תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

19/03/2018
שוויץ בבארבי - סקירת הופעתה של להקת Eluveitie בישראל
כתב: יאיר אבלסון
צילם: נדב דרורי

אח, הבארבי הבארבי. אחד המועדונים העיקריים בארץ אליהם מגיעות להקות מטאל להופיע ועדיין בכל פעם שאני מגיע לשם אני נפעם מחדש. אני נפעם כי יש לי כמה בעיות עם המקום, אבל אולי הגדולה שבהן היא מוסיקת הרקע הלא קשורה. ג'אז, פופ ושאר שטויות שלא קשורות ממש עד כמה דקות לפני ההופעה, בכל הופעה מחדש - אלא אם יש להקת חימום. אולי זו החשיבות בלהקת חימום טובה, כזו שמתאימה לקהל, כזו שמכינה אותו למה שעומד לבוא. וזה לא שמה שעמד לבוא על הקהל היה רע, נהפוך הוא. אלא שאולי חימום היה מביא את הקהל יותר ״מוכן״.

מלמול גאלי פותח את ההופעה באינטרו שקט, כאשר לשאגות הקהל עולים חברי הלהקה ומתחילים עם השיר Your Gaulish War לצעקות הקהל.שלל הכלים על הבמה מאפיינים את אלוויאטי; נבל, הארדי גארדי, שתי גיטרות, בס ומנדולה (דומה למנדולינה הרגילה אך עם מנעד צלילים שונה מעט) על הסולן בנוסף לכינור וחליל צד, מקנים המולה משוגעת על הבמה. הלהקה, שלאחרונה היתה פה לפני כ3 שנים, מתפוצצת על הבמה מול קהל אוהד ואוהב. ״קדימה תל אביב!״ צועק הסולן שריגל כשלראשו המגבעת המוכרת. בתחילת השיר השני King, הוא מניח את הגיטרה בצד ואוחז במיקרופון בזמן שהקהל שר איתו. שריגל מוציא חליל צד משק ספק מאולתר שמחובר לו למוט המיקרופון ומצטרף לחלקו בסולו לצד הכנרית, כשלאחריו נגנית הנבל פאביאן מתקדמת לעמדת השירה ובמקביל לפריטה בנבל שרה את מילות השיר.

בשיר השלישי, Nil, הכנרית (ניקול, שחזרה אחרי עזיבתה של שיר-רן ינון) ונגנית ההארדי-גארדי מיכלינה עושות הדבנג מטורף - שיער עף לכל עבר כשהבנות משתוללות על הבמה ושאר הנגנים מנגנים. חבל לי שאת נגן חליל הצד הנוסף כמעט ולא שומעים, למרות נסיונותיו להישמע. כשההארדי-גארדי מצטרף לחגיגה נראה שחוזרת ההרמוניה אל הבמה, למרות החוסר בכלי הנשיפה שנשמעים יותר בבירור באלבומים.

השיר הבא הוא אחד האהובים עלי אישית (וגם על הבת שלי…) והוא גורם לכולם לשיר, למרות שרוב השירים כתובים (ומושרים) בגאלית, שפה עתיקה שאף אחד לא מבין את המילים שלה. מדהים כמה מהר אנשים לומדים שפה עתיקה מחדש… הפזמון מקפיץ ידיים באוויר ונגנית הנבל שרה את השיר כאילו היה בהקלטה המקורית. מעגל פוגו נוצר בפזמון האחרון ואחריו הסולן פונה לקהל בפעם הראשונה. "יותר מדי זמן לא היינו פה, וכמו שאתם יודעים יצא לנו אלבום אקוסטי (האלבום החדש, Evocation II) ונשיר משהו ממנו" והלהקה מנגנת את LVGVS ברוך שנוגד את מה ששמענו עד עכשיו ונותן לקהל, למתופף ובעצם לכולם זמן לנשום ולהירגע קצת.בשיר הבא (caturix) הלמות התופים נותנות את הקצב, וחבורת משוגעים מתיישבת על הרצפה ומחווה סירת משוטים בנוהל כלפי מטאל ויקינגי.אז נכון, זה לא בדיוק מתאים לסגנון, אבל הקצב מגניב ולחבר׳ה בא לעשות את זה, אז מי אני שאתווכח?



״אני מתכבד לנגן בפניכם, אנשי ישראל, אחת התרבויות העתיקות בעולם. אנחנו, העם הגאלי ואתם, חולקים בעיה אחת משותפת מלפני 2000 שנה והיא האימפריה הרומית. הטרגדיה היא שאם מסתכלים אחורה בזמן רואים שלא למדנו דבר בזמן הזה, אבל בדור שאנחנו אולי הגיע הזמן שנעשה שינוי. בואו נחלוק כבוד למלכה הגאלית epona.״ הזמרת/נגנית נבל מפליאה בזמן ששריגל מלווה אותה בגראולים עמוקים ומגוון חלילים, חמת החלילים כרוכה סביב ידו של מתיאו, נגן כלי הנשיפה המוכשר של הלהקה והגיטרות נותנים צליל מדוייק לשיר. בהמשך הזמרת יורדת וההארדי-גארדי עולה לתת קצת צלילים בשיר הבא, לקראת שיר קצבי נוסף שנענה בצהלות - Thousandfold.

