מבין למה כל הגייז מגיעים לתל אביב. יש פה איזה בחור, אני חושב שיש לנו, לי ולו, רגע אינטימי פה" ואז נותן לו יד ומפרט. "בא לכם משהו קצת ישן? בואו, ננגן משהו ישן. את השיר הזה הקלטנו לפני 30 שנה" והלהקה ממשיכה לנגן. הקהל הצעיר, זה שגדל על האלבומים המאוחרים של הלהקה, אלו שלאחר האיחוד מחדש שלה ב-2007, נראה פחות מחובר אבל זה לא מונע ממנו לקפוץ ולהשתולל. הקהל הצעיר הזה כנראה עושה בין היתר גם את מלאכת הקפיצה בעבור הקהל המבוגר יותר, שעם כאבי הברכיים והגב כבר לא בדיוק יכול לקפוץ, אבל עדיין זוכר את השיר כאילו רק אתמול הכניסו את הקלטת (כן, זו שהיינו מחזירים אחורה עם עפרון אם היתה נתקעת או הופכים כשהיה נגמר צד) בפעם הראשונה, בידיים רועדות, לווקמן – הדבר הזה שהיה לפני נגני ה MP3 והיינו שומעים איתו מוסיקה בכל מקום.

ג'ף וחבריו ללהקה, Bill Steer ו Ben Ash ממשיכים לנגן שירים ישנים וחדשים ורצים על Carnal Forge, No Love Lost, Genital Grinder וכמובן Exhume To Consume. בן נותן סולואים מטורפים וביל מפזז ומרקד בצידו השני של ג'ף, ועם מכנסי הפדלפון שלו אני יכול להשבע שהוא מזכיר לי לעיתים הופעות של לד זפלין משנות ה-70 העליזות, עם הנפת הרגל האחת הזו שכל נגני הגיטרה ניחנו בה ועם קפיצות שמחות שלא בדיוק מתאימות למוזיקה אותה הוא מנגן ולריפים שהוא דופק. בן, אדם לא צעיר כבר (בלשון המעטה) עומד שם עם חולצת כפתורים פתוחה לרווחה כאילו בטנו מלאה קוביות וחזהו מסותת (כאילו, גבר... בוא. בגילנו ובגילך, גם אם אתה מר עולם כבר לא חושפים כרס וחזה) ונותן סולואים ומנופף שיער כאילו אין מחר, וג,ף, שלבן פשה בזקנו משוחח עם הקהל מדי פעם. "אני רוצה לראות את כולם מוחאים כפיים ומרימים ידיים" הוא אומר לקהל. "אתה! למה אתה לא מוחא כפיים? אני רואה אותך. מה, אתה מתעצל? התעייפת? תמחא כפיים! קדימה, אני רוצה לראות אותך, וגם את זה שלידך, מוחאים כפיים!".



אח, הצעירים האלה... לעומתם, הזקנים - זקנים זקנים, אבל עדיין לא סניליים, את המילים אנחנו (אני חלק מהקהל המבוגר, אין מה לעשות נגד הזמן שחולף לו) עדיין זוכרים ואולי הגוף לא קופץ כמו פעם אבל לשיר את המילים ולהניף את הידיים גם אנחנו יכולים, ואת זה הקהל המבוגר עושה, אולי מלמד את הצעירים דבר או שניים לגבי הלהקות האלו של פעם. כבר אז הן ידעו לעשות מוסיקה מעולה, אותה מוסיקה ש Carcass מביאים היום לבימת הבארבי. האצבעות עדיין מהירות, הבסים של התופים עדיין בועטים בקצב מטורף, והאווירה... לו מישהו היה אומר לי שכשנצא נגלה שרבין עדיין ראש ממשלה וקלינטון בבית הלבן, מתעקש שהוא לא עשה כלום ואין כלום עם מוניקה לוינסקי, לא הייתי מתפלא. המקום מרגיש הערב ככמוסת זמן לימים ההם שחלקנו אוהבים להזכר בהם ולסרב להבין שהם חלפו.

כדי לנוח קצת אחרי Unfit For Human Consumption חברי הלהקה יורדים לשתי דקות בזמן שמתופף הלהקה (שצעיר מהם בשנה או שנתיים) מקבל את הבמה לגמרי לעצמו לסולו תופים מרשים. האורות מהבהבים לצלילי הבסים, מה שכמובן גורם לאורות לרצד באופן שלא מומלץ לאפילפטים (או לכל אחד שרגיש לאורות חזקים) לשהות בקרבת הבמה, ולקראת סוף התרגיל האמנותי במכות על תופים נכנס באופן חלק מקטע נגינה כאילו הוא המשכו הטבעי והלהקה ממשיכה עד סיומו של הקטע שלמעשה חותם את ההופעה (ונותן לנו לדרוש הדרן).

לאחר שעה ורבע של קריעת אוזניים הלהקה יורדת, ואחרי כמה דקות חוזרת (כמובן) להדרן המתבקש. "בפעם האחרונה שהיינו כאן זה היה ברוקסן עם פאקינג Exploited" נזכר ג'ף בימים ההם. "הם היו להקת פופ בריטית" הוא אומר. לא כל הצעירים מכירים את אקספלויטד, אבל דבר אחד הם לא היו, וזה "להקת פופ". "זה היה לפני שהקלטנו את האלבום הרביעי (מתכוון לHeartwork שיצא ב-1993) ואנשים היו בטוחים שמה שאנחנו עושים זה לנגן קאברים לקריאייטור. עד היום זה קצת מצחיק אותי, כי אני לא חושב שזה היה דומה. מה אתם אומרים, גנבנו מקריאייטור? בואו נראה" והלהקה עוברת לMount Of Execution, ואז לקליימאקס של סיום ההופעה עם Heartwork, מתוך האלבום שנקרא על שם השיר. לסיום ההופעה מודה ג'ף לקהל בהומור אופייני ואומר "תודה רבה, אנחנו היינו קארקאס, נקווה שלא ייקח לנו עוד 25 שנה להגיע לכאן שוב".

Carcass לא עשו קאבר לקריאייטור. הם עשו את Carcass מרגע שעלו עד שסיימו, והקהל התענג עליהם הערב.


לגלרייה המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Cradle Of Filth - Cryptoriana - The Seductiveness Of Decay

Morbid Angel – Kingdoms disdained

Machine Head – Catharsis

Annihilator - For The Demented

Orphaned Land - Unsung Prophets and Dead Messiahs

Enslaved - E
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקליט את המטאל - על הפקת אלבומי מטאל

כתבה:
שתי המערות - כתבה על אלבומה החדש של להקת אורפנד לנד

סקירת הופעה:
שוטפים את המוח - סקירת הופעתן של Magen, Hammer Drill ו-Hot Box בגגרין

כתבה:
סוגרים שנה בישראל - סיכום שנת 2017 במטאל הישראלי

סקירת הופעה:
הנורווגים מביאים את החורף - Satyricon בישראל

סקירת הופעה:
על הנר החסר - סקירת הופעת החנוכה של להקת אורפנד לנד
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[17/03/2018]
Unwasted Years
[15/02] Night After Valentine
[24/02] PuriMetal
[03/03] A Light In The Dark
[07/03] Eluveitie בישראל
[10/03] Cradle of Filth בישראל
[24/03] Artland
[27/03] TestamenT בישראל
[29/03] Thrashmania
[10/04] Therion בישראל
[13/04] Necrophobic בישראל
[25/04] Orphaned Land בהופעת השקה חגיגית
[12/05] Tribulation בישראל
[19/08] Dragonforce
[13/10] Vitalism בישראל
[14/11] Annihilator בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::