תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Nylonmaiden
Ontour
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

28/01/2019
מגייסים אלבום - סקירת הופעת גיוס הכספים לאלבום הבכורה של להקת Storchi
כתב: איתמר ענברי
צילם: יאיר אבלסון

רגע לפני שמקבץ הימים המכונה "שנת 2018" הגיע לסיומו, התקיים במועדון "האזור" בתל-אביב ערב שמטרתו הייתה לגייס כספים לאלבום הבכורה של להקת Storchi. לצד המטרה המוצהרת של האירוע, ניתנה למאות האנשים שהגיעו באותו ערב הזדמנות לצפות במפגש שאפשר לכנותו במונחים מוזיקליים מפגש בין-דורי: בין Shredhead ו-Canine הוותיקות לבין סטור'צי ו-Love Your Witch, שתי להקות שנמצאות בתחילת דרכן.

אף שסטורצ'י ולאב יור וויצ' נמצאות כאמור בנקודת הזינוק, הן מסתמנות כהבטחה הגדולה של זירת המטאל המקומית. אף החיזיון שראיתי בכדור בדולח שקניתי ביריד עתיקות ניבא דברים ברוח זו. באותו חיזיון, ראיתי את חברי שתי הלהקות בהופעה בזמן עתיד, משיקים כוסות בירה, מחווים דעה על הרכבים חדשים, ולוחשים איש על אוזנו של רעהו, כנראה מבכים את מותה של "הסצנה".

ואם נמשיך לרגע את העיסוק במיסטיקה ובחזיונות, הרי שאירוע שבו מגיע צל"ש לכל אחת מהלהקות שמופיעות בו אינו חיזיון נפרץ. השילוב בין ישן לחדש, פרוג וגרוב, סטונר ומטאלקור – הפך את האירוע לאחת ההופעות המקומיות הטובות שנכחתי בהן השנה. ואולי זה בכלל לא הלהקות עצמן, אלא התפוזים. ולמה תפוזים? כי הפרי הכתום, שלא זכה לעדנה כזו מאז ימי "אלברט פירות" (חפשו ביוטיוב), הוא סימן ההיכר של מור גל (שירה ובס), עמית אברהמי (תופים), ומיכאל קוזלובסקי (גיטרה), הלא הם לאב יור וויצ'.

אלבום הבכורה של ההרכב, שיצא לפני כמה חודשים, יכול היה "להיקבר" בקלות תחת הררי האלבומים החדשים שיצאו השנה. אולם, מאחורי העטיפה הירקרקה והלא מזמינה, הסתתרה הפתעה של ממש: 6 שירים, חלקם קליטים ומהירים, וחלקם איטיים, שבהם נשמע מור כמו קורט קובייין עם מזרק נעוץ בזרועו. בעוד שבאלבום נשמעו הוויצ' כמי ש"חרשו" על Nirvana, בשלושת השירים שהם ניגנו ב"אזור" היה ברור שפלייליסטים של Kyuss בספוטיפיי הם הדיאטה הנוכחית שלהם.

אולי בהשראת הלוגו הקומוניסטי של "האזור", שלושת חברי הוויצ' מתנהלים על הבמה כקולקטיב, שבו לאף אחד אין עדיפות על משנהו, וכולם מסונכרנים להפליא זה עם זה. "שלום אנחנו אוהבים מכשפות", ממלמל מור בתחילת ההופעה, ונכנס ביחד עם שני חבריו לאקסטזה, שתימשך 20 דקות.

בשיר הראשון הקצב הוא מהיר ות'ראשי: מור פורט במהירות על הבס, עמית חובט ללא רחמים על התופים, ומיכאל מנגן כמי שחובר ללא ידיעתו לשקע במקום למגבר. מבעד למסך העשן המוזיקלי, מבליח קולו הצרוד של מור, שאם הייתי מתיק ממנו את המבט הייתי יכול לחשוב שמאחורי המיקרופון ניצב גבר שבדירתו מיתמרת ערימה של חפיסות מרלבורו אדום.



