תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Desert
Scorpions
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

03/11/2018
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתב: יאיר אבלסון
צילם: עמית ליבר


כשהחימום היחיד ללהקה הוא מוסיקת הרקע וכשרגע לפני שירדו האורות והלהקה עלתה אל הבמה מתחיל One, של מטאליקה, הקהל החם מצפה לראות את הלהקה מופיעה. שעתיים לפני הם כבר עמדו בחוץ, נרגשים ומצפים, בסבלנות לא מאפיינת לקהל ישראלי (למרות שבסצנה שלנו זה קצת שונה) ועם פתיחת הדלתות הסתערו על הברזלים.

הלהקה עולה אל הבמה לשמחת הקהל ופותחת עם השיר שהוא נושא הטור שלהם - Maximize. מבלי להכביר מילים הלהקה מתחילה לנגן ואליז, נילס והנריק מצטרפים לשירה, כל אחד בתפקידו. הקהל מתחמם עם הפזמון של השיר וכך גם הלהקה. הסגנון הייחודי של הלהקה מקנה לה לא מעט מעריצים מחד ומאידך - קצת קשה להגדיר אותם. בראיונות שונים בעבר הלהקה הגדירה עצמה איפשהו בין דאנס-רוק לדת׳ למלודיק-דת׳, ואני מניח שהתיאור הזה באמת דומה למה שקורה על הבמה. השירה הפופית משהו של אליז, הגראולים של הנריק והתוספות של נילס מזכירות לי לא מעט גם את לקונה קויל האיטלקים (שהיו פה לפני כשנתיים).

הלהקה ממשיכה לשיר הבא, On the rocks. בתחילת השיר מועבר אל אליז זר פרחים והיא מודה עליו לקהל כולו, ומתחילה בשיר בעודו בידיה. בהמשך היא תניח אותו ליד התופים, שם יישאר כלאחר כבוד עד תום ההופעה.באמצע השיר המיקרופון של הנריק נתקע פתאום ומקרטע, ומיקרופון חלופי שניתן לו מצד הבמה לא עובד גם הוא מה שגורם לו ״לחטוף״ קצת את המיקרופון של נילס (שקצת לא הבין מה קורה) ושר את הקטע שלו, בזמן שמיקרופון אחר מועבר לנילס. דברים כאלה קורים בהופעות והיכולת של להקה להמשיך מראה על מקצועיות ונסיון הבמה שלה.

״מה שלומכם ישראל? כיף להיות פה בפעם הראשונה. למעשה יש לנו אלבום שיוצא עוד 5 ימים ואתם תהיו הראשונים שתזכו לשמוע שירים חדשים ממנו. זה השיר השני מהאלבום החדש, והוא נקרא Countdown״. השיר מתחיל בקצב גבוה בעידוד הקהל, ולמרות שזה שיר חדש הרוב כבר מכירים אותו, מסרטון היוטיוב שלו ששוחרר לא מזמן. בשלב זה אליז כבר מורידה את המעיל שלה וקל להבין אותה, החום עולה בהוואנה והיא לא רוצה להתבשל.

כש-Dynamite מתחיל חברי הלהקה כבר כולם חמים, מבינים מול מי הם מופיעים. הם מרעיפים מחוות ידיים לקהל, עושים פרצופים ונראים משוחררים מאוד. הם מסתובבים על הבמה מצד לצד ומניפים ידיים למעלה, מסמנים לקהל לצעוק.״ועכשיו נעשה משהו מהאלבום הראשון שלנו״ אליז אומרת תוך שהיא לובשת גלימה, ״מה דעתכם על 1,000,000 Lightyears? בואו נשמע אתכם״. הגלימה של אלין מתנופפת תוך שהיא זזה על הבמה ואל הבמה הקטנה שהנגישו עבור חברי הלקה למען יגיעו אל הקהל. ואכן, מספר פעמים חברי הלהקה השונים עלו על הבמה הקטנה הזו והתקרבו לקהל עד כמה שאפשר - נגיעות ידיים, כיפים, אליז שהתכופפה ממש על ברכיה והכי קרוב שרק אפשר לקהל מבלי לחבק אותו ממש. גם הנריק ניגש לא פעם אל הקהל במהלך ההופעה. זו היתה אחת ההופעות שבהן ראיתי את הלהקה מתקרבת לקהל למרחק מינימלי ככל האפשר מבלי שהקהל מפרש זאת לא נכון.

