תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
Insomnium
DPS
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

09/07/2021
נשף חטאים תת-קרקעי - סקירת הופעת ההשקה של Subterranean Masquerade עם חימומה של Sinnery

כתב: יוני אורן
צילם: נדב דרורי

מיקום: גגרין
תאריך: 1.7.21

בקיץ של שנת 2018 שאלה אותי כתבת מגזין מטאליסט בדימוס עדי ביטרן אם אני מתכנן לבוא להופעה של Submasq. אני מתאר לעצמי שלרבים אחרים התשובה הייתה זהה לתשובתי - ״להופעה של מי?״. אכן, השם של Submasq לא הכי מתגלגל על הלשון, לא שגור בפיהם של רבים ולא מעיד יותר מדי על המוזיקה שלהם. הקשבתי ל-Vagabond, אלבומם החדש דאז, והקליק היה כל כך מהיר שהבהרתי לה מהר מאוד שמסוכן ללכת לבד ושאהיה שם כדי לדאוג לבטחונה. במקריות רבה פגשתי בבן דודי באותה הופעה, אלא שבמקרה שלו הוא בא לחזות בהופעת החימום של Sinnery שלרוע המזל התבטלה עקב פציעה והוחלפה בלהקת Telegraph כמדומני. מההופעה ומרצף ההאזנה המרובה לאלבום החדש יצאתי מתרשם ביותר וידעתי לומר שמשהו מיוחד קורה עם הלהקה הזאת.

קרוב ל-3 שנים לאחר מכן (ולאחר קצת יותר משנה שלא ראיתי הופעת מטאל) וכעת הגיע הטייק הנוסף על ההופעה הזאת כשהאלבום המצוין Mountain Fever ראה עולם לפני קצת יותר מחודש וכשלהקת Sinnery הואילה בטובה לשמור על שלמות גופם של נגני ההרכב. התוכנית הייתה לפתוח את הערב בשעה 20:45 עם סטליסט של Sinnery, להתחיל את הופעתם של Submasq ב-21:45 ולוודא שב-23:15 כבר לא יהיה שם איש כדי שהמקום יוכל להתארגן לאירוע נוסף מיד לאחר מכן (כמו שהיה גם בגגרין הישן). להקת Thrash Metal אגרסיבית כמו Sinnery אמורה להצליח להתחמם תוך כמה דקות ולחמם את הקהל לקראת מופע Progressive Metal אתני מוזר ואנרגטי. סך הכל נשמע כמו תוכנית טובה לערב חביב. אבל מה קורה כשעיכוב בזמנים מגיע בהפתעה?

על השאלה הזאת לא נענה הפעם. אני לא זוכר אי פעם שנתקלתי בעמידה כל כך יפה בזמנים וכבר ב-20:49 ומבלי לומר מילה, גיטרות בדיסטורשן נשמעו מבעד לדלתות הגגרין ונחפזתי להיכנס פנימה כדי לחזות ב-Sinnery מבצעת את אחד משיריה החדשים. אין איך להשוות בין הגגרין הישן לחדש - הסאונד בגגרין החדש מעולה ועבודתו של אריה ארנוביץ׳ מצוינת כהרגלו! לגבי הכמה דקות שייקח ללהקה להתחמם ולחמם את הקהל, מתברר שכשמדובר על Sinnery, כמה שניות עושות את העבודה. אמנם לגיטריסט עידן קרינגל לקח טיפה זמן עד שנראה שנכנס לעניינים אך הבסיסט סער טובי החל להתנדנד קדימה ואחורה מהשנייה הראשונה בערך והפגין אנרגטיות מהממת. למרות שאין איפה להשוות בין קולו של אלון קרניאלי לבין קולו של Nergal מלהקת Behemoth, הייתה תחושה שה-Thrash Metal של Sinnery מהול באווירה שטנית מאיזור ה-Blackened Death Metal באופן מסקרן. כדי לסגור את המעבר על חברי הלהקה, נאמר שיחד עם סער, מתופף הלהקה מתן מנדלבאום הקים מחלקת קצב הדוקה ומהירה המעודדת הדבאנג עצבני.



