תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
OnTour
Disturbed
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

14/09/2023
Insomnium מקפיאים את תל אביב
מאת: ניצן כהן
צילום: עמית ליבר

נראה שבזמן האחרון תור ארוך כבר לא אמור להפתיע אותנו, הקהל הישראלי, אבל החוויה של המתנה בתור עמוס מטאליסטים בכניסה לגגרין עוררה בי מחשבה נחמדה. להופעה של Insomnium היה פוטנציאל גם לא להתפוצץ, לעבור מתחת לרדאר שלנו. איש חכם אמר לי שבהאזנה ראשונה לInsomnium, אפשר בקלות להגיד שזה נחמד, אבל כל השירים אותו דבר, ולהמשיך הלאה. בהאזנה שנייה, כבר תחשוב שיש שם משהו מעבר. בהאזנה שלישית, רביעית, חמישית, מתגברת ההבנה שזו אחת הלהקות הגאוניות, המצוינות והמיוחדות שפרחו בשנים האחרונות. שמחתי לגלות שהקהל לא פספס את העניין.

להקת הענק הותיקה והמתאימה מאין כמוה לפתוח את הערב Winterhorde נכנסה בתמרות עשן בשיר Freedom. סולן הקלין ה(כבר לא כל כך)חדש שלהם, יקיר המגזין יוני אורן, הוא תוספת נפלאה להרכב והוא מרים את המוזיקה שלהם לגובה חדש. על הבמה בהחלט הורגשה צפיפות כיוון שהלהקה נדרשה להשאיר מקום לציוד ותפאורה של אלו שלכבודם התכנסנו, ועדיין, הלהקה השתדלה לכבוש את הבמה ואת לב הקהל שהרגיש בהתאמה הברורה שלהם לאירוע.

גם בשירם השני, Worms Of Soul, מהאלבום האחרון Maestro, הייתה ניכרת הניגודיות שמאפיינת את הלהקה. הדואטים של שירת הקלין והגראול, הגיטרות העוצמתיות לצד הקלידים הרכים, הם מה שהופכים את הלהקה הזאת למיוחדת כל כך. לאחר ביצוע של הסינגל האחרון, The Greatest Plauge of Earth, הכריז יוני בשורה משמחת - על צאתו הקרובה של אלבומם הבא, מתוכו ניגנו שיר חדש - Harvester of Stars. כפי שהבטיח, השיר מצביע על כיוון מעט יותר מלודי, ממש טיפה, שמראה על התקדמות של הלהקה, לאותם עולמות שמתאימים במיוחד לקהל הדת' המלודי שאוהב כל כך את Insomnium.

בעמידה בזמנים שוואקן היו מקנאים בה, האירוע המרכזי מתחיל. אור אדום שוטף את הגגרין המלא עד אפס מקום כשצליליו המזוהים מאוד של אלבומם האחרון מתחיל להתנגן. עצים ערומים וקרים כתפאורה וקהל חם ואוהב מקדימה מקבלים את פני הלהקה בקריאות רמות לשיר הפותח, שפותח גם את אלבומם האחרון והמצוין - 1696. כמעט ללא הפסקה הלהקה מדלגת בקלילות ללהיט הענק While We Sleep מתוך האלבום הענק Shadows of the Dying Sun ובהתאם לריף המדהים שפותח אותו הקהל קופץ, כי מהמוזיקה המופלאה הזאת קשה להתעלם.



נראה שגם ללהקה קשה לעכל את האהבה האדירה שהם מקבלים כאן וכשנילו אומר תודה לקהל זה נשמע בהתרגשות אדירה, והם ממשיכים מיד לשיר האדיר White Christ. האווירה העצמתית ממשיכה גם לשירם Change Of Heart מהאלבום Above a Weeping World שיצא כבר לפני 17 שנים. זהו אחד השירים החזקים ביותר בתקופה המוקדמת שלהם, שהיוותה את יריית הפתיחה למה שעוד יגיע עבור הלהקה האדירה הזאת.

למרות שהלהקה הזאת מצוינת לאורך כל הדרך, הפיצוץ האמיתי שלהם הגיע בעיני בשלושת האלבומים האחרונים, ובמיוחד בAnno 1696 שיצא מוקדם יותר השנה והיפנט אותי מהרגע הראשון. הצלילים המהפנטים של השיר Godforsken סחפו גם את הקהל והוכיחו לי שאני לא לבד, כי השיר הזה הוא אחת מהסיבות לכך שסומנו כאופציה נהדרת לאלבומי השנה. נילו מזמין את הקהל למושפיט והם ממשיכים ישר ללהיט הגדול באמת של האלבום, Lilian המופלא.

