תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
DPS
DPS
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

07/01/2020
היתומים מדליקים - סקירת הופעתה של Orphaned Land ברידינג 3 בת"א
כתב: איתמר ענברי
צילם: אלון לוין

יש סיכוי טוב שהיסטוריונים (אם מקצוע זה ישרוד את תהפוכות הזמן) יסתכלו על 2019 כעל שנה מבשרת רעות; שנת היקיצה שבה משברים פוליטיים הילכו שלובי זרוע עם משבר האקלים, שאת תסמיניו הקשים כבר לא ניתן לטשטש. אלא שייתכן וחדי עין יבחינו בדיעבד שבלב המאפליה אירוע אחד, שהתרחש בסוף אותה שנה, סימן דווקא את ראשיתו של מפנה. האירוע הוא "חג האור פנד לנד", חגם השנתי של בני קהילה מזרח תיכונית שידועה בשם "ארץ היתומים", Orphaned Land. מי שהתמזל מזלו להשתתף בריטואל שהתקיים בעיצומו של חג החנוכה בשלהי דצמבר 2019 במועדון "רידינג 3" שבנמל תל־אביב לא ישכח את אותו ערב, שגלש אל תוך הלילה; ערב שרומם את רוחם של המשתתפים בזכות כוהני הדת: חברי "אורפנד לנד" שבמזמוריהם, החדשים אך בעיקר הוותיקים, ריתקו את חסידיהם למשך יותר משעתיים.

הדברים שלעיל לא נכתבו לתפארת המליצה. שכן, זו לא הייתה עוד "סתם הופעה", כזו שמתחילה בתור שמשתרך בדרך לכניסה ומסתיימת עם ידיים תחובות בכיס המעיל ותחושת החמצה בגרון ("היה בסדר, לא?"). זו ההופעה הרביעית במספר של "אורפנד" שראיתי, והשלישית שאני מסקר בשורות "מטאליסט", וללא ספק זו הייתה הטובה מכולן. "אורפנד" התעלו על עצמם באותו ערב בזכות דיוק, מיקוד, מקסימום מוזיקה ומינימום דברי קישור.

אולם, מה שקירב את האירוע לדרגת שלמות הייתה הבחירה של "אורפנד" להעלות ממרתף היינות שלהם את הבקבוקים המשובחים ביותר: את בציר 94' ("Sahara"), ואת בציר 2004 ("Mabool").

לצד הסופרלטיבים יש מקום גם ל"מסדר פאקים" קצר. ראשית, כמה תקלות טכניות במערכת המולטימדיה ובקונסולה שעל הבמה גרמו לכך שהמעבר בין כמה מהשירים לא היה חלק. מדובר עם זאת בעניין שולי, שמתגמד בהסתכלות הכוללת על ההופעה.

עניין מהותי יותר הוא זהותה של להקת החימום באותו ערב, Stormy Atmosphere. גילוי נאות: סגנונה של "סטורמי אטמוספיר" אינו מהאהובים עליי, וזאת בלשון המעטה. עם זאת, לא אחת כבר הזדמן לי לסקר להקה, שמנגנת ז'אנר שאינו כוס התה שלי, אך חברי ההרכב "פיצו" על כך במקצוענות או בכריזמה בימתית.



אם אני מבקש לשים את האצבע על הדבר שהפריע לי יותר מכול, אזי צמד המילים "הגזמה פראית" ייטיב לסכם את הדברים. אין שום ערך מוסף בלהיראות כמו סוחר עבדים אשורי במקרה של הסולן רק כדי לגלות שקולו נדם ולא נשמע במהלך מה שאמור היה להיות דואט עם הסולנית בעלת היומרות האופראיות. גם קטעי הקלידים והגיטרות נשמעו מוגזמים והזיעו ממאמץ יתר, של רצון להוכיח שהלהקה יודעת איך אמור להישמע דג'נט או פרוג.

הקריאות "אורפנד לנד, אורפנד לנד!" הלכו והתעצמו והאולם רחב הממדים הואפל. מתוך מסך השתיקה והאפלה הגיחו חברי הלהקה, ועמם גם חברי מקהלת Hellscore, ופתחו עם "Ocean Land" מתוך "Mabool".

אף שהאגרוף הקמוץ, האייקון הכה מזוהה מעטיפת "Unsung Prophets and Dead Messiahs" (2018), הוקרן במסך בחלק האחורי של הבמה, "אורפנד" השתחררו מהמחויבות החוזית למחצה עם האלבום האחרון וניגנו כבר בחלק הראשון של ההופעה סט ליסט מגוון. "In Propaganda", "All Knowing Eye" ו-"Like Orpheus" אמנם היו שם, אך לצדם של "All Is One" מהאלבום הנושא את אותו השם (2013), וצמד שירים מ-"Mabool": "The Kiss of Babylon (The Sins)" ו-"Birth of The Three".

עם סיום החלק הראשון ולפי מיטב המסורת, הזמינו חברי הלהקה את הזאטוטים שבחבורה להדליק עמם את נרות החג. אם לכל אחד מאיתנו יש בבוידעם תמונה מגיל הגן כשהוא מדליק חנוכייה ולידו גננת נרגשת, יש לא מעט ילדים שבעתיד יוכלו להראות בגאווה לצאצאיהם תמונה שלהם מדליקים נר חנוכה ולצידם לא אחר מאשר סולן "אורפנד" (ואב גאה בעצמו), קובי פרחי.

