Main Menu
Main: Interviews | Articles | News
Reviews: Albums | DVD | Shows
Scene: Events | Photos | Forums
Misc: Updates | Movies | Videos
About: Magazine | The Staff
Advertise: Events | News
Dusturbed
Graspop
Feed Us Go Hebrew Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: Concert Reviews ::

15/01/2020
ניצלו מטביעה - סקירת הופעתה של להקת Mayhem
כתב: איתמר ענברי
צילם: עמית ליבר

אטילה מסתכל בגולגולת שבידו במבט מלא תשוקה, ספק מינית־נקרופילית ספק תשוקה שמקורה בתאוות מתים. חברו להרכב, "נקרובוצ'ר", מטביע את קנאתו לתאוות המוות במבטים מזרי אימה שפיזר לכל עבר. סצנה זו היא לבטח זו שתיחקק יותר מכל בזיכרונם של מי שהגיעו לצפות בהצגת התיאטרון הנודד של חלוצת הבלאק הנורווגית, Mayhem, בתחילת ינואר במועדון "רידינג 3" שבנמל תל־אביב.

ההגדרה "תיאטרון נודד" הולמת את האירוע לא רק בגלל העתקתו ברגע האחרון מדרומה של העיר לצפונה בשל החשש מהתגשמות נבואות הזעם של החזאים. אלא, גם בגלל התיאטרליות של הסולן אטילה, השינויים בתפאורה, בלבוש ובתאורה, ובעיקר בגלל מתכונתו הייחודית של האירוע, שתוכנן כמחזה בן שלוש מערכות, כשבכל מערכה מתגלה לנגד עינינו "מייהם" אחרת.

כמו בהופעה הקודמת של "מייהם" בישראל לפני כתריסר שנים, גם הפעם חיממה Arallu הישראלית את הענקית הנורווגית. ואם "יורונימוס" המנוח, מייסד "מייהם", נחשב סנדק ה"בלאק מטאל הנורווגי", מוטי "בוצ'רד" דניאל, סולן, בסיסט ומייסד "אראלו", מתגאה באבהות על תת־הז'אנר "בלאק מטאל מזרח תיכוני". נוכח הזמן הרב ש"יורונימוס" בילה במסעדת דונר קבב, אם להסתמך על הסרט "Lords of Chaos", יש מקום לתהות אם הוא עצמו לא היה מגיע בסופו של דבר גם לפיתוחו של סגנון זה.

דניאל ולהקתו (הגיטריסטים גל "פיקסל" כהן ואופק "אומניוס" נוי, איילון בארט על הדרבוקה והבוזוקי, והמתופף ריצ'רד ריצ'י צוויגופט) "מפגיזים" עם שלושה שירים ברצף מאלבומם האחרון, "En Olam", שיצא בספטמבר אשתקד: שיר הנושא בעל המסר הניהיליסטי, "Devil's Child" ו-"Guard of She'ol". בנוסף, מבצעת הלהקה גם את "Adonay – יהוה" ואת "From the Desert to the Ice". דניאל הוא מי שאחראי על הטמעת האג'נדה של הלהקה – נאומים מלאי פאתוס על מזרח תיכון שעולה בלהבות – וגם על "תפעול" הקהל. את הניואנס המזרח תיכוני מוסיף בארט, שבתחילה מנגן בבוזוקי ובהמשך מתיישב, ובהתלהבות יתרה מתופף על הדרבוקה.


ה"רידינג" הולך ומתמלא ככל שמועד עלייתה לבמה של ה"הד־ליינרית" הולך ומתקרב. כמויות עצומות של אלכוהול נשפכות לכל עבר, דרכו השרלטנית של הגוף להתמודד עם הקור.

גם "נקרובוצ'ר", הבסיסט הוותיק של "מייהם", אוחז בידו כוס יין אדום. הוא מניף אותה בתנועת ניצחון, ובכמה לגימות מַגיר את המשקה לתוך לועו. המערכה הראשונה החלה.

תשומת הלב מתרכזת באופן טבעי באטילה שלבוש כגווייה עטוית תכריכים. החיוורון המורבידי בפנים, שמסמל את נסיגת הנפש מן הגוף הדועך, נשטף בפרצי דם, שמרמזים שהמנוח לא מת מות נשיקה.

כשהוא לא אוחז בידו "פרופס" – צלב עשוי עצמות, גולגולת או חבל תלייה שמלווה אותו בביצוע "My Death" מתוך "Chimera" – הוא מתפתל בעוויתות, אך גם כאן מדובר בכוריאוגרפיה מהוקצעת. ב-"To Daimonion" מתוך "Grand Declaration of War" הוא מחווה תנועות של ניצוח על מקהלת שדים.

לאורך המערכה הראשונה, התקשורת שלו עם הקהל היא כמעט אפסית. לכל היותר הוא מפטיר איזה "חרררררררררררררר", צליל אונומטופאי של חרחור.