הצלילים הפותחים של And Bells They Toll מרגישים כמו זריחה של שמש על האגם הקפוא שהוא הלהקה הזאת. גם התאורן מסכים איתי כשאור צהוב שוטף את המקום. עוד שיר עם מלודיה שקשה להוציא מהראש וקצב שגורם לך לקפוץ הוא The Witch Hunter שמגיע אחריו.

נילו מכריז על מאורע מיוחד - יש ילד יום הולדת על הבמה! זוהי הזדמנות מצוינת להגיד מילה על יאני, הגיטריסט ששר את תפקידי הקלין ומוסיף ללהקה את הצלילים המיוחדים ביותר שלה. שילוב הקולות של שניהם הוא מהדברים העצמתיים ביותר שהלהקה הזאת יודעת לעשות, ויש המון. כדי לחגוג את יום ההולדת של יאני, הם מנגנים שיר מהיר במיוחד שהוא גם ההזדמנות שלו לזרוח - Valedictorian. מיד לאחריו וכשמריחים את הסוף כבר מתחיל להתקרב, הלהקה עוברת לאחד הלהיטים הגדולים ביותר שלה, Ephemeral, שגורם לקהל להתרגש באופן מיוחד, ובצדק.



רגע של חושך מזמין את הקהל לקריאות "אינסומניום" והלהקה חוזרת לבמה לצלילי גשם ותאורה מחממת כמו שמש. הם מבצעים בעוצמת אדירה את הקטע האינסטרומנטלי היפהפה The Gale ומיד לאחריו את השיר הנוסטלגי Mortal Share, הקטעים הפותחים את האלבום Above a Weeping World. הסוף כבר מגיע בשיר הנושא של אלבומם הקודם, השיר היפהפה Heart Like a Grave. לצליליו הם מודים לקהל ונפרדים, לקולות שאגת הקהל ומחיאות הכפיים. מרגיש שההופעה כבר מסתיימת אבל במיוחד לקהל הישראלי, שמראה כל כך הרבה אהבה, הם חוזרים לעוד שיר אחד אחרון. זהו שיר הנושא מהאלבום המצוין Shadows of the Dying Sun, יתכן שאין מתאים ממנו לסגור הופעה מצוינת כל כך.

מה עוד אפשר להגיד על אירוע כזה? אולי בעיקר, לפרגן על אירוע שבוצע ברמה הגבוהה ביותר. סאונד מצוין, תאורה מדויקת, עמידה בזמנים, להקת חימום מתאימה בדיוק שעשתה עבודה מופלאה, קהל גדול ונהדר. כל אלו הם כמו הרמה להנחתה לאחת הלהקות. הטובות ביותר שמסתובבות היום, שהגיעה לכאן אם לא בשיאה אז בשיא הדרך למעלה. אירועים איכותיים כאלו עושים חשק להגיע לעוד ועוד הופעות. יתכן שזה הדבר החשוב ביותר.

עוד מילה על הלהקה המצוינת הזאת. Insomnium כאילו הולכים לפי הספר, עם הדת' המלודי הפיני, העצוב, כמעט דומי. השירים הקרים והארוכים שהיו צריכים להיכנס בלילות מושלגים במיוחד. לרוב יש לי סלידה משירים ארוכים, הם צריכים להיות טובים במיוחד כדי להצדיק את האורך. אצל Insomnium, זה קורה פשוט בכל שיר. הכתיבה המהפנטת, הצלילים המיוחדים, המלודיה הסוחפת לצד הקצב הכבד, מושכים את המאזין פנימה ולא מרפים. בהאזנה ראשונה לפעמים קשה להבין, אבל בהופעה כזו, ארוכה, אבל עוברת ברגע, קשה שלא להבין. זוהי להקה מיוחדת, אולי לוקח רגע להיכנס, אבל מרגע שנכנסת כבר אי אפשר לצאת.

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Sulphur Aeon - Seven Crowns and Seven Seals

Obsidian Tide - The Grand Crescendo

Kataklysm - Goliath

Frozen Soul – Glacial Domination

Xentrix – Seven Words

Revision The Dream – Transparency
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
שלושה מוזיקאים ומטאליסט נכנסים לפאב: על פרויקטי צד לא מטאליים

כתבה:
אני חייב מוזיקה

כתבה:
אשמת ניצולים

סקירת הופעה:
Insomnium מקפיאים את תל אביב

ראיון:
חסרי שינה בפינלנד - ראיון עם Nillo Sevanen מ Insomnium

כתבה:
שובם של ההרדי וגם הגרדי
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[02/11/2023]
פסטישרץ #11
[06/10] Edellom-Those who oppose-Compile-Mashchir-Neron
[07/10] PsychoWard Vol. 3 - Core edition
[11/10] BLIND GUARDIAN בהופעה בתל אביב
[21/10] My chemical romance tribute
[26/10] Structural - "Decrowned" release show
[03/12] PARADISE LOST במופע 30 שנה לאלבום "אייקון"
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::