השיר השני נופל עליך כמו ספה שצונחת מבניין על ראשו של עובר אורח תמים. על רקע ריף של מור ושל מיכאל, מתפרצים רעמי התופים של עמית, שבשלב הזה כבר מזיע כמו מתאגרף. הקהל נופל גם הוא בקסמה של הלהקה, והנוכחים מניעים את הראש קדימה ואחורה, כחסידים בכותל בסלואו מושן.

את הממתק האמתי שומרים וויצ' לסוף הופעתם. האורות נכבים, ומבעד לאפילה בוקע קולו של מור, שמדקלם בעברית סיפור, בקצב ובסגנון בלוז מהדלתא של המיסיסיפי. כל שהעיניים קולטות בשלב זה הוא צלליות כהות, ולכן נוצרת אשליה שעל הבמה מנגנות רוחות, אולי אפילו מכשפות.

לאחר הדקלום מתחיל ריף, ובמשך 10 הדקות הבאות (הקטע בכללותו משתרע על פני 13 דקות), ינגנו השלושה וריאציות על אותו ריף. במהלך הביצוע, האנרגיות של השלושה מגיעות לנקודת שיא: מור מצליף על הבס כמו גיזר באטלר, עמית ממשיך בפרצי תיפוף, והמיתר של מיכאל פוקע, מה שמאלץ אותו להשתמש בגיטרה רזרבית. את תחושת ה"וואוו", היטיבה לבטא דניאל סאסי, החלילנית של סטור'צי. "מה זה היה?", אמרה כשהודתה ללהקה שהופיעה לפניה.

אם וויצ' הם התלמידים שמחששים בשירותי הבנים ומטלטלים את מכונות השתייה, סאסי ושלושת החברים הנוספים בסטור'צי – איתי כרמלי (גיטרה), שחר ששון (בס), ונועם ארבל (תופים) – הם תלמידים חובבי פרוג, שמיטלטלים עם הגיטרה לקונסרבטוריון.

ואכן, המונח "פרוג" מרחף כל העת מעל סטורצ'י, ואפילו דניאל – שמסתייגת מהנטייה הטבעית לקטלג ולהדביק תוויות – הגדירה את ההופעה "מופע פרוג רוק באורך של להקת פאנק". אחת הרעות החולות מבחינתי בפרוג היא ניסויי הכלים למיניהם: הצורך הכמעט כפייתי של כל נגן להפגין את יכולותיו הווירטואוזיות, כאותם מתאמנים בחדר כושר שנעמדים לכאורה באקראי מול המראות כדי שאיש לא יחמיץ חלילה את גופם המפוסל לתפארת. סטור'צי חסינים מפני מחלת הילדות הזאת, למעט קטע אחד מבין הארבעה שנוגנו במהלך ההופעה – Hidden Truth, שנוגן בתחילת ההופעה.

בכך מתמצית הביקורת שלי על ההרכב, שכן פרט לאותו ניסוי כלים, סטור'צי הוא הרכב ייחודי, בראש ובראשונה בשל העובדה שלשילוש הקדוש – גיטרה, בס ותופים – מצטרף כלי נגינה נוסף, החליל. מי היה מאמין שכלי הנגינה הזה, שיחד עם מים מפכים מהווה פסקול מושלם למדיטציה או לשינה, יכול להיות גם סוער ומטאלי, כמעט אפילו דיסטורשני.

ב-Hidden Truth שהוזכר כבר קודם לכן, הבס והחליל מתכתבים זה עם זה, ובהמשך החליל מחליף את בן שיחו, ומקיים דיאלוג עם הגיטרה. בקטע שנוגן לאחר מכן (Paracosm) החליל מקבל גוון יותר דומיננטי והנגינה הקופצנית לעיתים הופכת כבדה. Lights Out הוא קטע פרוג יפהפה, שמזכיר את Camel.



