תפריט ראשי
ראשי: ראיונות | כתבות | חדשות
סקירות: אלבומים | DVD | הופעות
סצינה: אירועים | תמונות | פורומים
שונות: עדכונים | סרטים | וידאו
אודות: המגזין | צוות האתר
פרסום: אירוע \ באנר | חדשות
OnTour
Graspop
Feed Us Go English Visit Our Facebook Page Visit Our MySpace Profile
:: סקירות הופעות ::

06/04/2017
מביאים את המדבר לצפון: Desert חוגגים 15 שנה בהופעה בחיפה
כתב: יותם defiler
צילום: ירון הורינג

אני חושב שמעולם לא חוויתי שינוי גישה עם להקה ישראלית כמו שחוויתי עם Desert. זה התחיל מסימפטיה ראשונית שלי אליהם לפני אי אילו 13 שנה שרק יצא הדמו של The Prophecy וראיתי את הקליפ של More Than My Life, ובאמת שרציתי לאהוב אותם - אבל בתור טמבל בן 21 חשבתי שעם כל הכבוד למחסור החמור של Power Metal מסורתי בישראל - לא צריך ללכת למקומות כל כך מגוחכים. השנים חלפו - והמון להקות Power Metal חלפו פה בארצנו בלי לשוב אבל ב-2011 כבר יצא Star Of Delusive Hope להרכב שבמקור מבאר שבע. זה לא אלבום ה-Power Metal הישראלי הראשון בשום צורה, אבל Desert הם הלהקה היחידה שהצליחו להעפיל לאתגר האלבום השני וצלחו את האתגר הזה בהצלחה. ב-2015 יצא Never Regret, אלבומם השני והאחרון עד כה, והביא אותם למחוזות מעולים ומקצועיים - שהרימו את הלהקה כל כך הרבה למעלה, שגם אם חשבתי שאני כבר מסופק ומרוצה (עקב היותי ילד גדול ולא טמבל בן 21 שכבר מסוגל להבין שלא כל זמר מטאל צריך לשיר כמו Hansi מ-Blind Guardian) אז Desert באו והפתיעו אותי לטובה פעם אחר פעם. אחרי שהם הפכו כבר למעצמת מטאל מלודי מקומית, הלהקה המשיכה להעפיל למעלה.

העובדה שהם חיממו את Sabaton או את Eluveitie היא כמעט מובנת מאליה, אבל אחרי סיבוב הופעות עם Circle II Circle, כשבדרך יש להם עוד הופעה עם Blind Guardian בישראל בפעם הראשונה בהיסטוריה - אפשר כבר להבין למה אפשר לחגוג 15 שנה. אז אני לא לגמרי הבנתי אם Desert מתחילים עכשיו סבב הופעות לכבוד שנתם ה-15 או שהם פשוט נותנים הופעה חד פעמית וארוכה במיוחד פה בוונדרבאר בחיפה, אבל הם בהחלט הבינו שהגיע הזמן לדרוש את מקומם בתור אחת ממובילות סצינת המטאל בארץ - וההופעה הזו בהחלט הוכיחה זו. לוונדרבאר נדחקו עשרות אנשים לראות הופעה שלא היה בה מעגל פוגו אחד שלא דרש בלאגן - אבל הרבה שירה שמלווה את השירים הקליטים והרבה מצב רוח טוב. הבחירה לשים את Shiran, הרכב המטאל הבועט מהאיזור, בתור הלהקה הפותחת הייתה בחירה נכונה מאין כמותה, כי בעוד ש-Shiran אולי מחזיקה בקילומטראז' של כמו של Desert, כל אחד משיריה הוא פצצה מטאלית מתקתקת שבהחלט תנעים את הזמן של כל מי שמגיע לבקר אותה על הבמה. הרי סיכום החוויה.

Shiran

ההופעה של Shiran נפתחה עם Warm Winter Day, דרך מבאסת לבשר על האביב אחרי החורף הצחיח שהיה לנו, אבל השיר עצמו מצוין כפי שזכרתי. הסאונד הפעם היה כבד ובשרני פי כמה, למעשה פי 1.25 מהרגיל - כי גיא הגיטריסט התאהב סופית בגיטרת 8 המיתרים שלו, והחליט לעבור אליה בינתיים באופן קבוע, מה שניפח את הסאונד של ההופעה לכדי הפגזה מתכתית מהדהדת. לא קל לנפנף בסאונד של גיטרת 8 מיתרים ועדיין להישמע כאילו אתה מנגן דברים מלודיים ולא רק מטחים מטאליים סטייל Meshuggah, אבל גיבור הגיטרה הקטן הזה עשה את מלאכתו נאמנה, וחוץ מלהוסיף נפח בשרני הוא לא גרע בדבר.