ובחנוכה, כמו בחנוכה, התחולל לאחר הדלקת הנרות נס. קובי הכריז על ירידת הלהקה מהבמה, ירידה לצורך עלייה, שתפתח את חלקו השני של הערב, שבמרכזו ציון 25 שנה לצאת אלבום הבכורה של ההרכב, "Sahara".



אף שלא כל חברי ההרכב הנוכחי של "אורפנד" לקחו חלק בהקלטת אלבום פורץ דרך זה – הגיטריסט חן בלבוס למשל עדיין טופל ב"טיפת חלב" כשהאלבום יצא לאור – נדמה היה שמחוגי השעון זזו אחורנית, והלהקה לקחה את הנוכחים למסע בזמן – לפני רבע מאה, ובמרחב – לאוקיינוס החול של מדבר סהרה.

כשעטיפת האלבום בגבם, בלבוס והגיטריסט הנוסף של ההרכב, עידן אמסלם, נעמדו זה מול זה וכלי הנגינה שלהם קיימו דיאלוג ב-"Sahara's Storm". וכשקובי שׅחְזֵר ממעמקי המיתרים את גוון הקול שנשב ב-"Sahara" – גותי, נונשלנטי על גבול המלנכולי – גם השורות האחוריות קפצו, חוץ מיציע ה"סאחים" שמאחורי בר המשקאות המהודר. הבסיסט הוותיק, אורי זילכה, עצם את עיניו ונראה כמי שמתענג על כל רגע.

והתענוג רק הלך והתעצם.

לביצוע "Seasons Unite" נקרא לבמה אורן בלבוס, שלמרות היותו אחיו עצמו ובשרו של הגיטריסט חן, לנצח ירחף החשד בדבר התאמה גנטית בינו ובין צמד האחים לבית אבוט (וויני פול ו"דיימבאג"). אורן, כיום סולן Damage Per Second, הוסיף ל"פאוור קורדס" הכבדים של השיר שכבה נוספת של דת', והורה לקהל לפתוח "פיט", לשמחתם של הצעירים יותר. בלבוס האנרגטי יסגור את המעגל (תרתי משמע), כשיצטרף ללהקה לביצוע "Ornaments of God", שיחתום את האירוע.

"My Requiem" ו-"Orphaned Land – The Storm Still Rages Inside…" היו שתי הרצועות הארוכות שחתמו את החלק השני של הערב. הביצוע של "My Requiem" היה מושלם, עם סולו ארוך של חן, בלאסט ביטס הדוקים של מתן שמואלי, שבאופן כללי היה מכונת קצב שלא נחה לרגע, וקלידים, שאצל "אורפנד" מתפקדים כתיבול שמפזרים על תבשיל.

החלק השלישי והאחרון כלל חזרה לפלייליסט בגרסת ה-Shuffle. כחצי שנה אחרי המופע לציון 15 שנה לאלבום הזהב של הלהקה, ניגנו "אורפנד" פעם נוספת את "Halo Dies", כנראה הטוב שבשירי "Mabool", אף שההכרעה בשאלה זו קשה עליי כקריעת ים סוף.

לאחר שיר זה, דממה הלהקה. קובי קירב את ידיו לפניו, ובקול צלול וזך, החל לסלסל בערבית. זו הייתה ההקדמה ל-"Let The Truce Be Known" מתוך "All Is One".

שיר נוסף מאלבום זה, "Brother", זכה לביצוע אקוסטי, וכמו בפרסומת למופעים בקיסריה, מאות סמארטפונים האירו את האולם. יש סיכוי טוב שלא מעט קבוצות וואטסאפ משפחתיות הוצפו בסרטונים המתעדים את אותם רגעים.

הבלדות היו מנוחת הלוחם; אתנחתא לפני "Sapari" ו-"In Thy Never Ending Way (Epilogue)", שתי רצועות מה"פנינה" הפרוגית של "אורפנד" מ-2010.

ל-"Norra El Norra" הקאנוני נוספו בחלק ההדרן שני שירים נוספים מ-"Sahara", תפילת נעילה מושלמת לחג שמפיץ בכל שנה קרני אור שמאירות את העלטה.


לגלרייה המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Pain of Salvation - Panther

Tomorrows Rain - Hollow

Paradise Lost - Obsidian

Lamb Of God – Lamb Of God

Static-X - Project Regeneration Vol. I

Cénotaphe - Monte Verità
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
פרי ביאושים – על אלבומי הבכורה הפחות מוצלחים של הז'אנר

ראיון:
מחזירים את הסיוט – ראיון עם Matt Asselbergs, גיטריסט להקת Nightmare

כתבה:
תרפיה מתכתית – על מטאל ותמיכה נפשית

כתבה:
מיאסניקוב נגד הקלשון

כתבה:
כשהסקנדינבים כבשו את העולם – שנת 1997 בראי המטאל

ביקורת סרט:
סקירת הסרט - 'LO Sound Desert'
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[20/01/2021]
Insomnium live in Tel Aviv
[25/11] Tiamat - בהופעה אחת בישראל
[16/12] אורפנד לנד - לוחם האור חוגג עשור!
[13/03] Samael בהופעה בישראל
[21/03] Sonata Arctica in Israel
[24/04] Dark Funeral בהופעה בישראל !
[19/11] Paradise Lost חוזרת לתל אביב
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::