הייחודיות של סטור'צי לא באה לידי ביטוי רק בארגז הכלים, שכולל כאמור חליל, אלא גם בכך שכמו כתם שמן, ההרכב ספח אליו השפעות מגוונות, מפרוג קלאסי משנות ה-70', ג'אז, פרוג מטאל מהעידן המודרני, ואוריינטל.

כפי שנכתב בפתיח, בנוסף לשני ההרכבים הצעירים, וויצ' וסטורצ'י, למועדון "האזור" הובאו באותו ערב שניים מהתותחים הכבדים בארטילריה המקומית: קיניין ושרדהד. את קיניין הזדמן לי לראות שלושה שבועות קודם לכן כלהקת חימום ל-Orphaned Land במסגרת "חג האור פנד לנד". אם באותו ערב קיניין הגיעו עם רעב בעיניים, הפעם חברי הלהקה כבר קרעו את טרפם לגזרים.

עבור הסולן בן סעדה, "האזור" הוא בכל זאת יותר קומפורט זון מ"רידינג 3", בוודאי שאינטימי הרבה יותר. וכך, לבן – שאהבת הקהל היא הדלק שמזין אותו – ניתנה ההזדמנות להשביע את רעבונו בהרבה "מוש" ובהרבה מאוד דיאלוגים עם הקהל.

בנוסף לכך, גם ההופעה ב"אזור" לא רק שהייתה ארוכה יותר (נמשכה 43 דקות), אלא כללה גם קאבר ל-Down With The Sickness הגרובי של Disturbed, שנשמע כמו חלק אינטגרלי מהרפרטואר של קיניין. את הערב סגרה מפלצת הגרוב המקומית שרדהד, שבפנטזיה שלי מבצעים יחד עם דודו פארוק רימייק לקליפ המיתולוגי Walk This Way של Run DMC ו-Aerosmith.



אם הפנטזיה תתגשם או לא, זאת אין לדעת. עם זאת, יש לקוות שהסולן אהרון רוגוזה יהיה טעון באותן אנרגיות שבהן היה טעון שבאותו ערב. רוגוזה פשוט "התפוצץ" על הבמה, ולאחר מכן גם על הקהל, כשהוא זינק לעברו ב-Last Words Are Lost. לתגובת השרשרת היו אחראים הגיטריסטים יותם נגור ורזי אלבז, הבסיסט לי לביא aka לילו, והמתופף רועי כהנא.

אף שלא שתיתי כלל באותו ערב, יצאתי מאירוע ההתרמה הלום, כמו אחרי כמה שוטים טובים. לכן, לא פלא שלא הצלחתי לצעוד בקו ישר, לבקשתו של שוטר מתנדב. בנוסף לשלילת הרישיון, חטפתי גם קנס כבד. לפחות אני יודע אילו להקות יסייעו לי במופע ההתרמה.


לגלרייה המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Lemuria – The Hysterical Hunt

Warrel Dane – Shadowork

Sulphur Aeon – The Scythe Of Cosmic Chaos

Swallow the sun – When a shadow is forced into the light

Nailed To Obscurity – Black Frost

Flotsam & Jetsam – The End Of Chaos
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

סקירת הופעה:
סוף עידן התמימות - סקירת ערב ההופעות Rite Of Passage

כתבה:
איך המטאל הציל את חיי

סקירת הופעה:
מגייסים אלבום - סקירת הופעת גיוס הכספים לאלבום הבכורה של להקת Storchi

ראיון:
ראיון עם Mathias Lillmans סולן להקת Finntroll

כתבה:
סיכום שנה - צלמים

כתבה:
על פתיתי שלג ועלבונות
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[13/11/2019]
Annihilator בישראל
[20/02] Behemoth בישראל
[21/02] Metal Monsters Tribute
[21/02] Nylon Maiden בתל אביב, חיפה ובאר שבע
[25/02] Manowar בישראל
[28/02] יש מכות בחולון!
[02/03] Barricades בהופעת השקה לEP
[15/03] Northern Blasphemies
[21/03] Edellom & Sklep
[30/03] Haken בישראל
[17/04] UDO בישראל
[10/10] Epica בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::