הלהקה ממשיכה עם Electroheart ובתום השיר הנריק תוהה אם הקהל עדיין שם. השיר הוא לא השיר המוכר ביותר של הלהקה והיתה ירידת מתח מסויימת אבל בהמשך הלהקה ממשיכה עם Invincible שמלהיט את כולם מחדש. אליז, הנריק ונילס נעמדים זה לצד זה, במרחק בטחון מסויים, ומתחילים לנפנף את ראשיהם לצלילי הריפים של אולוף והקצב של מורטן. שיער עף לכל עבר ולפתע לאולוף נקרע מיתר. הוא לא מתרגש, מעיף את חלקי המיתר העודפים וממשיך לנגן. השיר (שהוא אחד האהובים עלי) מבוצע בצורה מעולה, כמו גם יתר השירים והסאונד בהוואנה מצויין. טרם ההופעה ראיתי את כל חברי הלהקה מסתובבים לאורכו ורוחבו של המקום, מנגנים ובודקים את הסאונד. כולם חוץ ממורטן, כי בכל זאת קצת קשה להסתובב עם התופים ברחבי האולם.



נילס והנריק יורדים מהבמה ואליז פונה אל הקהל. ״וואו! אני לא יודעת מה לומר... שלום תל אביב! דיברנו בינינו לא מעט וחשבנו לעצמנו ׳איך זה בישראל?׳. תהינו איך האנשים שם, איך הקהל שם, ועכשיו שאני רואה אתכם - אתם עושים לי עור ברווז! תודה רבה שבאתם, אתם משהו מדהים. אני חיכיתי לשיר את השיר הזה, תשירו איתי אם אתם יודעים את המילים״. Amaranthene מתחיל להתנגן והקהל שר את כל המילים עם אליז. הבלדה המתקתקה מאפיינת פופ יותר ממטאל אבל הלהקה היא לא בדיוק מטאל. השילוב בין קולה המתוק של אליז, שנותן ניחוח פופ וסימפוניק מטאל ללהקה, עם קולו של הנריק הגראולר שנותן את הטון הקרוב יותר למטאלקור וההשלמה בקולו של נילס מאפשרים ללהקה ליצור מגוון רחב של מוסיקה בטעמים שונים. במהלך השיר נילס והנריק חוזרים לאט לבמה, כל אחד בתורו.

״ישראל, אנחנו אוהבים אתכם!״ אליז צועקת את הקהל וזה שורק ומוחא כפיים. מישהו מהקהל צועק לה ״יום הולדת שמח״ ואליז עונה ״יום ההולדת שלי רק אחרי 12 אבל כן, בסדר, זה יום ההולדת שלי.״היא מתכופפת ושואלת את הקהל ״איך אומרים תודה? תודה רבה?״ ועונה לכולם בעברית עם ״תודה רבה!״. הלהקה ממשיכה עם השיר Fury ובמהלכו הנריק מרים בקבוק בירה, לוגם ממנו מעט ומעביר אותו למישהו מהקהל. אליז יורדת אל הקהל וקופצת איתם בשמחה לקצב השיר ואז חוזרת לבמה.

אחרי True הנריק יורד מהבמה, ונילס עולה אליה. אליז, שנראה במהלך ההופעה שהיא נאבקת קצת עם הגרון שלה, מתוודה שהיא מצוננת מעט. ״זה זמן טוב לעוד שיר, אבל לעוד מישהו יש צינון? או שאולי למישהו יש במקרה טישו?״. עבדכם הנאמן (יתרונות הקרבה לבימה, תכלס) מושיט יד לתיק ושולף חבילת טישו. אליז מתלהבת וניגשת לקחת טישו אחד. אני מבין שהיא נאבקת קצת עם השקית ואומר לה ״קחי את הכל, זה בסדר״. היא לוקחת את החבילה ומיד אחרי שהניחה אותה בצד, מישהו נוסף מציע לה חבילת טישו. ״רגע, גם לך יש? מה אתם עושים עם כל הטישואים האלה? טוב אני אקח אותם איתי לשוודיה. הלאה, מישהו מכיר את השיר הבא?״




בשיר Endlessly אליז מספקת לנו הפתעה לא מתוכננת - תוך שהיא ניגשת אל הקהל על הבימה הקטנה, היא נותנת למישהו מהקהל את המיקרופון. הבחור שר חצי בית מהשיר (ולהגנתו ייאמר שהוא שר לא רע בכלל!) ובסיום היא שואלת אותו לשמו והוא עונה ״מיקי״. אז מיקי - הגעת לסקירה ;).