למעט השיר Black Widow, כל השירים שבוצעו בסטליסט הם שירים חדשים, באופן שבהחלט הולם את המעמד. אלון לקח על עצמו את המלאכה המסובכת שבלוודא שהקהל אכן מחומם ומכיוון שלא מנוגנים להיטי הלהקה מאלבום הבכורה, הוא דאג לתקשר עם הקהל עוד ועוד במעברים בין שירים, הציג את כותרותיהם של שירים חדשים כמו Somber, התייחס למשפטי מפתח בשירים, קרא לקהל להתקרב לבמה (״כבר נגמרה קורונה. אנחנו רוצים להרגיש אתכם״), קרא ל-mosh pit ול-wall of death ובכלליות וידא שכל העיניים באולם עליו. כך אכן היה. המחשבה שמדובר על להקה שתביא Thrash Metal טיפוסי התבדתה מהר מאוד כשנתגלה תמהיל בין Death Metal סטייל גות׳נבורג הנוגע ב-Black Metal לבין Groove Metal בלוזי שהיה גורם ל-Pantera להתגאות ולבסוף אפילו נגיעות קטנטנות מודרניות יותר כמעט ב-Nu Metal כמו שתקופות יפות של Machine Head הביאו או איזורי Post Metal ו-Hardcore של Neurosis. לא רק שלא מדובר על מוזיקה טיפוסית אלא על שילובים מקוריים ומסקרנים בהחלט המשלבים נקי ומלוכלך וכל זאת כשהאנרגיה נשמרת גבוה גבוה. מיד לאחר שצלם מטאליסט עמית ליבר היקר וידא שכמות הקהל הנכבדת מתועדת בתמונה מצד הבמה, הלהקה פינתה את מקומה לסידוריהם של Submasq.

זוכרים ש-Sinnery עלו יחסית בזמן אבל עדיין התחילו לנגן 4 דקות באיחור? החבר׳ה הרציניים של Submasq לא היו מוכנים לשאת בציון 95 ושאפו ל-100 עגול. אכן ב-21:45 על הדקה נשמע קולו של וידי דולב סולן הלהקה בוקע ממערכת ההגברה ומודיע לנו שהם אוהבים אותנו, שהם קיוו אבל לא ציפו לכמות כזאת גדולה של אנשים שיבואו לחזות בפלא בגופם ומבלי להתמהמה הרבה יותר מדי הוא הציג את Snake Charmer אשר פותח את האלבום. אם האנרגיות של Sinnery היו בשמיים כבר מהשניות הראשונות, האנרגיות של Submasq היו כל כך גבוהות שממש כל הקהל תוך שניות היה אפ על הרגליים, קופץ, מנופף בידיו לניצוחו של וידי וצועק את מילות השיר. לכזה מהלך קסום אף אחד מבאי המקום לא יכול היה לצפות והוא מוקדש לרבי אמנים אמיתיים בשביית קהל כמו וידי ו-Submasq.

בעוד שוידי רץ הלוך ושוב על הבמה, קופץ מכאן, מסמן משם למחוא כפיים או לנופף בידיים, מטפס על עמודי תאורה או על תוף בס כמו שהוא נוטה לעשות, מנחה את הקהל מתי לצאת ל-mosh pit ומתי ל-wall of death ובכלליות מוודא שאין מי שנשארים אדישים אליו או אל הרגע הזה, יכולנו לחזות בשאר חברי הלהקה רגועים ונהנים מההופעה על הבמה - תומר פינק ועומר פישביין הגיטריסטים בחזית מוכיחים שהם אשפי גיטרות חריפים ומצליחים לגרום לקטעים אתניים מסובכים להיראות קלילים ופשוטים, גולן פרחי על הבס בצד אחד של הבמה, שי ילין מאחורי עמדת הקלידים בצד השני של הבמה ומאחור, מסתתר מאחורי מערכת התופים, ילון שחורי שבחן רב ביצע את תפקידיו של מתן שמואלי.

האנרגיה והתקשורת עם הקהל רק הלכו והתעצמו עם הזמן. השיאים היו כשאוסף נכבד של בלונים בצבעי כחול ולבן נשלחו מהבמה, כך גם עם חישוק, בחור חשוף חזה על גלשן עשה crowd surfing פשוטו כמשמעו ולאחר מכן כתב מטאליסט בדימוס רועי דגני הביא גם את גירסתו לאותו אקט. וידי מוצא שלל הזדמנויות ודרכים מקוריות ליצור קשר עם הקהל, חלקן בגירסתו ל-Freddie Mercury עושה eeeeeoooooo, אלא שהפעם זה עובד עם בללללללל לשוני חייזרי, אנחות ושירה גרונית טיבטית. הוא מספר לנו שהאלבום החדש בן שישה שבועות ושהוא עדיין מפחד להרים אותו, שהאלבום עושה קקי בטיטול, שהאלבום פולט עליו ושהוא פולט על האלבום בחזרה. מיד לאחר מכן הוא מבקש את עזרת הקהל בשירת Ascend כדי שיצליח לרדת כאן גשם.