שריגל פותח את Quoth the Raven עם חליל עץ ועובר לגראולים בזמן שצלילי חליל פיקולו ממלאים (סוף סוף) את החלל ושאר הכלים מוסיפים עומק. כשפאביאן מצטרפת אליו הסנכרון מעולה ולמרות הנסיון היחסית מועט שלהם יחד הקולות שלהם מתחברים והם מראים שיתוף פעולה מצויין. אני לא יודע איפה עוד נוכל לראות שילוב של קרניים וכינור או חליל צד פרט להופעה הזו, אבל אין ספק שהכינור משתלב בלהקה ומחמיא לצליל הכולל שלה, וכמו שציינתי - מכלול הכלים מהווה שילוב מעולה ועגול. לא מעט מהסולואים של הלהקה מבוצעים למעשה על ידי הכנרת ולא על ידי הגיטריסטים, דבר שגורם לי לחשוב קצת על תפקיד הגיטרות המרובות. לרוב הלהקות יש גיטרת רית׳ם וגיטרת ליד, שאחראית על רוב הסולואים. מדי פעם התפקידים הללו מפותחים מעבר לכך אבל נראה שבמקרה של אלוויאטי שתי הגיטרות הן גיטרות רית׳ם ותפקידן לתת נפח לצלילים ולהקנות לשירים נופך מטאלי יותר.

״בשיר הבא נצטרך את העזרה שלכם. תוכלו לשיר איתנו, תל אביב?״ שריגל שואל ופאביאן מכריזה על The call of the mountains כשיר הבא והזמרת פותחת בו, בגרסא האנגלית (מתוך ה5 שהוקלטו בשפות השונות). השיר מאופיין בלחן הרך אך עוצמתי שלו והלהקה לא מפספסת את האופי הזה גם בהופעה החיה. אחרי שהבלגאן נרגע קצת ממשיכים עם A Rose For Epona ועם מעגל פוגו שנפתח שוב, ועל ראשם של החוגגים בו צצים כובעי קרניים ויקינגיות, קסדות פלסטיק מימי הביניים ושאר ירקות. עם תום השיר הקהל מתחיל בקריאות אלוויאטי והבסיסט, יחד עם המתופף מתחילים קצב והסולן נותן שאגת ״תל אביב!״. שריגל ממשיך ״חלקכם לא מודעים לעובדה, אבל אנחנו מופיעים עם האלבום... שכחתי. זה מדהים. טוב, למעשה זו ההופעה האחרונה בטור הנוכחי ואני לא חושב שיש מקום יותר טוב לסיים בו את ההופעות. היינו באירופה ואסיה וסיביר וחורים שהשד יודע איפה הם, ואמרתי לכולם שפה נראה הכי הרבה אקשן ופה יהיה מצויין, ורציתי שתדעו שהייתם מעולים ואתם מדהימים. עכשיו בואו נמשיך באקשן - Kingdom Come Undone... ״



התופים הולמים בעוצמה, ולשאגת "lets go tel aviv" הקהל מתפרע ומשתולל. ״אני רוצה לראות שאתם גם יודעים לרקוד. כי זו מוזיקת פולק אירית אמיתית״. קשה לומר שמה שקורה בקהל זה ריקוד אירי, בהתחשב בפוגו שהלך והרגליים שכושלות זו בזו אבל אולי כמה מהחברים ניסו. הנבל חוזר לבמה וכל האורקסטרה מלווה את השיר, כולל ההארדי-גארדי, החלילים והכינור. נגנית ההארדי-גארדי קופצת, הנבליסטית עושה ווינדמיל, הכנרת הדבנג ובין ובין המתופף נותן דאבל ביט מטורף בזמן שכולם קופצים ורוקדים למרגלות הבמה.השיר הבא נפתח במחשך, כשאלומת אור מאירה קלות את הנבל והמנגנת בו, ולאט לאט האור נפתח ושאר החברים מצטרפים לשיר Alesia. לקראת סופו שוב מוחשכת הבמה לכדי אלומה צרה והשיר נגמר כאשר הלהקה יורדת מהבמה.

המתופף, אלן, נשאר על הבמה בזמן שהיתר יורדים ומפליא בסולו תופים שחציו ג'אז, חציו רוק וחציו מפגן כוח ומהירות. יתר הנגנים עולים ואז שאר חברי הלהקה מצטרפים ל Havoc. שיער מתנופף לכל עבר והקהל קופץ, מזיע, מניף ידיים וצורח את המילים. אגרופים מונפים לצעקות "היי היי" בעידוד הזמרים והנגנים שעל הבמה. ״אני מקווה שכל אחד מכם נהנה כמו שאנחנו נהנינו. יש לנו שיר אחד אחרון, אבל לפני שנסיים נאמר פעם אחרונה תודה לכולם. תודה לכל הצוות מעומק הלב. תודה בעיקר לכם, תל אביב״. הסולן מגמגם מעט, ומודה שהלהקה לא היתה על הבמה בלי הצוות והקהל, מודים שוב לקהל ומסיימים עם משהו צפוי - helvetios.

אבל רגע.. יש הדרן נוסף!
לראשונה אני שומע סולואים אמיתיים של גיטרות ולא של כלים איזוטריים אחרים בזמן שהגיטרות מלוות את הלהקה ב Rebirth. נראה שעכשיו ההופעה, והטור, מגיעים לסיומם עם תודות נוספות (כלומר, הבנו, תודה וכו', לא צריך להשתפך יתר על המידה) ועכשיו מגיע השיר האחרון באמת - Inis Mona. הלהקה יורדת מהבמה עם שלל קידות, תודות, וקהל שמריע עד הרגע האחרון. אני מניח שנראה אותם שוב מתישהו. לא ברור באיזה הרכב נראה אותם, בהתחשב בשינוי הדרסטי שהלהקה עברה בשנתיים האחרונות, אבל בתקווה ששינויים, אם יהיו, לא יהיו דרסטיים מדי - והצליל של הלהקה יישאר נאמן למקור.


לגלרייה המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[20/02/2019]
Behemoth בישראל
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[29/11] פסטישרץ 10
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::