אחרי Call out my name (שבמהלכו הנריק מעביר עוד בקבוק בירה לקהל) מגיע השיר שגומר את הסט הזה - Hunger. השיר הזה הוא אחד המוכרים של הלהקה והיא בהחלט משאירה את הקהל עם טעם להדרן מבוצע היטב. אחרי השיר הלהקה יורדת מהבמה ויוהאן, הבסיסט של הלהקה, עולה לסטנדאפ הקבוע שלו בזמן שהלהקה מתארגנת מחדש להדרן. ״שיט, נראה שנגמרה לי הבירה. אה, סתם צחקתי איתכם״. הוא מרים את הבקבוק ומוריד אותו במכה ואז הוא בוחר את הקורבן הקבוע ויורד עליו - ״שמע, לי יש את המיקורפון וזה אומר ששלי תמיד יהיה יותר גדול משלך, כי לי יש את המיק-רו-פון. אלו החיים, תתמודד. ישראל, זו הפעם הראשונה שלנו כאן. ואני ממש מצטער… מצטער שלא באנו לפה קודם. מן הסתם הפסדנו, אתם פנטסטים ואני שמח מאוד לראות אתכם... ״ מישהו מהקהל צועק ״פאק יס!״. ״פאק יס... זה כל מה שחשבת עליו?״ עונה לו יוהאן.״ היי. אנחנו ב-2018. זה בסדר להשתמש בתרופות. טוב, כמה מכם פה בסיסטים?״ קבוצה מהקהל מרימה ידיים ויוהאן מוחא להם כפיים. ״כמו שאתם רואים כתוב לי על החולצה אמראנת'. זה בגלל שזו הופעה של אמראנת'.
וכתוב לי 5 על החולצה. כי עוד 5 ימים יוצא האלבום החמישי שלנו. הוא יהיה מדהים.״ ״אתה מדהים״ צועק מישהו מהצד השני של האולם. ״אתה לא צריך לומר לי, אני יודע שאני פאקינג מדהים. בכל אופן, זו ההופעה האחרונה שלנו לטור הזה ויש לי עוד שאלה. יום שני היום, ויש לכם עבודה מחר. זה בסדר אם תישארו כאן קצת יותר? כי אם כן ננגן לכם שיר נוסף מהאלבום החדש."

הלהקה עולה עם השיר 365, שיר מהאלבום החדש שיצא כסינגל לא מזמן והקהל אוהב אותו מאוד. מייד אחריו הלהקה ממשיכה עם Drop dead cynical המצויין, כשהלהקה מוציאה מהקהל את שאריות הקול שלו ומוודאה שבבוקר שאחרי כולם יישארו צרודים. השיר שסוגר את הערב הוא The nexus , אולי השיר המוכר ביותר של הלהקה ונילס מבצע אותו יחד עם שאר חברי הלהקה כאילו הוא עצמו היה חלק מההקלטות. הערב כמעט נגמר כשחברי הלהקה עוברים קדימה להודות לקהל, ומאחר והשעה 12 כבר ממש מעבר לפינה כולם שרים לאליז ״יום הולדת שמח״. ״זה יום ההולדת הכי טוב שהיה לי, איזה כיף! תודה!״ ציפיתי קצת לעוגה שתגיע מאחד המעריצים, אבל כשזו בוששה לבוא הבנתי שאצטרך לספק את הצורך שלי בסוכר בבית. הלהקה יורדת מהבמה אחרי לילה מצויין של מוסיקה טובה, סאונד מעולה ואנרגיה חיובית (ולמי שהיו סבלניים מספיק - גם היו צילומים וחתימות מאחורי הקלעים מאוחר יותר).


לגלרייה המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Dir En Grey – The Insulated World

Slash featuring Myles Kennedy and The Conspirators – Living the Dream

Beyond The Black – Heart of the Hurricane

Anaal Nathrakh – A New Kind of Horror

Behemoth – I Loved You at Your Darkest

Deicide - Overtures of Blasphemy
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
עושים שמח בהוואנה - סקירת הופעתה של להקת Amaranthe בתל-אביב

כתבה:
הוואקן הראשון שלי

ראיון:
האיש בשחור - ראיון עם Sakis Tolis סולן להקת Rotting Christ

סקירת הופעה:
הרעידו את הסכך: סקירת הופעת The Three Tremors בישראל

סקירת הופעה:
הקיץ של אוזי - סקירת הופעתן של Salvation, Ozzy Zoltak וFatum Aeternum בגגרין

כתבה:
הגיע זמן לכפרות, כפרות. – על האלבומים שמצדיקים בקשת סליחה
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[29/11/2018]
פסטישרץ 10
[08/11] Prog Invasion 2
[10/11] Progagarin
[15/11] Subterranean Masquerade, Tomorrows Rain & Desert
[18/11] Ne Obliviscaris בישראל
[29/11] השקט שאחרי הSandstorm
[03/12] Bruce Dickinson במופע ספוקן וורד
[06/12] חג האור פנד לנד חוגג עשור
[13/12] Unleash The Pain בהופעת השקה
[20/12] Paradise Lost בישראל
[09/01] Arcturus בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[25/02] Manowar בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::