לאחר תקופה לא קצרה של חרישה פדננטית על אותם 5-6 שירים מה-EP הנושא את אותו שם, Shiran החליטו (או ששירן החליטה) לשחרר קצת בהופעות מהשירים החדשים. זה כלל את Release The Bounds הנהדר שכנראה יהיה השיר הכובש הבא שלה, ו-Silence המרגש שנכתב על אביה המנוח.
לעניות דעתי השיר The Child, השיר החזק ביותר ב-EP, היה כרגיל הרגע שבו הלהקה הוכיחה את השליטה שלה גם על הבמה עם גרוב מנפץ והופעה מרתקת וגם את היכולת לשלב מלודיות מעולות עם מוסיקה נוטפת כוח. אני חושב שבשיר הזה טמון הסוד האמיתי של Shiran, שמצליחה מה שרבים ניסו אך לא הצליחו - לשלב בין מטאל מלודי על גבול ה-Hard Rock (לדוגמת שירים כמו Survivor's Road) לבין Groove Metal מודרני, בועט ולא לוקח שבויים - כמו בשיר הסוגר Remain.

בסופו של יום, לאחר משהו כמו 5-6 פעמים שראיתי את Shiran מופיעים, אפשר כבר בקלות להתרשם שמדובר באחד מההרכבים החזקים ביותר בארץ, בצורה חד משמעית. השילוב של Ferium כנגנים מפלצתיים ביחד עם הנוכחות הכריזמטית והכובשת של שירן אבאיו שבהחלט הראתה שיפור דרסטי גם בעמדת השירה הנהדרת וגם בעמדת העמידה הבימתית - פשוט יוצר להקה מעולה שחייבים לשמוע כדי להתרשם על אמת. לא רחוק היום שכולנו נהיה החימום שלהם.




Desert

זו לא הפעם הראשונה שאני רואה את Desert, ואני מאד מקווה שגם לא האחרונה - אבל בהחלט אפשר לומר בקלות שמאז הפעם האחרונה שפגשתי אותם אי שם לפני שנתיים בערך, הם עשו חתיכת קפיצת מדרגה. מלהקת ה-Power Metal היחידה בישראל, לטוב ולרע, ההרכב הזה הביא את עצמו למדרגת מקצועיות חדשה שקולעת בול לטעמם של כל חובבי המטאל המלודי, וצריך להיות ציניקן מניאק כדי להתעלם מכמה השירים שלהם עושים את העבודה, לא משנה כמה אתם "מסתדרים" עם השירה של אלכסיי.

בחליפות אחידות שנתפרו במיוחד להם, שמשלבות בין וסט רנסאנסי לבין ז'קט גותי - עלו להם חברי הלהקה, וביחד איתם גם הגיטריסט הנוכחי שלהם, אלכס זבולון, שבלט בתור היותו "לא חלק מהמשפחה" עדיין, רק בגלל שלבש חולצה של Opeth ולא וסט מלא. לצלילי האינטרו Chasing The Prey מתוך אלבומם האחרון - Never Regret. ישר אחריו הלהקה צלחה אל תוך השיר הפותח של האלבום המדובר, Assassin's Fate. הנגינה הנהדרת של סרגיי ואלכס, ביחד עם הקלידים של אולג שליוו באווירה מלכותית את ההופעה - הסתערו קדימה - והקהל לא נשאר שאנן - שר את הפזמון ונתן בראש בחלקים הכבדים.



Desert נתנו הופעה ומושקעת, חולשים על חלקים מתוך הדיסקוגרפיה שלהם כמו Lion and Hawk מתוך ה-EP שנקרא Prophecy of the Madmen, אבל להוציא את השיר הזה - עיקר ההופעה מתמקד באלבום האחרון ובקודמו - Star Of Delusive Hopes. בזכות פזמונים קליטים ומסר היסטורי-מיתולוגי Desert ממתגת את עצמה לא רק בתור "היחידה בשטח" של ה-Power Metal הישראלי, אלא גם בתור להקה עם אמירה וסגנון. כן, ההשוואות ל-Sabaton לא באמת אמורות להפסק, אבל להבדיל מחטיבת השריון השבדית - Desert נמנעים מלכתוב שירי פופ, אלא להיכנס בכוח אל תוך הטריטוריה של המטאל המעט יותר גותי, מ-Moonspell ועד ל-Lake Of Tears. מצד שני, הם שומרים על המטאל שלהם מלודי אבל כבד, ולא בוחלים להכנס לקטעים שמאפיינים מטאל מודרני יותר או בהכרח כבד יותר, מריפים שנוגעים קצת ל-Speed Metal ועד לחלקים גרוביים שהז'אנר הזה צריך לאמץ עוד ועוד מהם.