רוב השירים שבערב היו משני האלבומים האחרונים והמצוינים של הלהקה ותגובות הקהל היו בהתאם - אכן ניתן לראות שההתלהבות משירי האלבום The Great Bazaar היו צוננות הרבה יותר. בהתאם לזאת, למרות שרוב הערב כלל את שירי האלבום החדש, באירוע ההשקה לאלבומם החדש הייתי מקווה לשמוע את האלבום החדש בשלמותו ואם לא, לפחות את השירים אשר מבליטים יותר את ה-Progressive שלהם על חשבון שירים ישנים הרבה יותר. עודני מחכה לשמוע את ״יה שמע אביוניך״ ואת For the Leader, With Strings Music, החביבים עליי. עם זאת, ריבוי השירים מ-Mountain Fever ומ-Vagabond היו בחירה מצוינת לשמירת קהל מאזינים מרוצה.

לכל אחד מהמוזיקאים היו רגעים לככב בהם ולהוכיח את טיבם. לשני הגיטריסטים היו קטעי סולו מרשימים ביותר בשירים כמו Mountain Fever או Ascend, לגולן ולילון ב-Somewhere I Sadly Belong ולשי מיד לפני Hymn of the Vagabond. מה לגבי וידי? כל הערב היה מהול ברגעים של וידי לככב בין שירה נמוכה, שירה אופראית, סקרימים, גראולים ומשחקי קולות מרשימים נוספים שיחד עם האישיות השובה והמצחיקה שלו מצליח לבסס את מעמדו כאחד הפרפורמרים הטובים ביותר שצמחו בארצנו הקטנטונת. הפער בין הפרסונה ובין האדם נראתה לכשהחלו לנגן את Mångata ווידי הודיע ספק בצחוק ספק ברצינות שהוא מפחד לשיר את השיר הזה וביקש מהקהל להחזיק פנסי פלאפונים מעל ראשיהם. הבלדה היפייפיה הזאת הביאה איתה את רגע השיא והחלק היפה והמרגש ביותר של הערב. הנגנים היו מגובשים מתמיד והקהל התאחד לתחושת אחווה בודדת-משותפת. משהו קוסמי בלתי מוסבר הצליח לקרות שם וידיו של וידי שניצבו מעל ראשו בסוף השיר הוכיחו שהפחד היה אמיתי, כך גם עם ההתרגשות שלאחר צליחת השיר. זאת לא הייתה דמות. וידי היה שם לחזות במשהו גדול יותר ממנו שקורה.

מיד לאחר שהקהל עלה לבמה כהרגלו בשיר Hymn of the Vagabond ותיקשר עם הקהל שנשאר למטה בשירה אלה לאלה, קטע קצר של Specter נוגן לפני שהלהקה בירכה את הקהל בברכת לילה טוב ונהיגה זהירה הביתה. השעה הייתה 23:00 - בול בזמן כדי שצוות הגגרין יוודא שהנוכחים במקום ימלטו על נפשותיהם הרחק אל מחוץ למועדון. המוזיקאים ירדו מהבמה וחיוכים מסופקים דבוקים לפניהם. אותם החיוכים התנוססו גם על פני הקהל שעשה את דרכו החוצה. לכל הדעות מדובר בערב שהיה הצלחה מסחררת, שחגג באופן מכובד ביותר את הוצאת אלבומם החדש ושהשאיר הרבה מאוד טעם של עוד להופעה הבאה (בסביבות סוכות. וידי הסגיר). Sinnery ו-Submasq הרימו ערב חד פעמי. קשה יהיה לכל אחד מאיתנו לצפות לערב משמעותי יותר, אבל אנחנו יכולים לקוות וכשמדובר על החבר׳ה האלה, הסיכויים לטובתנו.


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Eternal Struggle – Year Of The Gun

Carcass – Torn Arteries

Iron Maiden - Senjutsu

King of Asgard - Svartrvidr

Gojira - Fortitude

Helloween – Helloween
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
האלבומים שעשו אותנו – עם חברי להקת Subterranean Masquerade

כתבה:
קדימה אל העבר – על גל להקות ה NWOTHM

כתבה:
האלבומים שעשו אותנו – עם חברי להקת Revision the Dream

כתבה:
האלבומים שעשו את Ferum, גיטריסט להקת Dim Aura

כתבה:
מאמיני המוות - כתות קטלניות בעת החדשה

ראיון:
ראיון עם ישי שוורץ – סולן להקת Tomorrow's Rain
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[02/12/2021]
פסטיכסאח MMXXI ירושלים
[22/10] Israeli Metal Fest 2021
[28/10] Full Metal Giora
[05/11] Counter Attack
[11/11] קרח ואש בבית היוצר
[13/11] Eternal Struggle YOTG Album Release Show
[19/11] REEMOT - Maggefah Release Show
[29/11] Paradise Lost חוזרת לתל אביב
[30/11] An Evening with Ross Jennings
[04/12] The prog variant
[30/03] Samael בהופעה אחת בישראל
[24/04] Dark Funeral בהופעה בישראל
[26/10] Tiamat - בהופעה אחת בישראל
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::