26/06/2015
קין והבל 90210 - סקירת הופעה
מאת: Jello
תמונות באדיבות: יאיר טרגנו
'יחי הבשר החדש' (מתוך "וידאודרום"). אין הרבה מה לעשות. כנראה שזה מקודד בנו באיזשהו אופן. קצת אחרי גיל 30 ומשהו פשוט לא ניתן יותר למצוא מוסיקה שתרגש באמת. אולי בכלל "זה לא אתם, זה אנחנו" - כמו שאמר סיינפלד בהקשר אחר לגמרי. אבל אני מתגעגע לאלבום מהסוג הזה שמתעוררים איתו בארבע לפנות בוקר תקוע בראש, תוך שמדדים לתינוק הבוכה, לאסלה להשתין או סתם לבדוק מה חדש במקרר. נו, אתם יודעים, דברים שעושים בני שלושים ומשהו בארבע לפנות בוקר. אז 'וידאודרום', האחרון של קין והבל 90210, הוא כזה אלבום. מזל שעדיין יש מוסיקאים מוכשרים שלא מתפשרים בארץ.
'דוקטור אובליוויאן זה השם, סנדק המולטימדיה כמובן' (מתוך "וידאודרום"). עבור המתבונן הטיפוסי - הקהל שהגיע לבארבי במוצ"ש לראות את קין והבל 90210 נראה כמו גרעין קשה של בני "סביב-שלושים" שמסביבם עשרות בני "עשרים ו.." - בדיוק סוג האוכלוסיה שמתה כבר למצוא משהו מרגש שיזכיר להם שוב את פיקסיז של התיכון, את מיסטר באנגל של הצבא ואת קינג קרימזון של האוניברסיטה. ובאמת, איפה עוד אפשר למצוא קלחת כל כך אקלקטית השואבת השראות מריאליטי-ג'אנק ישראלי, מסרטי מדע-בדיוני ישנים, ממחשבות קיומיות על מוצא האדם, וכל זה תוך זמזום נעימת הנושא של "תל-אביב" הקטנה מ-1958?
'בכל זאת, אתם רק קופים מפותחים שחיים בתוך בשר מתנוון' (מתוך "וידאודרום"). שאול לוריא, יונתן השילוני ואיתמר הלוי עולים לבמה באיחור אופנתי (אה-לה-בארבי) ובלי יותר מדי מחוות מתחילים לעשות את מה שהם עושים כל כך נפלא. הפרוגרסיב-מטאל-טראש-פאנק הנהדר הזה. בעולם מעוות של דימויים שהופכים מטרנדיים לקיטשיים תוך 20 דקות, קין והבל 90210 מצליחים לתת חווית עומק ברובד נוסף ולא צפוי. כשמתרגלים לסאונד (וכן, זה לוקח כמה דקות - אבל זה מתגמל בסוף) מוצאים עומק של מילים. עומק שהכריח אותי מזה תקופה לצאת ולקרוא אותן. ההופעה הזו היא כמו מבט חטוף לזרם התודעה של המוח שלא מפסיק להזות. אני מוצא עצמי שר עם המוסיקה ("היי, מאיפה אני זוכר את המילים בכלל?"), זז עם מכונת התופים האכזרית, וחושב על תהומי הנשיה ועל מדע-בדיוני משנות הארבעים.
'אוקיי, מוכנים לזה? זה הקליימקס!' (מתוך "וידאודרום"). האלבום 'וידאודרום', שנקרא על שם סרט ביזארי להחריד שביים דיוויד קרוננברג ב-1983 עם בלונדי (כן, ההיא) בתפקיד הראשי, הוא ההשראה לאלבום הזה. והאמת? ההופעה נראית ונשמעת בדיוק ככה. כמו איזה מחווה טראגית של במאי מיוסר עם פטיש למוות וסקס בנסיון נואש (אבל מוצלח) להפיק משהו שיאתגר גם את האוזניים וגם את מה שביניהן. אבל אני עומד, שותה איזה בירה מקשיב ל'צביקה הדר' ומאושר. וכל זאת למרות המשכנתא, הלחץ בעבודה והסאונד המחורבן בחלקו השמאלי של הבארבי.
'תתני לי לצלם אותך לפני שאת מתה' (מתוך "וידאודרום"). תמר 'קוקי' אריאל (לשעבר M.E.S.S) המדהימה, שעושה קולות גם באלבום, מצטרפת לבמה. עכשיו כולם יודעים שהגיע הזמן לשים ת'ראש על דיונה עם קצת שירי ארץ ישראל הישנה והטובה. "טיטינה הוי, טיטינה" מקבל טוויסט דרך "אפריים המשובח", הקטע הכובש הזה, עם הליריקה הכי פמיניסטית ששמעתי מזה זמן. לוריא מבקש מכל הקהל הקדוש הזה בבארבי לשבת על הרצפה. וכולם, כמובן מצייתים. או לפחות עד שקוקי מתחילה לשיר. איזו הרמוניה נפלאה.
'זה בא מרמת-השרון' (מתוך "זה בא מלמעלה", מהאלבום הקודם). זו ההופעה השניה של קין והבל 90210 שיוצא לי לשמוע. את הראשונה שמעתי במקרה, כחימום למשהו אחר. אבל הפעם החלטתי לשלם עבור התענוג להקשיב להם ורק להם. על אינטלקט משלמים. ועל טקסטים חכמים משלמים עוד יותר. קין והבל משלבים דברים נהדרים מהאלבום הקודם והמוצלח שלהם ('מסע הכזבים של קין והבל') שגם הוא - כמו שהשם רומז - מתכתב עם סרט פולחן. אבל מסוג אחר לגמרי. האלבום ההוא, שיצא לפני כשלוש שנים, צבר מעמד חצי-פולחני והביצוע שלהם ל'מלחמת אחים' נשמע חי ובועט כאילו נכתב שלשום.
‘מותק, באתי מימי הביניים לשבור לכל הרעים את השניים. אז מה אם אני טיפש? אני מאוהב!' (מתוך "וידאודרום"). צריך לנהוג הביתה, ושלילה זה לא עסק, אז שותים רק בירה אחת ואולי איזה צ'ייסר קטן, ככה בקטנה. "רוצים כמו כנסיית השכל שאני ארד מהבמה, תעשו כפיים 90 שניות ואז אני אעלה שוב לשיר אחרון?" "זה מפגר." פוסק שאול זאב לוריא וממשיך לשיר האחרון, לבוש (רק!) בסינר גומי סטייל קצב בסופר, עם תחת חשוף, עומד מול העמדה של איתמר הלוי, המתופף הכי אכזר מאז פיל קולניס. ומנגן. וזה בדיוק מה שבאתי לשמוע. וזה נהדר.
|