הפזמון המקסים של Son Of A Star על בר כוכבא, האגדה שב-Masada Will Never Fall מהאלבום הראשון - ובמיוחד הריף האכזרי של The Wolf's Attack שמחזיק את כל השיר הזה והופך אותו בקלות לאחד מהשירים הטובים ביותר של הלהקה אם לא הטוב שביניהם - מקשטים את כל החלק הראשון של ההופעה. באמצעה, הלהקה יוצאת להתרעננות מלבד אסף מרקוביץ, שיוצא לסולו תופים מרומם רוח. אין ספק שהבחור, גם אם הוא לא המתופף הכי מהיר או הכי אגרסיבי בארץ - למד היטב איך לשלוט בקהל ואיך להופיע מעולה - וייתכן שבקריירה הזו, של מתופף מטאל - זו אולי התכונה החשובה ביותר.



לאחר מכן הלהקה חוזרת ומפנקת בעוד שירים משני האלבומים בדילוגים חוזרים ונשנים. אנחנו מקבלים את השיר המוקדש לז'אן דארק שנקרא Victim Of The Light מהאלבום הראשון, או את שני שירי הנושא, Never Regret המדבק ו-Star Of Delusive Hopes המוצלח - ועם ההתקרבות לסיומה של ההופעה, אנחנו מקבלים גם את Flying Dutchman כדי להיכנס לאווירת פיראטים נהדרת, את 1812 שבו אלכסיי מנסה בעזרת חברי להקתו לקלוע לעוצמה של רלאף שיפרס, סולן Primal Fear שהתארח בשיר המקורי - וגם כשהוא לא בדיוק פוגע הוא עדיין מצליח להחזיק מעמד בתור פרונטמן משכנע שמוכיח שלא צריך להיות לשיר באוקטאבה השלישית או לצרוח פאלצט משוגע כדי להיות זמר Power Metal מן המניין. את ההופעה חותמים כמובן Lament for Soldier's Glory שהפעם את התפקיד של יוהכים, הזמר של Sabaton שהתארח בגרסת המקור, הקהל משלים לבדו, מלווה מיד אחר כך בביצוע משלהם ל-Balls to the Wall של Accept, אולי הקלאסיקה הכי מתבקשת שתבוצע על ידי Desert, ופה הלהקה פורחת כאילו השיר הזה נכתב עבורם במקור, וחותמים עם ה-שיר של Desert, Letter Of Marque - חגיגה מלודית וקליטה שאין שנייה לה בינתיים, גם לא באלבומם האחרון.

בסופו של דבר, מלעיזים תמיד יכולים לרדת על הז'אנר - שבעיקרון לא חידש שום דבר מאז 1998, אבל Desert, שכבר מתקתקת את השנה ה-15 שלהם ומתחילה לעבוד על אלבום מלא שלישי בימים אלו, מוכיחה שאפשר לעשות Power Metal לפי הנוסחה המקורית - עם שינויים קלים וסימבולים בלבד שיוסיפו לה עוצמה ופואנטה, ועדיין לצאת להקה שיש לה לא רק נוכחות בימתית, נגינה טובה והופעה כיפית - אלא גם חשיבותית סגנונית בארץ הקיצונית בה אנחנו חיים. שאפו.


לגלריית התמונות המלאה

[ פרסם תגובה חדשה ]
:: שתפו ::
FaceBook MySpace Twitter Email This
:: חיפוש במגזין ::
 
:: סקירות אלבומים ::

Judas Priest – Invincible Shield

Bruce Dickinson – The Mandrake Project

Vespertine - Desolate Soil

Sinnery – Below The Summit

Winterhorde - Neptunian

Oceans On Orion – Start From Nothing
>> סקירות נוספות <<

:: עדכונים ::

כתבה:
להקות של אלבום אחד

כתבה:
עשרה אלבומי מטאל שאולי פספסתם

כתבה:
מטאל מזרח תיכון – על הרכבי המטאל של המזרח התיכון

כתבה:
2023 במטאל – סיכום שנה ישראלי של מגזין מטאליסט

כתבה:
2023 במטאל – סיכום בין לאומי של מגזין מטאליסט

ראיון:
הקוסמונאוטית של המטאל - ראיון עם אנה וולצ'וק, בעלי מועדון הגאגרין
>> עדכונים נוספים <<
:: אירועים ::
[14/03/2024]
Structural - "Decrowned" release show
[30/03] Eternal Struggle Hafia hardoce fe(a)st
>> לפרסום בלוח אירועים <<
:: כל הזכויות שמורות © מגזין מטאליסט 2002-2014 ::                                                                                :: אתר זה מיוצג על-ידי אילון, אגרט ושות' עורכי דין ::