אך במהלך השירים עצמם, הקול שבוקע מהגווייה המתעוותת והמתפוררת הוא חזק וברור כמו זרקור רב עוצמה. לשיא תפארתו מגיע אטילה כשבשירתו האקסטרימית הוא משלב קטעי אופרה, שהפכו לסימן ההיכר שלו, כמו ב-"Malum" מתוך האלבום האחרון "Daemon".



ההקפדה על כל פרט ופרט באה לידי ביטוי גם בבחירת התאורה. התאורה האדומה "מתלבשת" כמו סומק טבעי על "Bad Blood". תאורה בצבע כחול ארקטי מלווה את "My Death". ב-"Invoke The Oath", הסצנה האחרונה במערכה הראשונה, תאורה בצבע טורקיז מערפלת את הראייה. מסך העשן של הגיטרות יוצר תחושה של שכרון מעמקים, וחבטות התופים הפגאניות של "הלהאמר" רק מושכות אותנו עמוק יותר למצולות.

הלהקה יורדת מהבמה ונבלעת מאחורי הקלעים.
התפאורה שהוחלפה בינתיים מבשרת על בואה של המערכה השנייה, שבמרכזה "De Mysteriis Dom Sathanas", ה-אלבום בהא הידיעה של "מייהם". הקתדרלה המפורסמת מעטיפת האלבום קורמת עור וגידים, כשברקע נשמעים פעמוני כנסייה מבשרי רעות, אנטי־תזה למזמורי קריסמס דביקים בסגנון "Jingle Bells".

לבמה נכנסים חברי הלהקה, לבושים כולם גלימות ארוכות שמכסות על פניהם. הגיטרות הדוקרניות והתופים הרועמים לא מותירים שום מקום לספק: זהו "Freezing Moon", ה-"Hotel California" של "מייהם".

הקהל באקסטזה: מושפיט ענק נפער במרכז האולם, ושתי נערות לידי לא מפסיקות לצעוק בשמו של "נקרובוצ'ר".

עם הישמע ריף הבס המפורסם, שחותך את השיר כמו להב משונן, "נקרו" מסיר מעליו את הקפוצ'ון. כחבר היחיד שנותר מההרכב המקורי של "מייהם" וכמי שלקח חלק בהקלטת האלבום, "נקרו" הוא כעת כוכב המשנה של המערכה השנייה, לצד אטילה.

על רקע תמונת הקתדרלה שמאחוריו, פרצופיו הכועסים משווים לו מראה של גרגויל מרושע. בשלב זה, שתי הנערות רוקעות ברגליהן בהיסטריה וצווחות, ממש כמו בקליפ שמתעד מעריצות מתקופת ה"ביטלמניה".



ב-"Pagan Fears" הבס שלו, שתומך בתחילה בתפקיד הגיטרות, נפרד מהן לקראת סוף השיר ופעימות המיתרים נשמעות כמו צופר ערפל עמום. שותפו לחטיבת הקצב, "הלהאמר", מחליף במיומנות בין מקצבים שונים ויש לו את הרגישות "לתזז" בין הרפרוף העדין אך מהיר של הבלאסט ביטס לבין חבטות מסיביות. אפילו "גרוב" ממחוזות מוזיקליים אחרים אפשר לאתר אצל הנגן המופלא הזה.

ב-"Life Eternal" אוחז אטילה בגולגולת וממקד בה את מבטו. לאורך השיר כולו, הוא מסתכל בהבעה מיוסרת בגולגולת, ואת תפקידו כסולן בשיר הוא מסיים בצרחה מקפיאת דם, בביצוע שלטעמי עולה על גרסת הסטודיו של השיר.

את הקיר הרביעי אטילה ישבור רק בחלקו האחרון של הערב, שבו הלהקה חוזרת חזרה לימים טרום DMDS. התפאורה שוב משתנה, ודגלי ענק ועליהם הלוגו של "מייהם" נפרשים לאורך.

אטילה חוזר לבמה במראה הכי נטורל שלו עד כה, אבל גם כאן לא מדובר בחולצת פלנל, אלא בּלוּק אינדסטריאל. "Tel Aviv! Fucking awesome to be back here!", הוא מכריז.

עם שירים מראשית דרכה של הלהקה – "Deathcrush", "Chainsaw Gutsfuck" ו-"Pure Fucking Armageddon" – נדמה שאין סיום מושלם מזה לאירוע שהוציא את המיטב מלהקה מיתולוגית, שלהקות אחרות היו מתקשות להתמודד עם עשירית מהאסונות והסקנדלים שפקדו אותה.

ללא הדרן, חברי "מייהם" מתהלכים על הבמה ולוחצים את ידיהם של ברי המזל שהקפידו לשמור על מקומם למרגלות הבמה. "הלהאמר" זורק לאוויר את זוג המקלות שלו, והמעריצים נאבקים ביניהם, כמו רווקות שמתחרות על זר שמשליכה לעברם כלה.


לגלרייה המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: Share ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: Search ::
 
:: Album Reviews ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: Updates ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: Events ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: All Rights Reserved © Metalist Magazine 2002-2014 ::                                                       ::::